מראי מקומות הערות וציונים, שיר השירים, דף כ״א

אבע"ח שער הנסירה ספ"ג: ראה לעיל פ' ברכה צו, א.

בבד"ה תקעו בחדש: לעיל ר"ה נד, א.

גנפלה ולא תוסיף קום: עמוס ה, ב.

דאם ישראל עושין תשובה נגאלין: סנהדרין צז, ב.

הבזהר ויקרא (ד"ו ע"ד): נזכר גם לעיל פ' מטות פד, ב.

וביום השלישי יקימנו: הושע ו, ב.

זבד"ה כי תצא: לעיל לו, ג.

חכי הנני בא ושכנתי: זכרי' ב, יד.

טטלא דנטיף מעתיקא קדישא: זח"ג קכח, ב. קלה, ב.
ע"ל ר"פ עקב (יג, סע"ד). וש"נ. [כ].

יצאינה וראינה: מאמר זה הוא משנת תקע"ב ליל ש"פ תצוה. — ראה הנסמן להלן כב, ב בהביאור.
באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתצג נדפס הנחה אחרת מגוכתי"ק הצ"צ עם קיצורים. הגהה באוה"ת שה"ש כרך ב ע' שפח.
ראה ד"ה צאינה תשמ"ב.
בבוך 4 דף סג, א רשום על המאמר ”פ' קדושים". וכן בכמה מאמרים מציין כ"ק הצ"צ לד"ה זה ”בפ' קדושים".
הדרוש במאמרי אדה"א נ"ך ע' רמט מיוסד על ד"ה זה.
וראה פלח הרמון שה"ש מה, ב שמיוסד על מאמר זה.
ראה לקוטי לוי יצחק — אגרות ע' קח. ואילך.
ראה להלן בהוספות להערות וציונים השוואה לד"ה זה.

יאצאינה וראינה: שה"ש ג, יא.

יבביום חתונתו זה מ"ת: תענית כו, ב.

יגלא זז הקב"ה מחבבה לכנס"י עד שקראה: זח"ג רסב, א. שמו"ר פנ"ב, ד.
רש"י שה"ש (סוס"י ג). ובפסקדר"כ פסקא ויהי ביום כלות משה. ובתנחומא [באבער] פקודי [ח]. ובשמו"ר (ספנ"ב). ובשהש"ר (ג [יא, ב]) עה"פ בעטרה שעטרה לו אמו. וע' ילקוט שה"ש ר' תתקפו [בסופו]. וכוונת אדמו"ר כאן במכוון בלה"ט מזח"ג (רסב, א). [כ].

ידבשם הקב"ה: ראה לעיל תזריע כב, ג ואילך. דרך מצותיך קב, ב. אוה"ת פנחס ע' א'רי.

טוהיש מספר לגדודיו: איוב כה, ג.

טזבד"ה רני ושמחי בפ' מקץ: תו"א לו, א. באוה"ת שה"ש ע' תתצד: ”וכמ"ש במ"א שזהו לשון מארז"ל גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם ולא אמרו יודע אלא גלוי וידוע שא"א להתלבש בידיעה זו אלא שממילא גלוי וידוע ע"ש)".

יזוע"פ ארדה נא ואראה בפ' וירא: תו"א יד, ד. וראה במ"מ שם.

יחצופה ומביט עד סוף כל הדורות: ע"פ ברכת זכרונות בתפלת ר"ה. וראה ר"ה יח, א.

יטהיוצר יחד לבם: תהלים לג, טו.

כאות הוא בצבא דילי': ע"ל האזינו ג, רפ"ב [עד, ד]. וש"נ. [כ].

כאאין קדוש כהוי': ש"א ב, ב. קטע מכאן מובא בסה"מ תרל"ה ע' פה. ובסה"מ תרנ"ד ע' קנא.

כבופי' בזהר פ' תזריע: בביאוה"ז להצ"צ ע' תרנד מבאר המאמר. וראה גם אוה"ת נ"ך כרך א ע' כג. ד"ה הקבצו תרס"ו ע' תקב. סה"מ תש"י ע' 135.

כגשו"ה והענין — ואע"פ שמהווה את הכל . . בבחי' סוכ"ע: הובא בהמשך תער"ב ח"ב פ' שצז (ע' תתיח). ושם כתב שעיקר החידוש ד”אין קדוש כהוי'" הוא באור הקו שבא בהתלבשות. וכ"ה בסה"מ תרס"ד ע' קכח, תרס"ו ע' תקס ואילך. ד"ה ציון במשפט תשל"ו (נ' בסה"מ מלוקט ח"ג ע' רלג).

כדובע"ח שהמקיף מצחצח הכלי מבחוץ: ע' ש"ב (ענף ג) או"מ מאיר חצי עובי הכותל מצד החיצון. וע"ע בש' הכללים (פ"א). ושם הל' אוה"מ מחוץ לכלי. וע"ע ש' עקודים (פ"ב). [כ].

כהבד"ה יביאו לבוש מלכות: תו"א צא, ג. בביאור שם. ובהוספות תו"א פ' ויקהל רפ"ב. [כ].

כוולית מאן דתפיס ביה: זח"ג (רכה, א). [כ].

כזשאו ידיכם קדש: תהלים קלד, ב. מובא לעיל פ' אמור לב, ג. אוה"ת בשלח ע' תקסא.

כחוצריכים להמשיך מחדש המשכת קדושתו ית': בסה"מ תרנ"ד ע' קנא מבאר זה: ”דמ"מ ה"ה בחי' סוכ"ע שיש לו שייכות לעלמין ובערך כו' כמ"ש במ"א לכן יכול להיות שיסתלק ח"ו ע"י חטא ועון, ואין זה כמו הנשמה שמתפעלת ממיקרי הגוף, י"ל דבנשמה הרי ע"י הקלקול בגוף נסתלק החיות לגמרי ח"ו, משא"כ בהחיות האלקי הרי כשאדם עובר עבירה ר"ל הרי בשעת מעשה החיות האלקי מחי' אותו ג"כ אלא שהוא בהעלם" ע"ש עוד בזה.

כטוהמשכה זו היא מבחינת קדש העליון: מובא לעיל פ' נשא כח, ד.

לאינו בגדר עלמין כלל: בסה"מ תרנ"ד ע' קנב מעיר כ"ק אדמו"ר: ”זח"ג צג, א ונתבאר בלקו"ת ויקרא לג, ב ובכ"מ".

לאאם צדקת מה תתן לו: איוב לה, ז.

לבב' פסוקים . . שמע ישראל וברוך שכמל"ו: אף דברוך שם כו' אינו בתנ"ך, בכל זה קוראו ג"כ פסוק, אגב דשמע ישראל. וי"ל עוד שהוא מפני שמצינו בכמה מקומות בחז"ל על נוסח תפלה עתיקה הביטוי ”דכתיב" (זח"א לד, א. ובכ"מ. תוד"ה נשים ברכות כ, ב). או גם ”קרא" (ת"ז תי' נז ע"פ שטחיות הלשון שם) — לכן שייך לקרותו ”פסוק". — סה"מ תש"ט ע' 150 בהערה.

לגב' פסוקים הראשונים . . שהם צריכים כוונת הלב: שו"ע אדה"ז ס"ס סה.

לדוהם יחודא עילאה ויחודא תתאה: בארוכה בתו"א קטו, ב. ואילך.

להלמסור נפשו באחד: ראה לעיל פ' ויקרא ה, א.

לובע"כ אתה חי: ספ"ד דאבות. [כ].

לזבד"ה שיר השירים: ראה לעיל א, א.

לחוימינו תחבקני: שה"ש ב, ו.

לטדרועא שמאלא בחי' גבורות: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

מאם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.

מאאורייתא מחכ' נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

מבועיין בזהר ויקרא (די"ג ע"א): ראה גם לקמן לב, ד. ולעיל פ' תזריע כד, ד.

מגועל דמות הכסא דמות: יחזקאל א, כו.

מדרמ"ח תיבין שבק"ש ממשיכים בחי' רמ"ח אברי' עילאין: ראה פע"ח שער הק"ש פכ"ה.

מהוזהו לא זז: קטע מכאן בסה"מ תרל"ח ע' רכ.

מווהיו הדברים האלה: דברים ו, ו.

מזכי אין לו דמות הגוף: פיוט יגדל.

מחמעלה אני עליכם כאילו עשאוני: זח"ג קיג, א. וראה ויק"ר לה, ז.
ע' זח"ג (קיג, א), וכדה"ק ל"מ. [כ].
באוה"ת שה"ש כרך ג תתצה מוסיף כאן: ”שישראל הם הממשיכים המשכת חיות אלקות הנק' סובב וממלא שהוא בחי' קומת אדם וכמשי"ת בע"ה, והיינו ע"י רמ"ח תיבין דק"ש שעי"ז ממשיכים בחי' רמ"ח איברים דמלכא".

מטויקרא שמו ישראל: בראשית לה, י, ושם אי' ”את" שמו. [כ]. וכ"ה במאמרי אדה"א נ"ך ע' רנו. אבל באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתצא ”את שמו".

נישראל לי ראש: דרך מצותיך טו, ב בשם הזהר. וראה שער הפסוקים להאריז"ל וישלח לב, כט ועוד.
[וראה לעיל] שלח (מח, ב). וש"נ. [כ].

נאחכמה מוחא איהי מחשבה מלגאו: ת"ז בהקדמה.

נבלא ידע אנוש ערכה: איוב כח, יג.

נגבזהר בהעלותך קמ"ט: ראה לעיל ג, ג.

נדואפילו ע"פ קבלה: במאמרי אדה"א נ"ך ע' רנו: עפ"י סוד שנק' חכמת הקבלה כמו ע"י ספר הזוהר ובכתבי האריז"ל.

נהוהיו הדברים האלה: דברים ו, ו.

נובד"ה תקעו בחדש שופר: לעיל ר"ה נג, ד ואילך.

נזבטל רצונך: אבות ב, ד.

נחחסד דרועא ימינא . . נצח והוד תרין שוקין: ת"ז בהקדמה.

נטהמו מעי לו: ירמי' לא, יט.

סע"י פסוד"ז . . להתלבש במדת רחמנות: באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתצו מוסיף ”וכמ"ש במ"א בענין הלל". וראה בתו"א ל, א. דרך מצותיך קיח, א ואילך.

סאובחי' נצח והוד: ראה אגה"ק סי' טו ובליקוט פי' ומ"מ לשם.

סבנצח ישראל לא ישקר: ש"א טו, כט.

סגבד"ה אלה מסעי: לעיל פ' מסעי צג, ג.

סדיסוד סיומא דגופא . . מלכות פה: ת"ז בהקדמה.

סהחומריות גופו: באוה"ת שה"ש ע' תתצו נוסף: ”ונפשו הבהמית".

סוכל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו: תדא"ר פי"ח. יל"ש איכה רמז תתרלד.

סזוזהו ענין המשכת בחי' אדם העליון: ראה אוה"ת יוהכ"פ ע' א'תקלט.