מראי מקומות הערות וציונים, בהר, דף מ״ג

אושמו בגימ' רצון: פע"ח ש' הק"ש סופכ"ח [כ]. פלח הרמון — לרמ"ע מפאנו — שער ד פ"ג. מאו"א מ, נה. לעיל (פקודי) ז, ד ”ובס' קבלה הראשונים". מאמרי אדה"ז-הקצרים ע' תקמג. אוה"ת פינחס א' פד.

בסייג לחכמה שתיקה: אבות ג, יג.

גמשתאה לה מחריש: בראשית כד, כא.

דוכמ"ש במ"א בענין כבד פה וכבד לשון דמשה: כן נזכר גם באוה"ת וישב כרך-ו דף תתרפג, ב. וראה תו"א כג, א.

הוזשארז"ל בירושלמי . . בדוחק התירו שאילת שלום בשבת: שבת פט"ו ה"ג.

ושבת היא בחי' מתנה: שבת י, א.

זבזח"א ה' ב': הלשון נעתק לקמן מד, א.

חח"ג פ"ב א': ”ואת שבתותי תשמרו דא שבת עילאה ושבת תתאה . . וע"ד ואת שבתותי תשמרו תרי וכלא אתדבק דא בדא ע"ש, ואולי הכוונה למ"ש אח"כ ד"א ואת שבתותי תשמורו לאזהרה לאינון דמחכאן לזווגיהו משבת לשבת" — בוך 1999.

טת"ז ריש תיקון כ"ד: ”דמסמיך ענין השבת לשמירת הברית" — בוך 1999.

ידברים שאדם דש בעקביו: ע"ז יח, א. רש"י דברים ז, יב.

יאדובר שקרים לא יכון: תהלים קא, ז.

יבאין אני והוא יכולים: סוטה ה, א. ערכין טו, ב.

יגופלגשו ושמה ראו מ"ה: בראשית כב, כד.
ועד"ה קמיפלגי במתיב' דרקיע סופ"ג כג, ד. [כ].
ראה כש"ט (קה"ת תשל"ג) סל"א. סשט"ו. ביאוה"ז פקודי נז, ד. אתהלך ע' ח (וסה"מ תקס"ב) ע' רמט (עח). סה"מ תקס"ה ע' תקא. תרד. מאמרי אדה"ז — פרשיות ע' קסב. תו"ח נח פ"כ. ח"ש פ"ט. בא קנה, ב. שער היחוד פמ"ו. ד"ה אל תצר במאמרי אדהאמ"צ דברים-א. סה"מ עטר"ת ע' תקנט.

ידאלמלא עוזרו אין יכול לו: קידושין ל, ב.

טוהי' בעיניך כרשע: נדה ל, ב.

טזאין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה: ברכות ח, א.

יזבביאור ע"פ שבת שבתון: לקמן דרושים ליוה"כ עא, ב.

יחפי' אני הוא עצמותו . . וכולא חד: מובא באוה"ת נ"ך-א ע' תרפא ויש שם הערה ע"ז.

יטאורייתא מחכ' נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

כתרי"ג מצות: מכות כג, ב.

כאז' מצות דרבנן: ראה לקו"ש חכ"א ע' 401.

כבתרי"ג . . ז' מצות . . גימ' תר"ך: ראה הנסמן במאמרי אדה"ז — פרשיות לע' שלח.

כגגבי מקדשי נאמר תיראו: ויקרא יט, ל.

כדובסדר בשלח פכ"ט ע"פ נורא אלקים ממקדשיך: ראה גם יהל אור ע' רמז ע"פ זה.

כהביאור הדברים: הגהות ושינוים באוה"ת כרך-ג ע' תתקח. באוה"ת בהר כרך-ד ע' א'קסג. ראה להלן בהוספות להערות וציונים השוואות לד"ה זה.
ביאור בסה"מ מאדמו"ר האמצעי ויקרא-ב ע' תשכב. ראה דרך מצותיך. קטע מכאן בד"ה כי תשא תרל"ח ע' סג.
לעניני הסעי' א ראה ד"ה וירד ה' תרמ"ג ע' עה ואילך.

כועד שלא נברא העולם: פרקי דר"א פ"ג. ראה לעיל מא, ג. לקמן נא, ד. שה"ש א, ב. ראה זח"א כט, א. של"ה בהקדמה ג, ב. וראה בהנסמן באוה"ת ויקרא-ד ע' תתקצ. ראה ביאור מארז"ל זה באוה"ת פ' יתרו ע' תתלד ואילך בארוכה. וראה בהנסמן במאמרי אדה"ז — פרשיות לע' תקעב.

כזבד"ה בעצם היום הזה: תו"א פ' בא ס, א.

כחבשם הבעש"ט: מובא גם לקמן נא, ג. מאמרי אדה"ז ענינים ע' שיח. אוה"ת ענינים ע' רלח ועוד. ובד"ה וארא תרמ"ט.

כטאליו ולא למדותיו: פרדס של"ב, פ"ב בשם הספרי. נתבאר בארוכה בשרש מצות התפלה פרק ז ואילך. וראה בהנסמן לשם.

לכי הכלים יש בהן חיות מאור א"ס מלבד האור המלובש בהם: ”וראי' לזה ממ"ש בת"ז במאמר פתח אליהו וכד אנת תסתלק מיני' אשתארו כולהו שמהן כגופא בלא נשמתא כו'. וידוע הקושיא ע"ז איך אשתארו כגופא כו' ולא מתבטלים לגמרי, אלא צ"ל שהכלי' יש להם שורש בפ"ע לבד האו"פ שבהם" — ד"ה וארא תרמ"ט ע' ערה.

לאוכלבוש תחליפם ויחלופו: תהלים קב, כז.

לבבפ' בראשית ע"פ וייצר: תו"א ג, ד.

לגובד"ה בכ"ה בכסלו: תו"א כט, ב.

לדבד"ה זכור ושמור: תו"א עא, א. ”ירידה זו צורך עלייה היא דהיינו להעלותה מבחי' איהו וגרמוהי לבחי' איהו וחיוהי ונק' בזוה"ק לאשתאבא בגופא דמלכא דהיינו להיות כמו התאחדות הגוף עם הנפש (וקורא כאן התאחדות הגוף עם הנפש בחי' היחוד דאיהו וחיוהי, ודוק)" בוך 1999.

להמ"ש בע"ח בענין הצמצום: ראה לקמן נא, ב ואילך.

לורק בספר עמק המלך: שער א' שעשועי המלך ספ"ב. ראה לקמן נא, ב. שרש מצות התפלה פרק לג. אוה"ת ענינים ע' שלג.

לזע"פ — אני ישנה . . בענין האותיות שאלוני כו': לקו"ת שה"ש לג, ג ואילך.
באוה"ת ויקרא-ד ע' א'קסג הגה"ה. ”אותיות הוא מלשון אתא בוקר שהן המביאות והממשיכות אור א"ס ב"ה מההעלם אל הגילוי . . אוא"ס הסוכ"ע . . ולית מחשבה תפיסא בי' . . כ"א ע"י שנתפס ומתלבש באותיות התורה . . וזהו האותיות שאלוני על בני (נראה דמבאר איך שייך לומר שם אותיות, ומתרץ זה דאותיות לשון אתא שהן המשכות וזה יתכן לומר גם באוא"ס ודו"ק. וע' מזה בד"ה ואל מי תדמיוני תרס"ה" — בוך 1999 [וראה בסה"מ תרס"ה ע' רנב ואילך].

לחאת השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.

לטשהשכלת ר"י בעל התוספת: ראה סה"מ תרמ"ג ע' פ.

מהאותיות — בע"ה: בעמק המלך. ראה לקו"ת בשה"ש ט, ב שכן כתב במק"מ בשם עמק המלך. וראה בכ"ז באוה"ת ויקרא-ד ע' א'סז.

מאבחינה אחרונה שבמאציל: ראה ד"ה וילך תרס"ו ע' קמו.

מבחכ' שהיא הנק' קדש: מא"א בערכו.

מגמבחי' — מהן האור א"ס כנ"ל: באוה"ת ויקרא-ד ע' א'קסד יש הגה"ה. ותי' ”א"ס" ליתא שם.

מדוכמ"ש בע"ח שא"ק נק' אדם דבריאה: שער ב' ענף ב' וריש ש' ג' [כ].

מהומשם יפרד: בראשית כ, י.

מוחסד בפ"ע וגבורה בפ"ע: ראה תו"א י, ג.

מזלכן נק' עשי': באוה"ת ויקרא-ד ע' א'קסד הגה"ה.

מחבמדה"ד — כו' ע"ש): באוה"ת ויקרא-ד ע' א'קסה יש הגה"ה.

מטוס"ר נשמות . . אותיות: נסמן לע' מא, ב.

נעד שיש להם בחירה: ראה תניא פרק לט. אבל בכמה מקומות מבואר שלמלאכים אין בחירה. וראה ד"ה מי כמוך תרכ"ט ע' קנא (הוצאת תשי"ט) וז"ל ”אבל המלאכים אינם בעלי בחירה כלל רק כגרזן ביד החוצב בו (ומה שארז"ל אפקוהו למט"ט וכן ארז"ל בב"מ דפ"ה על אליהו ומחינה שיתין פולסין דנורא, והיינו מפני כי שינה וגילה בעוה"ז מהרזין עילאין, י"ל שהמלאכים אלו היו תחלה נשמות, שמט"ט הוא חנוך, וא"כ י"ל שגם עתה הם בעלי בחירה, אבל שארי המלאכים הם בלתי בעלי בחירה רק כגרזן ביד החוצב בו)".

נאבמט"ט דמחו לי': חגיגה טו, א.