מראי מקומות הערות וציונים, בשלח, דף ב׳

אועמ"ש — וזהו: גם אלו המוקפים [(וזהו עד שורה שנקראו)] לי' שם. וז"ל שם ועד"ז כל המצות מעשיות נקראות ארחות הוי' פי' כו'. [כ].

בארחות ה': תהלים כה, י.

גשורה בה: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

דצדקה — כנ"ל: המוקפים [וזהו . . כנ"ל] לי' שם. [כ].

הכל — עד: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

וכל — והיינו: וגם אלו המוקפים ב"פ [(והיינו . . המגדילים) (וכמו . . הגוף כו')] לי' שם. והסיום ז"ל החסד כמ"ש במ"א וד"ל. [כ].

זתשבות — ולכאורה: מן תיבת ולכאורה עד תיבת בששון [בשורה האזינו] לי' בהכת"י שם. [כ].

חוהי' אם שמוע: דברים יא, יג.

טזרעו לכם לצדקה: הושע י, יב.

יאור זרוע לצדיק: תהלים צז, יא.

יאוקצירה — ע"פ הבאים ישרש יעקב: ראה תו"א נג, ד.

יבובד"ה האזינו השמים: לקו"ת האזינו עד, ג.

יגובד"ה ושאבתם מים בששון: לקו"ת סוכות עט, א.

ידל"ט מלאכות חורש וזורע: שבת עג, א.

טובתוס' ברכה . . בחי' ירידה וצמצום: בבוך 631: ”בתוס' ברכה כו' כמו"כ למעלה" והשאר ליתא שם.

טזהתפשטות — ותקנה: שם אי' ותקוה. [כ].

יזמכוין: שם אי' ”כאן". [כ].

יחעבודת — הצדקה: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.
שם ”המצוה". [כ].

יטששת ימים תעשה מעשיך: שמות כג, יב.

כהמשכות — כי: בהכת"י ”כמ"ש" כי בו. [כ].

כאכי בו שבת מכל מלאכתו: בראשית ב, ג.

כבוקראת לשבת עונג: ישעי' נח, יג.

כגשבא העונג העליון לידי גילוי ממש: ראה סה"מ ת"ש ע' 86 ואילך.

כדבס' הבהיר שיש עמוד: בגעה"ת שבו עולין הנשמות לגה"ע מדי שבת בשבתו — סידור קעג, ג. ראה זח"ב ריא, א ובהנסמן במאמרי אדה"ז פרשיות-ב ע' תשעג. ובמאמרי אדה"א שבועות ע' תמ ”דעליית הנשמות בג"ע הוא ע"י העמוד שבהיכל שעולים בו בבחי' ביטול המציאות". ע"ש.

כהמי שטרח בע"ש: ע"ז ג, א. קה"ר א, לו.

כויאכל — כו' . . במה: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

כזהרי — ע"ד: המוקפים [(ע"ד עד שורה לנהורא)] לי' בהכת"י. [כ].

כחלב נשבר ונדכה: תהלים נא, יט.

כטנסתר — וזהו: ב' המוקפים הללו [(וזהו . . שבת כו' שבשורה שעושין) ומן שורה המתחלת (ואפ"ל עד סוף הפרק] לי' שם בהכת"י. [כ].

לשעושין — כו': ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

לאשקולה שבת כנגד כל המצות: ירושלמי ברכות א, ה. נדרים ספ"ג. שמו"ר כה, יב. זח"ב פט, א.

לברפ"ו דברכות: לה, ב. ראה גם לקמן שמיני יח, ב. בהעלותך לה, ד. שלח מב, ג. נתבאר באוה"ת ויקרא-ב ע' תרנז ואילך.

לגמלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

לדברוך כבוד ה' ממקומו: יחזקאל ג, יב.

להשזה תכלית הכוונה להיות דירה בתחתונים: תנחומא נשא טז. וראה שם בחוקותי ג. ב"ר ספ"ג. במד"ר פי"ג, ו.

לוסד"ה שובה ישראל עד: לקו"ת ש"ש סז, ג.

לזאלא — כו': ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

לחמזונותיו של אדם . . שבת ויו"ט: ביצה טז, א. וראה ויק"ר ל, א.

לטאותם — כנ"ל: תי' כנ"ל לי' בהכת"י ואולי צ"ל כו'. [כ].

מכמ"ש בזהר ע"פ סולם: בת"ז (תמ"ה) סולם דא צלותא ועל"ק [דרושים ליוהכ"פ סח, ב] ד"ה לבאר ענין יוהכ"פ (רפ"ב ושם לה"ט [=לשונו הטהור] בתיקונים אמרו שהתפלה [כי התפלה] היא סולם וע' בהשמטות זח"א (רסו, ב) סי' נ' כל' הת"ז הנ"ל. [כ].

מאד' שליבות בסולם: מג"ע (אופן רטז) [ריז] הובא בילקוט ראובני [ר"פ ויצא]. [כ]. ראה לקמן פ' בלק ע, ב בשם הרמ"ז.

מבלמעלה — כנ"ל: בהכת"י אי' וכו', ולא כנ"ל. [כ].

מגדהתפלה . . לד' מדרגות: ע' מג"ע (אופן רטז) בזה"ל התפלה עולה דרך ד' שליבות הובא בילקוט ראובני [ר"פ ויצא]. [כ].

מדאליך ה' נפשי אשא: תהלים כה, א.

מהוראשו מגיע השמימה: בראשית כח, יב.

מוהוא — ועיין: המוקפים [(ועיין עד תיבת סולם) בשורה עולמות] לי' בהכת"י. [כ].

מזבזח"א ויצא . . ובפי' הרמ"ז שם: ”סולם הוא היסוד ובו עולים למעלה שהוא תחילת קו האמצעי חוט השדרה העשוי מדריגות הן הן החוליות" — אוה"ת פ' פנחס ע' א'קכב. פ' ויצא דף תתמ, ב ושם מבאר לשון הרמ"ז.

מחבד"ה לא הביט און ביעקב: לקו"ת בלק ע, ד.

מטובד"ה יביאו לבוש מלכות: תו"א צא, ד. באוה"ת ויצא ע' תתמא, א מוסיף ”ובהביאור שם מזה בד"ה וסוס אשר רכב ובפ' יתרו בד"ה אלפי שנאן".

נבמא"א אות סמך סכ"ח בענין סולם: ”סולם נק' היסוד כי הוא סולם לעלות בו עד הדעת להמשיך משם הטיפה. סולם נק' מט"ט כי הוא סולם לעלות בו אל אלקות עכ"ל" — אוה"ת פ' ויצא ע' תתמא, א. וראה גם אוה"ת פ' פנחס ע' א'קכב.

נאלמטה — ועמ"ש: המוקפים [(ועמ"ש . . משה)] לי' בהכת"י. [כ].

נבבד"ה יונתי בחגוי הסלע: לקו"ת שה"ש טז, ד.
באוה"ת פ' ויצא דף תתמא, ב מציין: ”ובד"ה יונתי בחגוי פי' ענין שהתפלה הנק' סולם מוצב כו' כי בהנשמה יש ב' בחי' הא' המלובשת בגוף, הב' הנשמה שמבחי' מקיף הנק' מזלי' שהוא בבחי' כתר וחכ' כו' . . והתחברות ב' בחי' הנ"ל הוא ע"י התפלה".

נגובד"ה ויקהל משה: תו"א פח, א.

נדקושר כתרים לקונו מתפלתן של ישראל: ראה זח"א קסז, ב. זח"ב נח, א. זח"ג רנב, ב. ועייג"כ תוד"ה וקושר חגיגה יג, ב. וראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ ה'תש"ח ע' 202.
חגיגה (יג, ב) ובתוס' ”מתפלתן של צדיקים" וע' זח"ג (נב, ב. רעח, א) ובזח"א (קסז, ב) ”צלותהון דישראל" יעו"ש. ע' ד"ה מזוז' מימין ובלקו"ת שה"ש ד"ה מה יפו פעמיך פ"ב ומביא על מט"ט בתו"א שם (ול"מ) ובפנחס ד"ה צו את בנ"י הב' פ"ב — ובזח"ב (נח, א) ובעה"מ ש' קרית ארבע (פ"ב) על סנדל כו' ע"י תפילתן ומ"ט של ישראל יעו"ש. [כ].

נהבעטרה שעטרה לו: שה"ש ג, יא.

נודרפ"ח ניצוצין: ראה סה"מ תקס"ה ע' תרמב.

נזבד"ה — קס"ט: וי"ל הציון (קסט ריש א') (קסז, ב) כצ"ל. [כ].

נחלתחתון — ההעלאה: ההמשכה מלמעלמ"ט וההעלאה כו' כן אי' בהכת"י ומדוייק יותר והמוקפין מן תי' שבה עד תי' למטה [בשורה התענוג] לי' שם בהכת"י. [כ].

נטבשבה"כ — וכמ"ש במ"א ע"פ אז ישיר ישראל: ראה אוה"ת חוקת ע' תתמד.

סאלמלא שמרו בנ"י ב' שבתות: שבת קיח, ב.

סאפי' כהלכתן עד"מ ההליכה בסולם: ראה לקמן בפ' בהר מא, א. וראה באוה"ת ויקרא-ב ע' תרכח ואילך שיש בזה ב' שיטות וכאן מבאר כשיטה השני' דהיינו דשבת הא' הוא מלמטה למעלה והב' מלמעלה למטה. וזהו כהלכתן ב' בחי' הילוך, עי"ש. וראה באוה"ת בראשית-א נז, א בדקדוק לשון כהלכתן.

סבההליכה מלמטה למעלה . . והב' מלמעלה למטה: ראה לקמן בהר מב, ד ובהמ"מ שם מאוה"ת ויקרא-ב ע' תרכט דשם מבאר דהב' ענינים הם עליות. וראה גם אוה"ת בראשית-א ע' סא, א.

סגעונג — מפני זה: בהכת"י שם אי' בזה"ל ”וכ"ז מפני שהתפלה". [כ].

סדוכמ"ש בס' המקובלים: נז' בס' עמה"מ ש' קרית ארבע (פ"ב). [כ].

סהבס' — וזהו: המוקפים [(וזהו עד כו' בשורה מההעלם] לי' בהכת"י. [כ].

סוולכן כל עיסקא דשבתא כפול: נתבאר בד"ה אלה תולדות נח תנש"א ושם מדייק ”כל עיסקא דשבתא כפול נכלל גם שכל אחד משתי השבתות הוא כפול, היינו שכל אחד מהם כלול משניהם" ע"ש. וראה במקומות שנסמנו שם בהערה 16.

סזעד יעבור עמך ה': שמות טו, טז.

סחכו' — כו': ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

סטאת אשר תאפו אפו: שמות טז, כג.

עיהיה — ועיין: המוקפים [התיבות (ועיין . . ע"ב)] לי' שם. [כ].

עאדרכיה — וע': המוקפים [(וע' ברבות עד סוף הפרק)] לי' שם. [כ].

עבהזה — אל: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

עגאל יצא איש ממקומו: שמות טז, כט.

עדבזח"ב בשלח ס"ג סע"ב: נעתק ונתבאר באוה"ת בשלח ע' תרטו.

עהולבאר: כאן חסר הרבה בדפוס ובכת"י שלפננו ביותר (קיב, ב. קיג, א) שם. [כ].

עולאו דאית לך צדק ידיעא: ת"ז בהקדמה.

עזרמ"ח פיקודין נעשים רמ"ח אברין: ראה תניא פכ"ג ובתיקוני'. ת"ז ת"ל (עד, סע"א). ובאגה"ת רפ"א (צ, ב) בזהר. וראה זהר וישלח קע, ב. בסה"מ תקס"ה ע' תתעו רע"מ וראה זח"ב קיח, ב.

עחכמבואר — דט': בהכת"י שלפננו אי' בזה"ל דג"פ ט' עולה כ"ז וג"פ כ"ז עולה פ"א וג"פ פ"א עולה רמ"ג וה"ח המגדילים רמ"ח כו'. וע' ע"ח סוף שער פרקי הצלם (פ"ו). [כ].

עטסוף — ולכך נק' התורה והמצות בשם דרך ה': ראה תו"א סג, ב.

פארון נושאיו נשא: סוטה לה, א.

פאנה"י . . מוחין לתחתון: ע"ח שער הזווגים (פא"ב) ובש' פנימי' וחי' (דרוש ח) ובכ"ד. [כ].

פבמלך עוזר: נוסח ברכת שמו"ע.

פגלנוק' — עוזר: עומד כן אי' בהכת"י ומדוייק יותר. [כ].

פדלנוק' — שהוא: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.

פהכמ"ש בע"ח: ש' הזווגים (פ"א) ומאד"ז ע"ש. [כ].

פומוחין חדשים — שיבואו: שיצאו כן אי' בהכת"י. [כ].

פזאין כל חדש: קהלת א, ט.

פחכמבואר בפע"ח: ש' הק"ש פ"ד, ה, ט, יא, יב. [כ].

פטכי הדם הוא הנפש: דברים יב, כג.

צענין — ואגוסטוס: המוקפים לי' בהכת"י מן תי' ואגוסטוס עד תי' [בשורה בחי'] שהוא ע"פ זיווג. ושם אי' מלך עומד הנ"ל שהוא ע"פ זיווג כו'. [כ].

צאיושב: לפננו אי' אגוסטוס יושב הוא כמו בחי' לידה שיושבת על המשבר שלא בא מבחי' נה"י אדרבה הירכיים מצטננים כו' וכמ"ש בע"ח ע"פ וראיתן על האבנים כו' וד"ל. וז"ל שם ומדוייק שפיר. [כ].

צבקרי"ס . . דבעתיקא תליא: ראה זח"ב מח, א.

צגהקטן אינו מוליד: סנהדרין סט, א. ע"ח שער מוחין דצלם פ"ו. שם שער דרושי הצלם דרוש ג.

צדבשלימות — שאם: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, א.