הצמצום ה"ה ממלא את כל החלל כמקדם וכמ"ש את השמים והארץ אני מלאעח פי' אני א"ס עצומ"ה כאדם האומר על עצמו אני הוא על מי ששאלת עליו, כונתו אני עצמותו, כמו"כ מ"ש אני מלא א"ס עצומ"ה. אך מה שנראה העולם ליש ודבר בפ"ע זהו דוקא לגבינו אבל גבי' ית' אין לך דבר חוץ ממנו. ומה שאי' מה שנראה העולם הוא שקר גמורעט, זה אין שייך לומר שא"כ מהו"ע בריאת העולמות ובאמת כתי' בראשית ברא אלקיםפ כי אל דיעות הוי'פא שהב' דיעות הם אמת, אך מה שנראה העולם ליש ודבר בפ"ע זהו שקר גמור אבל לגבי' ית' אינו דבר בפ"ע רק ההפרש הוא בין העלם וגילוי אבל באמת שניהם אלקות, כי העלם וגילוי הוא אלקות, כשם שגילוי הוא אלקות כך העלם הוא ג"כ אלקותפב, וזהו פי' איהו וגרמוהי שע"י שאיהו מתייחד עם גרמוהי ע"י זה נעשה יש ודבר בפ"ע והאיהו הוא בהעלם בגרמוהי. ונוכל להבין זאת מנפש האדם הנה זהו ברי לכל אדם שיש בו נשמה המחי' אותו מ"מ א"א לראות מהות הנשמה כי גילוי הנשמה היא גבוהפג מגילוי אליהו ורוח הקודש, ודוקא האריז"ל זכה לזה ע"י שמחה של מצוהפד. והגם שלא ראינו מהות הנשמה מ"מ אין חל ע"ז אפי' ספק ישפה נשמה המחי' את הגוף או לא, אלא ברי לנו שבודאי יש נשמה המחי' את הגוף כי בהפרד הנפש מהגוף נשאר הגוף כאבן דומם, ובעת שהנשמה ישנה בגוף יכול להתעלות עד רום המעלות, ומוכרח לומר שיש הרכבה שמחבר הנשמה והגוף כי הגוף אין לו ערך לגבי הנשמה כערך הדומם לגבי חי ומאין הוא ההרכבה שמחבר הנשמה עם הגוף שזהו מא"ס שהוא כל יכול שאפי' חכ' כעשי' גשמי' נחשבתפו כמ"ש כולם בחכ' עשית*87, והוא האיהו שמתייחד עם גרמוהי.
ועוד י"ל זאת ממה שאנו רואים שמוכרח לומר שבעצם הגוף לבד הנשמה יש בו ג"כ חיותפז מלבד הקיסטא דחיותאפח שהוא כח ההרגש כמ"ש ונפשו עליו