מראי מקומות הערות וציונים, חקת, דף ס״ב

אשטן ופנינה לש"ש נתכוונו: ב"ב טז, א. ראה ביאה"ז לאדה"א צו, ג. ובביאה"ז להצ"צ-א ע' תפז.

בנתן עיניו במקדש ראשון והחריבו: ראה גם לקמן פ' מטות פז, א.
באוה"ת-ענינים ע' קנט מציין לכאן. ובביאה"ז לאדה"א צו, ג ובביאה"ז להצ"צ-א ע' תפז מוסיף ”נתן עיניו ממש לכוונה רעה".

גוהענין הוא ששרש הרע המחייהו הוא טוב: מובא בספר החקירה עו, א.

דעבדים המתפרצים מאת אדוניהם: ראה ש"א כה, י.

הושרשם למעלה הוא טוב: ראה אוה"ת בראשית-ג דף תקסא, א. ד"ה חייב אדם לברך — תרל"ח סעי' כ (ע' לג).

וכשבא לאדם איזה יסורים ר"ל: ראה יהל אור ע' תטו.

זלא למראה עיניו ישפוט: ל' הכ' ישעי' יא, ג.

חממנו ית' לא תצא הרעות: ראה איכה ג, לא.

טבכל מאדך: דברים ו, ה.

יטוב זה מלאך החיים: ראה ב"ר ט, ט. זח"א יד, א.

יאבזהר ר"פ יתרו דס"ח ב' וברמ"ז שם: עמש"ש בזהר והנה טוב דא סיטרא דימינא מאד דא סטרא דשמאלא. וראה יהל אור ע' קפג.

יבועמ"ש ע"פ אלה מסעי: לקמן צא, ג. וראה לעיל פ' במדבר יט, ג.

יגיסר יסרני י"ה: תהלים קיח, יח.

ידנחום איש גם זו: תענית כא, א. וש"נ.

טוכמאמר ר"ח בן דוסא מי שאמר: שם כה, א.

טזולא כי אכשור דרי: ראה יבמות לט, ב.

יזיתפרדו כל פועלי און: תהלים צב, י.

יחהי' יכול לשנות: ראה באוה"ת פ' כי תשא ע' ב'יא שהיכולת הזה מפני שטעים מרירו למיתקא ע"ד אהבה בתענוגים ע"ש.

יטועמש"ל בד"ה וזה מעשה המנורה: פ' בהעלותך לג, א.

כוזהו ענין . . שלא יחשוב שהנחש נפרד: ראה לקו"ש חי"ג ע' 75.

כאאין רע יורד מלמעלה: ראה של"ה סח, א. קו, ב. שעח, א. אגה"ק סי"א. ב"ר פנ"א, ג. מדרש תהלים סקמ"ט.
ראה סה"מ תרל"ה-א ע' רל שמציין לכאן ”שהיו מביטי' למעלה והגביהו הרע בשרשו ששם אינו רע כלל" ע"ש.

כבבזח"ב תרומה (קמ"ב ב'): ”שהנחושת דמשכן שייך לנחש הנחושת" — לקו"ש-ו ע' 158.

כגוהובא בע"ח שמ"ט פ"ג: ראה אוה"ת במדבר-ו ע' א'תתצו.

כדולכן הי' נחשת: בארוכה באוה"ת חקת כרך-ו ע' א'תתצה ואילך.

כהשהוא ת"ת דק"נ דאצילות: ואין זה סתירה למ"ש בכמה מקומות זהב עבודה כסף גמ"ח נחושת הוא ענין תורה, כמו שנת' בלקו"ש-ו ע' 159 בשולי הגיליון שכ' ”כי מה שתורה היא נחושת, היינו שהיא הבירור של נחושת' . . אבל נחשת עצמה מורה לקליפה" ע"ש.

כושלום בפמשמ"ע: סנהדרין צט, ב.

כזאז ישיר: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ו ע' רסט.
וראה גם מאמרי אדה"א במדבר כרך-ד ע' א'תמז ואילך דשם מבאר רק סעי' א'.

כחאז ישיר ישראל . . באר חפרוה: במדבר כא, יז-יח.

כטבשה"ש מעין גנים: ד, טו.

לשנובעת מתחת לארץ: ראה אוה"ת ויקרא-ד ע' א'סב.

לאדרך סולמא דפרת: ”דהיינו שמקלחין תחת הקרקע ועולין בהרים כמו סולם" — אוה"ת חקת ע' תתס.

לבמן הארבעה נהרות דרך סולמא דפרת: ראה בכורות נה, א-ב. בארוכה באוה"ת חקת ע' תתס.

לגוארעא חלחולי מחלחלא: חגיגה כב, א.

לדע"פ ויחפרו בפ' תולדות: תו"א כ, ב.

להויניחהו בג"ע לעבדה: בראשית ב, טו.

לולעבדה במ"ע ולשמרה במל"ת: זח"א כז, א. ת"ז תכ"א בסופו. ילקוט ראובני בשם מדרש.

לזונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י. מענין פסוק זה ראה אוה"ת בראשית כרך-א דף נו, ב.

לחג"ע הוא תענוג הנשמות: ראה ברכות יז, א.

לטמוטב דלדייני': חגיגה טו, ב.

מבאתעדל"ת תליא מילתא: ראה זח"ב קלה, ב.

מאבס"י נעוץ תחלתן בסופן: פ"א, מ"ז.

מבסוף מעשה במחשבה תחלה: פיוט לכה דודי.

מגכי במצות יש ב' ענינים בחי' פנימית המצות ובחי' מקיפים: ראה ביאור ע"ז בס' אגרות קודש דכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ד ע' קמא.

מדהלא פרוס לרעב: ישעי' נח, ז.

מהלתת מזון ומחיה בחי' פנימית: בסה"מ תקס"ו ע' רעא מבואר יותר בארוכה ”בב' מדרגו' בבחי' א"פ והוא המזון לחם וכיוצא, וא"מ והן הלבושים כמ"ש כי תראה ערום וכסיתו וזהו מצות הצדקה בגשמיות". וראה אוה"ת חקת ע' תתסה.

מוכי תראה ערום וכסיתו: המשך הפסוק הלוא פרוס לרעב.

מזאז תתענג על ה': ישעי' נח, יד.

מחכמ"ש בזהר פ' ויחי (דרי"ט ע"א): ראה גם לקמן דרושים לשמע"צ פה, א.

מטהשכל וההשגה מקיפים את המושכל: ראה תניא פרק ה ובליקוט פי' לשם.

נשרפים עומדים ממעל לו: ישעי' ו, ב.

נאויצא כברק חצו: זכרי' ט, יד.

נבכברק המבריק: על"ק ביאור החלצו [פז, ג] רפ"ב וסד"ה לבאר ענין המסעות וד"ה ואתחנן רפ"ד ושם בקיצור [ג, ב] אות ד. ובביאור ואתחנן ספ"א. ביום השמע"צ הג' [פז, ד] פ"ד. ובשה"ש ריש ביאור כי על כל כבוד חופה [מז, ג]. וע' לעיל רד"ה והי' לכם לציצית (מד, ד) וד"ה ולא אבה בפ' תצא (לח, ד). [כ].

נגצרורה בצרור החיים: ע"פ ש"א כה, כט.

נדכבוד ה' יאספך: ישעי' נח, ח.

נהואהבת את ה"א: דברים ו, ה.

נואליך ה' נפשי אשא: תהלים כה, א.

נזאתה בראת: ברכת אלקי נשמה.

נחבע"כ אתה חי: אבות ספ"ד.

נטוכמאן דשדי בתר כתפוי: תניא פכ"ב.

סלאכפיא: זח"ב קכח, ב.

סאולאהפכא: ראה זח"א ד, א.

סבתפלתי שתהא סמוכה למטתי: ברכות ה, ב.

סגקולך ערב: שה"ש ב, יד.

סדבביאור ע"פ יונתי בחגוי הסלע: לקמן שה"ש כ, ד.

סההראיני את מראיך: שה"ש ב, יד.

סובמקום שבע"ת עומדים: ברכות לד, ב. וראה הערת כ"ק אדמו"ר בס' המאמרים ה'תש"ט, עמ' 183.

סזדמשכין לי' בחילא יתיר: זח"א קכט, ב.

סחכל ימיו בתשובה: ראה שבת קנג, א.

סטודברתם אל הסלע: במדבר כ, ח.

עקדש עצמך במותר לך: יבמות כ, א.

עאבטל רצונך מפני רצונו: אבות ב, ד.

עבע"פ לא תהי' משכלה ועקרה: תו"א עט, א.

עגאפילו בית ולד אין לה: יבמות סד, ב.

עדכמ"ש לב נשבר: תהלים נא, יט.

עהותתפלל . . על ה': שמואל-א א, יא.

עושרים הם האבות: סוכה מט, ב. זח"ג קנ, א.

עזובחיר האבות הוא יעקב: ב"ר פע"ו. זח"א קיט, ב ועוד.

עחכי שרית: בראשית לב, כט.

עטאני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

פאין עוד מלבדו: דברים ד, לה.

פאכולא קמי' כל"ח: זח"א יא, ב.

פבוהי' הוי' לי לאלקים: בראשית כח, כא.

פגוירא והנה שלשה אנשים: בראשית יח, ב.

פדג' מלאכים . . שליחות: ב"מ (פו, ב). [כ].

פהשאין מלאך א': ב"ר (פ"נ, ב). מדרש הנעלם (ח"ש קכז, א). וברש"י ([וירא] יח, ב). ובילקוט (ר' פד) [כ].
זח"ג נשא קלב, ב. וראה לעיל פ' אמור לז, ג.

פוואין כח בכלי שלו: בסה"מ תקס"ו ע' רעג ובאוה"ת כאן ע' תתסח מפרש שאין כח בכלי אחד לקבל שתי השפעות שהם מב' מדות שונות רק שהכלי היא מיוחדת לקבל השפעה של אותה מדה שמשם נמשכה ע"ש. וכן מציין לביאה"ז לאדה"א צט, א. וראה גם יהל אור ע' רכג.

פזומשם יפרד: בראשית ב, י.

פחהקל קול יעקב: בראשית כז, כב.

פטויקם עדות ביעקב: תהלים עח, ה.

צאחת דבר אלקים: תהלים סב, יב.

צאוכפטיש יפוצץ סלע מקרא א': ירמי' כג, כט. וראה סנהדרין לד, א.

צבאורייתא מחכ' נפקת: זח"ב פה, א. קכא, א.

צגדאיהו וגרמוהי חד: הקדמת ת"ז (ג, ב).

צדהמלאכים שלא ניתן להם התורה: ראה שבת פח, ב.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org