מראי מקומות הערות וציונים, ויקרא, דף ה׳

אר"ל לשם התורה עצמה: ראה תניא פ"ה.

בסד"ה ויקח קרח: לקו"ת קרח נה, א.

גכל האומר . . תורה אין לו: יבמות קט, ב. ועל"ק בואתחנן (ג, סע"ד). וש"נ. [כ]. ראה בסה"מ תש"ח ע' 266 בהערה.

דוכמ"ש האריז"ל למס"נ באחד: ראה פע"ח שער הק"ש פי"ב. ב"ח או"ח ר"ס סא. אוה"ת תרומה ס"ע א'שסז.

האם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.

ותכלית חכ' תשובה: ברכות יז, א.

זוהלומד ואינו עושה: ירוש' פ"א דשבת ה"ב יעו"ש. [כ].

חאלא תורה וגמ"ח: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תש"ח ע' 266.

טבד"ה וכל בניך למודי ה': לקו"ת ראה כט, א ואילך.

ישבתוכה אור א"ס ב"ה: במים רבים שם (ע' ריב) ליתא תיבות אלו.

יאנסעה וירדה עד: שם: נסעה וירדה כנ"ל בחכ' דבי"ע עד.

יבנסעה וירדה . . רק שנתלבשה בלבושי': ראה תניא פ' ד-ה.

יגהמלובשת — חכמת הקבלה: במים רבים שם: חכמת הקבלה עד"מ.

ידבבריאת שרפים וחיות: במים רבים שם: בבחי' שרפים וחיות. ובסה"מ תרל"ו ח"ב (הנחות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע) ע' תקיז: אפי' בבריאה כמו בשרפי' חיות ואופנים. וראה להלן ה, ג שו"ה ית'.

טווזהו מ"ש בפע"ח דקבלה: מכאן עד להלן ה, ב שו"ה ע"ש, ליתא במים רבים שם.

טזבפע"ח דקבלה היא באצילות . . בעשי': שער הנהגת הלימוד.

יזובתגין שבהם נרמזו רזין דאורייתא: ראה לקו"ש חי"ט ע' 423 הערה 32. חל"ט ע' 149 הערה 34.

יחלחכימא ברמיזא: זח"א כו, ב. ועוד.

יטלימוד פנימיות התורה . . בחיוב לימוד זה: ראה גם סה"מ תקס"ה ע' ד (ובהנסמן שם).

כבמ"א סי' נ': ועל"ק שה"ש כח, ריש א. [כ]. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב הי"ג. ראה לקו"ש חי"ד ע' 22 הערה 9.

כאבפרדס שכ"ז פ"א: ולהעיר מפמ"ג שם. — לקו"ש שם.

כביש בתורה דברים שלא נתנו להתלבש למטה . . וכמו ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר גו': למה תפס דוקא דבר זה. — י"ל דזהו אותו הענין ממש, דויקנהו (קנין שהתורה מעידה על תקפו) פוטיפר ליוסף ובכ"ז לא נתלבש יוסף שם כלל ולא בלבלוהו עניני מצרים כלל (ראה תו"ח ס"פ ויחי) — לקו"ש חט"ו ע' 524.

כגויוסף הורד מצרימה: בראשית לט, א.

כדפרק חלק: ב”היסוד השמיני".

כהובני חם כוש: בראשית י, ו.

כוושם אשתו מהיטבאל: שם לו, לט.

כזותמנע היתה פלגש: שם לו, יב.

כחאנכי ה' אלקיך: שמות כ, ב.

כטשמע ישראל: דברים ו, ד.

לובין — הגבורה: במים רבים שם (ע' ריג): הגבורה כו'.

לאאורייתא מחכ' נפקת: זח"ב (סב, א. פה, א) וזח"ג (קפב, א). [כ].

לבמקרא שקורא . . ע"י האותיות אף שאינו משיג כלל: באוה"ת על מארז"ל וענינים ע' רצג מציין: ובזה יובן מארז"ל [ב"מ לג, א] העוסקי' במקרא מדה ואינה מדה כי לא כמו משנה ותלמוד השגת מהות חכמתו משא"כ במקרא שאין החכמה מושג רק האותיו' וזהו כעין השגת המציאו' ולא המהות כמו בקבלה. [וראה ד"ה העוסק במקרא בס' מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שנד].

לגבד"ה נר חנוכה: תו"א מב, ב.

לדוסד"ה צאינה וראינה: לקו"ת שה"ש כב, א.

להכל התורה שמותיו: על"ק בפ' פנחס (עו ריש ע"ב). וש"נ. [כ]. וראה בהנסמן במים רבים שם ע' שכג.

לויפה שיחתן: ב"ר פ"ס, ח. פירש"י בראשית כד, מב. וראה אוה"ת חיי"ש קכט, א.

לזסד"ה ענין ק"ש: לקו"ת פ' ואתחנן יב, ג.

לחבכלל לימוד המקרא . . לימוד האגדות: ראה הערת כ"ק אדמו"ר לעיל בהוספות יט, א.

לטבד"ה כי קרוב אליך הדבר: לקו"ת נצבים מו, א.

מע"פ חסדי ה' כי לא תמנו: אגה"ק ס"י.

מאבד"ה שובה ישראל: לקו"ת ש"ש סד, ד.

מבסד"ה להבין ענין לחם משנה: תו"א סו, ד.

מגבביאור ע"פ לריח שמניך: לקו"ת שה"ש ג, ג.

מדשידיעת — רמה ונשאה: בתניא שלפנינו: רבה ונשאה. וכ"ה בהמשך מים רבים שם (רבה). אבל ראה לוח התיקון לתניא שצ"ל: רמה (וש"נ לסה"מ אתהלך לאזניא ע' קסה). וכ"ה בסה"מ תרל"ו ח"ב ע' תקיח. וראה בליקוט פי'.

מהוידעת היום: דברים ד, לט.

מודע את אלקי אביך: דברי הימים-א כח, ט.

מזויצונו ה' לעשות: דברים ו, כד.

מחשהתורה נק' תרעא לדרתא: שבת לא, ב. [כ].

מטוהיינו לגבי יר"ע וכמ"ש בסש"ב: ראה סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שו.

נועפ"ז יתורץ מה שנדחקו: מכאן עד להלן ה, ד שו"ה ביאור ליתא במים רבים שם.

נאלעולם ישלש אדם: ע"ז יט, ב. וש"נ. [כ]. ראה לקמן שה"ש ג, ג. ביאה"ז לאדה"א ב, ד. ביאה"ז לצ"צ כרך ב ע' תרכ. ובלקו"ש-ל ע' 173 ובהערות לשם.

נבהשליש במקרא . . מפנימי' התורה והאגדות: ראה לקו"ש חי"ח ע' 439.

נגואפשר דגם לימוד מדרש רבה ושאר המדרשים . . מדרשי המקראות: בביאה"ז להצ"צ-ב ע' תרכ ”צ"ע בה' ת"ת שהן בכלל משנה, אבל בפ"ק דברכות די"א ע"ב נלע"ד ראי' למה שכתבתי דמבואר שם מגמ' ופרש"י דמדרש קרוב למקרא לפי שהן מדרשי המקראות, ולכן יש מ"ד שם בגמ' דלמקרא ומדרש צריך לברך ברכת התורה ולא משנה וגמרא, אלא דהמסקנא צריך לברך על כולם, אבל עכ"פ מבואר דמדרש שייך למקרא וצ"ע בנדרים דל"ז ע"א גבי ומלמדו מדרש כו' ואכמ"ל" ע"ש.

נדולכבודי בראתי: ישעי' מג, ז.

נהואין כבוד אלא תורה: זח"ג רנג, ב. אבות ו, ג. ובת"ז (ה, א). [כ].

נויוצר אור ובורא חושך: ישעי' מה, ז.

נזאמרז"ל במחשכים . . זה תלמוד בבלי: סנהדרין כד, א.

נחומקרא בעשי': באוה"ת בראשית כרך-ו דף תתרל, ב מציין לכאן ומוסיף ”שמובן ענין פי' מקרא בעשיי' לפי שמקרא לרוב מעלתו יורד ומתלבש עד העשיי'" ע"ש. וראה אוה"ת במדבר כרך-ו ע' א'תקסב. ובליקוט פי' לתניא פרק מ.

נטבד"ה מי מנה: בבי' פ"ג. [כ]. פ' בלק סט, ד. וראה לקו"ש-כ ע' 226.

סוזהו שאמרז"ל: בקה"ר ב, ט. [כ].

סאאף חכמתי עמדה לי: קהלת ב, ט. ומפרש באוה"ת ויקרא-א ע' קצג ”והיינו כי היגיעה והעמל מוציא הכח הפנימי מההעלם אל הגילוי" ע"ש.

סבלכו לחמו בלחמי: משלי ט, ה.

סגלע"ל שיתגלה פנימית התורה: ראה רש"י שה"ש א, ב.

סדסד"ה וידבר משה אל ראשי המטות: לקו"ת מטות פא, ד.

סהארז"ל חכם עדיף מנביא: ב"ב יב, א. ועוד.
נתבאר בארוכה בד"ה להבין שרש ענין פסח ומצה — בתורת חיים ע"ס שמות (קפד, ב). בסוף סהמ"צ להצ"צ (קעב א).

סוסד"ה חייב איניש לבסומי בפוריא: תו"א צה, ד.

סזבביאור ע"פ אתה הצבת כל גבולות ארץ: סידור שה, ד. אוה"ת נ"ך ב ע' תתקנט.

סחובד"ה אלה פקודי המשכן: לעיל לקו"ת פקודי ג, א ואילך.

סטדלית מחשבה תפיסא בי': ת"ז בהקדמה.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org