מראי מקומות הערות וציונים, שיר השירים, דף כ״ה

אאני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

באותי עזבו מקור מים חיים: ירמי' ב, יג, ושם כתי' בארות בארת, יעו"ש. [כ].

גכשל בעוני כחי: תהלים לא, יט.

דכי אם עונותיכם היו מבדילים: ישעי' נט, ב.

הכך עד"ז חולי הנפש . . וראו כי טוב ה'): באוה"ת שה"ש כרך ב ע' שצג מובא זה בשינוי לשון: ”כן הוא חולי הנפש שתאות העולם עריבים עליו להיות נטבע במצולת הזמן ונשכח ממנו העיקר, כמ"ש כי נעים נאוה תהילה וכתיב כמו חלב ודשן תשבע נפשי)".

ויש כמה שמות אנוש איש אדם: ראה גם אוה"ת ויקרא כרך ד ע' א'מח ואילך. [סה"מ תרכ"ט (הוצאת תשנ"ב) ע' קעא ואילך].

זזכר ונקבה בראם: בראשית ה, ב.

חאדם לשון אדמה לעליון: נסמן לעיל יא, ג.

טלפי שכלו יהולל איש: משלי יב, ח.

יואדם . . מוחין דגדלות: ראה בהוספות להערות וציונים.

יאאשרי איש ירא את ה': תהלים קיב, א.

יבה' איש מלחמה: שמות טו, ג.

יגכמ"ש בפרשה פנחס (דרי"ז): ”פי' אנוש הוא נער מט"ט" — אוה"ת שה"ש ע' שצ. וע' שצג. ובד"ה פתח ר' חייא תקס"ו ע' שו ואילך. מט"ט דיצירה נק' אנוש ונקרא נער. ראה לעיל פ' פנחס עט, ב. פ' האזינו עו, ד וש"נ.

ידנער הייתי גם זקנתי: תהלים לז, כה.

טובגמ' דחזקת הבתים: ב"ב כח, ב. וע' שם (כ, ב). [כ].

טזמה יפו פעמיך בנעלים: שה"ש ז, ב.

יזדסליק לסיבו: זח"ג (ריז, רע"ב). [כ].

יחותדע שהרי אנו מונין היום יום ראשון בשבת: ראה דרך מצותיך מצות הלל קנא, א. סה"מ תרע"ח ע' רסט. סה"מ תש"ד ע' 192.

יטוקשה הרי עברו רבבות ימים: ראה ד"ה והוא עומד עליהם תרס"ג ע' נז. וראה שם ע' רלו. וראה סה"מ תש"ה ע' 167. שיחת ח"י כסלו תש"מ. לקו"ש חי"ב ע' 100. סה"ש תנש"א ע' 550.

כשהשבת הוא העלי' באצי' שלמעלה מן הזמן: ראה לקו"ש חי"ז ע' 60 הערה 31.

כאשגידולו רק ו' ימים: ע' זח"א (יח, ב). [כ].

כבבפני האבוקה וע"ש בפרשה פנחס (דרי"ז ע"ב) בפי' ואיננו כו': באוה"ת שה"ש ע' שצד: ”והן הן הנק' חציר בזהר שם, ואנוש ג"כ כחציר ימיו מטעם הנ"ל, והיינו בעלייתו בשבת כו')". והנה.

כגעקוב הלב מכל ואנוש הוא: באוה"ת שה"ש ע' שצד נמצא כאן הגהה: ”(ולכן נא' גבי אנוש אז הוחל כו' וכמ"ש הרמב"ם שאנוש עצמו מן הטועים הי' וכו')".

כדאיזהו גבור הכובש את יצרו: אבות ד, א. אדר"נ כג, א.

כהולחם לבב אנוש יסעד: תהלים קד, טו.

כוה' עוז לעמו יתן: תהלים כט, יא.

כזבד"ה בחדש השלישי: תו"א סו, א. ראה גם אוה"ת ויקרא כרך א ע' רנ שמציין לתו"א הנ"ל.

כחכ"ב אותיות . . חטה: זח"ג (קפח, ב). [כ]. ראה חגיגה יד, א. ב"ר מג, ז. ראה מאו"א ח, יח. וראה לעיל במדבר י, ג.

כטבשבועות מביאין שתי הלחם . . כמ"ש במ"א: ראה ויקרא כג, יז. ראה לעיל במדבר י, ג.

לבד"ה ראשי המטות: לעיל פ' מטות.

לאבעשרה דברים נברא העולם: חגיגה יב, א.

לבבראשית נמי מאמר הוא: ר"ה לב, א.

לגועיין ס"פ ויקרא . . וכמ"ש במ"א: ראה לעיל פ' האזינו עג, א. ובאוה"ת שה"ש ע' שצה הגהה בארוכה יותר וז"ל: ”ועיין בזהר ס"פ ויקרא ע"פ הרעיפו שמים ממעל כו' שזהו בחי' מזון ולחמה של תורה שהתורה היא מן השמים, ושמים ג"כ מקבלים זה ממעל משום דבמזלא תליא מלתא כי לחם גימט' מזלא ואח"כ ושחקים יזלו צדק ומהן מקבל המזון בחי' אנוש ומלאך הנ"ל כדאיתא בזהר פ' פנחס דרי"ז, ואזי אח"כ תפתח ארץ לתתא כו' ומזונייהו דבני נשא אשתכח בעלמא, הרי שהשפעת מזון גשמי תלוי בזה דעסק התורה ולחם רוחני, כי הרעיפו הוא כמ"ש יערוף כמטר לקחי דקאי על התורה ע"ש)".

לדיערוף כמטר לקחי: דברים לב, ב.

להוידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר: שמות כ, א.

לוכל התורה כולה שכלולה בעשה"ד: רש"י שמות כד, יב. אבן עזרא שם כ, א בשם ר"ס גאון (וראה של"ה ר"פ יתרו בשם הקדמונים).

לזוכמ"ש הרמב"ן שבעשרת הדברות יש תר"ך אותיות: וכ"כ הבע"ט (שמות כ, יג [יד]). וע' לקח טוב פ' יתרו (שם [ושם תרכ"א]). וע' במד"ר (פי"ג [טז]). ושהש"ר (פ"א [ב, ב]). שם תרי"ג מצות, ולעיל בחקותי (מו, ד) בהמוקפים, יעו"ש. [כ].

לחע"פ או יחזיק במעוזי: ראה גם לעיל י, ד.

לטפותח את ידיך: תהלים קמה, טז.

מא'ת ידיך אלא יודי"ך: ת"ז בהקדמה (ז, ב). ושם (תס"ט) קו, א. [כ].
באוה"ת שה"ש כרך ב ע' שצו ושם מציין לסידור בפי' אשרי.

מאאשר יעשה אותם האדם וחי: ויקרא יח, ה.

מבכאלו עשאוני: זח"ג (קיג, א). [כ]. וראה ג"כ ויק"ר פל"ה ז.

מגכמים הפנים לפנים: משלי כז, יט.

מדשני כבשים . . ושתי הלחם: ראה ויקרא כג, יט-כ.

מהכי שלמים הוא בחי' שלום: ראה אוה"ת ויקרא כרך א ע' כ.

מובביאור ע"פ החלצו מאתכם: לעיל פ' מטות פז, ד.

מזבמלך שלמה במלך שהשלום שלו: שהש"ר פ"א, יט. פ"ג, כ. שמ"ר פנ"ב, ד.

מחמטורי דפרודי: זח"א קנח, א.

מטע"פ אם בחקתי תלכו: לעיל פ' בחקותי מה, א.

נוע"פ כה אמר כו' ונתתי לך מהלכים: תו"א פ' וישב.

נאעשה רצונו כרצונך: אבות ב, ד. ביהל אור ע' תלו מציין לכאן.

נבשהוא ית' שלימותא דכולא: ראה עבודת הקודש ח"א רפ"ח.

נגכמ"ש בזהר וירא (ק"ג ב'): ראה לעיל פ' מטות פה, ב.

נדפי' שכמו שרצונו . . ונקרא רצון העליון: ראה אוה"ת שמות כרך ח ע' א'תתקע ושם מציין לכמה מקומות בתו"א ולקו"ת שמבואר ענין זה.

נהסד"ה אני ישנה: לקמן לד, ד. ראה באוה"ת שה"ש כרך ב ע' שצז הגהה אחרת.

נובד"ה זה יתנו: אולי הכוונה לתו"א פו, ג ואילך.