מראי מקומות הערות וציונים, נשא, דף כ״ו

אויתן עוז למלכו: שמואל-א ב, י.

בה' עוז לעמו יתן: תהלים כט, יא.

גולו יקהת עמים: בראשית מט, י.

דוימהר משה ויקד: שמות לד, ח.

הת' עלמין דכסופין: ראה זח"א קכג, ב.

וור"ה יום הדין הוא: כמפורש בכו"כ תפלות דר"ה. וראה ברכת ערב ר"ה תשנ"ב הערה 2.

זויבאו בני האלקים: איוב א, ו. ראה בתרגום שם.

חזח"ב ר"פ בא : דף לב, ב ”ויהי היום דא ר"ה בני האלקים אינון רברבין ממוניך שלוחין לאשגחא בעובדא דבני נשא" — אוה"ת נ"ך-א ע' תרנא.

טה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.

יועוז מלך משפט אהב: שם צט, ד.

יאארוממך אלקי המלך: שם קמה, א.

יבועתה יגדל נא: במדבר יד, יז.

יגברבות שמות פרשה א: ”דקאי על דוד שרימם הקב"ה מלכותו" — אוה"ת נ"ך-א ע' כט.

ידובפ' יתרו פכ"ז: ”כשעשית נסים בימי שלמה שנאמר ויתן עוז למלכו" — אוה"ת נ"ך-א ע' כט.

טונשא פ"א: ”ע"פ יתר שאת ויתר עז, עוז זה מלכיות שנאמר ויתן עוז למלכו" — אוה"ת נ"ך-א ע' כט.

טזכה תברכו: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בסה"מ תקס"ו ע' רכח.
ד"ה זה במאמרי אדה"א במדבר-א ע' רכב מיוסד על מאמר זה שבסה"מ תקס"ו.
ראה גם ד"ה זה בסה"מ תשל"א. תשמ"ה.

יזכה תברכו . . יברכך . . יאר . . ישא: במדבר ו, כג-כו.

יחאשר לא ישא פנים: דברים י, יז.

יטואכלת ושבעת: שם ח, י.

ככי הנה כתיב: אוה"ת עקב כרך ה ע' א'כה.

כאשבעשרה מאמרות נברא העולם: אבות רפ"ה.

כבצירופי אותיות וחילופים ותמורות: ראה תניא ח"ב פ"א.

כגנפש האדם מלאה אותיות: בסה"מ תקס"ו שם בס"י. ראה לעיל בחקותי מה, ד. וראה הנסמך במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' תרלט. מאמרי אדה"א במדבר-א ע' שט (בהוספות לע' רכד). ובלקו"ת שה"ש ד, ב מציין לכאן.
בד"ה אנכי תשי"ג מבאר זה ומציין לאגה"ק סי' ה' דשם מבואר דשינוי התנועות שבשפתים לבטא אות כ' או ו' או מ' או פ', וכמו"כ בשאר המוצאות, אין זה עפ"י הכנת השכל כ"א זה בא ממילא, דזה בא מהאותיות שבנפש שהנפש מלאה אותיות ע"ש.

כדאתה נפחת בי: ברכת אלקי נשמה.

כהויפח באפיו נשמת חיים: בראשית ב, ז.

כווברוח פיו כל צבאם: תהלים לג, ו.

כזורוח פיו . . והן האותיות שבע"מ: מובא באוה"ת שלח ע' תרי ומציין שכאן משמע שמקור החיות מרוח פיו ית' והע"מ הוא אותיות שכבר יצאו מרוח פיו כו', א"כ המאמר האחד שכולל הע"מ הוא רוח פיו שהוא מקור להאותיות שיצאו מרוח פיו, ובד"ה כי תצא דרוש הראשון [בלקו"ת] פי' שמאמר האחד הוא מחשבה תתאה שהוא מקור להדיבור" ע"ש.

כחוהנה כתיב ויקרא . . לכל בחי' הדצ"ח: מובא ונתבאר בביאוה"ז להצ"צ- ב ע' תתקמג.

כטויקרא האדם שמות: בראשית ב, כ.

לשהוא קרא והמשיך שמותיהן: במאמרי אדה"א במדבר-א ע' רכה מוסיף ע"ז: ”ולכך יש ביכולת כל נשמת צדיק שהוא בצלם אלקים ממש למשול בצירופי אותיות אלקים שנבראו בהם כל העולמות".
בענין ויקרא שמות ראה גם אוה"ת בראשית-ג דף תקמא ב. סה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' קלו. סה"מ תרל"ד ע' עז. המשך מים רבים תרל"ו פרק כב.

לאולקשרן במקורן: מובא לקמן פ' מטות פב, ב, אוה"ת וישב דף רעג, ב. וראה בסה"מ תרכ"ט שם בשם השל"ה.

לבברבות בראשית פי"ז: פיסקא ה. וראה גם תנחומא פ' שמיני. ועוד. נעתק בהמשך מים רבים — תרל"ו פרק כב. לקו"ש כרך טו ע' 13.

לגעל כל מוצא פי ה': דברים ח, ג.

לדע"פ ונתתי לך מהלכים: אוה"ת חנוכה-ה תתקיח, א. תתקכו, ב ואילך.

להועיין בסש"ב פ"כ וכ"א: וראה גם בליקוט פירושים — חיטריק שם בארוכה.

לווהלא במאמר א' יכול להבראות: אבות שם.

לזנהמא על פום חרבא: נתבאר במאמרי אדה"א שם ע' רכז ”כמו דמיון מלחמה ממש להיות שהמאכל מעורב טו"ר . . ואם יאכל בכונה טובה יוגבר חלק הטוב הגנוז במאכל על הרע, ואם יאכל לתיאבון . . יוגבר חלק הרע שבמאכל על הטוב" ע"ש. וכ"ה באוה"ת שה"ש-ב ע' תלז ושם ע' תלח בשם הרמ"ז. וכ"ה בסה"מ תרע"ח ע' שב. ראה לקו"ש ח"ג ע' 989 בהערה שם.

לחוהיינו ע"י התפלה: במאמרי אדה"א שם ע' רכח מביא זה בשם ספרי הקבלה ”שכוונת האכילה הוא ענין א' עם כוונת התפילה, לפי שענין התפילה ג"כ ענין מלחמה".

לטשעת צלותא שעת קרבא: על"ק ר"פ תצא הא' והב' יעו"ש. [כ]. זח"ג רמג, א. ובכ"מ.

מרוממות א-ל בגרונם: תהלים קמט, ו.

מאלאהבה את ה"א . . ואספת דגנך: דברים יא, יג-יד.

מבואח"כ ואספת דגנך: ראה אוה"ת תרומה ע' א'שסז. בסה"מ תקס"ו ע' רכט יש עוד ענין שלא הובא כאן.

מגופי' אהבה מלשון אבה: ראה גם תו"א לב, ג. לקמן בלק עא, ב. מסעי פח, ד. ואתחנן ט, ב. שה"ש יז, א.

מדבאלף הז': ראה ר"ה לא, א.

מהאני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

מוואהבת את ה"א: דברים ו, ה.

מזאין עוד מלבדו: שם ד, לה.

מחולעבדו בכל לבבכם: שם יא, יג.

מטבב' לבבות: ראה ברכות פ"ט, מ"ה. (נד, א).

נסולם מוצב ארצה: בראשית כח, יב. וראה זח"א רסו, ב. זח"ג שו, ב. ת"ז תמ"ה. לקמן שה"ש טז, ד.

נאתחלה ברכת השחר פוקח עורים זוקף כפופים: בסה"מ תקס"ו ע' רל ”מתחיל מברכות השחר שהמה ענינים גשמיים ודברים תחתוני' כמו הנותן לשכוי בינה ופוקח עורים".

נבלמסור נפשו באחד: נסמן לעיל יג, ד.

נגבד"ה יונתי בחגוי הסלע: לקמן שה"ש טז, ד ואילך.

נדוהנשמה א"צ תיקון לעצמה: ע"ח שכ"ו. ראה תניא פרק לז [מח, ב] ובליקוט פי' — חיטריק שם.

נהמלאכי אלקים עולים: בראשית כח, יב.

נופני ארי' אל הימין: יחזקאל א, י. ושם כתי' ”ופני" [כ].

נזקודם התפלה אסור לאכול: ברכות י, ב. ראה או"ח סי' פט, ג. וראה במ"מ לקמן פ' פנחם עט, ד.

נחאדם בגימ' מ"ה: תיקו"ז בהקדמה בתחלתה, ובכ"מ.

נטנש"י עלו במחשבה: ב"ר רפ"א.

סקשוט עצמך: ב"מ קז, ב, סנהדרין יח, א.

סאבד"ה לא הביט און ביעקב: לקמן פ' בלק ע, ד ואילך.

סבבד"ה אסרי לגפן: תו"א מו, ב.

סגהמתחדשות לבקרים: ראה איכה ג, כג.

סדתוספות מרובה על העיקר: ב"ר ספ"א, [ד] [כ].

סהוזרעתי את ב"י: ירמי' לא, כו.

סווזרעתי' לי בארץ: הושע ב, כה.

סזברוך ה' אלקי ישראל: תהלים מא, יד.

סחלא גלו ישראל אלא: פסחים פז, ב.

סטוכמ"ש במ"א: ראה תו"א קיז, ב ואילך.

עלא . . מחזיק טובה לעצמו: ראה עד"ז אבות ב, ח. ו, ו.

עאמי יעלה בהר ה': תהלים כד, ג-ד.

עבבר לבב שהוא בלי שום תערובות זר ח"ו: ראה לעיל כ, ב. לקמן ואתחנן י, א.

עגס"פ ויחי דרמ"ח סע"א: ”דענין ברכת יברכך כו' נמשך מבחי' ציון" — אוה"ת נשא ע' רסו.

עדנשא דקמ"ז א' : אולי הכוונה למ"ש שם ”יברכך ה' וישמרך אלין תלת קראי, וג' שמהן דתריסר אתוון כלילן לקבליהון ובכלא אתכוון כהנא" ע"ש עוד.

עהוברבות בא פט"ו : גבי החדש הזה לכם הה"ד יהי' לך לבדך ואין לזרים אתך במשלי סי' ה' הברכות לכם שנאמר יברכך ה' וישמרך וכן וציוויתי את ברכתי לכם — אוה"ת נשא ע' רסו.

עובחקותי פל"ו: ”ע"פ גפן ממצרים תסיע מה הגפן הזה טעון שלש ברכות אף ישראל מתברכים שלשה ברכות בכי"ו יברכך יאר ישא" — אוה"ת נשא ע' רסו.

עזאם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.

עחורוח אייתי רוח: ראה זח"ב קסב, ב.

עטיאר . . מלמעלה למטה: ראה יהל אור ע' רכט.

פחכמת אדם תאיר פניו: קהלת ח, א.

פאנשא קל"ג ב': ”מפרש דמ"ש באור פני מלך חיים זהו בע"ק דשם פניו נהרין תמיד משום דלית שמאלא בהאי ע"ק, אבל בז"א אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין . . ומסיים בזהר . . ובג"כ כתי' יאר ה' פניו אליך יאר פניו אתנו סלה מכלל דלא הוי תדירא" — אוה"ת נשא ע' רסח.

פבקמ"א א': תיקונא חמישאה ”דכד נהרין מתברך עלמא".

פגאיזהו חכם הרואה: תמיד לב, א. ראה תניא פמ"ג ובליקוט פי' שם. לקו"ת האזינו עה, א.

פדשמע ישראל: דברים ו, ד.

פהשמע ל' הבנה: ראה ש"א ג, י. זח"ג קלח, ב.

פוואינו דומה שמיעה לראי': מכילתא יתרו יט, ט. פס"ז שלח יג, יח ”אינו דומה ראי' לשמיעה".

פזאורייתא מחכ' נפקת: זח"ב פה, א. קכא, א.

פחונתתי מטר ארצכם: דברים יא, יד.

פטכי כאשר ירד . . כן יהי דברי: ישעי' נה, י-יא.

צאחד באחד: זח"ב קלה, א.

צאויחן שם ישראל: שמות יט, ב.

צבחנה דוד: ישעי' כט, א.

צגושכנתי בתוכם: שמות כה, ח.

צדדירה בתחתונים: ראה תנחומא נשא, טז.

צהג' ברכות דאורייתא והד' דרבנן: ראה ברכות מו, א. שו"ע אדה"ז סי' קפז סעי' א'.

צולחם לבב אנוש יסעד: תהלים קד, טו.

צזבחכמה כח מ"ה: זח"ג לד, א. הקדמת ת"ז בתחלתה. ת"ז תס"ה.

צחשלא לקחה הנפש רק חיות מועט: ראה מאמרי אדה"א במדבר-א ע' רס שמביא ע"ז ממ"ש במ"א [ראה לקו"ת שה"ש יד, ב] להחיותם ברעב שהרעב עצמו הוא חיותם וקיומם, ע"ש.

צטהמגביהי לשבת המשפילי לראות: תהלים קיג, ה-ו.

קילוקטו לאחד אחד: ראה ישעי' כז, יב.