מראי מקומות הערות וציונים, אחרי מות, דף כ״ז

אוהיו הדברים האלה . . ודברת בם: דברים ו, ו-ז.

בכל היום וכל הלילה תמיד לא יחשה: עפ"י ישעי' סב, ו.

גודברת בם בד"ת כתיב: ברכות כא, א.

דאחד שהוא לבדו בשו"א וד"ר: ראה שם יג, ב. טוש"ע או"ח סס"א.

הע"פ שיר השירים: אולי הכוונה ללקו"ת שה"ש א, א ואילך. ראה אוה"ת שה"ש-א ע' טז ואילך.

ואני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

זדכולא קמי' כלא ממש חשיב: ראה זח"א יא, ב.

חבשכמל"ו: פסחים נו, א.

טמלכותך מלכות כ"ע: תהלים קמה, יג.

ייחיד חי העולמים מלך: ברכת ברוך שאמר.

יאואהבת את ה"א: דברים ו, ה.

יבעוטה אור כשלמה: תהלים קד, ב.

יגבד"ה ועשו להם ציצית: סידור שער הציצית ג, ד ואילך.

ידבפ' תולדות קמ"ב ב'. תרומה קס"ד: בפ' פנחס רמה, ב. וראה ביהל אור עה"פ ע' שצז. ויש לעיין למה ציין דוקא לזהר אלו.

טולבושי' כתלג חיוור: דניאל ז, ט.

טזכי תחלת הויית השלג הוא מן המים: וכ"ה בסידור סג, ב. ובאוה"ת נ"ך-א ע' נו כתב ע"ז: ”מש"ש בסידור דהשלג הוא ממים אם שכ"כ בלקו"ת בד"ה כי ביום הזה יכפר, אך אינו מוכרח לפמ"ש במשנה רפ"ז דמקוואות שמהשלג יכול לעשות מקוה בתחלה ומהקרח לפ"ד הרמב"ם אינו כן, י"ל זהו לפי שהקרח נתהווה ממים על כן הוא רק מעלין ולא פוסלין, והשלג שאין התהוותו ממים ע"כ עושין ממנו מקוה מיהו שאר פוסקים אין מחלקים ביניהם". מובא בסה"מ תער"ב ח"ב ע' תתקנז.

יזחכים ולא בחכמה ידיעה: ז"ח יתרו לד, ד. ת"ז בהקדמה (יז, ב).

יחחכמה בראש וחכמה בסוף: זח"א כו, ב [וראה עקב טו, ב]. [כ].

יטשער רישי' כעמר נקא: (המשך הכתוב) דניאל ז, ט.

כקווצותיו תלתלים: שה"ש ה, יא.

כאתלי תלים של הלכות: עירובין כא, ב. מנחות כט, ב. וערש"י שה"ש סי' ה, יד [טז] עזה"פ. [כ].

כבשהן המשכות מבחי' שערות . . לא שייך ערך כלל: מובא בד"ה כי תשא תרל"ח סעי' ז.

כגנפלאותיך ומחשבותיך אלינו: תהלים מ, ו.

כד(ועמ"ש מזה ע"פ ויהי מקץ): תו"א לא, ד. בתרל"ח שם מציין גם מלקו"ת שה"ש מ, ב.

כהסלסלה ותרוממך: משלי ד, ח. קטע מכאן מובא באוה"ת חקת ע' תתכו.

כוכמארז"ל לא ידעו רבנן: בר"ה כו, ב. [ובר"ח שם]. [כ].

כזלבחי' שער רישי' . . מקור התורה שהתורה היא רק בחי' לבוש עוטה אור כשלמה: ראה אוה"ת וארא ע' קסג.

כחע"פ הנותן שלג כצמר: סידור סג, ד.

כטמוטב דלידייני': חגיגה טו, ב.

לולית מחשבה תפיסא בי': ראה ת"ז בהקדמה (יז, א).

לאסד"ה ואשה כי תדור: לקמן פ' מטות פו, ד.

לבונתתי מטר ארצכם . . עשב בשדך: דברים יא, יד. טו.

לגלאהבה את ה"א: שם יא, יג.

לדששכינה מדברת . . משה: להעיר מזח"ג רלב, א. שם ז, א. רסה סע"א. שמו"ר פ"ג, טו. ויק"ר פב, ג. מכילתא שמות יח, יט.
על"ק בואתחנן ג, ד וש"נ [כ].

להשההודאה היא אליו ית': ראה אגה"ק סי' טו.

לוודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.

לזאלו ואלו דברי א"ח: עירובין יג, ב. גיטין ו, ב. ירושלמי ברכות א, ז.

לחאני המשנה המדברת בפיך: מגיד מישרים ר"פ ויקרא. ובכ"מ.

לטהמצות . . מצות המלך: ראה תוספתא נגעים פ"ג, ז. ב"ב קנט, א גזירת מלך.

מבצלמנו כדמותנו: בראשית א, כו.

מאוהנה עסק התורה נקרא בצלמינו: וכ"ה בתו"א סח, ב. וראה באוה"ת בראשית-ג דף תקד, א.

מבחרטומי מצרים: בראשית מא, ח.

מגחכמה כח מה: זח"ג כח, א. לד, א.

מדע"פ בעלי במות ארנון: לקמן חקת סה, ב ואילך.

מהישראל שבחו"ל: ע"ז ח, א.

מו(עמ"ש — סד"ה ויהי בשלח פרעה: תו"א סא, ד.

מזוראית את השמש: דברים ד, יט.

מחממגד תבואות שמש: שם לג, יג.

מטאין לך עשב מלמטה: ב"ר פ"י, ו. השמטות לזח"א רנא, א. מו"נ ח"ב פ"י.

נאלא דקרו לי': מנחות קי, א.

נאשאין עוד מלבדו: דברים ד, לה.

נבכבוד חכמים ינחלו: משלי ג, לה.

נגועשית בגדי קדש: שמות כח, ב.

נדכך היא דרכה של תורה: אבות ו, ד.

נהיפה שעה אחת: שם ד, יז.

נוצעק לבם: איכה ב, יח.

נזכחשיכה כאורה: תהלים קלט, יב.

נחולא נבוש: ברכת ק"ש של שחרית.

נטאת השמים . . אני מלא: ירמי' כג, כד.

סהשמים — בד"ה מנורת זהב: אולי הכוונה לפ' בהעלותך לג, ג.

סאכי לא יראני האדם וחי: שמות לג, כ.

סבאבל בשעת מיתתו רואה: ע' ספרא ויקרא (פ"ב), ושם אי' אבל רואים במיתתן, ובילקוט (רמז תלא) ”בשעת מיתתן" וכ"ה במד"ר (ספי"ד) ובמס' כלה רבתי (רפ"ג) אי' בזה"ל ”בחייהם אינם רואים אבל במיתתם רואים", יעו"ש. [כ].

סגאת פניך ה' אבקש: תהלים כז, כח.

סדוכמים הפנים: משלי כז, יט.

סהוזרקתי עליכם מים טהורים: יחזקאל לו, כה.

סואנת הוא ממלא כל שמהן: ת"ז בהקדמה (פתח אליהו).

סזראיתי איש חכם בעיניו: משלי כו, יב (ראית).

סחלך ה' הממלכה: דברי הימים-א כט, יא.

סטביוהכ"פ אסור כו': יומא פ"ח מ"א.

עהתורה היא שמותיו של הקב"ה: נסמן לעיל כד, ד.

עאאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב פה, א. קכא, א.

עבממעמקים קראתיך ה': תהלים קל, א.

עגשנתנו לוחות האחרונות ביוהכ"פ . . בצנעה: תנחומא תשא לא.

עדאנכי ה"א . . לא יהי' לך: שמות כ, ב-ג.

עהעונותיכם מבדילים: ישעי' נט, ב.

עוכי לוחות אחרונות נתנו בצנעה: ראה לקמן פ' מסעי צ, א.

עזביאור הדברים בענין לטהר: מאמר דשנת תק"ע. ראה רשימת המאמרים בסה"מ תקס"ט ע' שמב. ראה סידור סג, ב.
ראה להלן בהוספות להערות וציונים השוואות לד"ה זה. ובאוה"ת ויקרא-ד ע' א'נה. ביאור ארוך מאדה"א מיוסד על מאמר זה במאמרי אדה"א ויקרא-ב ע' תצא.

עחחיי צער תחי': אבות ו, ד.

עטשהי"ג ת"ד: ראה אוה"ת נ"ך-א ע' נז.

פהרמ"ז ר"פ אמור . . כתר אריך נחשב מעולם א"ס: ראה גם להלן שה"ש כג, א. אוה"ת פ' נצבים ע' א'רעד.

פאפע"ח . . פ"א: פ"ב (ספ"ג). ע' [ע"ח] ש' דרושי הצלם דרוש ב' [כללים של חו"ג] כלל ט"ז. [כ].

פבבע"ח שער א"א פ"ז: בדפוס שקלאוו תק"ס. צ"ל (רפ"ו). [כ]. מובא באוה"ת ויקרא-ב ע' תקצא. המשך תער"ב ח"ב ע' תתקסא.

פגכמו שלג שתחלת הווייתו ממים: נסמן לעיל כז, א.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org