מראי מקומות הערות וציונים, חקת, דף ס׳

אולקח מעץ החיים וחי לעולם: בראשית ג, כב.

בחכמת זה סדר קדשים: שבת לא, סע"א. [כ].

גועמ"ש מזה בביאור ע"פ . . דפ' ציצית: לעיל פ' שלח נ, א ואילך.
באוה"ת מביא במקום זה: ”כמ"ש ע"פ והי' אמונת עתך כו' חכמה ודעת".
בביאור בשעה שהקדימו: לעיל פ' במדבר טו, א.

דמענין שלוש הפוכות: ברכות נה, ב.

הבת"א פ' וישלח סד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה: תו"א כו, א וז"ל ”והנה העלאת מ"ן של התיקון גלוי וידוע לנו ע"פ התורה פרים בני בקר שנים כו', משא"כ העלאת מ"ן לעולם התהו כו' ולכן הקריב גם גמלים שהם טמאים בקרבנות דתיקון, אך בקרבנות דתהו כתיב מי יתן טהור מטמא כו' ששם כחשיכה כאורה כו' קטן וגדול שם הוא כו' השוה ומשוה כו' עכ"ל" — אוה"ת נ"ך-א ע' תרנה.

וובד"ה וישלח יעקב: תו"א כה, א וז"ל ”אבל יעקב העלה מ"ן לבחי' המקיף דתהו שהוא אור גדול בבחי' א"ס כו' לכן אין שם הצמצומים והדקדוקים, כי א"ס ב"ה הוא כל יכול לסבול הכל אף טמאין כו' וכמארז"ל עתיד חזיר ליטהר עכ"ל" — אוה"ת נ"ך-א ע' תרנה.

זעיין במא"א אות ח' סעיף ו': ”חזיר נק' קליפת נוגה ולכן במיתוקה עתידה לחזור ותהי' קדושה ושם זה בחי' חכמה דקליפה". וע"פ התו"א וישלח כה, ב מובן מה שמציין כאן להמאו"א. ומה שמציין בתו"א למאמרז"ל עתיד חזיר ליטהר.
ובאוה"ת נ"ך-א ע' תרנו מציין ”אמנם במאו"א אות ח' סעיף ואו פי' עתיד חזיר ליטהר קאי על ק"נ, ובמדרש תלים סי' קמ"ו ע"פ ה' מתיר אסורים יש שני דיעות אם האיסורים יהיו נעשים היתר לע"ל שי"א חס ושלום כו', ויש להעיר מזה לענין פרה אדומה שנזכר ברבות ר"פ חקת מי יתן טהור מטמא, לפי ששם הוא ג"כ בחי' ומראה לו פנים והיינו ענין מים חיים דוקא". וראה גם אוה"ת ויקרא-א ע' רלט.

חוע' עוד מענין מי יתן טהור: ראה סה"מ תרל"ד ע' רסט.

טבזח"א וירא ק"ב ב': ”מי יתן טהור כו' טהור דא אברהם דנפק מתרח. דהיינו טהור מטמא כמ"ש ברבות פ' חקת" — אוה"ת נ"ך-א ע' תרנו.

יח"ב יתרו ס"ט ב': ”ע"פ מתוך הסנה, הסנה ודאי הוה בגו ההוא קדושה ואתדבק בי' כו' ורזא דא מי יתן טהור מטמא" — אוה"ת נ"ך-א ע' תרנז. וראה גם סה"מ תרל"ד ע' רסט.

יאח"ג תזריע מ"ח ב': ”ע"פ ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא, דלא טהור אלא כד נפיק מסטרא דמסאבא כו' דכתיב מי יתן טהור מטמא" — אוה"ת נ"ך-א ע' תרנח. וראה שם ע' תרנו.

יברבות (ס"פ בא פי"ט קל"ה ד'): הלשון נעתק באוה"ת פ' חקת ע' תשעג.

יגרבות תצוה . . פ' אמור ספ"ל . . נשא פי"ג: נעתקו באוה"ת ע' תשעד ואילך.

ידויקחו אליך פרה אדומה: מאמר זה הוא משנת תק"ע — ראה ברשימת המאמרים בסוף סה"מ תק"ע ע' רפט הע' 26.
הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי במאמרי אדה"ז-פרשיות ע' תרסו. נוסחא אחרת שם ע' תרעה.
ראה בהנעתק לעיל בהמראי מקומות לדף נו, א מדרמ"צ צט, ב.
קיצורים באוה"ת במדבר כרך-ו ע' א'תתפה. המאמר בהרחב הביאור במאמרי אדה"א במדבר ע' א'שפג.

טורוח סערה וענן גדול: יחזקאל א, ג.

טזפרה הוא פ"ר ה': טעמי ושער המצות וספר הליקוטים — להאריז"ל — ר"פ חקת.

יזפ"ר הוא גימט' מנצפ"ך: נסמן לעיל לדף נח, ד.

יחאחה"ע מהגרון: ראה ספר יצירה פ"ב מ"א. תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד) סעי' יג ע' 62 הערה 1.

יטבבינה בחי' אותיות המחשבה: זהר פנחס רכט, ב.

כואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

כאבד"ה והניף הכהן את העומר: לקו"ת אמור לו, א.

כבנת' מזה במ"א ע"פ אד': סידור רלו, ד ואילך.

כגוהנה עיקר ההתחלקות . . נבראים בע"ג: מובא בביאה"ז להצ"צ-ב ע' תשמב.

כדטורא דפרודא: זח"א קנח, א.

כהוצבא השמים לך משתחוים: נחמי' ט, ו.

כונפש ל' יחיד: רש"י בראשית מו, כו בשם ויק"ר.

כזלעולם ירגיז אדם יצ"ט: ברכות ה, א.

כחע"פ מאמר הזח"ב פקודי: ביאה"ז לאדה"א נז, א ואילך. עם הגהות וכו' ביאה"ז להצ"צ-א ע' רצב ואילך.

כטבד"ה אד' שפתי תפתח: סידור רלז, א.

לסד"ה ושאבתם מים בששון: לקמן סוכות פ, ג.

לאענין בחי' נוגה . . משא"כ בקדושה הוא בחי' ביטול: מובא באוה"ת עקב-ה ע' ב'לא.

לבשלפעמים בחי' נוגה עולה לגמרי בקדושה: ראה תניא ס"פ ז'. אוה"ת מטות ע' א'דש. יהל אור ע' לב.

לגאשכחן אפר דאקרי עפר: סוטה טז, א.
חולין פח, ב ושם הל' מצינו [כ].

לדדכתיב ולקח מעפר: חוקת יט, יז ושם לקחו לטמא מעפר.

להיתפרדו כל פועלי און: תהלים צב, ח.

לועיין בשער תיקון עונות ספ"ב: נעתק לעיל נח, ד.

לזובמ"ח: מסכת חצות ד, ב-ג.

לחבזהר פ' פקודי דרל"ז ב': ראה אוה"ת בראשית כרך-א דף נג, ב.

לטובמק"מ שם: שהפרה היא נוק' דנוגה, ואחר שנשרפת ונותנים עלי' מים מתבררת והיא טהר דנפיק מטמא" — אוה"ת בראשית כרך-א דף נג, ב.

מוהחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

מאטלא דבדולחא: ע"ל בחקותי (מז, סע"ג). וש"נ. [כ]. ראה זהר נשא קלה, ב. וראה ביאה"ז תזריע עב, ד. סה"מ תקס"ה ע' תכז. מאמרי אדה"ז-פרשיות חקת ע' תרסח.

מבבאגה"ק ד"ה למה נסמכה: סי' כח. וראה לקמן סט, ג. שה"ש מח, ב. ולעיל לא, א.

מגנעוץ תחלתן בסופן: ס"י פ"א, מ"ז.

מדארץ ממנה יצא לחם: איוב כח, ה.

מהספ"ו דיבמות: סה, ב. [כ].

מוזהר פ' משפטים: קג, א [כ]. מובא בתו"א קיח, ד ושם מציין לכאן. וראה גם באוה"ת נ"ך כרך-א ע' תל.

מזוהקשה בלק"ת . . שאין בהם מוח הדעת: ראה גם ע"ח שער הקליפות (שמ"ח) פ"ב. ס' מאמרי אדה"ז-ענינים ע' שעו. אוה"ת על מארז"ל וענינים ע' שלה. נ"ך-א ע' תל. ויקהל ע' ב'קיז. תצא ע' תתעג. סוכות ע' א'תשכח. סה"מ עת"ר ע' קלח.

מחגם בלא דעת נפש לא טוב: משלי יט, ב.

מטשתי נשים זונות: ע"פ מ"א ג, טז. ”בב' מוחין חו"ב והם בחי' שתי ציפרין והם נק' שתי זונות כו' ולא בבחי' הדעת", מאמרי אדה"א חקת ע' א'שצז. וראה שם ע' א'תפא. וראה גם אוה"ת במדבר ע' סח.

נוע' בזהר הרקיע פ' תרומה דקס"ו: ראה לעיל פ' נשא כח, א.

נאברבות כי תשא פמ"א: הלשון נעתק באוה"ת נ"ך-א ע' תקנ.

נבהכיר את בוראו: נדרים לב, א. ועוד.

נגדקרו לי' אלקא דאלקיא: סוף מנחות.

נדאשה . . שדעתה קלה: ראה שבת לג, ב. קידושין פ, ב. ועוד. וראה בלקו"ש חי"ז ע' 149: קלה כ"ה בכ"מ (וכ"ה ברש"י קידושין שם (שלא שלטו בזה כ"כ ידים). אבל ראה רש"י ד"ה ואיכא (ע"ז יח, ב) וראה בע"ח ש' הכללים פ"ז: ז"ס דעתן של נשים קלה פי' קל ה' כי ה"ג כו' [ועד"ז בכ"מ בכתהאריז"ל. וראה ל"ת להאריז"ל תהלים כה. ע"ח ש' לידת המוחין ספ"ב בהגהות סק"א (וורשא תרנ"א). קה"י מע' קלה ומע' קלע ואכ"מ] אבל בכ"מ הגירסא ”קלות". ע"ש.

נהבלקו"ת פ' שמות ס"פ כי סר לראות: לקו"ת להאריז"ל שמות ג, ד. ספר הערכים-חב"ד כרך-ה ע' ערב וש"נ.

נובד"ה רב ושמואל: דרושי חתונה סידור קכח, א.

נזכלתה נפשי: תהלים פד, ג.

נחורוכב על כרוב קל שלו: ע"ז ג, ב.

נטבד"ה יביאו לבוש מלכות: תו"א צא, ד.

סולקח הכהן עץ ארז: במדבר יט, ו.

סאבספר מאורי אור אות א' סעי' ק"כ: ”ארז נק' ז"א כשעולה באבא בלבנון כו'" — לקמן בעמוד זה ובאוה"ת חקת ע' תתג. וראה אוה"ת פ' בא ע' שכב.

סבבד"ה אלה מסעי: לקמן פח, ד.

סגבפ' מקץ בביאור ע"פ המגביהי לשבת: תו"א מ, א.

סדוע"ש (דקל"ט א'): ראה גם לקמן פ' בלק עד, ד. ובאוה"ת פ' תרומה ע' א'תקב.

סהסד"ה נאוו לחייך בתורים: לקו"ת שה"ש יג, ג.

סווצריך שיזכיר בה ברית ותורה: ברכות מח, ב.

סזאלה תולדות יעקב יוסף: בראשית לז, ב.

סחועיין בזח"ג ויקרא (די"ו ע"א) ע"פ כארז בלבנון ישגה: ”מהו ארז דא קוב"ה דכתיב בחור כארזים, בלבנון דא עדן" — יהל אור ע' שלו.

סטכארז בלבנון ישגה: תהלים צב, יג.