מראי מקומות הערות וציונים, במדבר, דף י׳

אוספרתם לכם: משנת תקס"ד — ראה רשימת המאמרים שם ע' שמט הערה 59.
הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי ממאמר זה נדפס בסידור שז, ג. הגהות באוה"ת במדבר ע' רי. כרך-ו ע' א'תשכ. וראה אוה"ת אמור-ג ע' תתעב. תוספת ביאור שם ע' תתעג.
המאמר באריכות מכ"ק אדה"א הוא ד"ה להבין ענין ספירה ומ"ת במאמרי אדה"א — כרך שבועות ע' שצו. כמה ענינים מהמאמר נתבארו בביאה"ז להצ"צ-א ע' שפא ואילך.
ד"ה זה מובא כמה פעמים בדרושי הצ"צ בשם ”וספרתם לכם דגבי שבועות".

בוספרתם לכם: ויקרא כג, טו.

גבתו' מנחות סה, ב: ד"ה כתוב אחד. — ”ואם תאמר והלא לא ספרינן אלא מ"ט יום, וי"ל שלא צוה הכתוב לספור חמשים, דהכי אמר קרא עד ממחרת השבת השביעית שהוא יום חמשים תספרו, אי נמי חמשים יום תספרו אוהקרבתם דבתרי' קאי והכי קאמר עד ממחרת השבת השביעית תספרו ולא עד בכלל נ' יום והקרבתם מנחה חדשה" עכ"ל התוס'. ובגיליון הגמרא שם מציין לעיין ברא"ש פסחים סוף פרק ערבי פסחים סימן מ' מ"ש על תירוצים הללו ותירץ באופן אחר.

דהעומר משעורים: מנחות סח, ב.

הראשית קצירכם: ויקרא כג, י.

וושתי הלחם מחטים: שם כג, יז.

זופניהם וכנפיהם פרודות: יחזקאל א, יא.

חבזח"ג פנחס דרכ"ט סע"א: ”משמע ד' פנים נמשכים מד' אותיות הוי' וד' כנפים מד' אותיות אד'" — אוה"ת נ"ך-א ע' שצג.

טובת"ז תיקון נ"ו בתחלתו: ”ענפין דאילנא מתפרשין כו' וכנפיהם פרודות כו'" — אוה"ת נ"ך-א ע' שצג.

יוסוף תיקון ה': ”שהכנפים הם האותיות והם פרושות לקבל עליהם הנקודות" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' שצג.

יאובעבה"ק ח"ד פי"ט: ”פי' פרודות שנפרדים מעולם האצי' וזהו ע"ד ומשם יפרד והי' לד' ראשים כו' ושם פי' כנף כסוי כנף אביו כסותא" — אוה"ת נ"ך-א ע' שצג.

יבאחרי ה' ילכו כארי' ישאג: הושע יא, י.

יגארי' שבמרכבה . . קדוש: ישעי' ו, ג.

ידנשר . . רחמנות: ראה ירושלמי פאה פ"א, ה"א.

טוכנשר יאיר קנו: דברים לב, יא.

טזואשא אתכם על כנפי נשרים: שמות יט, ד.

יזבחומר ובלבנים: שם א, יד.

יחפנים בפנים דבר ה': דברים ה, ד.

יטמלכותך מכ"ע: תהלים קמה, יג.

כבהבראם: בראשית ב, ד.

כאבה' בראם: מנחות כט, ב.

כבכמו עד"מ הבל היוצא מן הפה: ראה המשך בששה"ק תער"ב ח"ב ע' א'כג. סו"ס דרמ"צ קצט, ב (בשולי העמוד).

כגוברוח פיו כל צבאם: תהלים לג, ו.

כדבאתא קלילא: ריש אקדמות. נתבאר באוה"ת ויקרא-ג ע' תתנב.

כהכנגד . . ד' מוצאות . . בחי' גיכ"ק: ראה סה"מ — תרס"ו ע' יב.

כועושה שלום במרומיו: איוב כה, ב.

כזמיכאל שר של מים: שהש"ר ג, ד"ה צאינה וראינה. השמטות לזח"א רסג, א.
ע' באגה"ק שלו (רס"י יב). ועל"ק ואתחנן (ח, א). שהש"ר פ' צאינה מיכאל שר של שלג, גבריאל שר של אש. תנחומא ויגש סי' ו מיכאל מן המים וגבריאל מן האש והן עומדין לפני השכינה כו' — אר"ש כל הרקיע של מים והמלאכים של אש ומשרתיו אש לוהט ואין המים מכבין את האש וכו', ואפשר ע"ז כוונתו הק' מ"ש כאן. [כ].

כחעונים באימה ואומרים קדוש: ברכת יוצר.

כטכמראה הלפידים: יחזקאל א, יג.

לחכו ממתקים: יחזקאל א, יג.

לאחיך אוכל יטעם: איוב יב, יא.

לבכגחלי אש בוערות: יחזקאל א, יג.

לגועיין מזה ברבות בהעלותך פט"ו דרס"ג ע"ד: ”א"ר ברכי' הכהן בי רבי: הברק הזה תולדות האש שלמעלן הוא, והוא יוצא ומבהיק את כל העולם כולו, שנאמר ודמות החיות מראיהם כגחלי אש כו' ומן האש יוצא ברק ומבהיק את כל כל העולם כולו, ואני צריך לאורה שלכם ולמה אמרתי לך כדי להעלותך עכ"ל" — אוה"ת נ"ך-א ע' שצג.

לדובשה"ש רבה ע"פ צאינה וראינה: ”תני רשב"י הרקיע של שלג כו' שנאמר רקיע כעין הקרח הנורא החיות של אש שנאמר ודמות החיות מראיהן כגחלי אש כו' ולא זה מכבה זה כו'" — אוה"ת נ"ך-א ע' שצד.

להובזהר ח"ג פ' צו ד' ל"א ב' ובת"ז ד"ג סע"ב ד' ב': ”ודמות החיות מראיהם כגחלי אש, בנקודי אורייתא דעלייהו אתמר, ודמות החיות מראיהם כגחלי אש, אלין אינון נקודין בוערות כמראה הלפידים אלין אינון טעמי כו' ושכינתא כלילא מכולהו עלה אתמר היא מתהלכת בין החיות עכ"ל" — אוה"ת נ"ך-א ע' שצד. ושם ע' שצג ”בת"ז שם פי' החיות שרשם מחכ' והחכמה תחי' והם חיות האותיות והם הנקודות כו'".

לוועמ"ש מענין אש בד"ה בפ' נסכים: לקמן פ' שלח מ, ב.

לזשרפים עומדים ממעל לו: ישעי' ו, ב.

לחבפרות שנשאו את הארון בימי דוד: והרי הי' זה קודם מלכות שאול אפילו כדמוכחי קראי. — ולהעיר אשר בביאור ענין זה בסהמ"צ להצ"צ מצות העומר וספירה ס"א אין התיבות ”בימי דוד" — אבל עפמש"כ ש"א ז, ב. ש"ב ה, ד-ה. ש"ב ו, ג מוכח שבמאורע דפרות שנשאו הי' דוד בן י"ז שנה, ומודגשת השייכות דוישרנה הפרות לדוד במרז"ל (ע"ז כד, ב. מדרש שמואל ויל"ש במקומו. ועוד) שאמרו השירה הודו לה' גו' שזה ציווה דוד לאמר לפני הארון (דה"א טז). וראה פי' הרד"ק בדה"א שם שעפ"ז יובנו גם עוד דעות שע"ד שירת הפרות.
שייכות ענין שירת הפרות לדוד ע"פ חסידות — עיין הצ"צ על תהלים סי' צ"ח. וד"ה הודו לה' (ספר המאמרים תרכ"ז) — לקו"ש חי"ג ע' 133. נדפס עכשיו באוה"ת סדור ע' יא. סה"מ תרל"ה ע' קע.
ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהערות וציונים לעיל בהוספות יט, א.

לטוישרנה הפרות: ש"א ו, יב.

ממפני שנשאו הארון שהוא בחי' עלמא דאתגליא: בסה"מ תרכ"ו שם ע' סז שיכלו לומר שירה היינו מצד שהוליכו הארון שהוא בחי' תורה קו האמצעי המבריח מן הקצה אל הקצה לכן יכלו לומר שירה, ע"ש. וראה יהל אור ע' שנד.

מאברבות וירא ס"פ נ"ד . . ובפרק אין מעמידין דכ"ד ב': ”שהשירה שאמרו הוא אז ישיר משה ובנ"י את השירה הזאת, ובמד"ר למדו זה מג"ש שנא' בשירה זו כי גאה גאה ונאמר בפרות הלוך וגעו, שאותיות אחה"ע מתחלפין כנודע" — ד"ה וישרנה הפרות תרכ"ו ע' סג. ראה אוה"ת סידור ע' יא ע"ש ובסה"מ תרכ"ז ע' מז. סה"מ תר"ל ע' קיח ואילך. סה"מ תרל"ה-א ע' קע.

מבובזח"א פ' חיי שרה דקכ"ג ובפ' תרומה דקל"ח ע"א: דשם פי' שזהו דוגמת חיות הנושאות את הכסא. — אוה"ת בשלח ע' תקו. וראה סידור עם דא"ח לאדה"א דף קפו, א. ובבאה"ז לאדה"א דף יג, ב. לשון הזהר נעתק באוה"ת מטות ע' א'רסט, ע"ש.

מגשעורה הוא מאכל בהמה: פסחים ג, ב.

מדבד"ה ראו כי ה' נתן לכם השבת: לקו"ת פ' בשלח א, א.

מהנק' המלאכים עומדים: זכרי' ג, ז.

מווסביביו נשערה מאד: תהלים נ, ג.

מזוגבורתך ידברו: תהלים קמה, יא.

מחושער רישי': דניאל ז, ט.

מטזה השער: תהלים קיח, כ.

נבפ' שלח . . ע"פ אני: לקמן מז, א. ועיין באוה"ת ויקרא אמור ע' קעד.

נאמ"ט שערי בינה: ר"ה כא, ב.

נבוהניף הכהן את העומר: ויקרא כג, יא.

נגובאתדל"ת אתעדל"ע: זח"ב קלה, ב.

נדומקטיר הקומץ: מנחות סז, ב.

נהבאש של מע': ראה עירובין סג, א.

נוהעומר בא מתרומת הלשכה: שקלים רפ"ד.

נזנשמות עלה במחשבה: ראה ב"ר א, ה.

נחאדם ובהמה תושיע ה': תהלים לו, ז.

נטכמארז"ל בפסח על התבואה: ר"ה פ"א, מ"ב.

סועיין בזח"א ויחי דרכ"ו ע"ב: ”תבואת ה' כתיב רמיז לה' אחרונה דשם" — אוה"ת אמור ע' קסג. וראה גם ביאה"ז להצ"צ-א ע' שפא. ע' שפג" ר"ל ה' אחרונה דשם שהיא קדמאה מלמטה למעלה". וראה גם ביהל אור ע' רעא.

סאראשית קצירכם . . שעו"ד: נמצא מפרש ג"כ קציר מה שנמשך האור בגילוי בהשגת הנפש, וכ"מ בגמרא ספ"ד דסוכה דקצירה זהו השכר הנמשך — אוה"ת ויקרא-א ע' קנח. וראה שם בכרך-ב ע' תקפח.

סבכל חד לפום שיעורא דילי': זח"א קג, ב.

סגבמאו"א א' ק' סל"ב: ”קצירה נק' לידת המל' את הנשמות כי הזריעה היא הורתן והקצירה לידתן" — אוה"ת ויקרא-א ע' קנח. וראה שם ע' קצח. שם כרך-ב ע' תקפח.

סדבד"ה והי' מספר בנ"י: לעיל ה, ד .

סהעה"ד חטה היתה שאין התינוק: ברכות מ, א.

סונכספה וגם כלתה: תהלים פד, ג.

סזמענין — בד"ה להבין מ"ש בהגדה: לעיל צו יב, ב.

סחשעל כל דבור פרחה נשמתן: שבת פח, ב.

סטכי הנה מצרים למעלה: ראה לקו"ש חי"ח ע' 428.

עלמסור נפשו באחד: ראה שו"ת הרשב"א ח"ה, נה. ב"ח טור או"ח רסס"א. פע"ח ש' הק"ש פי"ב.

עאדלית מחשבה תפיסא בי': ת"ז בהקדמה (פתח אלי' ואמר).

עבאנכי ה"א: שמות כ, ב.

עגהודו על ארץ ושמים: תהלים קמח, יג.

עדמעלת ומדריגת בע"ת: ראה ברכות לד, ב.

עהרואים את הנשמע: מכילתא יתרו רפ"ט.

עוהלשון במכילתא היא: רואין ושומעין הנראה. משמע ש”רואין" קאי רק על הנשמע, ו”שומעין" רק על הנראה וכן מוכח בלקו"ת במדבר י, ג. סה"מ — תרכ"ט ע' קצח. ד"ה שלח תער"ב. ועוד. (אבל בלקו"ת האזינו (עז, ג) משמע (וכ"ה בד"ה וכל העם תש"ד פ"ג) שהיו רואין ושומעין בין הנראה ובין הנשמע). — לקו"ש ח"ו ע' 120 הערה 6.

עזבד"ה וידעת היום: לקו"ת ואתחנן ח, א.

עחאם בחקותי תלכו: ויקרא כו, ג.

עטבחי' אותיות שבחקיקה כו' כמ"ש במ"א: ראה לעיל פ' בחקותי מה, א.

פחטה היא בחי' כ"ב אתוון: ראה זח"ג קפח, ב. טעהמ"צ ר"פ אמור. פע"ח שער חגה"ש פ"א.

פאלכו לחמו בלחמי: משלי ט, ה. וראה ס' מאמרי אדה"ז — על פרשיות ח"ב ע' תקפא.

פבאנכי מי שאנכי: ראה ס' מאמרי אדה"ז — פרשיות ע' רט. וש"נ.

פגשמע ישראל: דברים ו, ד.

פדוהיו הדברים האלה: דברים ו, ו.

פהאך כדי . . תספרו חמשים יום: ראה לקו"ש ח"ג ע' 996.

פולך ה' הגדולה: דה"א כט, יא.

פזכלולים כל המ"ט . . בהרמ"ז פ' אמור . . ובפ' בראשית: מובא באוה"ת אמור כרך-ג ע' תתעג, וכ"ש ”וי"ל דמשנ"ת שם [= הכוונה ללקו"ת כאן] הוא ע"ד שכ' הרמ"ז שם [בפ' בראשית] ובפ' אמור דצ"ו שחג השבועות ע"ש שבו מתגלים המ"ט בחי' הכלולים בשער הנ' אבל שבעה שבועות דספירת העומר הם מ"ט שע"ב ממש ולא בחי' שער החמשים וכמבואר בפרדס שער השערים פ"ה".

פחע' בפרדס . . כתר עליון איהו שלימו דחמשין שערי בינה כו': נתבאר באוה"ת פ' אמור-ג ע' תתעד.

פטשבו ועל ידו יהי' גילוי אנכי: ובאוה"ת פ' אמור-ג ע' תתעג ”ואין זה סותר למ"ש במ"א ששער החמשים אין בנו כח להמשיך אלא שנמשך ממילא בחג השבועות כו'" ע"ש.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org