אפותח את ידיך: תהלים קמה, טז.
בע"פ חכלילי: תו"א פ' ויחי.
גוע"פ מי מנה: לעיל בפ' בלק.
דנר ה' נשמת אדם: משלי כ, כז.
הבד"ה בחדש השלישי: תו"א סז, א ואילך.
וותורה אור: משלי ו, כג.
זבביאור ע"פ אלה מסעי: לעיל צא, א.
חלב האבן: יחזקאל יא, יט.
טביאור עוד לענין מוצאיהם: בכמה מקומות באוה"ת מציין לד"ה זה: ביאור שני דאלה מסעי תקע"א. (אוה"ת ויקרא-ב ע' תקד).
קטע ממאמר זה מובא באוה"ת ויקרא-ב ע' תקכד ואילך עם הגהות אחדות.
יהנה א"ק נקרא אדם דבריאה: בענין ג' בחי' אדם, ראה באוה"ת בלק ע' תתקסב ואילך. אוה"ת ענינים ערך א"ק. ויקרא-ב ע' תקו. שרש מצות התפלה פרק כח. ובכ"ד.
יאא"ק נקרא אדם דבריאה: ע"ד אדם דבי"ע זה ראה בת"ז תי' סט (קיד, א) ותי' ע' (קיט, א. קלב, א). וראה בע"ח ש"ג פ"א דא"ק נק' אדם דבריאה — כמ"ש בפנים [בסה"מ תש"ח ע' 113] כ"ה בלקו"ת פ' מסעי ד"ה ביאור עוד לענין מוצאיהם, ונתבאר בכ"מ ומהם בד"ה ג' בחי' אדם [נדפס באוה"ת ענינים ערך א"ק]. בעבר הנהר תרנ"ז. אין עומדין להתפלל תרס"ז. — ב' דעות באיזה בחי' בא"ק מדבר ראה בד"ה החדש הזה תרס"ו. — ומ"ש בעמק המלך שער א"ק סתימאה פ"ח, מדבר בבי"ע שבא"ק, ויש לעיין במ"ש שער עולם הבריאה פ"ג — בדרוש ג' בחי' אדם מבואר דמ"ש דאצי' הוא אדם דעשי' גם בי"ע (דפרטיות) בכלל. — הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ תש"ח ע' 113.
יבאו ע"י: באוה"ת ויקרא א'תקו: שהוא בחי' ע"י.
יגובחי' אצילות אינו אלא בחי' אור אין סוף: ראה אוה"ת ענינים ע' שטז.
ידויאצל: במדבר יא, כה.
טוע"פ ואלה המשפטים: תו"א עו, ב.
טזעד שלא נבה"ע: פדר"א פ"ג. וע' לעיל פ' בהר מא, ג. מג, ב ובמ"מ לשם. נא, ד. [כ].
יזכי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.
יחובד"ה וירא ישראל: תו"א סא, ד.
יטבביאור ע"פ יביאו לבוש מלכות: תו"א במג"א.
כיהי אור ויהי אור: בראשית א, ג.
כאבאופן אחר קצת: ראה גם תו"א מ, א.
כבע"פ למנצח על השמינית: לקו"ת פ' תזריע כא, א.
כגקוצו העליון ואח"כ גוף היו"ד: ראה משנת חסידים מס' תיקון תפילין פ"א מ"ו. פ"ב מ"א בנוגע לכתיבת השם.
כדועיין בפי' הרמ"ז: ראה לעיל פ' קדושים ל, ג.
כההי' מרגלא בפה קדוש המגיד נ"ע: ראה ביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' רנט. וכן הלשון באוה"ת ענינים ע' פד ”כן אמר רבינו הגדול נ"ע בשם הרב המגיד דמעזריטש נ"ע שהי' מרגלא בפומי' דבחי' א"ק הוא אור כללי, וכן מצאתי גם כן בפירוש לתלמיד ר' ישראל סרוג תלמיד האריז"ל". ראה גם מצות האמנת אלקות נח, ב.
כוקורא הדורות מראש: ישעי' מא, ד.
כזע"פ מ"ש במ"ח: ראה גם המשך תער"ב ח"א פרק קסז. ח"ג ע' א'שצא.
כחדא"ק הוא סוד האריך: ראה ד"ה בסוכות תשבו תרס"ד. המשך בששה"ק תער"ב ח"א ע' שלו ואילך.
כטמלשון דארי דארי: ביצה (טו, סע"ב). מגילה (יב, א), שם אי' ”דרי" בלא ”א". [כ].
לנק' בני בנים כמ"ש במ"א: ראה לקמן שה"ש מו, ב.
לאבע"ח שער ח' פרק ה': בדפוס שקלאוו תק"ס. לפנינו ש"ט וגם לא פ"ה רק רפ"ו, יעו"ש. [כ].
לבלעיל בביאור ע"פ שחורה אני: הכוונה להנדפס להלן שה"ש ז, ד.
לגבביאור ע"פ את שבתותי: לעיל פ' בהר מד, ד.
לדע"פ ואכלתם אכול: לעיל פ' צו ז, ג.
להדכמו שמל' דאצילות: ראה ד"ה צאינה וראינה תרנ"ד (ע' רצט): ולפמ"ש בלקו"ת פ' מסעי בהביאור דמוצאיהם למסעיהם דראשית גילוי הקו הוא בחי' מל' דאצי' דכללות, וכ"ה ממ"ש בע"ח שער שבירת הכלים פ"ה שיש כדוגמת עתיק לעילא מגולגלתא דא"ק, ע"ש.
לועשר ולא אחד עשר: בס"י ועל"ק שה"ש י, ב. [כ].
לזאנת הוא חד: ת"ז בהקדמה יז, א.
לחבביאור ע"פ ראיתי: לעיל פ' בהעלותך לו, א.
לטמבואר בע"ח: ע"ל תזריע (כא, ג). וע"ע בתו"א ביאור ע"פ ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר. ובאגה"ק (סי' כ) ד"ה איהו וחיוהי. [כ].
מויהי בנסוע . . ובנחה יאמר: במדבר י, לה-לו.
מאבאדר"ז (דרפ"ח ע"ב): נזכר גם לעיל פ' חקת נו, ב.
מבוהחיות רצוא ושוב: יחזקאל א, יד.
מגהלוים נושאים את המשכן: ראה במדבר א, נ.
מדהלוים ג"כ שומרים המקדש: מדות פ"א, מ"א.
מהבדרוש פורים . . חייב אינש: תו"א צה, ג ואילך.
מוהלוים ג"כ שומרים . . בכ"א מקומות: מדות פ"א, מ"א.
מזהזר הקרב יומת כו': במדבר א, נא. תי' ”כו'" צ"ע שהרי זה סוף פסוק.
מחושמו איש איש על עבודתו: במדבר ד, יט, ושם אי' ”אותם". [כ].
מטמקריבים ב' כבשים תמידים ליום: שם כח, ג.
נוהכשבים הפריד יעקב: בראשית ל, מ.
נאשער רישי' כעמר נקא: דניאל ז, ט.
נבומבואר במ"א . . תנופת שתי הכבשים בחג השבועות: לעיל לקו"ת פ' אמור (לט, א).
נגבד"ה מקושש: לעיל פ' שלח מב, ג.
נדחכם אינו מדבר בפני מי שגדול: אבות פ"ה, מ"ז.
נהחכמת אדם תאיר פניו: קהלת ח, א.
נואשר יצר את האדם בחכמה: ברכות ס, ב.
נזולאו מכל אינון מדות: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').
נחמשה שושבינא דמלכא: זח"ג כ, א. ערה, ב.
נטתתן אמת ליעקב: מיכה ז, כ.
סבחכמה אתברירו: ראה זח"ב רנד, ב. ע"ח ש' יח, פ"ה. מבו"ש ש"ה ח"א, פ"ב. מא"א אות מ סנ"ט.
יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־RebbeHub