מראי מקומות הערות וציונים, ראה, דף י״ח

אראה אנכי נותן: נאמרה בשנת תקנ"ח — ראה רשימת המאמרים שבסו"ס מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תרכב הערה 137, ולהלן ברשימת הכתבי-יד. וראה סה"מ תקס"ג ח"ב ע' תרצו. מאמרי אדה"ז פרשיות ח"ב ע' תשצו.
הנחה אחרת בארוכה במאמרי אדה"א דברים כרך ב ע' שסו ואילך, וביאור שם ע' שצד ואילך.
הנחה אחרת ובתוס' הגהות וקיצורים באוה"ת פ' ראה ע' תרלה ואילך. ע' תרסב ואילך. ע' תרסו ואילך. ובאוה"ת דברים כרך ה ע' ב'לה. ב'לז. ב'לח. וראה שם בכרך ו ע' ב'תקכב. סה"מ תרכ"ו ע' רז (בהוצאת תשמ"ט) [מקבילה לאוה"ת ע' תרלה]. סה"מ תרל"ג ע' תמא (מיוסד על מאמר זה). המשך מים רבים תרל"ו פ"ה ואילך. וראה גם ד"ה זה בסה"מ עטר"ת ע' תרט. ד"ה כי קרוב אליך תרפ"א. ד"ה א"ר יהושע בן לוי תרפ"ח ע' קיט ואילך. תש"ב ע' 138 ואילך. וד"ה זה תשי"ג, תשל"ב ותשל"ג.

בראה אנכי נותן לפניכם . . את הברכה: דברים יא, כו-כז.

גארז"ל כל מקום שנאמר: ע' רש"י נצבים [כט, יב] פסוק ד כיום הזה. ובלקח טוב (שם [ט]) מה היום לא ישבות. כל' אדמו"ר ל"מ. וע' רש"י סוטה (מו, ב) ד"ה ויקרא וז"ל כ"מ שנא' עד היום הזה לעולמי ולעולמי עולמים. [כ].

דהיום הוא נצחי ולעולם גם היום הזה: באוה"ת ע' תרלה ובסה"מ תרכ"ו מוסיף: ”(כ"מ בעה"כ של הסה"ד בערך מחר בשם רש"ל דכל העוה"ז נק' היום)". ראה לקו"ש חי"ט ע' 147 הערה 64.

הע"פ ויהי מקץ בדבור השני: תו"א לא, ג. ובאוה"ת פ' ראה ע' תרלה מפרש ”פירוש דהיינו סתים וגליא שכמו שקוב"ה סתים וגליא כך אורייתא וכך ישראל כו' כמ"ש בזח"ג פ' אחרי דע"ג א'" ע"ש.

ופנים בפנים דיבר ה': דברים ה, ד. ראה אוה"ת יתרו ע' תתצט.

זנמשך לכל אחד ואחד מישראל בחי' הוי': ראה אוה"ת כאן ע' תרסב.

חאנכי ה' אלקיך: שמות כ, ב. דברים ה, ו.

טאיך יש בחי' שם הוי' בכל אחד ואחד: ראה ד"ה ועשית חג השבועות תרס"ו. ד"ה פדה בשלום תרע"ח ותש"ז.

יאפי' רשעים מלאים חרטות: במאמרי אדה"ז הקצרים ע' תיג. וראה שם ע' תקמג.
בהמשך מים רבים תרל"ו ע' ח בהערה מציין כ"ק אדמו"ר לר"ח שער היראה פ"ג בשם ס' חסידים (מלאים חרטה) ושבט מוסר פכ"ה בשם מארז"ל (כל ימיהם מלאים חרטה) ותניא פרק יא.
(ר"ח שער היראה פ"ג [ד"ה וראיתי]). וע' ר"פ במדבר (א, ד). [כ].

יאוהוא בלי טעם ודעת: ראה המשך מים רבים — תרלו פרק ה.

יבכמ"ש במ"א (ע' בסש"ב פכ"ד): באוה"ת ראה ע' תרל"ו מציין גם ”ובלקו"ת בד"ה מי אל כמוך נושא עון פ"ה".

יגמשכיל לאיתן האזרחי: תהלים פט, א. ראה ג"כ תורת אדה"ז על פסוק זה. הובאה ונתבארה בקונטרס לימוד החסידות ע' 5.

ידאיתן מל' חיזוק כמו איתן מושבך: במדבר כד, כא. וראה סוטה מו, סע"א. אוה"ת נ"ך כרך א ע' תרצט.

טוכי עם קשה עורף הוא וסלחת: שמות לד, ט. בד"ה בהעלותך תרע"ו (נדפס בסה"מ תרע"ב-ע"ו ע' קכב) ”וזהו שאמר וסלחת דלכאורה מה זה נתינת טעם על הסליחה, אך זהו כי העקשנות הוא מעלה גדולה והוא התוקף הגדול בקיום התומ"צ כו', ומקור הכח הזה הוא מבחי' משכיל" ע"ש.

טזבלי שום טעם ושכל מושג: ”ואפ"ל לא שאין לזה טעם כלל, אלא שהוא למעלה משכל המושג. ולכן נק' משכיל לאיתן והרי משכיל הוא ענין השכלה אלא שהוא למעלה משכל המושג" — אוה"ת ראה ע' תרלה. מובא באוה"ת סידור ע' קכו.

יזאיתן משמעות לעתיד לבוא: קו"א ד"ה וצדקה כנחל איתן (קסא, א). ולהעיר שאות א' היא מאותיות אהו"י — שנכללות בנקודות והן אותיות שבמחשבה (ראה לקו"ת בהר מא, ב) — ד"ה בסוכות תשבו תשל"ח הערה 48.

יחישראל עלו במחשבה: ב"ר רפ"א. ראה לעיל פ' בחקותי מז, א ובמ"מ לשם. פ' צו טז, ג ובכ"מ.

יטבד"ה ביום השמיני שלח: לקמן דרושים לשמע"צ.

כובד"ה יונתי: לקמן שה"ש יח, ד.

כאבד"ה בשעה שהקדימו: לעיל במדבר יג, א.

כבבד"ה ה' לי בעוזרי: לקמן פח, ג.

כגמה שאני עתיד להזריח: ראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' עג-ד. סה"מ תשי"א (כ"ק מוהריי"צ) ע' 58. וראה ג"כ תניא קו"א קסא, א.

כדבינה רחובות הנהר: זח"ג (קמב, א). [כ].

כהכל חד לפום שיעורא דילי': זח"א קג, א-ב.

כובשמים ממעל ועל הארץ מתחת: דברים ד, לט.

כזוכולא קמי' כלא חשיב: זח"א יא, ב.

כחתרין רעין דלא מתפרשין: זח"ב נו, א. זח"ג ד, א. וע"ל (יב, ד). [כ].

כטכפי אשר יד שכלו ורוח בינתו . . וליבטל בבחי' חכמה שלמעלה מטעם ודעת והמושג: ראה ד"ה פדה בשלום תרע"ח ותש"ז. ושם מבואר דזהו אחר ההשגה דאז בא לבחי' הדעת והכרה בהענין.

להחכמה תחי' בעלי': קהלת ז, יב.

לאדתרגום בעל מרא ורבון: ”על בחי' חכמה, להיות כי יש מעלה בבינה על החכמה, ומ"מ החכמה תחי' את הבינה שנק' בעלי' לפי שאם אין נקודה אין היכל" — סה"מ תרל"ג חלק ב ע' תמו.

לבשאין מחשבה תפיסא בי': ראה ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

לגזהר בראשית (ד' ו'): וע"ע שם (כ, א). זח"ג (קצג, ב). ובת"ז (תכ"ח). [כ].

לדובת"ז תיקון ה': דף יט, א.

להסד"ה כי אתה נרי: תו"א מא, א.

לושהנקודה מחיה את ההיכל: נתבאר בסה"מ תרל"ג חלק ב ע' תמו: ”נקודה הוא בחי' יו"ד בחי' חכמה. והיכל הוא בחי' בינה, כי היכל הוא ה"י כ"ל, כל הוא בחי' נו"ן שערי בינה" ע"ש.

לזתושבע"פ מלכות קרינן לה: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

לחוגדול תלמוד שמביא לידי מעשה: קידושין מ, ב.

לטבד"ה בכ"ה בכסלו: תו"א כט, ג.

מתשובה תשוב ה': זח"ג קכב, א (ברע"מ)

מאוע' לקמן ע"פ ושמתי כדכד: לקמן כו, ב.

מבועמך לא חפצתי: תהלים עג, כה.

מגונקרא נקודה בהיכלי': ראה אגה"ק סי' ה. וסי' טו. אוה"ת יוה"כ ע' א'תקסא. ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' תקיג.

מדמאד עמקו מחשבותיך: תהלים צב, ו.

מהבשעה שישראל עונין איש"ר: ברכות ג, א.

מוממעמקים קראתיך: תהלים קל, א.

מזבסבא דמשפטים (דק"י סע"א): ע"פ והאיתנים מוסדי ארץ, מובא באוה"ת פ' שמות ע' יד.

מחשאמרו ארז"ל גבי עובר בבטן אמו: נדה ל, ב.

מטע"פ שחורה אני: לקמן שה"ש ו, ג. ח, ד.

נובפ' שלח ע"פ והיה לכם לציצית: לעיל שלח מד, א.

נאאך אמרו רז"ל: מובא באוה"ת וירא כרך ד תשע, ב.

נבשבזמן הגלות אין השם שלם: ראה תנחומא ס"פ תצא. רש"י ס"פ בשלח. וראה לקמן פ' נצבים נא, ג.
ע' לקח טוב סו"פ בשלח עה"פ כי יד על כס וברש"י. ובפסיקתא סוף זכור. ופסיק"ר פי"ב. והלשון שבזמן הגלות ל"מ. אך ת"ל מצאתי בע"ח ריש ש' הקליפות פ"א, ודו"ק. [כ].

נגע"פ ועשית ציץ: תו"א פג, ב.

נדוע"פ זכור את אשר עשה לך עמלק: תו"א פד, ב. פה, ב.

נהובמגילת אסתר . . חייב אינש: תו"א צה, א.

נוומלתם את ערלת לבבכם: דברים י, טז.

נזומל ה"א את לבבך: דברים ל, ו.

נחעונותיכם מבדילים: ישעי' נט, ב.

נטונרגן מפריד אלוף: משלי טז, כח.

סאם יהי' נדחך בקצה השמים: דברים ל, ד.

סאהנה ישכיל עבדי: ישעי' נב, יג.

סבירום מאברהם: יל"ש ישעי' רמז תעו בשם התנחומא.
זח"א קפא, ב [כ]. — אבל שם ונשא מסטרא דאברהם.

סגכפי' הטא"ח סי' נ"ו . . כמ"ש התוס' ריש ברכות: ג, א. ראה שם ב' פי' ומה שכתבו בשם מחזור ויטרי.

סדס"פ שלח ע"פ אני: לעיל שלח נ, ב.

סהושתי הכוונות אמת: ראה סה"מ תרל"ג חלק ב ע' תמט.

סובביאור ע"פ זכור: תו"א פה, ב.

סזמראש מקדם נסוכה: פיוט לכה דודי. ראה לקמן שה"ש יח, ד. סה"מ תש"א ע' 4.

סחאתה הוא קודם שנברא העולם: נוסח התפלה.

סטאני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

עארז"ל מה לפנים מה לאחור: חגיגה יא, ב. וש"נ.

עאמקור מים חיים: ירמי' ב, יג.

עבהאומר אין לי אלא תו': יבמות קט, ב.

עגאנכי מי שאנכי: ראה לקו"ש חי"ט ע' 136 הערה 30.

עדלפניכם בבחי' פנים שלכם: ראה תו"א עה, ג. ובספר השיחות תנש"א חלק ב ע' 768 הערה 15.

עה(ופי' מקדם: לכאורה חסר סיום המוסגר.

עובד"ה חייב אינש לבסומי: תו"א צח, ב ואילך.

עזובד"ה ששת ימים: לעיל פ' צו יד, ד.

עחובד"ה ביום השמיני שלח: לקמן שמע"צ פו, ג.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org