אוע"ש פ"א ואל תאמר כי תנה"י עצמו כו' רק מאירין כו': ”ואל תאמר כי תנה"י עצמן דמלכות דאצילות הם עצמן נעשים מוחין למטה רק מאירין ד' אורות הנ"ל. והם היורדין למטה בהיכל הנ"ל והם הנקרא כסא והם נשמת הבריאה המתלבשים בכחב"ד דבריאה הנקרא ד' היכלין שבהיכל הז' העליון הנ"ל". נזכר גם באוה"ת שבועות ע' צט.
בעיקר ההולדה הוא מצד הארת והתלבשות אור א"ס: ראה בד"ה שמח תשמח תרנ"ז ע' ד ואילך.
גהוי' בחכמה: משלי ג, יט.
דדוגמת בחי' כח א"ס: בארוכה בהמשך שמח תשמח תרנ"ז ע' קעה.
ההכל היה מן העפר: קהלת ג, כ. ”ולכאורה יפלא מאד דהארץ הרי היא בחי' גשמי' בחי' עפר הדומם ואיך אומ' דממנה יצא הלחם המחי' לנפש האדם ג"כ והכל הי' מן העפר" — סה"מ תקס"ח ח"ב ע' תריז.
ווארץ ממנה יצא לחם: איוב כח, ה.
זגם בבהמות מפני שניזונות מצומח שנצמח מהארץ: ”משום דכתי' בה תדשא הארץ כו' תוצא הארץ נפש חי' כו'" — סה"מ תקס"ח ח"ב ע' תריז. וראה שם ע' תריח ”גם בנפשות אוה"ע הרי יש בהם כח המוליד לפי שמקבלי' שפע ג"כ מן הארץ".
חמשום שנעוץ תחלתן בסופן: נתבאר בארוכה בסה"מ תקס"ח ח"ב ע' תריח.
טבפ' שמות בד"ה הבאים ישרש: תו"א נג, ד.
ישאין מלאך א' עושה שתי שליחות: ב"ר פ"נ, ב. זח"ג (קלב, ב). וע"ל חקת (סב, ד). וש"נ. [כ].
יאתושבע"פ מלכות קרינן לה: ת"ז בהקדמה ד"ה פתח אלי'.
יבנובלות חכמה שלמעלה תורה: ב"ר יז, ה. שם פמ"ד, יז. ונתבאר בע"ח שער הכללים ספ"א ובכ"מ.
יגועלמות אין מספר: שה"ש ו, ח.
ידב"ש . . וב"ה . . כאו"א לפי שרשו: ראה תניא בהקדמה.
טולפי שרשו ומדרגתו זה בחסד: ראה זח"ג רמה, א. טעמי המצות להרח"ו פ' תצא. שער הגלגולים סוף הקדמה לו.
טזכלומר שאינו ראוי להתעלות: ראה אגה"ק סי' יג ובליקוט פירושים שם.
יזונק' בזהר נימין: זח"ג (קכח, ב. קכט, א). ושם (קלב, א. קלו, א. קמ, א-ב). שם (רצג, א. רפח, ב). [כ].
יחכד ז"א מסתכל במצחא: זח"ג (קלז [קלח], ב). וע' (טו, א). [כ].
יטוכמ"ש בזהר דעד חכמה: ח"ג (רפח, ב). [כ].
כבביאור ע"פ חכלילי עינים: תו"א ויחי מח, ב.
כאאין אשה אלא ליופי: תענית (לא, א). כתובות (נט, ב). ע' מאו"א אשה (סי' קכח). ושם מערכת י' (סי"ב). [כ]. וראה ביאוה"ז א, ד.
כבבגמרא בחסידים הראשונים: ברכות לב, ב. וראה ג"כ אוה"ת במדבר ע' א'עח. נ"ך ע' מב.
כגששים המה מלכות: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בסה"מ תק"ע ע' א. וראה הערת כ"ק אדמו"ר לעיל בהערות וציונים יט, ד.
ולכללות המאמר ראה ד"ה וידבר וגו' וארא מכ"ד טבת ה'תשל"ב (נדפס בקונטרס מאמרים ע' קכג). ובד"ה הנ"ל מש"פ וארא ה'תשל"ב (הנחה). תו"א מט, ב ואילך.
כדוארז"ל ס' מלכות: שהש"ר במקומו.
כהולשון מדרש שהש"ר: פ"ו, ט.
כווידבר אלקים את כל הדברים: שמות כ, א.
כזאיך שייך תיבת לאמר: ראה תו"א סז, ב.
כחדבשלמא בשאר מצותיה של תורה: ראה לקו"ש ח"ו ע' 119 הערה 3.
כטוהנה צריך להקדים פי' הפסוק: קטע מכאן מובא באוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' רנג (הוצאה ראשונה ע' ב'תיג) ע"ש שמציין לכ"מ בדא"ח בענין זה.
לקול דודי הנה זה בא: שה"ש ב, ח.
לאקול דודי קאי על מתן תורה: ראה אוה"ת מג"א ע' ב'תיג.
לבוכל העם רואים את הקולות: שמות כ, טו.
לגענין ההשתלשלות: ראה אוה"ת ראה ע' תשפא ואילך. ע' תשפו ואילך.
לדבכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך: ירמי' י, ז.
להרבות עשית אתה ה' אלקי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו: תהלים מ, ו.
לולפי שכלו יהולל איש: משלי יב, ח.
לזשו"ה השלום — כי כל העולמות . . בבחי' עילה ועלול ח"ו: כל הקטע מובא בד"ה כי תשא — תרל"ח סעי' ז. ומציין שם לעיין בתו"א לא, ד.
לחאתה הוא עד שלא נברא העולם: נוסח ברכת השחר.
לטאני הוי' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
משהעולמות אין ערוך . . המחיה אותן: ראה אוה"ת ראה ע' תשפז. ולכאורה כיון שהתהוותן מכלים דאצי' אשר הכלים הם מבחי' גבול ותכלית . . וא"כ יש להם ערך עכ"פ כטפה באוקיינוס, אך לפי . . יובן שהכח המהווה ומחי' אותן הוא א"ס ב"ה הבלי גבול ורק שמהווה ע"י הכלים דאצי' ולכן לגבי א"ס אינן ערוך כלל, ע"ש.
מאאם הי' התהוות העולמות . . ע"י השתלשלות עילה ועלול: ראה תניא פרק מח. אוה"ת ואתחנן ע' קצח.
מבהבורא ית' בשם הקב"ה: ראה לעיל כא, ב ובמ"מ לשם.
מגאת השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.
מדהנה העלול יודע . . השגה זו: לשון אגה"ק סי' כ (קכט, ב).
מהאין מלך בלא עם: בחיי וישב לח, ל. ר"פ בלק. כד הקמח ר"ה (ב) ד"ה ועוד (ע' שעט). וראה סה"מ תש"ד ע' 17 בהערה.
מונתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים: תנחומא נשא טז. במד"ר פי"ג ו.
||ע"ל בלק (ע, ג). וש"נ. [כ].
מזונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.
מחעין בעין יראו: ישעי' נב, ח.
מטבמקום גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו: מגילה לא, א. וראה הערת כ"ק אדמו"ר בס' המאמרים ה'ש"ת, ע' 40.
[ע"ל] בואתחנן (ח, ד). וש"נ. [כ].
נומה' מצעדי גבר כוננו: תהלים לז, כג.
נאאור צח אוכם הוא: ת"ז ת"ע (קלה, ב).
נבבגמרא ע"פ ומספר את רובע: נדה לא, א.
נגטהור עינים מראות ברע: חבקוק א, יג.
נדרם על כל גוים ה': תהלים קיג, ד.
נהאין אדם נוקף אצבעו מלמטה: חולין ז, ב. זח"ג רעד, ב.
נושאול ואבדון נגד ה': משלי טו, יא.
נזידע מה בחשוכא: דניאל (ב, כב). [כ].
נחאם יסתר איש במסתרים: ירמי' כג, כד.
Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org
יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־RebbeHub