מראי מקומות הערות וציונים, במדבר, דף י״ב

אמעט תוס' ביאור: נדפס ג"כ באוה"ת אמור-ג ע' תתעג. עם תוספת הגהות וקיצורים באוה"ת במדבר ע' ריב.

בוהיינו דוקא ע"י שכבר נעשה שלימות ההמשכה במ"ט: ראה בסה"מ — מלוקט כרך-ג ע' קטו הערה 17.

גכי שער החמישים דבינה הוא הממוצע בין חכמה לבינה: ראה בארוכה באוה"ת ואתחנן ע' שכ ב' שיטות בשער הנו"ן, וכאן כתב אדה"ז שלא כדברי הב' דיעות ע"ש.

דכמ"ש בגמרא: ר"ה כא, ב.

הוביאר זה המגיד: ראה גם סה"מ תקס"ה ח"א ע' קפד. אוה"ת יהל אור ע' תב. וראה לקו"ש חי"ד ע' 451.

ווגדולים צדיקים במיתתם: חולין ז, ב.

זולא ידע איש את קבורתו: דברים לד, ו. ראה אוה"ת שמות ע' טז. תצא ע' תתקיט.

חבזהר פ' יתרו (דפ"ט ע"א): ראה גם אוה"ת שמות ע' טז.

טבשעה שהקדימו: הנחת כ"ק אדהאמ"צ נדפס בסה"מ תקס"ב ח"א ע' רד. הנחת הר"מ בן אדה"ז שם ח"ב ע' תמה. וראשי פרקים מהמאמר (מכ"ק אדה"א) שם בח"ב ע' תקפא. ובשינויים ותוס' הגהות באוה"ת במדבר ע' קנו. וראה גם אוה"ת במדבר כרך ה' ע' א'תקסב.
מאמר זה באריכות מכ"ק אדה"א — במאמרי חג השבועות ע' תקעד. בד"ה בשעה שהקדימו תשכ"ט (סה"מ מלוקט-ד ע' רעה) הערה 39 מעיר שהדרושים שבלקו"ת פרשת במדבר, הדרוש הראשון הוא בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע [וגם הדרוש ”ענין שניתנה התורה על הר סיני" (טו, סע"ב ואילך) מדובר בענין הביטול וכו' דהאדם] לאח"ז בא הדרוש ”וידבר אלקים גו'", ולאח"ז ואהי' אצלו אמון גו' שקאי על תורה". ע"ש.

יקיים אאע"ה את כל התורה: יומא כח, ב. קידושין פב, א. ויק"ר ב, י.

יאוישמור משמרתי: בראשית כו, ה.

יבלמען אשר יצוה: שם יח, יט.

יגהיתה התורה ירושה להם מאבותיהם: ראה יומא כח, ב.

ידירידת ה' על ה"ס בקולות וברקים: שמות יט, טז.

טועל כל דיבור ודיבור: שבת פח, ב. וראה זח"ב פג, א.

טזלא תרצח ולא תנאף: שמות כ, יג.

יזנשמתן — שהם דברים פשוטים: ראה לקו"ש חט"ו ע' 329.

יחכי ישאלך בנך מחר: דברים ו, כ.

יטכמ"ש בירושלמי: ”תני ר"ח . . בן חכם מהו אומר מה העדות כו' אף אתה אמור לו בחוזק יד כו' וצ"ל שפסוק זה נאמר ס"פ בא י"ג י"ד בתשובה לבן טיפש, וי"ל משום שכאן ג"כ נזכר ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה" — אוה"ת ואתחנן ע' שצט ע"ש בארוכה.

ככי הנה כלל כל המצות: ראה אוה"ת ואתחנן ע' ת. ויקרא-ג תשנ"ח.

כאוא"כ למה זה ירדה: ראה לעיל פ' אחרי כה, ג. ובארוכה באוה"ת ואתחנן ע' ת.

כבוע"ז תירץ לנו . . כדי ליראה את ה': באוה"ת במדבר ע' קנז מפרש יותר בארוכה דאין זה תירוץ כלל ”דאטו כשהנשמה היתה למעלה לא הי' לה יראה אדרבה כשהיא בלא גוף ודאי יש לה יראה יותר גדולה" ע"ש.

כגגדול ה' ומהולל מאד: תהלים מח, ב.

כדאימתי נקרא גדול כשהוא בעיר אלקינו: זח"ב רלה, א. זח"ג ה, א. ז"ח תשא (מד, רע"א). חקת (נא, ד).

כהאתה עשית את השמים: נחמי' ט, ו.

כוהיש מספר לגדודיו: איוב כה, ג.

כזבס"י שתי אבנים: פ"ד, מט"ו.

כחבד"ה אלה פקודי המשכן: לעיל פ' פקודי ד, א.

כטאני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

לבמקום שאתה מוצא גדולתו: מגילה לא, א. וראה הערת כ"ק אדמו"ר בס' המאמרים ה'ש"ת, ע' 40. בלקוטי הגהות לתניא פ"ד. לקמן יג, א. וראה באוה"ת בראשית-א דף צד, א שמציין לזה לראשית חכמה שער הענוה פ"א. ליקוט פי' לתניא פ"ד.

לאכי נשגב שמו לבדו: תהלים קמח, יג.

לבלגדולתו אין חקר: שם קמה, ג.

לגואינה עולה בשם כלל: ראה באוה"ת וירא צב, א מה שהקשה ע"ז.

לדברבות ר"פ ואלה המשפטים: ”הגדולה שלי והחוסן שלי וכן דוד אומר לך ה' הגדולה" — יהל אור ע' שצ.

להובפ' במדבר פרשה א': ”כשם שיש לי תלוי ראש על כל באי עולם שנאמר לך ה' הגדולה כו'" — אוה"ת בראשית-א דף כב, ב. יהל אור ע' שצ.

לוזח"א בראשית דל"א סע"ב: ”ארזי לבנון לך ה' הגדולה כו'" — אוה"ת נ"ך-א ע' תשיד.

לזויחי דרמ"א סע"א: ”שבעה עינין עילאין לקביל הא דכתיב לך ה' הגדולה" — אוה"ת שם.

לחח"ב פ' בא מ"ב סע"ב: ”בענין והכהו לשבעה נחלים וקרא לון גדולה וגבורה תפארת כו' וקרא גרמי' גדול בגדולה" — אוה"ת בראשית-א דף צב, א.

לטצ"ב א': ”ע"פ והי' שבעת ימים תחת אמו, תחת אמו אתעטרו שבעת ימים דכתיב לך ה' הגדולה והגבורה . . וכמ"ש במק"מ פ' אמור שם לך ה' היינו בינה והוא ענין וגולה על ראשה", — אוה"ת נ"ך-א ע' תשטו. וראה גם באוה"ת בראשית-א דף צב, ב. ובכרך-ו דף תתרלג, א.

מנשא קל"ז ב': ”כתיב הכא גבורות וכתיב התם לך ה' הגדולה והגבורה אלא הכי תאנא כד אתחברן כולהו גבוראן כחדא אתקרי גבורה", — אוה"ת נ"ך-א ע' תשטו.

מאהאזינו דרצ"ה סע"א: ”דשירותא דדיקנא מחסד עילאה דכתיב לך ה' הגדולה כו'", — אוה"ת נ"ך-א ע' תשטו.

מבדבר מלך שלטון: קהלת ח, ד.

מגבי-ה ה' צור עולמים: ישעי' כו, ד.

מדביו"ד נברא עוה"ב: מנחות כט, ב.

מהכי כל בשמים ובארץ: דה"א כט, יא.

מוברבות ר"פ תרומה: ”פ' ל"ג כל מה שיש בשמים יש בארץ כו'", — אוה"ת נ"ך-א ע' תשטו.

מזזח"ב משפטים קט"ז א': ”הה"ד כי כל בשמים כו'", — אוה"ת נ"ך-א ע' תשטו.

מחנשא קמ"ח א': ”וה' ברך את אברהם בכל כדכתיב כי כל בשמים", — אוה"ת נ"ך-א ע' תשטו.

מטפנחס דרנ"ז סע"א: ”תפלת כל פה לית כל אלא צדיק דכתיב כי כל בשמים כו'", — אוה"ת נ"ך-א ע' תשטו.

נבזח"ג תזריע דמ"ז ב': נתבאר באוה"ת ויקרא-א ע' רנח ואילך. ביאה"ז להצ"צ-ב ע' תתעז ואילך.

נאבראשית נמי מאמר הוא: ר"ה לב, א. מגילה כא, א. ראה לקו"ש ח"י ע' ז.

נבה' בחכמה יסד ארץ: משלי ג, יט.

נגבאג"ה ע"פ ארץ אשר עיני ה': סי' יד (קכ, א).

נדוע"פ ויעש דוד שם: סי' ה (קו, ב).

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org