מראי מקומות הערות וציונים, ראה, דף ל״ג

אאיזהו שוטה המאבד: חגיגה ד, א.

בובאו האובדים בארץ אשור: ישעי' כז, יג.

גתעיתי כשה אובד: תהלים קיט, קעו.

דבגמרא ספ"ג דמכות . . ובמהרש"א בח"א: ”כאבידה המתבקשת דכתיב תעיתי כשה אובד בקש עבדך כו', וע' במהרש"א שם שע"ז רומז שה דאבידה שארז"ל פרק אלו מציאות שה דאבידה שארז"ל פרק אלו מציאות שה דאבידה קשיא שהוא מיותר, אלא דרומז על כנס"י הנק' שה פזורה והם הם שה דאבידה שבתורה שהש"י הוא בעלי' של אותו השה ומבקש להוציאו מאבידתו כו'" — יהל אור ע' תעז.

הועי' ברבות פ' קרח: יח, יא.

וברבות פ' קרח ובפ' בשלח: ראה יהל אור ע' תעז.

זשושנה אתהפך מגוון סומק לגוון חוור: ראה זח"ב כ, א.

חברזא סומקא לסוסיא חיורא: חגיגה ט, ב.

טאדמוני עם יפה עינים: ש"א טז, יב.

יבביאור ע"פ וכל בניך: לעיל לא, ב.

יאואני בתוך הגולה על נהר כבר: יחזקאל א, א.

יבברבות בראשית פט"ז: נעתק באוה"ת נ"ך כרך א ע' שצ.

יגובזהר בראשית ד"ו ע"ב: הלשון באוה"ת שה"ש ע' קל. ע"ש. אוה"ת נ"ך כרך א ע' שצ.

ידובזח"ג פנחס דרמ"ז ע"א: הלשון באוה"ת נ"ך ע' שצא, נזכר לעיל פ' בלק עד, ג. אוה"ת פ' בלק ע' א'לד.

טואני לדודי: ראה לעיל בהערות וציונים מכ"ק אדמו"ר (יט, ב) שמציין לס' מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ. ובשינויים בסידור רכה, כ.
נאמר בשנת תקס"ז — ראה רשימת המאמרים בריש סה"מ תקס"ז הע' 87.
קיצורים והערות באוה"ת פ' ראה ע' תתט, לד"ה אני לדודי . . השני. באוה"ת שה"ש כרך ב ע' תקנז.
ראה עוד בהנסמן אודות מאמר זה להלן בהוספות להערות וציונים. וברשימת הכתבי-יד.
בד"ה אני לדודי הב' תשמ"ז (הנחה בלתי מוגה) מבאר הקשר בין ב' הדרושים דלעיל לב, א וכאן. שכאן כמו בדרוש הראשון מבאר ענין הארת י"ג מדות הרחמים שבחודש אלול, ומבאר שזהו ענין הרועה בשושנים, שכשם השושנה יש לה תליסר עלין כך גם י"ג מדה"ר, וגם מוסיף ומבאר בארוכה הרמז השני שבמספר י"ג (של עלי השושנה) שהוא כנגד י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם . . שבדרוש הראשון מבואר הכלל נקודת ענינו של אלול, משל המלך בשדה, ובדרוש השני מבוארים פרטי העבודה, שזה כולל גם לימוד התורה" ע"ש בארוכה.

טזהרועה בשושנים: ”בד"ה אני לדודי הראשון [— לעיל לב, א] אינו מעתיק התיבות ”הרועה בשושנים" (המרמזות על י"ג מדות הרחמים), ובד"ה אני לדודי השני מעתיקו — אף שגם במאמר הא' מבאר אודות הארת י"ג מדות הרחמים —
כי נקודה העיקרית של מאמר הראשון (שהיא המודגשת תיכף בתחילת המאמר) היא ע"ד תוכנו של חודש אלול — אתעדל"ת (אלא שאח"כ מבאר ג"כ ע"ד האתעדל"ע (לעורר עבודת אלול) — הארת י"ג מדות הרחמים). משא"כ במאמר השני, שעיקרו בא לבאר ענין הארת י"ג מדות הרחמים דאלול". — לקו"ש חכ"ט ע' 164 הערה 21.
ראה שיחת ר"ח אלול תשמ"ז.

יזשושנה יש בה תליסר עלין: הקדמת הזהר בתחלתה. וראה ביאוה"ז לכ"ק אדה"א בתחלתו. ביאוה"ז להצ"צ כרך ב' ע' תקצט ואילך.
הובא ריש הקדמת זהר בראשית ר' חזקי' פתח, תליס' עלין תליסר מכילן דרחמי. וע' ת"ז ריש תכ"א. וע' זח"ג (רלג, ב). [כ].

יחמי א-ל כמוך: מיכה ז, יח.

יטא-ל רחום וחנון: שמות לד, ו. ההפרש בין 3 הפסוקים ראה אוה"ת פ' ראה ע' תתז. ד"ה אני לדודי תרל"ח ע' ערה.

כמ' יום שעלה משה . . ומה הראשונים ברצון: ראה רש"י דברים ט, יח.

כאשהוא ר"ת אלול: נסמן לעיל לב, א.

כבאומרים בעשי"ת ויעבור ה': ראה טושו"ע או"ח רסתקפ"א.

כגדהנה התשובה אינה על עוונות דוקא: ראה בהנסמן להלן בהוספות להערות וציונים. וראה גם ס' מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקפד.

כדכל ימיו בתשובה: שבת קנג, א.

כהוהחזירנו בתשובה שלמה: תפלת ש"ע דחול.

כואת השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.

כזמלא כל הארץ כבודו: ישעי' ו, ג.

כחיהי אור: בראשית א, ג.

כטבדבר ה': תהלים לג, ו.

לכל חד לפום שיעורא דילי': זח"א קג, א.

לאשוה ומשוה: פיוט וכל מאמינים.

לבדלית אתר פנוי מיני': ת"ז תנ"ז. ת"ע קכב, ב [כ].

לגאין כבוד אלא תורה: אבות פ"ו, מ"ג. זח"ג פא, ב.

לדע"פ כי על כל כבוד חופה: לקמן שה"ש מז, ב.

להדאורייתא מחכ' נפקת: זח"ב קכא, ב. וראה שם פה, א. זח"ג פא, א.

לואבל ע"י המצות נמשך גילוי אור מבחי' סוכ"ע שהוא בחי' המקיף: באוה"ת פ' ראה ע' תתט כ' ”וצ"ע בענין המקיף שאין הכלי מתפעל ממנו, דמ"מ אפ"ל שקרוב יותר מבחי' מה שסוכ"ע מחי' גם את הרע והמ"י" ע"ש.

לזשהתו' נעשה מזון לנפש האלקית: ראה זח"ב רי, א.

לחותורתך בתוך מעי: תהלים מ, ט.

לטואשים דברי בפיך: ישעי' נא, טז.

מהמצות נעשים לבושים: זח"ב רי, סע"א.

מאבד"ה מזמור שיר חנוכת הבית: לקמן פ' ברכה צח, ד ואילך.

מבתחת אשר לא עבדת: דברים כח, מז.

מגהיום לעשותם: דברים ז, יא. ראה גם לעיל פ' פנחס עה, ב ובמ"מ לשם.

מדבעוה"ז . . ויכולים לעשות תשובה: ע"ז ג, א. וש"נ.

מהשבעוה"ב אמרו יושבין ונהנין: ברכות יז, א.

מואבל בעולם הזה יש בחי' הארת סוכ"ע: באוה"ת פ' ראה ע' תתט (הערות למאמר זה) כ': ”לכאורה קשה הרי סוכ"ע מאיר לכל העולמות בהשוואה א' א"כ איך שייך לומר שמאיר בעוה"ז ולא בעוה"ב" ע"ש שמבאר שיש מקיף הקרוב ומקיף הרחוק. ומקיף הקרוב מאיר בעוה"ז ולא בעוה"ב".

מזואם צדקת: איוב לה, ז.

מחכעת רשע גמור . . להיות צ"ג: ראה קידושין מט, ב.

מטע"פ צו את בנ"י: לעיל פ' פנחס עה, ב.

ניפה שעה אחת בתשובה: אבות ד, יז.

נאביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.

נבכפי מספר מה שצריך לברר שבכל יום מברר: ראה לקמן פ' תצא לד, ג ואילך.

נגלא זז משם עד שמוחלין לו: יומא פו, א. וש"נ.

נדאתה תערה עלינו רוח ממרום: ראה ישעי' לב, טו.

נהנר ה' נשמת אדם: משלי כ, כז.

נועשב הם המלאכים שלוחי ההשפעה: באוה"ת כאן ע' תתי כ' ”וע' בד"ה ואלה המשפטים [— בתו"א] שם פי' עשב ע"ב שין, וכאן מפרש שזהו השפעה מחיות המרכבה ומבחי' אופנים, וצ"ע".

נזוכמ"ש בזהר פ' בראשית די"ח ע"ב: נתבאר בביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' ז ובכרך ב ע' תרז ואילך, ושם מציין ללקו"ת פ' אמור לו, א.

נחבד"ה כי תצא: לקמן ר"פ כי תצא.

נטתשובה שהיא בחילא יתיר: זח"א קכט, ב.

סע"פ כריח שדה אשר ברכו ה': תו"א כ, ד.

סאריח בוגדיו: ב"ר סה, כב. ברש"י שם.

סבא"ת שושנים אלא ששונים: שבת ל, ב. וש"נ. זח"ב כ, ב. רעד, א. וראה באוה"ת פ' ראה ע' תשפה הביאור.

סגבד"ה ואכלת ושבעת וברכת: לעיל פ' עקב יד, ד ואילך. באוה"ת כאן מציין לפ"ג ופ"ד שם.

סדומל ה"א את לבבך ואת לבב: דברים ל, ו.

סהר"ת אלול: בעה"ט שם.
וכ"ה באבודרהם ס' תפלת ר"ה. ב"ח לטור או"ח סתקפ"א. ר"ח שער התשובה פ"ד (ד"ה עוד). של"ה ריש מס' ר"ה (ריג, א) ועוד" — לקו"ש חכ"ט ע' 170 הערה 29 וראה בפנים שם.

סולבוא לבחי' פנימית הלב: שזהו עבודת האהבה.
ועיג"כ לקו"ת [— ראה] יט, א (בהקיצור לפ"ג. וראה שם בפנים המאמר). וראה אוה"ת [— פ' נצבים] ע' א'רכג.

סזי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן: פע"ח ש' עולם העשי' פ"ו. מ"ח מס' תפילת העשי' פ"ט.
הרשב"ם (ב"ב קיא, א ד"ה מדין) וכן הכריתות גרס ”נדרשת בהן" אבל לא כן היא גירסתנו (סה"מ תש"ח ע' רסה בהערה).

סחי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן הם מבחי' י"ג מדה"ר: ראה בסה"מ תרכ"ו (הוצאת תשמ"ט) ע' דש בשם הרב המגיד נ"ע.

סטורחמנא אמר: ב"מ (ג, ב) ואמר רחמנא. ר"ה (ו, ב. טז, סע"א) [רחמנא אמר]. כו, א [דרחמנא אמר]. סנהדרין לו, א [ואמר רחמנא]. מב, ב [ואמר לי' רחמנא]. מג, א. נא, א. עד, א [אמר רחמנא]. צ, א [דרחמנא אמר]. חולין יא, א [דאמר רחמנא]. [כ]. ועוד.

עוהדרת פני זקן: ויקרא יט, לד.

עאזה שקנה חכמה: קידושין לב, ב.

עבכי הן י"ג ת"ד: ראה פע"ח ש' סליחות, פ"ד.

עגביאור ע"פ אני לדודי: בוך 1101 גוכתי"ק רשום על המאמר: ביאור הרועה בשושנים כו'.

עדאכילה . . של מצוה . . סעודת שבת: ראה שו"ע או"ח רסרס"ב.

עהכולו סג יחדיו: תהלים נג, ד.

עואיהו וחיוהי חד: ת"ז בהקדמה (ג, ב).

עזשעד ברוך שאמר הוא עולם העשי': פע"ח ש"ו פ"א. מ"ח מס' תפלת העשי' ומס' תפלת היצי' רפ"א.

עחשעקימת שפתיו הוה מעשה: סנהדרין סה, ב.

עטהנשמה א"צ תיקון לעצמה: ע"ח שער כ"ו — תניא פרק לז. תו"א ביאור מאמר כ"ק אדמו"ר הצ"צ (נדפס בסוף תו"א).

פאשת חיל עט"ב: משלי יב, ד.

פאבחכמה אתברירו: ראה זח"ב רנד, ב. ע"ח שי"ח, פ"ה. מבו"ש ש"ה ח"א, פ"ב.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org