מראי מקומות הערות וציונים, שיר השירים, דף ל״ח

אכמ"ש במ"ח גבי מנחה דשבת: באוה"ת שה"ש ע' תקסט כ': ”כמ"ש בע"ח ובסידור האריז"ל גבי מנחה דשבת שעולם הבריאה הוא במקום אימא והיצירה במקום ז"א והעשיי' במקום נוק' וכך עומדים עד מוצאי שבת" עכ"ל ע"ש.

בבד"ה כנשר יעיר: לעיל פ' האזינו עז, ג ואילך.

גכמ"ש במ"ח שיח אותיות ח"י שי"ן: — משנת חסידים מסכת שארית האצילות פ"ג אות ג.

דובזהר ר"פ בראשית: יג, ב.

השניך כעדר: שה"ש ד, ב.

ואם צדקת מה תתן לו: איוב לה, ז.

זבד"ה צאינה וראינה בפ' קדושים: לעיל כא, ב. וראה במ"מ לשם.

חבד"ה אני ישנה: לעיל לג, ג.

טוה' אלקים אמת: ירמי' י, י.

יע"י הצירוף וההתכללות: ראה לעיל יד, א שמציין לכאן.

יאהמוזכר בזהר פ' שלח: קנט, א.

יבאמת . . חותמו של הקב"ה: שבת נה, א.

יגבד"ה ויקרא אל משה: לעיל פ' ויקרא א, ב.

ידע"פ ויכתוב משה את מוצאיהם: לעיל פ' מסעי.

טובד"ה כי ביום הזה יכפר: לעיל פ' אחרי כה, ד.

טזכי עם קדוש אתה: דברים יד, כא.

יזשאו ידיכם קדש: תהלים קלד, ב.

יחקדש ישראל: ירמי' ב, ג.

יטבד"ה הן עם אחד: תו"א פ' נח י, ד ואילך.

כבד"ה ראיתי והנה מנורת זהב: לעיל פ' בהעלותך לה, ד.

כאששים המה מלכות: הנחת כ"ק אדה"א נדפס בסה"מ תקס"ח ח"ב ע' תרה. נאמר ש"פ ויצא על חתונת ר' ברוך נכד אדה"ז.
וראה הערת כ"ק אדמו"ר לעיל בהערות וציונים יט, ד.
מאמר זה בשינויים ובאריכות מכ"ק אדמו"ר האמצעי בס' שערי תשובה ע' ס, ג.
המאמר והגהות באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתקמב. קיצורים שם ע' תתקנח.
ראה להלן בהוספות להערות וציונים השוואה לד"ה זה.
דרוש זה דרשו אדמ"ו נ"ע בשבת א' עם הדרוש ושבתי בשלום הנד' בתו"א. ושם ביאר ענין זה מה שלמטה נעשה עלמא דפרודא ע"ד שאמר המין מפלגך ולתתא כו', והיינו ע"י הרקיע המבדיל כו' והיינו שמבדיל בין בחי' באר שבע שהוא כענין מים עליונים שבאצי' ובין חרן שבבי"ע כו'. הובא באוה"ת ויצא (קצג, ב), ע"ש. [כ].
דרוש זה נזכר באוה"ת ענינים ע' רנח. ד"ה זה וד"ה כמשוש חתן על כלה באוה"ת סידור ע' רכו נאמר ע"י הצ"צ על חתונת בתו בשנת תקצ"א.

כבששים המה מלכות: שה"ש ו, ח.

כגובפ' קרח גבי ובני קרח: פי"ח, כא. ”ששים המה מלכות ששים מסכתות, שמונים פלגשים שמונים בתי מדרשות היו בירושלים כנגד פתחי', ועלמות אין מספר משנה החיצונה, ופי' המ"כ מה שלמדו היחידים חוץ לאלו בתי המדרשות" — אוה"ת שה"ש ע' תקעו.

כדוכמארז"ל תמתי תאומתי: שהש"ר במקומו.

כהשישראל הן בחי' חתן: שה"ש ג, יא. תענית כו, ב. וראה שהש"ר עה"פ. וראה לעיל א, א.

כותלת קשרין מתקשרין: ראה זח"ג עג, א. וראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ ת"ש ע' 61. ובכ"מ.

כזאור זרוע לצדיק: תהלים צז, יא. ראה תו"א עח, ד. סה"מ תקס"ד ע' קכא. וראה יהל אור ע' שנד. אוה"ת ויחי שצח, א.

כחשזורעין גרעין א' . . רבוי גרעינים: ראה פסחים פז, ב.

כטעמ"ש מענין זריעה: ראה עוד בספר הליקוטים ממאמרי הצ"צ בערך זריעה.

לבד"ה ויהי בשלח פרעה: תו"א סא, א. עם הגהות באוה"ת פ' בשלח כרך ז ע' ב'תרנא ואילך.

לאובד"ה הבאים ישרש: תו"א נד, ב.

לבובד"ה כי תבואו אל הארץ: לעיל בהר מ, ב.

לגוסד"ה שמע ישראל: לעיל ואתחנן יא, ד.

לדובד"ה כי כארץ תוציא צמחה: לעיל נצבים נ. ד.

להוסד"ה שובה ישראל: לעיל ש"ש סה, ב.

לוובד"ה כי כאשר: תו"א ב, ד.

לזמלכותך מלכות כל עולמים: תהלים קמה, יג.

לחהיש מספר לגדודיו: איוב כה, ג.

לטהודו על ארץ ושמים: תהלים קמח, יג.

מכמבואר בגמרא (סנהדרין דל"ט א'): ראה שינויי הגירסאות ברש"י תוס' שם. ובהמובא בסה"מ תקס"ח כרך ב ע' תרח.

מאועי' הפי' בערוך: ערך הורמיז.

מבונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.

מגומספר אחד ומספר רבוא רבבן שוה ממש: מובא בכמה מקומות בשם הרב המגיד. מאמרי אדה"ז ענינים ע' נה. הנחות הר"פ ע' לח. ביאוה"ז להצ"צ ע' תצט.
ראה בספר הערכים-חב"ד בערך אוא"ס (א) במילואים ע' תקפז הערה 418 שמכאן משמע שהם שוה ממש, אבל מלשון התניא פמ"ח אין ראי' שאחד ואלף אלפים כו' הם בשוה שהרי אפשר לומר לכאורה, דהגם שאלף אלפי אלפים כו' לגבי מספר בלי גבול ”אינן אפילו כערך מספר אחד לגבי אלף כו'" — מ"מ האי"ע דמספר אחד לגבי בל"ג הוא אי"ע גדול יותר, ע"ש. וראה עוד לעיל ואתחנן יב, סע"א ובהנסמן בהמ"מ שם. ספר הערכים-חב"ד כרך ג' ע' קטז. כרך ד' ע' תקפה.

מדוכמ"ש בסש"ב פמ"ח: (סז, ב). וראה ליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק שם.

מהולא יכנף עוד מוריך: ישעי' ל, כ.

מוהייתי ככוס חרבות: תהלים קב, ז.

מזכל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול: ב"ב ט, ב. ראה אוה"ת מארז"ל ע' מ ואילך.

מחבד"ה וילבש צדקה: באגה"ק. [כ].

מטוישע ה' אל הבל: בראשית ד, ד-ה.

נכל המצות בשם צדקה סתם בירושלמי: ראה תניא פל"ז. וראה לעיל פ' ראה כג, ג. סה"מ תקס"ח ע' ריז. ראה במ"מ לאוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתקמד.

נאפרו ורבו: בראשית ט, א.

נבשמצוה ראשונה . . שהוא ריבוי ותוספות: ראה לקו"ש ח"א ע' 114 . . און לויט אַ צווייטען נוסח — פון אַלטן רבי'ן אַליין, און דער אינהאַלט פונעם וואָרט איז: אַז דער סדר פון תורה איז אויך תורה — דער ערשטער יסוד אין תורה, און דער ערשטער יסוד אין דעם לעבען פון אַ אידן איז, אַז ”איין איד דאַרף מאַכן נאָך אַ אידן". ע"ש.

נגבן פורת יוסף: בראשית מט, כב.

נדוהי' ביום ההוא יוסיף ה': ישעי' יא, יא.

נהאשר . . באשרי: ע"ל כאן (לד, רע"ד). [כ].

נומוטב דלידייניה: חגיגה (טו, ב). [כ].

נזבד"ה האזינו השמים: לעיל עד, ג. ”בענין ירידת הנה"א בגוף ונפש הבהמית שנק' ג"כ בשם זריעה אור זרוע שבנפש הבהמית דוקא יש כח להצמיח ישועות בנה"א ע"ד והחיות נושאות את הכסא כו'" — אוה"ת פ' בשלח ע' שנט.

נחובד"ה ושאבתם מים: לעיל סוכות עט, א מענין חרישה.

נטואל קין ואל מנחתו: בראשית ד, ה.

סוזהו שלעתיד כתיב: נתבאר יותר בסה"מ תקס"ח ח"ב ע' תרו ומסיים שם: ”בחריש בשס"ה ל"ת ובקציר בתבואות המצמיחות ישועות תשבות לעתיד לפי שלא יצטרכו לזה" ע"ש.

סאבחריש ובקציר תשבות: שמות לד, כא.

סבואת רוח הטומאה אעביר: זכרי' יג, ב.

סגעתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש: ב"ב עה, ב.

סדודלת ראשך כארגמן: שה"ש ז, ו.

סהועלמות אין מספר: שה"ש ו, ח.

סווברוח פיו כל צבאם: תהלים לג, ו.

סזשו"ה ריבוי — ולזאת אין בהם פריה ורביה כו' משא"כ נשמות ישראל: באוה"ת בראשית כרך ב דף תיא, א מציין ע"ז: ”וע' ברבות בראשית ספ"ח שהעליונים אין פרים ורבים והתחתונים פרים ורבים אבל לא נבראו בצלם ודמות והאדם יש בו ב' המעלות" ע"ש. וראה גם ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תריד ואילך. דרך מצותיך ד, א.

סחבבחי' ריבוי ותוספות: ראה אוה"ת יתרו ע' תתצח.

סטאלה המצות אשר יעשה אותם האדם: ויקרא יח, ה.

עאותם אתם כתיב: זח"ג (קיג, א). [כ].

עאבד"ה תורה צוה: לעיל פ' ברכה צה, א.

עבבד"ה יונתי בחגוי הסלע: לעיל יז, א. ובאוה"ת כאן ע' תקעו: ”ועיין מענין כ"ף בלקו"ת . . גבי ולכי לך, ולכי בכ"ף ויו"ד, ובהביאור פ"ד האריך בענין הכ"ף שהוא בחי' מחשבה הקדומה שהוא בחי' א"ק שהוא אריך דכללות אבי"ע כמ"ש במ"ח".

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org