מראי מקומות הערות וציונים, שיר השירים, דף ב׳

אבחי' חתן חות א' . . חתן ב': ראה אוה"ת שמות ע' נח.

באשר יעשה אותם האדם: ויקרא יח, ה.

גוחי בהם שמקבל מהם חיות: ראה גם בדרך חיים פע"ה.

דועשיתם אותם אתם כתיב: ויקרא כו, ג. זח"ג קיג, א.

האפי' יתוש קדמך: סנהדרין לח, א.

ו(שם מ"ה . . בחכמה): מוסגר זה נמצא גם בכת"י המאמר מאדה"ז בלי הגהות מהצ"צ.

זתר"ך עמודים: ע"ל בחקותי (מז, ב). וש"נ. [כ].

חאחור וקדם צרתני: תהלים קלט, ה.

טואהבת בכל נפשך: דברים ו, ה.

יוהיו הדברים האלה: דברים ו, ה.

יאאני המשנה המדברת בפיך: מגיד מישרים פ' ויקרא. ובכ"מ.

יבואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

יגמשכיל לאיתן: תהלים פט, א.

ידאיתנים הם תנאים: זח"ב קי, ב. וראה בארוכה באוה"ת פ' שמות ע' טו.

טוחסדי ה' עולם אשירה: תהלים פט, ב.

טזובצל ידי כסיתיך: ישעי' נא, טז.

יזכי טובים דודיך מיין: שה"ש א, ב.

יחעין לא ראתה זה יין המשומר בענביו משי"ב: ישעי' סד, ג. ברכות לד, ב.

יטתירושי המשמח אלקים: שופטים ט, יג. ראה לעיל פ' שלח מא, ג.

כשאין אומרים שירה: ברכות (לה, א). וע' רד"ה ביום השמע"צ הא'. [כ].
באוה"ת בראשית כרך ה תתקב מציין לעוד כמה מקומות.
מכאן עד תי' מן ההעלם לגילוי נעתק באוה"ת פ' קרח ע' תרצה ומבאר ”וזהו המשמח אלקים כי אלקים הוא בחי' ההסתר וההעלם" ע"ש שמבאר בארוכה ב' פי' בשם אלקים.

כאהיין בענבים מבלע בליעי: פסחים לג, ב. [כ].

כבנכנס יין יצא סוד: עירובין סה, א. סנהדרין לח א. זח"ג לט, א.

כגויין ישמח: תהלים קד, טו.

כדאותותינו לא ראינו: תהלים עד, ט.

כהגלות רד"ו שנה: במד"ר פי"ג, כ.

כוזורע צדקות מצמיח ישועות: ברכות ק"ש.

כזשעל ידי הצדקה . . מצמיח ישועות: בס' הנחות הר"פ ע' קמד מבאר יותר וז"ל: ”ע"י המצות שירדה ונתלבשה בהסתר דברים גשמיים דוקא סוכה ולולב בחי' צומח ע"י האדם אשר יעשה אותם להיות מצוה ונולד מזה צמיחה רבה מצמיח ישועות ע"י שנזרע צדקות מקודם כי סתם מצוה נק' בשם צדקה כמבואר במ"א ע"י שנזרע המצוה בגשמיות ממש כי נצמח ישועות". וכ"ה באוה"ת שה"ש כרך א ע' כ.

כחוישע ה': בראשית ד, ד.

כטש"ע נהורין: בהנחת הר"פ שם ובאוה"ת שם: שע"ה נהורין. וראה ג"כ לקמן מ, ג שמביא ענין הנ"ל וכ': ש"ע נהורין. וראה אוה"ת פ' שמות ע' צה.

לוזהו ענין יין המשמח . . סוד ה' ליראיו: מובא באוה"ת פ' קרח ע' תרצה.

לאכי שמש ומגן ה"א: תהלים פד, יב.

לבוזהו נכנס יין יצא סוד כו' סוד ה': מובא באוה"ת בראשית כרך ב דף תתקב, ב ושם מפרש שסוד ה' ”היינו כי קוב"ה סתים וגלי' כמ"ש בזח"ג פ' אחרי דע"ג ע"א".

לגבד"ה ענין ברכת הזימון: סידור שער בהמ"ז.

לדוכתר עליון אע"ג דאיהו אור צח: ת"ז ת"ע קרוב לסופו דף קלה, ב.

להבד"ה אשירה לה': תו"א סג, א.

לובד"ה עד דלא ידע: תו"א צח, ב ”כי פי' הקדמוני היינו קדמונו של עולם שהוא אוא"ס ב"ה עצמו" ע"ש.

לזקל"ז א': ”נדרש ענין ישקני על תח"ה" — אוה"ת שה"ש כרך ג תתיא.

לחקמ"ז ב': מובא באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתי: ”ובענין ישקני בזהר תרומה קמ"ו סע"ב ישקני ההוא דסתים כו' ובמק"מ ישקני אריך באמצעות זעיר כו'".

לטשיר השירים: ד"ה זה הוא חלק מד"ה הודו לה' קראו בשמו משנת תקס"א נדפס בסה"מ אתהלך ע' קלו.
המאמר הנ"ל עם הגהות הצ"צ נדפס באוה"ת סידור ע' י' ואילך. ונאמר גם ע"י כ"ק מהר"ש בסה"מ תרכז ע' מז ואילך. ובסה"מ תרלה ח"א ע' ערא. ובלי הגהות בד"ה מצה זו תר"מ פרק ח.
הצ"צ הוסיף כאן הפסוק שיר השירים (וכן עשה לכמה דרושים). בכל הדרוש לא נמצא הגהה מהצ"צ רק בסוף יש הגהה, והגהה זו מובנת רק כשמעיינים בתחלת המאמר באוה"ת בסידור ע' יא דשם מביא המדרש פ' וירא ע"פ וישרנה הפרות בדרך.

מהשמע לאזניך: ביהל אור ע' קצז ”ושם [— הכוונה ללקו"ת כאן] ג"כ ע"ד השמע לאזנך מה שאתה מוציא מפיך היינו שבחי' אתה ע"ד כי אתה אבינו הוא המוציא מפיך אותיות ודבורים של תורה ותפלה". וכ"ה באוה"ת פ' במדבר ע' כג.

מאיעקב חבל נחלתו: דברים לב, ט.

מבשו"ה שעבודת — וענין: ושכינה בחי' זו דאצי' השוכן בבי"ע וענין. [כ].

מגשו"ה שמיעת — ותפלה: צ"ל: ותפלתה [כ].

מדהתהללו בשם קדשו: דה"א טז, י.
מכאן נמצא בסה"מ אתהלך ע' קלט (בשינויים קלים) ובאוה"ת סידור ע' יד-טו. סה"מ תרכ"ז ע' נב. סה"מ תרל"ה ח"א ע' קפד.

מהאד' שפתי תפתח: תהלים נא, יז.

מוצריך ליגיעה . . ולפעמים א"צ ליגיעה: ב' ענינים אלו נתבאר גם בלקו"ת פ' ויקרא ב, ב.

מזלמען יזמרך כבוד: תהלים ל, יג.

מחאלקים אל דמי לך: תהלים פג, ב.

מטנהורא תתאה קרי תדיר: בזח"א פו, ב. [כ]. ראה גם זח"ב רנו, ב.

נואני תפלה: תהלים קט, ד.

נאנאלמתי דומי': תהלים לט, ג.

נבכרחל לפני גוזזי': ישעי' נג, ז.

נגלשון יגיד הוא המשכה: ראה גם לקמן מא, א ”כמו נגד ונפק מן קדמוהי" ע"ש.

נדבסה"מ סי' ע"ז: נורא בהפך אתוון ארון ראה הלשון ביהל אור ע' קכ עם הגהות ושם מציין ללקו"ת פ ואתחנן ח, א.
ראה גם לעיל פ' נשא כט, ג.
וע"ע בע"ח ש' מיעוט הירח פ"ג [כ].

נהעי"ז נמשך בהם גילוי בחי' תהלה להיות התהללו כו': בד"ה מצה זו תר"מ יש קיצור:
קיצור שהעלי' בנש"י זהו ע"י אותיות התורה וכמ"ש התהללו בשם קדשו שהל"ל הללו אלא ע"י שנמשך גילוי אלקות בבחי' המל' להיות תהלה עי"ז נמשך גם בנשמות להיות התהללו לשון נפעל כו'.

נולריח שמניך: באור התורה שה"ש ע' לא עם הגהות אחרות. שם ע' נד הגהות לד"ה לריח שמניך הראשון.

נזפעמים נק' התורה יין ופעמים שמן: שהש"ר א ע"פ כי טובים דודיך.
ההפרש בין יין לשמן נתבאר באמרי בינה שער הק"ש פרק נד ואילך.

נחכי טובים דודיך מיין: שה"ש א, ב.

נטדכולא קמי' כלא חשיב: זח"א יא, ב.

סמי גילה לבני רז זה: שבת פח, א.

סאגילוי החסדים המכוסים: ע' ד"ה ושאבתם מים הא' פ"ג (עט, ג). וש"נ. [כ].

סבבזהר בא דל"ח ע"ב: ראה לעיל פ' צו ט, ד שמציין לכאן.

סגכי בועליך עושיך: ישעי' נד, ה.

סדוכבוד ה' עליך זרח: ישעי' (רס"י ס). [כ].

סהכי אשב בחשך: מיכה (ז, ח).

סוע"פ עיני כל: לעיל פ' מטות פה, ב ואילך. וראה בס' הנחות הר"פ ע' פה. ובאוה"ת שה"ש כרך א ע' לה.

סזבד"ה יחיינו מיומיים: לעיל ר"ה סג, ג ואילך.

סחע"פ וארשתיך: לעיל פ' במדבר.

סטוע"פ ואשה כי תדור: לעיל פ' מטות.

עוע"פ כי תצא: לעיל כי תצא לז, ד.

עאה' בחכמה יסד ארץ: משלי ג, יט.

עבאבא יסד ברתא: זח"ג רנו, ב. [ובח"ב (קמה, ב). — כ].

עגכל התורה הם שמותיו של הקב"ה: רמב"ן בהקדמתו עה"ת. יונת אלם פכ"ט. וראה זח"ב פז, א.
ע"ל פינחס (עו, ב). וש"נ. [כ].

עדונק' אבנים בס"י: פ"ד, מי"ב.

עהכחותם המתהפך: ל' הפרדס להרמ"ק ז"ל ג"פ. א' ש' [יא] הצחצחות (רפ"ז). הב' ש' [יג] השערים (ספ"ו). הג' ב[ש' כג] ערכי הכנויים ערך אמת יעו"ש. וע' איוב (לח, יד). ובאגה"ק (סי' כ — קלא, א). [כ].

עושו"ה ע"פ — (לקמן): בבוך 1101 תרפח, ב. בגוכתי"ק הצ"צ בלי סוגריים. וכ"ה בלקו"ת דפוס זיטאמיר תר"כ. ואולי במהדו"ק הי' הכוונה להעמיד מאמר זה בין מאמרי פסח. בבוך 753 פג, א רשום על ד"ה הנ"ל (שנדפס באוה"ת שה"ש ע' לא) — נאמר בפסח שנת תקצ"ח — ובאוה"ת שם רשום: פ' נצבים.
וראה לעיל האזינו עג, ג ובהנסמן שם.

עזפ' נשא: בגוכתי"ק (1101) פ' בהעלותך.

עחבד"ה נר חנוכה: תו"א מב, ג.