אבזח"ב שמות י"ט א': ”כיון שיצאו משבט לוי המשוררים כו' והשומע נלוה ונדבק נפשו למעלה וע"כ אמרה לאה הפעם ילוה אישי אלי" — אוה"ת שמות ע' נז.
במשפטים ק"ד א': ראה אוה"ת בראשית כרך ה תתרו, א ”לוי זהו יום ג' למעשה בראשית . . בריח התיכון" ע"ש. ”לוי חבורא דכולא" — אוה'ת שמות ע' נז.
גהזח"ג פ' שלח (דקע"ד א') ובפ' שמות (די"א סע"ב): באוה"ת בראשית כרך ה תתרא, א מציין ”מ"ש בזח"ב די"א סע"ב והוא כפול ג"כ ח"ג דקע"ד א'". וראה שם ביאור בפי' הזהר.
דוכמ"ש בפע"ח שער הק"ש פ"ה: ראה גם ע"ח שער הכללים בסופו. שער הזווגים ובכ"מ, ומבואר בד"ה והוא כחתן תרנ"ז ע' קמט ואילך.
הכמ"ש בסש"ב ח"ב: פ"א. וראה בליקוט פי' — חיטריק שם.
והחכמה מאין תצצא: איוב כח, יב.
זבפ' ואתחנן בד"ה ואהבת: לקמן ואתחנן יג, א.
חחכמה כח מ"ה: הקדמת ת"ז בתחלתה. ובכ"מ.
טאין אוא"ס שורה אלא בחכ': ראה ע"ח שמ"ז פ"ב. ובכ"מ. תניא פרק לה בהג"ה.
יונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.
יאעת לחשות ועת לדבר: קהלת ג, ז.
יבבביאור ע"פ עד הגל הזה: סידור עם דא"ח שה, א ואילך.
יגויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה: בראשית ב, טו.
ידועבד הלוי הוא: במדבר יח, ג.
טובזהר דלוי מענין לויתן: נתבארו באוה"ת שמות ע' נז.
טזע"פ צו את בנ"י: לקמן פ' פנחס.
יזע"פ אז ישיר משה: תו"א פ' בשלח.
יחונחנו מה: שמות טז, ז.
יטכי מן המים משיתיהו: שם ב, י.
כוילך איש . . ותהר ותלד: שם ב, א-ב.
כאמל' שנק' בת: ראה מא"א ב, מא.
כבודברת בם בד"ת: דברים ו, ז. ברכות כא, א.
כגהמשכה — במ"א: ראה הערת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע לעיל בהוספות יח, ג.
כדאז נדברו יראי ה': מלאכי ג, טז.
כהאני המשנה המדברת בפיך: מגיד מישרים ר"פ ויקרא.
כונוני ימא דאזלי ביבשתא: ראה זח"ג קפז, ב. ת"ז תכ"א בתחילתו.
באקדמות [כ].
כזבזח"ב די"ח ע"ב: נסמן לעיל ... וראה אוה"ת במדבר כרך ו ע' א'תתנג.
כחשמאלו תחת לראשי: שה"ש ב, ו.
כטבזהר פ' פנחס דר"נ ע"ב: ”פי' בת לוי כשהיא בבחי' שיר ורחימותא סגי עד שנעשה נקודא חדא ואזי דוקא נמשך וילך כו' ויקח כו'" - אוה"ת שמות ע' נה.
לובפי' הרמ"ז ס"פ קרח: ראה אוה"ת במדבר כרך ו ע' אתתנד.
לאובפ' בהעלותך בדף קנ"א ע"ב: ”שטהרת הלוים להעביר שערם ואזי אהרן מניף אותם להעלותם לשרשם שהוא בינה כו'" — אוה"ת במדבר כרך ו ע' א'תתנד.
לבבלק"ת בתחלת יחזקאל: ”אבל לע"ל שינקה קין ויטהר ויחזור לבכורתו ומה שהי' תחלה כהנים עובדים יטלו הלוים עבודתם ומעלתם באופן שהכנהים יהיו לויים והלויים כהנים עכ"ל". — ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' שמ ושם נתבאר בארוכה. ובכרך ב ע' תתקכ.
לגהובא בסש"ב פרק חמישים: דף ע, ב ”[ולעתיד שהעולם יתעלה יהיו הם הכהנים וכמ"ש האר"י ז"ל ע"פ והכהנים הלוים שהלוים של עכשיו יהי' כהנים לעתיד]".
לדדעת כולל חו"ג: ראה ע"ח שער תיקון הנוקבא פ"ג. תניא ספ"ג. ספמ"ג.
להבפ' אלה פקודי המשכן: לעיל פ' פקודי ג, א ואילך.
לוולכן היו נושאים . . מ"ב מסעות: ומה שאלולי חטא המרגלים לא היו צריכים להיות במדבר מ' שנה — י"ל לפי שאז הי' הבירור באופן אחר (וע"ד המבואר בתו"א (ה, סע"ד) בנוגע לחטא עה"ד) — לקו"ש חי"ט ע' 16.
לזדידוע שיש עולם שנה נפש: ראה ס'י פי"ג, מ"ג ואילך. וזהו ”יסוד כל ס"י".
לחעולם שנה נפש ר"ת עש"ן: פרדס (שי"ב ספ"ה נתיב כ"ג). [כ]. ראה הקדמת הראב"ד לס"י (ב, ג). אוה"ת יתרו ע' תתטז. תתכג.
לטכל מה שיש בעולם . . יש בנפש: ראה לקמן חקת סד, ד.
מבד"ה ושאבתם מים: לקמן דרושים לסוכות עח, ד.
מאעור ובשר תלבשיני: איוב י, יא.
מב(בנ"א . . בכלים הפנימים): — בנוסח אחר. וכנראה הכוונה להנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תקס'ז ע' קצט.
מגאין עמידה אלא שתיקה: ע"ל ד"כ ע"ג, יעו"ש. [כ].
מדבזאת יבא אהרן אל הקדש: ויקרא טז. ג.
מהונתתי לך מהלכים: זכרי' ג, ז.
מווהנה הארון והכפורת: מובא בסה"מ תרל"ה ע' קמה.
מזותורה אור: משלי ו, כג.
מחותורת חסד על לשונה: משלי לא, כו.
מטמימינו אש דת: דברים לג, ב.
נבחכמה איתברירו: ע"ל כאן (כא, א). וש"נ.
נאוהרים את הדשן . . והוציא את הדשן: ויקרא ו, ג-ד.
נבומבואר במ"א ענין תרומת הדשן: סידור עם דא"ח.
נגבזח"ב ס"פ ויקהל (דרי"ט ע"א) מה בין צלותא: נעתק בארוכה באוה"ת בראשית כרך א קנב, א. ”פי' שהקטרת גבוה מהתפלה שהרי התפלה במקום קרבנות שהן על מזבח החיצון וקטורת מזה"פ" — אוה"ת תצוה ע' א'תשס.
נדובזהר הרקיע שם: ”ותוכן הענין כי המל' דעשי' היא עמקי הקליפות כו' ומחי' אותם כו' ואין הבחינה זו יכולה לצאת מבין הקליפות עד שיבא זמן הכתוב בלע המות לנצח כו', והנה כל זמן שאין בחי' זו עולה למעלה נראה פירוד בקדושה ח"ו וע"י הקטרת עולה כו', משא"כ בתפלה לעשות להעביר הזוהמא מבחי' זאת כו', ולכן אחר מעשה הקטורת אנו אומרים הודו כו' הודיעו בעמים כו' ע"ש" — אוה"ת בראשית כרך א קנב, א.
נהובהרמ"ז ס'פ בא (בדף מ' ע"ב): ”גבי לבער החמץ שע"י הקטרת עולה ומתברר חיות הקליפה גם מה שנקצב לה קודם חטא אדה"ר כו'" — אוה"ת בראשית שם.
ובאוה"ת במדבר כרך ד (בהוספות) ע' א'תעב ”...מבואר בהרמ"ז ס"פ בא מ"ש בלקו"ת פ' תשא שב' מיני חיות יש בקליפה, הא' מה שנקצב לה, הב' מה שמוסיפי' החוטאים כו', והנה חיות זה מוכרח לו הוא שס"מ מסרו לו כו' ע"ש. ומצינו למדין מדבריו שע"י הקטורת לוקחין ומבררי' אפילו מחיות המוכרח לו, משא"כ ע"י שארי המצות לוקחים רק התוס' כו' ע"ש". ראה שם בארוכה. וכן מובא לשון הרמ"ז באוה"ת תשא ע' א'תתקמז.
נוובפ' קרח (דף קע"ז ע"ב): אולי הכוונה מש"כ באוה"ת תצוה ע' א'תשס ”ופי' הרמ"ז כי או"א תתאין הם ישסו"ת ואו"א עילאין זהו שמן וקטורת ואימא טמירא מאבא סוד ו"ד מלוי של יו"ד" ע"ש.
נזבד"ה זאת חנוכת המזבח: לקמן כט, א.
נחובד"ה ראה ריח בני: תו"א כ, ב.
נטואתה קח לך בשמים ראש: שמות ל, כג.
סהמור הוא בושם הנעשה מדם חי' ידוע: ראה בתו"א צט, א. ובהמצויין לשם.
סאכן פי' הגאונים: ראה אוצר הגאונים ברכות חלק הפירושים לדף מג, א בשם רב האי גאון.
סבוהרמב"ן כתב: שמות ל, כג.
סגדם נעכר ונעשה חלב: בכורות ו, ב. וש"נ.
סדהיינו מה שנתברר . . ע"י אתכפייא ואתהפכא: וכ"ה גם באוה"ת בראשית כרך א ס, ב.
סהאמר בת"ז חכים: בהקדמה (פתח אלי').
סוותקשור על ידו שני: בראשית לח, כח.
סזונפשו קשורה בנפשו: שם מד, ל.
סחכי בי חשק: תהלים צא, יג.
סטוהקשורים ליעקב: בראשית ל, מב.
עשמן הוא בחי' חכמה: מא"א אות שי"ן סמ"ח.
עאדשמן המשחה הוא ממו"ס: ראה תניא פנ"ג (עה, א) ”בחכמה הנק' שמן משחת קודש". וראה לקמן בהעלותך לא, א. קרח נד, ב.
עבובפ' אחרי (דנ"ח סע"ב): ”בענין שמן וקטרת ישמח לב . . דא ריח דקטורת דאיהי דקיקא ופנימאה מכולא . . וכ' במק"מ והכוונה שהבינה הנק' קטורת מעלה מ"ן ואבא הנק' שמן מוריד מ"ד" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' תרל.
עגוביום שמחת לבו זה בנין ביהמ"ק: תענית כו, ב. ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' תרלא.
עדחרות על הלוחות: שמות לב, טז.
עהובעמה"מ פי': שער או"א פמ"ה דע"ח סע"ג פי' מר דרור היינו יסוד אבא המלובש בבינה, שבינה נק' דרור שהוא החירות של היובל וחירות על הלוחות והיסוד אבא המלובש בה נק' מירא דכיא ר"ל שלא היתה בו שבירה ח"ו" — אוה"ת כי תשא ע' א'תתקמג.
עובפרדס ערך מר: אולי הכוונה למה שמבוא באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תיח שבתי' מור יש ב' פירושים א' מור שבקטרת הוא כתר, והמור שבפסוק אריתי מורי שהוא חסד ע"ש.
יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־RebbeHub