מראי מקומות הערות וציונים, נצבים, דף מ״ז

אשוש אשיש: ראה ברשימת המאמרים שבסו"ס תקס"ט ע' שמג, שמאמר זה משנת תקס"ט.
בלי הגהות בתו"א לעמבערג תרי"א כד, א.
מאמר זה בתוס' הגהות כו' נדפס באוה"ת נצבים ע' א'רמ. א'רמח. א'רסה. א'רעג. קיצור שם כרך ה ע' ב'עב. וראה גם אוה"ת ר'ה ע' א'שכג ואילך.
הדרוש במאמרי אדה"א פ' נצבים ע' תתלח מיוסד על מאמר זה.

בשוש אשיש בה': ישעי' סא, י.

גבמדרש הובא פסוק זה בויקרא רבה בפ' צו ס"פ עשירית: באוה"ת נצבים ע' א'רמ וז"ל ”חייך שכל הנביאים מתנבאים נבואות פשוטות ואת נחמות כפולות, עורי עורי התעוררי התעוררי שוש אשיש נחמו נחמו, ולהבין מהו מעלות הכפולות כ"כ". ע"ש. וראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתנד.

דס"פ ואתחנן: באוה"ת שם ”ד"א שוש אשיש בה' למה הדבר דומה לאשה שהלך בעלה ובנה וחתנה למדה"י" ע"ש.

הובשה"ש רבה בפ' נגילה ונשמחה בך: באוה"ת שם ”וז"ל כיון שאמרו לה הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע עד שוש אשיש, א"כ נראה הכפילות זהו יחוד זו"נ ויחוד זה צ"ל שנמשך מע"ק". ובאוה"ת נ"ך כרך ב ע'תתנה.

ונשא קל"ג א': ”ותאנא שוש אשיש בה' בעתיק יומין אתמר דהא הוא חדוותא דכולא" — אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתנה. נזכר גם לקמן מט, ד.

זוגילה נקרא כשהשמחה עדיין בפנימית הלב: ”שלכן יכולה להיות ה”גילה" ביחד עם היראה ורעדה וכמו שנאמר עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה". — לקו"ש ח"ל ע' 104.

חוגילו ברעדה: תהלים ב, יא.

טה' מלך תגל הארץ: תהלים צז, א.

יבני ציון יגילו במלכם: תהלים קמט, ב.

יאסד"ה ביום השמע"צ: לקמן פב, ג.

יבתקעו בחודש שופר: תהלים פא, ד.

יגכי הנה חדש הוא מלשון התחדשות: נתבאר בד"ה תקעו בחודש שופר תשמ"ה.

ידר"ה שנקבע בא' בתשרי . . בכ"ה באלול נברא העולם: ויק"ר רפכ"ט. פדר"א פ"ח. ראה ר"ן ר"ה טז, א. ר"ה ח, א בתוד"ה לתקופות. וראה לקמן נא, ב. ובכ"מ. בד"ה זה היום (תשמ"ז) ערב ר"ה דשנת תשמ"ח מבאר דלמרות כל העילויים והחידושים שבכ"ה באלול מ"מ יש מעלה בר"ה שהיא מעלה גדולה יותר, ומבאר שמטעם זה מאריכים בהדרושים במעלת כ"ה אלול, כי מזה מובן עוד יותר העילוי דראש השנה. ע"ש.

טולמה אין קובעין ר"ה ביום א' למע"ב: נתבאר באוה"ת נצבים הנ"ל. וראה גם ד"ה זה היום תרנ"ז. תש"ד. תש"ט. ד"ה תקעו בחדש תשמ"ז. וראה במכתב כללי לר"ה תנש"א (נכתב כ"ה אלול תש"נ). נדפס בספר השיחות תנש"א ח"ב ע' 869.

טזהמחדש בטובו בכי"ת: ברכת יוצר. ראה באוה"ת פ' נצבים ע' א'רמב שמציין ע"ז ”(ה' וזהו צ"ע ממ"ש בד"ה והי' ביום ההוא יתקע דר"ה כולל החיות של כל השנה, וכ"כ כאן, ואפשר לומר שיש בו ב' הבחי', וזהו"ע התרגום ע"פ בירח האתנים לקדמאי הוי קרין להון ירחא קדמאה וכען הוא ירחא שביעאה, וצ"ע)" עכ"ל שם. ובאוה"ת כרך ה ע' ב'עג שמציין שצ"ע מתו"א פ' בשלח בד"ה אשירה בפירוש המחדש בטובו בכל יום תמיד מע"ב.

יזויפח באפיו נשמת חיים: בראשית ב, ז.

יחשנשמת אדה"ר היתה כלולה מכל נש"י: שער המצות פ' תצא. ש' הגלגולים הקדמה ו, ז, יב. ש' הפסוקים דרוש ג. ומציינים שם לתנחומא ושמ"ר פ"מ, ג.

יטאדם אתם: יחזקאל לד, לא.

כבראשית בשביל ישראל: מדרש. הובא ברש"י ורמב"ן על הפסוק. וראה ב"ר פ"א, ד. ויק"ר פל"ו, ד. ילקוט ריש בראשית.

כאהחכ' מאין תמצא: איוב כח, יב.

כבבלקו"ת פ' וירא: להאריז"ל. בשרש מצות התפילה פרק יג (דף קכא, ב) מעתיק הלשון וז"ל ”ואין לך שום זיווג דזו"נ שאין זיווג או"א קודם להם כו' גם או"א לוקחי' חיות יותר מלמעלה עד המאציל העליון כי הוא לבדו יש בו כח לחדש תמיד" ע"ש. וראה גם אוה"ת ויקרא כרך ג ע' תתכט. וראה לעיל פ' אמור לג, ג.

כגובארבעה פרקים שבהם העולם נידון: ר"ה טז, א.

כדלרגעים תבחננו: איוב ז, יח.

כהאת השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.

כוהעולמות . . ת"ק שנה: חגיגה יג, א.

כזמלא כל הארץ כבודו: ישעי' ו, ג.

כחהגבל את ההר וקדשתו: שמות יט, כג.

כטובכן תן כבוד ה' לעמך: תפלה דימים נוראים.

לואולם חי אני וימלא: במדבר יד, כא.

לאכי חפץ חסד הוא: ע"פ מיכה ז, יח.

לבועכשיו באתעדל"ת תליא מילתא: ראה לקמן נח, ב. עטרת ראש שער ר"ה פ"י ע' 22. שערי אורה שער הפורים צז, ב ואילך. המשך וככה — תרל"ז סעי' פ.

לגויהי האדם לנפש חי': בראשית ב, ז.

לדוירדו בדגת הים ובעוף השמים: בראשית א, כו.

להואתם מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

לואתם קרוים אדם: יבמות סא, א. וש"נ.

לזואמרתם כה לחי: ש"א כה, ו.
למה שנתבאר כאן ראה אוה"ת פ' מטות ע' א'רפג, ושם מציין לכאן.

לחכל הנביאים נתנבאו בכה: ספרי במדבר ל, ב.
לקח טוב ר"פ מטות. וערש"י שם בשם הספרי. [כ].

לטבחי' מל' שנק' אספקלריא דלא נהרא: מא"א אות א, סקנ"ט וביאיר נתיב שם.

מיחיד חי העולמים מלך: ברכת ברוך שאמר.

מאבזח"א תולדות (קל"ה ב'): ראה הלשון באוה"ת ויצא כרך ה תתנו, א.

מבכי אמרתי עולם חסד יבנה: תהלים פט, א.

מגאמ"ר: הובא בזח"ב (קסז, א). קלו, ב. שם אי' כללא דאתוון, ובע"ח ש' מ"ן ומ"ד דרוש ה-ו ע"ש. ובמאו"א אות אומר סצ"ז, ע"ש. ושם אי' אור ולא אש [כ].
וע' בס' הערכים-חב"ד בע' אור מים רקיע ע' תיא-ב.

מדאמ"ר ר"ת אש מים רוח: מובא בכמה מקומות בדא"ח בשם הזהר. ראה לקמן בשה"ש יב, ב. סידור רסד, ד. ביאוה"ז לאדה"א קז, ג. ובארוכה באוה"ת דברים כרך ד ע' א'תתקיז ואילך. אוה"ת יתרו ע' תתקפט.

מהבד"ה לסוסתי: הב' (פ"ג), [כ. — יב, ב].

מובפ' תרומה (דף קמ"ג ע"ב ע"ש): ”בזמנא דהאי ימינא אתהדרא לאחור, היינו שהחסדים נסתלקו בבחי' העלם, עיין מק"מ כד"א השיב אחור ימינו, כדין כוס של ברכה אתיהיב בשמאלא כו'. כדין איכה אי כה" — אוה"ת איכה נ"ך כרך ב ע' א'מא.

מזאיכה ישבה בדד: ריש איכה.

מחופי' ישבה בדד: ראה בארוכה באוה"ת איכה נ"ך כרך ב ע' א'מב.

מטובפשעכם שולחה אמכם: ישעי' נ, א. ושם אי' ובפשעיכם ביו"ד [כ].

נכמ"ש ברבות בראשית (ס"פ י"ט): ”והמה כאדם עברו כו' בשלוחין בגרושין וקוננתי עליו איכה, בגירושין שנאמר ויגרש את האדם כו' אף בניו כו' ע"ש" — אוה"ת איכה נ"ך כרך ב ע' א'מג.

נאבד"ה ואשה כי תדור: לעיל פ' מטות פד, ד.

נבע"י הבכייה רחל מבכה כו': עד"ז גם באוה"ת נ"ך כרך ב ע' א'נח.

נגרחל מבכה: ירמי' לא, יד.

נדבד"ה ת"ר נר חנוכה: תו"א לג, א.

נהבגמ' ספ"ד דיבמות (דמ"ט): ע"ב. וראה לקמן שה"ש ח, ב.

נוזכר רב טובך יביעו: תהלים קמה, ז.

נזלהודיע לבני האדם גבורותיו: תהלים קמה, יב.

נחדכולא קמי' כלא: זח"א יא, ב.

נטסידור שבחיו של מקום: ראה ע"ז ז, סע"ב. וש"נ.

סבמקום שאתה מוצא גדולתו: ע"ל בואתחנן (ח, ד). וש"נ. [כ].

סאהגם שר"ה הוא יום ברוא אדה"ר: ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמ. אוה"ת נצבים ע' א'רנז. סה"מ תרנ"ד ע' יג. סה"מ תרס"ו ע' כ. ד"ה זה היום תשמ"ב ועוד.

סבסוף מעשה במחשבה תחלה: פיוט לכה דודי.

סגבראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית: רש"י בראשית א, א. אותיות דרע"ק אות ב. וראה בלקו"ש ח"ג ע' 820 הערה 3 וש"נ.

סדישראל עלה במחשבה: ב"ר רפ"א. נסמן לעיל פ' צו טז, ג. ובפ' מטות פג, ג. ראה לעיל יח, א. כד, ד.

סההמחשבה . . אנא אמלוך היתה ע"י ישראל: ראה רות רבה פ"ב, ג.

סוביום עשות ה' אלקים: בראשית ב, ד.

סזובע"מ נבה"ע: אבות רפ"ה.

סחובמדרש איתא: וע"ל עקב טז, ד. וש"נ. [כ].
כאן מציין למדרש, ולעיל בפ' עקב מציין לזהר, וראה במאמרי אדה"א כאן ע' תתמו, מציין ”במדרש ובזהר" וראה במ"מ לשם.

סטומבאר זה כ"ק אדה"א: ”דלגבי כל העולמות נק' מחשבה כללות ולגבי עצמות אא"ס נק' עשרה מאמרות בחי' דבור, כידוע שדבור שבעליון נעשה בחי' מחשבה לתחתון וכמו כן יובן בבחי' מחשבה הקדומה כנ"ל".

עכי חק לישראל משפט לאלקי יעקב: תהלים פא, ה.

עאהתורה נק' חוק ומזון לישראל: ראה באוה"ת פ' חוקת ע' תשסו ג' פירושים בלשון חק. וראה בסה"מ תקס"ח ח"א ע' תכד.

עבכתרגום על כמשפט הראשון כהלכתא קדמיתא: תרגום אונקלוס פ' מקץ מ, יג — כבדפוסים הישנים.

עגיעקב יו"ד עקב: קהלת יעקב בערכו קרוב לסופו.

עדאורייתא מחו"ב נפקא: זח"ב פה, א.

עהשהשמחה גורמת ענוה: באוה"ת כאן ע' א'רסו הקשה וז"ל: ”(וצ"ע בפסוק ויספו ענוים בה' שמחה משמע הענוה גורמת שמחה, וע' מזה בזהר פ' פקודי דף רל"ג ובבה"ז שם)". וכ"ה שם בכרך ה ע' ב'עד. וראה בסה"מ תקס"ב ע' נא. מאמרי אדה"א נביאים ע' כז.

עוומאן חשוב ומאן ספון: מו"ק כח, ב.

עזתחת אשר לא עבדת: דברים כח, מז.

עחמרוב כל אפי' מחיי העוה"ב: ראה ב"ב יז, א.

עטאין לך עשב מלמטה: ראה ב"ר פ"י, ו. זח"א רנא, א. מאמרי אדה"א כאן ע' תתמח במ"מ לשם.

פונשב בגיא מול בית פעור: דברים ג, כט. במאמרי אדה"א כאן ע' תתמח מבאר ”שהמלאכים נק' קרביים ומשפיעים הפסולת למטה כו'". וראה סה"מ תקס"ב ח"א ע' פט.

פאועדן הוא למע' מג"ע: ראה ברכות לד, ב.

פבונחל עדניך תשקם: תהלים לו, ט.

פגועדן הוא בחי' חכמה: ראה זח"ב צ, א. וראה מא"א אות ע, סי"א וביאיר נתיב שם.

פדתרי"ג . . וז' דרבנן בגי' תר"ך: ראה פרדס ש"ח, פ"ג.
[ע"ל] בחקותי (מז, ב). וש"נ. [כ].

פהכתר . . כותרת ומקיף: הובא בע"ח ש' מוחין דצלם (פ"ב). [כ].

פוע' בע"ח שכ"ב ספ"ו: נזכר גם לקמן מט, ג.

פזנפלאותיך ומחשבותיך אלינו: תהלים מ, ו.

פחעושה פלא: שמות טו, יא.

פטנח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני: ספרי במדבר כח, ח. וראה שם טו, ז.

צעוז וחדוה במקומו: דה"א טז, כז.

צאועיין בר"ח שער הענוה: ראה גם ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תקסז. ובאוה"ת נ"ך כרך א ע' תשט.