מראי מקומות הערות וציונים, שיר השירים, דף א׳

אשיר השירים: הנחה אחרת בסה"מ תקע"א נדפס מגוכתי"ק כ"ק הצ"צ.
ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהערות וציונים לעיל יט, ג.
סעי' א נמצא בשרש מצות התפלה פרק מא עם הגהות אחרות. במאמרי אדה"ז — כתובים ח"ב ע' א' כנראה קיצור או תוכן מחלק מהמאמר.
עוד הנחה באוה"ת שה"ש ע' טו עם הגהות אחרות. שם ע' כא צויין: שייך לד"ה שה"ש ביאור על לקו"ת. שם ע' כד צויין: ביאור מעט ע"פ ישקני לד"ה שה"ש הא' לסעי' ג. שם ע' כה ללקו"ת ד"ה שה"ש. ראה להלן בהוספות להערות וציונים השוואות לד"ה זה.
באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתט נדפס ביאור (וראה בהערה לשם).

בשיר השירים: שה"ש א, א.

גוכנס"י נקרא בשם כלה: באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקיח מביא זה בשם רבות ס"פ ואתחנן.

דביום חתונתו זה מ"ת: שה"ש ג, יא. תענית כו, ב. ראה תו"א קו, א. סה"מ תקס"ג ע' קב. אוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקטז. ב'תקיח.

הבפ"ק דברכות: ו, ב.

וחתן חות דרגא: ראה יבמות סג, א. באוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקטז ובגמרא שבת משמע שהוא עלי' ומפרש שם ששני הענינים אמת ע"ש.
באוה"ת שמות כרך ז ב' ע' תקכד מעיר שכאן מבאר שהירידה מאוא"ס בחכמה נק' ג"כ חתן, ובמ"א מבואר שחות דרגא הוא מג"ר לז"ת ע"ש.

זוהנה כלה יש בו ב' פירושים: ראה אוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקיח. פ' שלח ע' תרט. סה"מ תרע"ח ע' מ.

חדתרגם יונתן: אבל רש"י שם פי' ”לשון תאוה כמו כלתה לתשועתך נפשי" [תהלים קיט, פא]. וכן פירשו במצודת ציון ומצודת דוד.

טתשוקת נפש לידבק: באוה"ת שלח ע' תרט מביא הקושיא ”הלא מל' דאצי' היא אחת מע"ס שהן אלקות ממש, וא"כ איך שייך בזה התשוקה להכלות הנפש לאוא"ס כמו שלא שייך התשוקה מהרגל אל הראש" ע"ש.

יואל אישך תשוקתך: בראשית ג, טז.

יאבק"ש יש ב' בחי' מס"נ: ראה גם לקמן כא, ג.

יבלמסור נפשו באחד: ראה שו"ת הרשב"א ח"ה תשובה נה. ב"ח טור או"ח סס"א. פע"ח שער הק"ש פי"ב. ראה גם תו"א כט, ב. אוה"ת תרומה ע' א'שסז. נצבים ע' א'ר. לעיל בפ' ראה כה, א ”ואין הכוונה על ציור ק"ה בפ"מ בלבד אלא גם ברוחניות".

יגלאהבה כו' כי הוא חייך: דברים ל, כ.

ידבד"ה להבין מארז"ל ע"פ כי טובים דודיך: תו"א נג, א.

טוובד"ה חייב אינש לבסומי בפוריא: תו"א צט, ב.

טזשמע מלשון הבנה: ראה שמואל-א ג, א.

יזאני הוי' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

יחאני ראשון . . ומבלעדי אין אלקים: ישעי' מד, ו.

יטולא תחללו את שם קדשי: ויקרא כב, לב.

כמי לי בשמים: תהלים עג, כה.

כאבבשכמל"ו בחי' יחו"ת: בשרש מצות התפלה פרק מא ((קלח, ב) מבאר זה ”אחר שאמר אחד שהוא בחי' יחו"א איך שאין עוד שום דבר ממש כו' לא שייך כלל בחי' ואהבת בבחי' יש מי שאוהב אלא ע"י בחי' בשכמל"ו שנאמר בינתיים שהוא בחי' יחו"ת".

כבשאין מלך בלא עם: ס' החיים פ' הגאולה פ"ב. בחיי וישב לח, ל. עמק המלך ש' שעשועי המלך רפ"א. תניא ח"ב פ"ז. להעיר מפרקי דר"א פ"ג.

כגהוי' . . הוא אלקים: דברים ד, לט. ובמאמרי אדה"ז — כתובים ח"ב ע' א' (שקרוב לודאי שזהו קיצור ותוכן מהצ"צ להמאמר דכאן) נוסף ”וכתי' שמש ומגן הוי' אלקים, כמו המגן שמסתיר הארת השמש, והיינו כהדין קמצא דלבושא מיני' ובי'. והיינו להיות התהוות נבראי' ונפרדי' כי נתאוה להיות לו דירה בתחתונים. ואמנם התכלית הוא להיות אח"כ ביטול היש והוא בחי' אהבה בכל נפשך תשוקת כל הנבראי' מלאכי' ונשמות לאלקותו ית' שיש מי שאוהב. ובחי' זו נק' כלה מלשון כלות הנפש". ע"ש. וראה כעין זה באוה"ת שה"ש כרך א ע' טז.

כדוכהדין קמצא דלבושי' ומיני' ובי': ב"ר כא, ה.

כהואהבת בבחי' יש מי שאוהב: בשרש מצות התפלה פרק מא (קלט, א) מבאר זה ”להמשיך תמיד בחי' גילוי אלקות להיות הוי' הוא האלקים וזהו ואהבת את הוי' אלקיך שיהי' גילוי בחי' הוי' למטה זה אלי כו' וזהו בחי' כלה שני' לשון כלתה נפשי שהכלות הנפש הוא בבחי' יש עדיין יש מי שאוהב כו'".

כובד"ה בכ"ה בכסלו באופן אחר קצת: תו"א כט, ב. ושם כ' ”ובכל נפשך היינו שגם בחי' נה"ב הי' בבחי' אתכפייא ואתהפכא כו' שמס"נ זו אינה באחד אלא בבחי' ברוך שם כבוד מלכותו כו'". וראה סה"מ תרס"ו ע' קלה.
באוה"ת תרומה ע' א'שסח מבאר שכאן מדבר בענין ”ומס"נ והרצון בבחי' זו הוא באחד דוקא כי בחי' זו נמשך מההתבוננו' באחד איך דכולא קמי' כל"ח" ושם בע' א'שסט בענין למסור נפשו באחד ”והרי במשנה דרשו זה על ובכל נפשך, אך כי מס"נ באחד ענינו מסירת הרצון דהיינו להיות ועמך לא חפצתי", ע"ש.

כזשכינתא עילאה . . תתאה: ת"ז (תל"ח). ושם (קנז, א [תז"ח ק, ד]. קנח, א. [תז"ח קא, ד]. קסו, ב [תז"ח קח, א]. קעג, ב [תז"ח קיד, ג]). זח"א (כו, א. נ, ב). וע' זח"ג (קח, ב). [כ].
וראה הביאור בשרש מצות התפלה שם ”דהיינו המקור והשרש שיהי' בכל א' מישראל בחי' המס"נ הנ"ל, נק' שכינה ששורה בתחתונים שמשם מקבלים נשמות ישראל, והמקור והשרש לבחי' מס"נ וכליון הנ"ל באחד שהוא מבחי' יחו"ע נק' שכינתא עילאה והמקור והשרש לבחי' ואהבת בכל נפשך בכלות הנפש ותשוקה שהוא מבחי' יחו"ת נק' שכינתא תתאה", וראה אוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתט. באוה"ת שמות ע' נח מבאר שזה ב' בחי' מס"נ שבק"ש.

כחבפרדס ש"ח פי"ג . . ושכינתא תתאה: באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתט ”בפרדס שער ח פי"ג בשם הת"ז פי' דשכינתא עילאה הוא בינה ושכינתא תתאה הוא בחי' מל'".

כטובזהר הרקיע ר"פ בראשית: נתבאר בסה"מ תקס"ג ע' ב. ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תקפו ואילך.

לובזהר הרקיע ר"פ בראשית . . אוף כנ"י: באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתט מוסיף ”דשושנה הוא מל' דאצי' נוק' דז"א וכנסת ישראל הוא נק' כלת משה והיא בפנימיות בתוך ז"א והיא מתלבשת במל' החיצונה".
הזהר הרקיע נתבאר בארוכה בביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תקפה ואילך.

לאבד"ה ששים המה מלכות: לקמן שה"ש לט, ג.

לבבד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק: תו"א פד, ב.

לגוע' בסה"מ סי' קנו: בספר הדרת מלך. נעתק באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתט ”וז"ל דכנ"י היינו בינה, ודע שאין הכוונה בינה ממש אלא כך הוא עיקרן של דברים" ע"ש שמאריך בלשונו.

לדבד"ה וארשתיך לי: לעיל במדבר ח, ב.

להסד"ה כי אתה נרי: תו"א מקץ מא, א.

לופרק ב): ראה שרש מצות התפלה פרק מג.

לזבחי' חות דרגא: ”כנזכר בפרק הבע"י דס"ג ע"א נחית דרגא" — אוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקטז ע"ש.

לחתרי משמע: בשרש מצות התפלה פרק מג, מבאר זה ע"ש.

לטמלך משובח ומפואר: ברכת ברוך שאמר.

מעד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד: פדר"א פ"ג. וראה דיוק גי' זהו בהקדמת השל"ה בתחלתה.
קטע מכאן נעתק בסה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' רצו.

מאנקרא בגמרא ובמדרשים בשם הקב"ה: ראה לעיל תזריע כב, ג. בהעלותך לד, ג. בשרש מצות התפלה פרק מג. שם מז, א. קב, ב. קלא, א. וראה אוה"ת פנחס ע' א'רי. סה"מ עזר"ת ע' קעו ואילך. אגה"ק סי' ז.

מבבביאור ע"פ כי עמך מקור חיים: תו"א לה, ג.

מגולקמן . . צאינה וראינה: דף כא, ב.

מדהקב"ה יושב ועוסק בתורה: בתדא"ר רפי"ח והעיקר מע"ז ג, ב. ד, ב.

מהוהארה זו נק' בחי' שם: מובא אוה"ת יתרו ע' תתלד.

מווהשרש והיכולת: ראה דרך מצותיך קלו, א. אוה"ת ענינים ע' קמא. אוה"ת פ' יתרו ע' תתלה.

מזכח אד': במדבר יד, יז.

מחבכחך הגדול: דברים ט, כט.

מטבד"ה אתם נצבים: לעיל שם מד, ג.

נוכמ"ש במ"א בפי' כי עמך מקור חיים: ראה לעיל ויקרא נא, ד.

נאכי בעילה ועלול יש שינוי בהעילה: ראה לקמן מ, ב.

נבהוא רק מבחי' שמו . . שמו הגדול: באוה"ת שה"ש כרך א ע' רסד מציין לכאן ”ושם פי' שזהו הנק' ג"כ שמו הגדול".

נגמשמו הגדול: ראה אוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקעב.

נדבפ' שלח ע"פ אני: לעיל פ' שלח מח, ג דשם נתבאר כי יש כמה שמות הקדושים שהם בבחי' ממכ"ע אבל שמו הגדול הוא מה שלמעלה גם מבחי' סוכ"ע. בכמה מקומות מציין כ"ק הצ"צ גם ללקו"ת פ' בהר מא, ג.
ובאוה"ת שה"ש כרך א ע' רסד מציין לכאן ”וע"ש שזהו מענין יהא שמי' רבא מברך".

נהובפ' פינחס בד"ה צו את בנ"י: לעיל פ' פינחס עז, ג.

נושמו גימ' רצון: פע"ח ש' הק"ש סופכ"ח. [כ].

נזוע"פ ואלה שמות: נדפס באוה"ת שמות ע' קג ואילך. וראה תו"א מט, ד ואילך. וראה גם אוה"ת פ' יתרו ע' תתלד.

נחוהנה התלבשות . . להתלבש בתורה: מובא בד"ה וזאת חנוכת המזבח — תר"מ סעי' כא ומוסיף: ”פי' שמו הגדול היינו שם הוי' דלעילא שלמעלה מהפסיק טעמא דהיינו ענין הקב"ה . ." ע"ש בארוכה.

נטאורייתא מחכ' נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

סחכים ולא בחכמה ידיעא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

סאכי הנה הטעמים: נתבאר בארוכה בד"ה זאת חנוכת תר"מ סעי' כג.

סבכי עמך מקור חיים: תהלים לו, י.

סגואהי' אצלו שעשועים: משלי ח, ל.

סדתורתך שעשעתי: תהלים קיט, ע.

סההוא בחי' מטי ולא מטי: באוה"ת בראשית כרך ה תתקו, ב מציין לכאן שזהו שיר של הקב"ה שמלמעלה למטה. ופי' שרי השירים היינו שיר העליון שהוא רננא דאורייתא זרקא מקף שופר וכו' שבהם ועל ידם נמשך להיות התלבשות אא"ס בחכמה ומבחי' שיר הנ"ל מקבלים השירים שמלמטה למעלה כו' ע"ש.

סוועיין בעץ חיים: ע' ש' אח"פ (רפ"ב ד"ה ודע). ושם ריש ש' עקודים. [כ].

סזבביאור ענין מוצאיהם למסעיהם: לעיל פ' מטות.

סחכל בעלי השיר יוצאים בשיר: שבת נא, ב.

סטע"פ מזמור שיר חנוכת הבית: אולי הכוונה להנדפס לעיל בפ' ברכה צט, סע"ג. סידור שער חנוכה רעה, ד ואילך.

עוע"פ ושם אחיו יובל: ראה תו"א ז, ג. ובאוה"ת ע"פ זה.

עאהשירה הזאת: שמות טו, א.

עבועיין מענין שה"ש ברבות: באוה"ת שה"ש ע' ה נעתק הלשון.

עגשמע ישראל שיר א-ל: ע' בהקדמת ת"ז (ג, סע"א). ושם ריש (ת"י, כה, א) אי' כמ"ש כאן הל', שמע ישראל שיר אל ועז"א הפי', ודו"ק. [כ].

עדועמש"ל מענין ישורון: ראה לעיל פ' נצבים מה, א.

עהאשר לשלמה: קטע זה מובא באוה"ת ויקרא כרך א ע' רמט עם הגהות אחרות ע"ש.

עועושה שלום במרומיו מיכאל שר של מים: במד"ר פי"ב, ח.
ע"ל במדבר (י, א). וש"נ. [כ].

עזבטפה זו שאין ערוך ממש כו': קטע מכאן מובא באוה"ת ויקרא כרך א ע' רנט ושם יש הגהה לכאן: ”(ור"ל טפת מ"ד)".

עחמוכרח להיות המשכת עונג עליון: באוה"ת ויקרא כרך א ע' רנט יש הגהה: ”(ע' בד"ה לסוסתי השני פ"ב דמ"ב ע"א גבי כך היתה התענוג העליון כו')".

עטדכר ונוק' גם יחד: באוה"ת ויקרא כרך א ע' רנט יש הגהה: ”(ע' זח"ג פ' אחרי דנ"ט ע"ב ס"פ מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד)".

פכי שלמה בחולם . . וגם שלמה בה': באוה"ת ויקרא כרך א ע' רס מציין שגם בפסוק אוסרי לגפן עירה הה"א של עירה בחולם רומז ג"כ לבחי' היחוד.

פאשלמה . . מלך שהשלום שלו: בארוכה באוה"ת שה"ש כרך א ע' ב וז"ל: ”והוא ספ"ד דשבועות דל"ה ע"ב ושם מסיים שיר למי שהשלום שלו, וכ"פ הרמב"ם פ"ו מהל' יסוה"ת הל' ט' וסיים והרי הוא כשאר הכינויין, וע"ש בכ"מ דר"ל שאינו כמו ז' שמות שאין נמחקין, ובנה"כ ביו"ד ססי' רע"ו הביא מהתוספות פ"ק דסוטה ד"י ע"א ד"ה אלא מעתה לא ימחה דס"ל דשלום עדיף מהכינויין חנון ורחום ואינו נמחק, אם כן לדבריהם ודאי כמו כן שלמה שבשה"ש אינו נמחק. וכ"פ האגודה ס"פ שבועת העדות סי' כ"ד וז"ל כל שלמה האמור בשיר השירים קדש ואין נמחקין חוץ מזה האלף לך שלמה עכ"ל" — ע"ש.

פבישקני מנשיקות פיהו: שה"ש א, ב.

פגבד"ה מי יתנך: תו"א פ, ד. וראה אוה"ת שה"ש כרך א ע' כד. ושם מוסיף ”ושם נתבאר שהוא המשכה מבחי' העקודים שלמעלה מבחי' התלבשות בכלים" ע"ש.

פדיומם יצוה ה' חסדו: תהלים מב, ט. ראה יהל אור ע' קסח.

פהשהוא ענין התלבשות אוא"ס בהשפעה: ראה ספר החקירה פ, ב בענין ישיבה.

פובאגה"ק בד"ה להבין משל ומליצה: סי' טו. וראה בליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק שם.

פזאבל בלילה שירה . . שיר המלאכים: ביהל אור ע' קסו מציין למהרש"א שהקשה מגמרא חולין צא, ב ע"פ כי עלה השחר הגיע זמני לומר שירה ע"ש.

פחוהנה כל זה . . ויקם עדות ביעקב: קטע זה נעתק באוה"ת כרך ז פ' ויקהל ע' ב'תתב.

פטויקם עדות ביעקב: תהלים עח, ה.

צאלפים שנה . . קדמה התורה: ראה מדרש תהלים צ, ד. ב"ר פ"ח, ב. ויק"ר פי"ט, א. תנחומא וישב ד. זח"ב מט, א. קסא, א זח"ג קכח, א. קנט, א. וראה ג"כ קונט' י"ב תמוז ה'תש"ח (קונט' נט), ע' 36.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org