מראי מקומות הערות וציונים, ויקרא, דף ד׳

אשהמלח מתולדות המים: ”וכן מלח הארץ מחמת יחוד השמש בתגבורת נתהוו' העפר מלוח" — סה"מ תקס"ג-ב ע' תרפח. וראה באוה"ת ויקרא-א ע' רכז מציין לבחיי בשם הרמב"ן ע"פ לא תשבית מלח. וראה באוה"ת שם ע' רלח.

ב(ועיין במא"א אות מ"ם סעיף ע"א): נזכר באוה"ת ויקרא-א ע' רלא ”מלח גימט' ג' הויות ג' גבורות הממתקות".

גמבואר בע"ח: ע' ש' הכללים (פ"י). [כ].

דהטעמים נמשכים מחכמה: ראה ע"ח שער אבי"ע רפ"א. אוה"ת ראה ע' ב'מח.

הע"פ בהעלותך את הנרות: לקו"ת לא, ג.

וסד"ה והיה מדי חודש: לקו"ת ברכה צז, ד.

זאודם מן האם: נדה לא, א.

חבחכמה אתברירו: ע' ע"ח שער מוחין דצלם (רפ"ח) ובש' מ"ן ומ"ד (ריש דרוש א' מזח"ב פקודי (רנד, ב) במחשבה אתברירו ושם (סוף דרוש ג') ושם ש' אנ"ך (פ"ט), וע' אגה"ק סי' כ"ח כ' בכ"ד בזהר [בדוכתי טובא בזוה"ק] בחכ' כו' ול"מ. [כ]. וראה לקמן בהנסמן לפ' צו דף יג, ב.
וראה לקמן אמור לד, ג. נשא כא, א. ספר המאמרים תש"ח ע' 206 הערה יא.

טבביאור ע"פ והיה לכם לציצית: ראה לקו"ת שלח מו, ג.

יבחי' בוצינא דקרדוניתא: ראה זח"א טו, א. יח, ב.

יאאורך היריעה האחת: שמות כו, ב.

יבחכמת הקבלה: ראה אוה"ת ויקרא-א ע' רכו.

יגכולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

ידבזח"א ויחי דרמ"א ע"ב: ”כתיב לא תשבית מלח ברית אלקיך כו' בגין דאיהו ממרק ומבשם מרירא לאטעמא כו' כי צדיק ד' צדקות אהב דא מלחא בימא ומאן דפריש לון גרם לגרמי' מיתה בג"כ לא תשבית מלח עכ"ל" — אוה"ת קדושים-ד ע' א'סב. מובא ביהל אור ע' כז. באוה"ת ויקרא-א ע' רל מעתיק לשון הזוהר הנ"ל ומפרש תי' ”ומבשם מרירא לאטעמא יש לפרש כי המל' בנינה מהגבורות ע"כ ממנה נמשך תוקף הדינים וזהו ענין המרירו, וע"י הסוד ממתיק דיניה" ע"ש באריכות. וראה שם ע' רכז.

טודב"ב — ע"ב) בענין: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהוספות — לעיל כ, ב.

טזברית מלח עולם: במדבר יח, ט.

יזביאור . . ולא תשבית: מאמר זה הוא משנת תקע"א. הנחה אחרת בסה"מ תקע"א מגוכתי"ק הצ"צ. מאמר זה בשינויים מכ"ק אדהצ"צ נדפס באוה"ת-ענינים ע' רפח, ומתחיל: ענין העבודה ומצות ת"ת. חלק מהמאמר נמצא ג"כ בהמשך מים רבים תרל"ו פרק קפה ראה בהנסמן להלן ד, ג שו"ה חכמתו.

יחמאמר זה נזכר ג"כ להלן במדבר טז, סע"ב: עפמ"ש בענין שרש העבודה ומצות ת"ת . . באריכות בביאור ע"פ ולא תשבית מלח. וראה דרמ"צ ד, ב: וכמשנ"ת אצלינו מצות עבודה ות"ת.
קיצור מהביאור לקמן נ, סע"ג.
נזכר אוה"ת בראשית-ו דף תתריד, ב.

יטהנה בס' של בינונים פ"ג נתבאר: ראה גם תו"א יג, ג. דרך מצותיך קנה, ב ובאוה"ת ענינים ע' קיג. קמג. ועוד.

כמהות ועצמות נפש האלקית: ראה סה"מ תקס"ב ע' קעט. סה"מ תרפ"ח ע' קטו.

כאכח השכל שבנפש הוא רק כלי למהות ועצמיות הנפש: ”דהנה שכל ומדות אינם עצם הנפש, אלא לבושים להנפש, והראי' שהרי ידוע דכל עצם בלתי מתחלק, ומאחר ששייך שכל ומדות ובשכל גופא יש ג"כ חילוקים חו"ב, ומאחר שיש התחלקות מוכרח לומר שאינו עצם הנפש שהוא בלתי מתחלק". — ראה בארוכה בסה"מ תרמ"ג ע' טו. ד"ה אשרינו תרצ"ו ע' 53. בארוכה באוה"ת בראשית כרך ג תקכא, א ואילך.

כבבד"ה פתח אליהו: תו"א יג, ג.

כגוזקני ת"ח כל מה שמזקינין דעתן מתיישבת: סוף קנים.

כדכך נעשה אדם בצלמינו: בראשית א, כו.

כהוכמ"ש בס' של בינונים דמ"ש הרמב"ם: ראה בארוכה בדרך מצותיך מצות האמנת אלקות מו, ב. מצות עבד עברי פא, ב. פב, א בהג"ה שם. שורש מצות התפלה קל, ב ואילך.

כווכמא' התי' אנת חכים: בהקדמה.

כזשבתניא נתבאר: פ"ב.

כחוכמ"ש באגה"ק: בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח [קנז, א]. [כ]. וראה בליקוט פי' שם.

כטעל פסוק אלה מסעי: לקו"ת מסעי צה, א.

לועמ"ש במ"א ע"פ ולא אבה: לקו"ת כי תצא לח, ג. אוה"ת כי תצא ע' תתקפב ואילך.

לאשלמעלה מעלה גם כן מהחכמה: נתבאר באוה"ת ויקרא-ב ע' תקצו.

לבטעם על מס"נ: ראה תו"א צט, ב. הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ ה'תש"ט ע' 121.

לגלאהבה את ה"א . . כי הוא חייך: דברים ל, ב. ראה אוה"ת-מארז"ל וענינים ע' כג.

לדות"ת כנגד כולם: פאה א, א.

להודברת בם: דברים ו, ז.

לווהענין כי התורה היא חכמתו ית': מכאן עד להלן ו, רע"א נמצא ג"כ בשינויים אחדים בהמשך מים רבים תרל"ו פרקים קפו-קפט. וראה שם ח"ב ס"ע תקיג ואילך.

לזנקרא התורה משל הקדמוני: ראה אוה"ת וארא ע' קנב.

לחכמ"ש מזה בדרוש פורים: תו"א צח, ב. ראה בלקו"ש ח"ז ע' 26 ואילך למה נזכר כאן בלשון בדרוש פורים. ע"ש בארוכה.

לטבהמשך מים רבים שם (וכ"ה בגוכי"ק אדמו"ר מהר"ש של המים רבים): בדרושי פורים. ובכתבי-יד מעתיקים של מאמר זה דהלקו"ת (ראה להלן בההוספות ברשימת הכת"י) הוא כבהלקו"ת.

מוהנה מבואר למעלה: במים רבים תרל"ו שם: והנה נת"ל בפ' קפ"ה (ושם בפקפ"ה נמצא לשון הלקו"ת במדבר טז, סע"ב בשינויים אחדים).

מאהתכללות ויחוד עצמות הנשמה בעצמות אור א"ס: ראה לקו"ש-טו ע' 3 הערה 28 שמבאר שזהו ע"י הקדמת ק"ש ותפלה למס"נ באחד שאז כשעוסק בתורה כו' נעשה ג"כ יחוד והתכללות עצמיות הנפש כו' (ראה לקמן ה, א).

מבדאורייתא היא היכלא עילאה דקוב"ה: זח"ב ר, א. [כ]. וראה בזה בארוכה יותר במים רבים שם ספקפ"ו.

מגואע"ג דאיהו לא חזי: מגילה ג, א.

מדבד"ה וידבר . . גבי חג השבועות: לקו"ת במדבר טז, א. סה"מ תקס"ח ע' קג.

מהבד"ה כי ביום הזה יכפר: לקו"ת אחרי כז, א.

מוומהדר תלמודי' מתלתין יומין: ראה פסחים סח, ב. רש"י ר"ה לה, א.

מזרשב"י . . במה מדליקין: במים רבים שם: רשב"י מעיקרא כי הוה מקשי רשב"י קושי' הוה מפרק לי' רפב"י י"ב פירוקי ולבסוף כי הוה מקשי רפב"י קושי' הוה מפרק לי' רשב"י כ"ד [כ"ה בגוכי"ק. ובהנדפס שם: כ"ה] פרוקי כנז' בשבת פרק במה מדליקין דל"ג ע"ב.
וע' (יא, א) תורתן אומנתן. ורבינו יונה ריש מס' ברכות קחשיב גם רשב"י שהי' מתלתין יומין לתלתין יומין ול"מ. [כנראה כוונתו לברכות ח, א ד"ה אלא ושם רשב"י לא הי' מתפלל אלא משנה לשנה]. [כ].

מחמארי קבלה . . מועטים היו: במים רבים שם: מועטים המה.

מטוגם המלאכים בקשו תורה: שבת פח, ב. ראה ביאורי הזהר א, ד. ובביאה"ז לכ"ק הצ"צ כרך ב ביאור על ביאה"ז הנ"ל.

נבענינים גשמיים דוקא: ראה המשך תער"ב ח"ב ס"ע שסג.

נאעסק התורה כנ"ל: בהמשך מים רבים שם: כנ"ל פקפ"ו. ע"ש.

נבולא תחללו: ויקרא כב, לב. ועל"ק סד"ה ונקדשתי [לג, ב] ובד"ה נאוו לחייך [שה"ש] (יד, ד). [כ]. וראה גם ד"ה כתיב לא תחללו בסה"מ תקס"ב ח"ב ע' שפו. ובהנסמן בס' מאמרי אדה"ז על פרשיות ח"ב ע' תשיט.

נגשאין אני והוא יכולים לדור: ראה סוטה ה, א. ערכין טו, ב.

נדנעשה חלל ומקום פנוי: ראה לקמן נא, ב ואילך.

נהכיון — ע"כ: במים רבים שם (ע' ריא): א"כ. אבל הוא טה"ד שם ובגוכי"ק דמים רבים הוא כהנדפס כאן.

נובד"ה זכור את יום השבת: תו"א ע, ד: ולעתיד יהי' בחי' שבת מעלה ומטה שוין עכ"ל.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org