אבזח"ב תרומה (קנ"ב סע"א): ”ושמיה ברזא עילאה אקרי הכי, בצל אל ומאן איהו דא צדיק דאיהו יתיב בצל אל ההוא דאקרי אל עליון" — יהל אור ע' שעב. אוה"ת פ' שמות ע' לד, וראה הביאור באוה"ת פ' ויקהל כרך ז ע' ב'תתא.
בבזח"ג נשא (קמ"ג א'): שם מבאר דאלקים הוא בחי' הדין וה' הוא בחי' עתיקא וכולא חד.
גקרח (קע"ח ב'): שם מבאר ועבד הלוי הוא כד"א כי ה' הוא האלקים הוא אשלים שלימותא למהוי כלא חד.
דפ' אחרי (דס"ה א'): אלקים בכל אתר הוא דינא ה' אית אתר דאיקרי אלקים (היינו הקרי דשם הוי' בניקוד אלקים).
הבראשית (די"ב ע"א): לאכללא שמא דאלקים בשמא דה'.
ווארא (דכ"ה א'): וידעת היום דוקא . . כי הוי' הוא האלקים דא באורח פרט.
זבד"ה שובה ישראל: לקמן סד, ג. ושם מציין לכאן.
חוזאת המצוה: בסה"מ תקס"ח ע' שפ — הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי.
ביאור על מאמר זה באוה"ת ואתחנן ע' קצז. וראה בהנסמן להלן י, רע"ב.
טוזאת המצוה . . ה' אחד: דברים ו, א-ד.
יחובת הגוף ונוהג בין בארץ: קידושין לז, א.
יאג"ע נק' ארץ: ראה לקו"ש חי"ז ע' 346. ביאורים לפרקי אבות (משיחות כ"ק אדמו"ר) ע' 8. אוה"ת שלח ס"ע תנה.
יבכ"י יש להם חלק לעוה"ב: סנהדרין רפי"א.
יגבד"ה וישב יעקב: בתו"א פ' וישב.
ידמי יעלה בהר ה': תהלים כד, ג.
טוברבות ר"פ וזאת הברכה: מי יעלה בהר ה' רבנן אמרי מדבר במשה כו' ומשה עלה כו'.
טזחיי שרה פנ"ט: מי יעלה זה אברהם שנא' ולך לך אל ארץ המורי' ע"ש.
יזוישלח ר"פ פ"ב: נר' דמפ' הפ' דמי יעלה על יעקב ע"ש.
יחזח"א וירא צ"ט א': כד נשמתא נפקת מהאי עלמא לא ידעת לאן אורחא סלקין לה דהא אורחא לסלקא לעילא לאתר דנהירו דנשמתין עילאין נהרין (ע' בהמפרשים שמשמע דיש דרך לעלות לנשמה שלא בדרך גיהנם ע"ש) לא אתיהיב לכלהו נשמתין ע"ש. — ביאור מחסיד בכת"י.
יטק' ב': מי יעלה כו' נקי כפים דלא עביד בידוי טופסא (פי' דפוס צורות חיצוני' מהס"א ולא עשה בידיו דבר המטמאו ע"ש) כו' ולא סאיב בהו לגופא ע"ש. — ביאור מחסיד בכת"י.
כקכ"ג סע"ב: נשמתא בתר דעיילת תמן היא אזלת לסלקא לאתרה לעילא ולא למיחת לתתא אבל קודם שתעלה כו' נעשת אפוטרופס הגוף על יד דומה ומראה לו שראוי הוא לקבל שכר ארבע מאות עולמו' ע"ש ומסיים הה"ד מי יעלה ע"ש. — ביאור מחסיד בכת"י.
כאמקץ ר"א א': ומאן איהו דיקום תמן ויעבר בלא דחילו כד"א מי יעלה וגו' ע"ש ונשמתא דזכאה אעבר בלא דחילו, ומאן דאשתדל בצדקה ע"ש. — ביאור מחסיד בכת"י.
כבתזריע מ"ה סע"ב: לה' הארץ ומלואה דא ארעא קדישא דאקרי ארץ החיים כו' ומלואה מאי היא אלא אלין נשמתא דצדיקייא כו' כי הוא על ימים יסדה כו' דכלהו נפקין מההוא נהר עילאה דנגיד כו' מעדן ומי יעלה וגו' נקי כפים ע"ש. — ביאור מחסיד בכת"י.
כגמשפטים ק"כ ב': לבתר דיתבריר מתכנשין לההוא אתר דאקרי ירושלם כו' דאיהי בנוי' על הר ד' דאתמר בה מי יעלה ע"ש.
כדוירא קט"ז א': אתא בכל ירחא לסגדא קמי מלכא קדישא ב"ה דכתי' והי' מדי חדש בחדשו ע"ש.
כהתרומה קנ"ו סע"ב: תמן נשמתהון דצדיקייא מתלבשן בגנתא דעדן דלתתא כו' ובשבתי מתפשטאן וסלקין למחמי ביקרא דמאריהון ולאתעדנא בעדונא עילאה כו' דכתי' והי' מדי חדש כו' ע"ש.
כונשא קמ"ה א': קטורין (קשורין) צדיקייא בקרטופא דעטרין (בצרור העטרות) בריש ירחי ע"ש א"ל ואף כל אינון דלבר דכתי' והי' מידי חדש ע"ש.
כזלהיות נהנין מזיו: ראה ברכות יז, א.
כחלעשות ל' תיקון: ראה ב"ר יא, ו בפירש"י שם.
כטועשתה את צפרני': דברים כא, יב.
לויניחהו בג"ע לעבדה: בראשית ב, טו.
לאלעבדה זו רמ"ח מ"ע: ראה זח"א כז, א. זח"ב קסה, ב. ת"ז תנ"ה.
לבבד"ה אז ישיר כו' עלי באר: לעיל פ' חקת סב, ב. ג"ע הוא תענוג הנשמות שנהנין מזיו כו' שבא לכלל גילוי השגת הנפש המשגת כו' והנה הוא ית' סתימא דכל סתימין ואיך יבוא לגילוי ההשגה אלא באתעדל"ת תליא מלתא בקיום התומ"צ שהמצות נתלבשו בדברי' גשמיים כו' שרשן כו' מאד נעלה כו' ממדריגה של רצון עליון ואור א"ס ב"ה כנודע ממשל נפילת החומה כו' והן הן הממשיכי' חיות ואוא"ס ב"ה להיות בגילוי ההשגה ע"ש.
לגובד"ה כי כארץ תוציא צמחה: לקמן פ' נצבים נ, ד. דעיקר הצמיחה הוא מכח הצומח שיש בארץ משי"ב והוא ממא' תדשא הארץ כו' והוא כח אלקי ממש כו' רק שמ"מ יש צורך בזריעה כו' לפי שאין הברכה שורה רק כשיש בחי' כלי כו' כמו"כ יובן למלעלה איך ממעשה מצוה שנתלבשה בעניני' גשמיי' יהי' הצמיחה להיות גילוי בחי' קדש העליון דהיינו משום שמצות הן בחי' זריעה שנזרעי' בארץ העליונה ונעוץ תחלתן בסופן בארץ העליונה נעוץ מתחלתן ממש קדש העליון וזהו כח הצומח שבה להצמיח גילוי אורו' עליוני' ע"י מעשה המצות ע"ש.
לדשאומרים לפני כל מצוה ומצוה: ראה לקמן נה, ג. ובמ"מ לשם. לקו"ש חל"ט ע' 46 הערה 26. ראה סה"מ תש"ב ע' כז [נעתק לקמן נה, ג]. הנסמן במאמרי אדה"ז — פרשיות לע' תקצב.
להמלא כה"א כבודו: ישעי' ו, ג.
לומאני מכבדותא: שבת קיג, א.
לזאת השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.
לחבד"ה אני לדודי: לקמן לג, א ואילך. את השמים כו' אני מלא וכתי' מכה"כ ולא נז' שמים וגם ששם נא' אני כו' וכאן כ' כבודו. דיש ממכ"ע וסוכ"ע ממכ"ע הארת האלקו' הנמשך בנבראי' להחיותם כו' מתלבש בפנימיותם כו' והוא מתחלק לחלקי' כו' סוכ"ע הארת והשפעת אלקות שאינו נמשך ומתלבש בתוך כו' להיות מושג כו' אלא בבחי' מקיף עליהם מלמע' כו' שסובב לכולם בשוה ובו הוא שנא' את השמים ואת הארץ אני מלא דהיינו בחי' סוכ"ע דלית אתר פנוי מיני' ע"ש.
לטשרפים עומדים ממעל לו: ישעי' ו, ב.
מהאופנים . . ברעש גדול: ראה יחזקאל ג, יב-יג. ברכת יוצר.
מאושכנתי בתוכם: שמות כה, ח.
מבשוה ומשוה קטן וגדול: בפיוט וכל מאמינים.
מגאל תגע בי כי קדשתיך: ישעי' סה, ה, ושם אי' ”תגש" וטה"ד ”תגע" [כ].
מדהגבל את ההר וקדשתו: שמות יט, כג.
מהבד"ה לבבתני אחותי כלה: ראה לקמן שה"ש כט, א ה' אלקינו בחי' סוכ"ע בעצמו (והיינו ענין יחוד או"א שהמשכה זו מגילוי זה נק' סוכ"ע קודם שנמשך עדיין בבחי' ממכ"ע או"א הנסתרות כו' והמשכת סוכ"ע כשבא בגילוי בממכ"ע זהו הנק' יחוד זו"נ) ע"ש.
מואחד . . ז' רקיעים . . ד' רוחות העולם: סמ"ק סי' קד. והובא בב"י או"ח ר"ס סא. ע' ברכות (יג, ב). [כ].
מזבד"ה שובה ישראל: לקמן ש"ש סז, ד אמרו אליו כל לפי שאתה כל וכללות הכל דהיינו בחי' אוא"ס ב"ה הסוכ"ע שלמע' מהחכ' כי מחכ' ולמטה יש התחלקו' כו' אבל למע' מן החכ' אין שום התחלקו' ולכן תשא כו'.
מחאין מלך בלא עם: עמק המלך שער שעשועי המלך רפ"א. ס' החיים פ' גאולה פ"ב. בחיי וישב לח, ל. ראה לעיל ה, ד.
מטבכל לבבך בשני יצריך: ברכות פ"ט, מ"ה.
נויצעקו אל ה' בצר להם: תהלים קז, ו. כח.
נאבע"ת דמשכין לי' בחילא יתיר: זח"א קכט, ב.
נבמקום שבע"ת עומדין כו': ברכות לד, ב.
נגאנכי מי שאנכי: נסמן לעיל דברים א, ב.
נדהיום לעשותם בעוה"ז: דברים ז, יא. וראה ע"ז ג, א. וש"נ.
נהבד"ה צו את בנ"י: לעיל פ' פנחס עה, ג ואילך ואוא"ס עצמו הסוכ"ע הוא השוה ומשוה קטן וגדול ולפניו כחשיכה כאורה כו' ולכן אע"פ שירד מטה מטה יכול לעלות מע' מע' ע"ש.
נווכחשיכה כאורה: תהלים קלט, יב.
נזחייב אדם לברך מאה ברכות בכ"י: מנחות מג, ב.
נחועתה ישראל מה ה' אלקיך: דברים י, יב.
נטאיך היראה היא מלתא זוטרתא כ"כ: ברכות לג, ב.
סהחרדה שנפלה על חברי דניאל משום דמזלייהו חזי: מגילה ג, א.
סאדמזלייהו חזי . . מקיף: וע' בסש"ב (ספכ"ג). [כ].
סבכי על יראה עילאה ארז"ל אם אין חכמה כו': בלקו"ש חי"ט ע' 54 הערה 37 מצוין: ”תניא ספכ"ג, פמ"ג. לקו"ת [כאן] ט, ג ואילך. במדבר טז, ב ואילך ובכ"מ. — וידוע הצ"ע בפרש"י יומא עב, ב ד"ה ותרעא".
סגאם אין חכמה אין יראה: אבות פ"ג, מי"ז.
סדישראל מתקשראן באורייתא: זח"ג עג, א.
סהעל כל דיבור פרחה נשמתן: שבת פח, ב. ושם אי' ”יצתה". וע' שמו"ר פכ"ט [ד]. וילקוט תהלים ר' תרצה. ובלקח טוב פ' יתרו [כ, ב] אי' פורחת. וע' בסש"ב (ספל"ו). [כ].
סול' ידבר: (עמים תחתינו): תהלים מז, ד.
סזהתורה הוא מזון לנפש: ראה חגיגה יד, א. זח"ב רי, א.
סחואורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. ראה שם פה, א.
סטבד"ה מנורת זהב: לעיל פ' בהעלותך לה, א בהקיצור המצות כמו שהן למע' הן למע' מהתו'. אך כדי להמשיך הגילוי בנה"א הוא ע"י התו' כי החכ' תחי' ועל ידה יבא לקבלת עומ"ש שקדם לעול מצות וקבלת עומ"ש ממשיך ממקור הראשון להיות נמשך בבחי' י"ה דש' הוי' וע"י תומ"צ ממשיכים משם בבחי' ו"ה ע"ש.
עבי"ה ה' צור עולמים: ישעי' כו, ד.
עאביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.
עבודברת בם מצות ת"ת: ברכות כא, א. ראה מנחות צט, ב.
עגשו"ה לשמור את כל חוקותיו: סעיף זה הובא בהמשך מים רבים תרל"ו פרק רא.
עדענין השמירה: ”ולכאורה צ"ל למה מעשה המצות צריכים שמירה" — המשך מים רבים שם.
עהאין לך עשב מלמטה: ראה ב"ר י, ו. זח"א רנא, א.
עוורעי את גדיותיך על משכנות הרועים: שה"ש א, ח.
עזגדא דהר שבגמרא: חולין מ, א.
עחהעורכים לגד שלחן: ישעי' סה, יא.
עטהז' רועים אברהם יצחק וכו': ראה סוכה נב, ב. תיקונים שבז"ח קד, א.
פבד"ה אם לא תדעי לך: תו"א ויצא כג, ג: על משכנות הרועים פי' רועים הם ז' רועים אברהם .ֿ. ונק' רועים ע"ש שממשיכין בחי' עונג העליון לכנס"י. והנה האבות הן הן המרכבה. אבל אנו אין לנו כח זה אלא במשכנות הרועים בחי' כלים מכלים שונים .ֿ. חסד דרועא ימינא הוא כלי לבחי' אברהם אוהבי .ֿ. שם תרעה את גדיותיך ועי"ז תזכה להגיע ולבא למדרגה גדולה מזו להיות על משכנות הרועים ולמעלה מבחי' משכנות דהיינו למקום הרועים עצמן.
פאשומר את גרים: תהלים קמו, ט.
פבבמשפט דאיהו רחמי: תקו"ז בהקדמה יז, ב. זח"ג פה, ב.
פגלא גלו ישראל אלא כדי כו': ראה פסחים פז, ב.
פדתשובת המשקל: ראה סה"מ עת"ר ע' סא.
פהוהבעל תשובה צריך לזה יותר ממי שלא חטא: היינו רק במדריגה תחתונה דתשובה (כמפורש בסה"מ תש"ה ע' 42). אבל במדריגה עליונה דתשובה, הרי אדרבה הבע"ת יותר ”מובטח" מצדיק" — לקו"ש חכ"ט ע' 235 הערה 50. וראה לקו"ש חל"ט ע' 97.
פווכן אמר הה"ק המגיד: ראה לקו"א להה"מ כו, ג (הוצאת קה"ת). ראה עד"ז בכתר שם טוב (הוצאת קה"ת) סי' שצח. מים רבים תרל"ו פרק רא. סה"מ תש"ד ע' 136. ד"ה באתי לגני תשי"ג. נתבאר בלקו"ש ח"ד ע' 1182 ואילך. חי"ח ע' 121. חל"ט ע' 97.
פזשאמרו רז"ל . . אלא אפשי . . ואבי שבשמים: ספרא קדושים כ, כו. הובא ברש"י שם.
על"ק האזינו הב' (עד, א). וש"נ. [כ].
פחכל מיני רע ואיסורים מאוסים: ראה מכילתא משפטים כב, כ בנוגע לגר. וראה במד"ר פ"ח, ב.
פטשהקב"ה מניח תפילין: ברכות ו, א. זח"א קמז, א.
צצריכים שמירה שלא יהיה מזה יניקת החיצונים: ראה גם לקמן פ' ראה כ, א.
יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־RebbeHub