מראי מקומות הערות וציונים, שיר השירים, דף ד׳

אלהמשיך י"ג מדות הרחמים: באוה"ת שה"ש כרך א ע' נג מבאר הצ"צ: ”אך י"ל דכוונתו כאן שי"ג מדות הם י"ג ת"ד דז"א ורחמים גדולים הם י"ג ת"ד דא"א" ע"ש.

בשלא יכול להתמשך בכלי אחד: במאמרי אדה"ז שם מבאר: ”אשר עדיין לא ניתן להמשך ולהתחלק במדות כלל וכמאמר דלאו דאית לך צדק ידיעא כו' ולאו מכל אינון מדות כלל כי מהותו ועצמותו ית' גבוה מאד נעלה מן המדות הגדולות שלפני החכמה כו' וכמ"ש במ"א". וכ"ה באוה"ת שה"ש ע' מו.

גה' ה' א-ל רחום: שמות לד, ו.

דכי יבעל בחור בתולה: ישעי' סב, ה.

השלבו אטום כבתולה: ב"ב (יב, ב). [כ].

ומכון לשבתך פעלת ה': שמות טו, ז.

זיאר ה' פניו אליך: במדבר ו, כה.

חמי לי בשמים: תהלים כג, כה.

טובמקום שבע"ת עומד: ברכות לד, ב. וראה הערת כ"ק אדמו"ר בס' המאמרים ה'תש"ט, ע' 183.

יוזהו ישקני מנשיקות פיהו: במאמרי אדה"א נ"ך ע' רטז מבאר כאן מהו ענין סמיכת הפסוק לריח שמניך להפסוק שלעיל מיניה ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין ע"ז אמרו ערבים עלי ד"ס יותר מיינה של תורה.

יאישקני מנשיקות פיהו: שה"ש א, ב.

יבערבים עלי ד"ס יותר מיינה של תורה: ע"ז לה, א.
ע' מסעי (צב, ג). וש"נ. [כ].

יגכל התורה שמו של הקב"ה: ראה רמב"ן בהקדמתו עה"ת. ובכ"מ.

ידולכן נקראת כנסת ישראל בשם אגוז: שהש"ר ו, יא. רש"י שה"ש ו, יא.

טואל גנת אגוז ירדתי: שה"ש שם.

טזכמו האגוז: ראה במאמרי אדה"א נ"ך ע' ריח ההפרש בין אגוז לשאר פרי. ובספר החקירה להצ"צ דף צה, ב שמבאר: ”אגוז שיש לו קליפין הרבה וקשות ובתוכו המוח שהוא נחלק לארבע חלקים כנגד ד' אותיות השם . . והיינו התלבשות הנשמה בגוף אשר הנשמה יש בה מד' עולמות אבי"ע שהם ד' אותיות השם . . ותכלית הכוונה כדי ישבור קליפי האגוז שהם תאוות הגוף ועי"ז יבא לבחי' יתרון האור בחי' תשובה" ע"ש. וראה גם באוה"ת בראשית כרך ג דף תרס, ב. ויקרא כרך א ע' שז מה אגוז זה אם נופל לתוך הטנופת כו' כך ישראל כו'.

יזוזהו סוד האהבה מסותרת: בארוכה במאמרי אדה"א נ"ך ח"ב ע' ריט, דשם מתחיל לבאר איך יש כח החזק בכאו"א מישראל למס"נ על קדה"ש אחר שגופו הולך וקשה בגסות ובחומריות איך תבא לגילוי מיד בנסיון, ומפרש הגם שנשתקע בהבלי העולם הזה בכל עומק לבו ונפשו מתעורר באהבה אלקית שזה בא מבחי' הפרי שבתוך הקליפה ע"ש.

יחישת חושך סתרו: תהלים יח, יב.

יטכמ"ש בד"ה כי תהיין לאיש שתי נשים: ראה לעיל דברים לז, ד [מאמר הנ"ל וד"ה דידן, לריח שמניך שניהם נאמרו בפ' כי תצא תקס"ג].

כנכנס יין יצא סוד: עירובין סה, א. סנהדרין לח, א. זח"ג לט, א.

כאמי גלה רז זה לבני: שבת פח, א.

כבשחורה אני: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי ממאמר זה נמצא בס' מאמרי אדה"ז — על כתובים ח"א ע' לד.
נאמר בשנת תקס"ג — ראה רשימת המאמרים בסה"מ תקס"ג ח"ב (מס' 108).

כגביאור על מאמר זה נדפס בסה"מ תקס"ג ע' תרסה (ומתחיל: להבין שרש ענין בני אמי).
המאמר בשינויים והגהות אחרות באוה"ת שה"ש כרך א ע' צו.
במאמרי אדה"א נ"ך ע' רכג נמצא ביאור וכנראה שמיוסד על מאמר זה.
ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהערות וציונים לעיל יט, ג.

כדשחורה אני ונאוה: שה"ש א, ה.

כהבשה"ש רבה . . פז: ועי' רש"י דברים (לג, ב) ד"ה אש דת. ושה"ש (ה, טז) שחורות כעורב, יעו"ש. [כ].
ראה ירושלמי שקלים פ"ו ה"א. תנחומא ר"פ בראשית.

כוובזח"ג נשא קל"ב א': ”ומשמע בפ' נשא שם דאש לבנה הוא בחי' עת"י שנאמר בו ושער רישי' כעמר נקא, ואש שחורה הוא ז"א שנאמר בו קווצותיו תלתלים שחורות כעורב" — אוה"ת פ' שלח ע' תקעט.

כזועיין עוד ברע"מ שופטים ער"ה א': ראה בארוכה בביאוה"ז לאדה"א ובביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתרכט ואילך. אוה"ת שופטים ע' תתנב ואילך.

כחביו"ד נברא העוה"ב: מנחות (כט, ב). [כ].

כטמוטב דלידייני': חגיגה טו, ב.

ללהבין מהו בחי' היו"ד: ראה לעיל פ' בשלח א, א ובמ"מ לשם.

לאבד"ה מי מנה בפ' בלק: לעיל בלק סז, ג.

לבכמ"ש באריכות ע"פ ויעש דוד שם: באגה"ק.

לגשתי רוחות מספרות: ברכות יח, ב.
ראה באוה"ת שה"ש ע' צז הגהה אחרת.

לדרוחות מספרות . . אותיות דקים ורוחניים . . וכמ"ש במ"א: ראה סה"מ תקע"א ע' נח. והנחה אחרת במאמרי אדה"ז נביאים ע' רנט.

להכמו אותיות המחשבה שאצלנו: וכ"ה בסה"מ תקע"א. אבל בהנחות המאמר הנ"ל מאדה"ז בנביאים הל' ”הוא דק יותר מדקות המחשבה שלנו".

לובביאור ע"פ אם בחקתי תלכו: לעיל שם מה, סע"ד.

לזבביאור ע"פ ולא תשבית: לעיל פ' ויקרא ד, ב.

לחובד"ה הן עם אחד: תו"א פ' בראשית.

לטובד"ה פתח אליהו: תו"א יג, ג.

מבד"ה כה תברכו: לעיל נשא כו, ב.

מאבד"ה ועתה יגדל נא: לעיל שלח לט, ב.

מבבד"ה את שבתותי תשמרו: לעיל בהר מא, ג ואילך.

מגבראתיו יצרתיו אף עשיתיו: ישעי' מג, ז.

מדבד"ה מי מנה: לעיל בלק סח, ג ואילך.

מהמאד עמקו מחשבותיך: תהלים צב, ו.

מובד"ה כי כאשר השמים החדשים: תו"א ב, ד.

מזביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.

מחע"פ לך לך: תו"א פ' לך לך.

מטכמ"ש בת"ז לבושין תקינת לון: בהקדמה (פתח אליהו).

נאבל באוא"ס . . ביצירה: וכ"ה לעיל פ' צו טו, ד. מובא באוה"ת בראשית כרך ב דף שט, ב. ובכרך ג דף תצב, ב.

נאכי לית מחשבה . . ואנת חכים: ת"ז בקדמה (פתח אלי').

נבהוא היודע והוא המדע: רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"י. ראה תניא פרק ב.

נגבד"ה ראשי המטות: לעיל מטות פא, ב. וראה אוה"ת ויקרא כרך א ע' ריז.

נדובד"ה ויקרא אל משה: לעיל ויקרא א, א. ובאוה"ת ויקרא כרך א ע' ריז.

נהבד"ה באתי לגני: לקמן לא, ד ואילך.

נועומדים ממעל לו: ישעי' ו, ב. ראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' קנט.

נזכשאומר יוצר אור ימשמש בתש"י: ע' פע"ח ריש ש' הק"ש. וע' לעיל ד"ה שבת שבתון (יו"כ) ספ"א [סט, א]. וכל' אדמו"ר כאן הובא במשנת חסידים מס' תפלת הבריאה פ"א מ"ז-ח. יעו"ש ועל"ק ד"ה ששים המה מלכות הב' [הנה ענין מדלג] (ספ"ב) מב, ד. ושם סוף בי' שימני כחותם (מז, א). [כ].

נחיוצר אור . . ימשמש בתש"י . . כמ"ש במ"א: סידור שער התפילין ד"ה שימני כחותם. ולקמן מה, ג.

נטשו"ה יותר — להיפך כי מה: ראה בהערת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע שנדפסו לעיל (בתחלת ההוספות).

סכמ"ש בזהר דכתר עליון: ת"ז ת"ע.

סאכולא קמי' כלא חשיב: זח"א יא, ב.

סבבד"ה בשעה שהקדימו: לעיל במדבר יב, ד.

סגובד"ה ביום השמיני עצרת: לעיל שמע"צ פג, א.
ראה אוה"ת דברים כרך ה פ' עקב ע' ב'כה.

סדבביאור ע"פ מי מנה: לעיל בלק סט, א.

סהשרגא בטהרא למאי אהני: חולין ס, ב.

סוכל הנביאים בטלים לעתיד: ירושלמי מגילה פ"א, ה"ה. [ע"ש ר' יוחנן. ועשו"ת הרדב"ז ח"ב (סי' תרסו). — כ].

סזומבואר במ"א . . שאור הנבואה: ראה תו"א צ, ד.

סחבד"ה אתם נצבים: לעיל נצבים מד, ג.

סטד' יסודות . . שהם נגד ד' עולמות אבי"ע: ראה גם אוה"ת יתרו ע' תתכו. ד"ה זה היום תר"ס. ובד"ה והר סיני תרס"ב. אוה"ת נ"ך כרך א ע' תרלט.

עוירא אלקים את האור כי טוב לגנוז: חגיגה יב, א.

עאונגנז בבחי' חשך ישת חשך סתרו: ראה אוה"ת בראשית כרך ג דף תצד, ב. באוה"ת ויקרא כרך א ע' ריז מציין לכאן שזהו כתר. וראה באוה"ת שה"ש כרך א ע' צז ”ואפי' בחי' כתר עליון אוכמא הוא בחי' חשך שבו נגנז האור".

עביושב בסתר עליון: תהלים צא, א.

עגע"פ וידבר . . וארא: בתו"א.

עדע"פ הללו א-ל בקדשו: בסידור עם דא"ח פסוד"ז ע, א. ראה אוה"ת בהעלותך א'תקצח. ביאוה"ז להצ"צ ע' תכב. אוה"ת נח סד, א.

עהבד"ה קא מיפלגי במתיבתא דרקיע: לעיל תזריע כב, ד ובמ"מ לשם.

עוובטובו מה שראה כי טוב לגנוז: ראה לקו"ש ח"י ע' 11.

עזלהנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

עחר"פ פקודי דף ר"כ ע"ב: נזכר לעיל ואתחנן ג, א. ברכה צד, ד. וראה אוה"ת בראשית כרך ג תצה, א. ויקרא כרך ב ע' תרעט. ואתחנן ע' שנח.

עטבד"ה ואתחנן: לעיל ואתחנן ב, א.

פובד"ה אשירה: תו"א סג, ב. ראה באוה"ת פ' ואתחנן סוף ע' שנח ואילך הביאור.

פאשצורת כ"ב אותיות הוא קבוע במהות הנפש: ראה אגה"ק סי' ה ובליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק שם. אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תשכט.