מראי מקומות הערות וציונים, אחרי מות, דף כ״ו

אוברעותא דלבא כנזכר בזהר: ראה ח"ג לט, א. פח, ב. קעז, ב.

בסור מרע ועשה טוב: תהלים לד, טו.

גאלקי אברהם: בראשית כח ,יג.

דשהוא בחי' מרכבה: ראה ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו. זח"ג רנז, ב.

האין מלך בלא עם: עמה"מ שער שעשועי המלך רפ"א. ס' החיים פ' גאולה פ"ב. בחיי וישב לח, ל. הנסמן לעיל יד, ב.

וכמ"ש במ"א: ראה תניא ח"ב פ"ז. לקו"ת ראה לב, ב.

זבנים למקום: אבות ג, יד.

חברא כרעא דאבוה: יונת אלם רפ"ב. וראה יבמות ג, א תוד"ה מקמי. הנסמן במאמרי אדה"ז — פרשיות לע' שדמ.

טכשם שא"א לעולם: תענית ג, ב. נתבאר בארוכה במים רבים תרל"ו פרק קה ואילך. וראה גם באוה"ת בראשית-ג דף תקנז, ב.

יבד"ה ויאמר משה אכלוהו היום: תו"א בשלח סה, ב. ושם מבאר כי רוחות הם ו"ק צפון ודרום כו' שהם עיקר העולם שזהו גבול המקום ואם לא הרוחות לא הי' בחי' מקום כלל, כך א"א לעולם בלא ישראל שהרי המשכת אור א"ס להיות מתלבש בבחינת מקום הוא ע"י ישראל שהם הממשיכים, ע"ש.

יאמחדש בטובו בכי"ט: ברכת יוצר.

יבוכברייתו של עולם: שבת עז, ב.

יגזה היום תחלת מעשיך: תפלת מוסף דר"ה.

ידבר"ה נברא העולם: ר"ה י, ב. וראה ר"ן שם טז, א. אגה"ק סי' יד.

טוהתורה שעיקר מצותה בדבור: ראה הל' ת"ת לרבה"ז פ"ב הי"ב. מאמרי אדה"ז על ענינים ע' רכד. שיחת כ"ק אדמו"ר בלקוטי פי' לאגה"ת פ"א ע' סה.

טזושננתם לבניך: דברים ו, ז.

יזוהגית בו יומם ולילה: יהושע א, ח.

יחוקיי"ל דהרהור לאו כדיבור . . בהרהור לבד: ברכות כ, ב. שבת קנ, א. טוש"ע הל' ק"ש סימן סב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב הי"ב ועוד.

יטות"ת כנגד כולם: פאה א, א.

כסתימא דכ"ס: אדר"ז זח"ב קמב, א. זח"ג רצב, א. ועוד.

כאהקל קול יעקב: בראשית כז, כב.

כבעקימת שפתיו הוה מעשה: ב"מ צ, ב. סנהדרין סה, ב. כריתות ג, סע"ב. ראה אוה"ת נח תרטז, ב.

כגהיום לעשותם: דברים ז, יא.

כדכי זה כל האדם: קהלת יב, יג.

כהבודקין את החמץ: פסחים ב, א.

כוע"פ ובבואה: תו"א צו, ב ”והנה הבירור הוא במחשבה כמו שנראה בחוש בגשמיות שכאשר יפול לאדם איזה ענין הוא חושב ומהרהר בו ואת הטוב יקבל ונקלט במוחו ומחשבתו להיות גומר כך בדעתו שיקום הדבר ויהי' כך בפועל ממש ואת הרע דוחה לחוץ".

כזרוח אייתי רוח: על"ק ואתחנן יב, ג. [כ].

כחויקם עדות ביעקב: תהלים עח, ה.

כטע"פ הבאים ישרש: תו"א נג, ד. ראה אוה"ת שמות ע' צד.
ע"כ נעתק בסה"מ תרל"ה שם.

לאני כברוש רענן: הושע יד, ט.

לאבכפיפתו — במעשה דיואב: ראה הערת כ"ק אדמו"ר לעיל בהערות וציונים יט, א.
להעיר שבביכלאך (נרשמו להלן ברשימת הכת"י) 223. 239. ליתא ובבוך 400 ניתוסף עה"ג. אבל כנראה הוא השמטת המעתיק כי בבוך 415 שנרשם בראשי העמודים תורת אדמו"ר מהרש"ז שי"ן [שיחי' נצח] וכן בסה"מ תקס"ב הובא כבפנים.

לבסד"ה קול דודי: לקו"ת שה"ש טו, ד.

לגובד"ה קדש ישראל: לקו"ת פנחס פ, ב.

לדצרורה בצרור החיים את ה': ש"א כה, כט.

להאת זה לעו"ז עשה אלקים: קהלת ז, יד.

לוכבוד חכמים ינחלו: משלי ג, לה.

לזואת נפש אויבך יקלענה: ש"א שם.

לחואנכי הסתר אסתיר: דברים לא, יח.

לטבד"ה צו את בנ"י: לקו"ת פנחס עה, ג.

מוישוב אל ה' וירחמהו: ישעי' נה, ז.

מאויזעקו אל ה' בצר להם: תהלים קז, יג.

מבאליך ה' נפשי אשא: שם כה, א.

מגועד"ז תקנו לומר בקשת סלח לנו: ראה תו"א צה, ג. לקו"ת ר"ה סב, ד.

מדכ"א חטאת מה תפעל לו: עפ"י איוב לה, ו.

מהמי כמוך אב הרחמים: בתפלת מוסף ונעילה ומנחת שבת דעשי"ת.

מווכמ"ש בזהר: על"ק פ' עקב טז, ריש ד וש"נ [כ].

מזוכמ"ש בזהר . . לפניו ית': מובא בסה"מ תרכ"ז ע' רח (ובהוצאת תשנ"ט ע' רפג).

מחבד"ה תקעו בחדש: לקו"ת ר"ה נג, ד ואילך.

מטאב הרחמים: ראה לקו"ת ר"ה סב, ד.

נדע מאין באת: אבות ג, א.

נאומאיגרא רמה: ראה חגיגה ה, ב.

נבהזדונות נעשו כזכיות: יומא פו, ב.

נגובמקום שבע"ת: ברכות לד, ב. סנהדרין צט, א. לקו"ש חי"ד ע' 361.

נדושמתיך בנקרת הצור: שמות לג, כב.

נהמבחי' צור עליון מקור ושרש כל שרשי התהוות: מובא בד"ה החכמה תעוז — תרס"ג ע' קיח. ושם מביא בשם הרמב"ם שמפרש צור דקאי על הבורא ית' ופי' צור הוא שורש כל דבר והתחלתו כו'.

נוהביטו אל צור חוצבתם: ישעי' נא, א.

נזונק' צור כמו למשל צור החלמיש: מובא ביהל אור ע' תקנח.

נחסד"ה והי' מספר בנ"י: לקו"ת במדבר ו, ב.

נטכחן של בע"ת שמגיעים עד בחי' הצור: ראה דרמ"צ מצות וידוי תשובה. וראה לקו"ש ח"ז ע' 25 שציין לתו"א ק, ב בפורים ע"י המס"נ הגיעו לעצמות א"ס ב"ה שלמעלה משם הוי', ע"ש.

סר' אליעזר בן דורדיא שבכה: ע"ז יז, א.

סאהנה מקום אתי: שמות לג, כא.

סבהצדיקים שנהנין מזיו: ראה ברכות יז, א.

סגהשיבנו ה' אליך: איכה ה, כא.

סדכי חפץ חסד הוא: מיכה ז, יח.

סהלא יהי' לך עוד השמש: ישעי' ס, יט.

סויכפר עליכם סתם: ולא אמר מי הוא המכפר. ראה ד"ה שובה ישראל תשל"ז (סה"מ מלוקט-ד ע' טו).

סזתרי"ג מצות: מכות כג, ב.

סחז' דרבנן: לקו"ש חכ"א ע' 401.

סטתרי"ג . . ז' דרבנן . . תר"ך עמודי אור: ראה פרדס ש"ח, פ"ג. הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' שלח.

עכי ביום הזה יכפר: מאמר זה משנת תק"ע — ראה רשימת המאמרים שבסה"מ תקס"ט ע' שמב. במאמרי אדהאמ"צ ויקרא-ב ע' תפד מאמר זה וביאורו באריכות.
קיצור באוה"ת ויקרא-ב ע' תקסו.

עאכי ביום הזה יכפר: ויקרא טז, ל.

עבאת השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.

עגוראית את אחורי: שמות לג, כג.

עדיאר ה' פניו אליך: במדבר ו, כה.

עהואוהב את יעקב: מלאכי א, ב.

עוכי מחה אמחה: שמות יז, יד.

עזכמאן דשדי בתר כתפוי: ראה תניא פכ"ב.

עחכי פנו אלי ערף: ירמי' ב, כז.

עטבשמחה ובטוב לבב מרוב כל: דברים כח, מז.

פע"פ שובה ישראל: לקו"ת ש"ש סו, ב. ובאוה"ת ויקרא-ב ע' תקסו מוסיף על ציון זה ”ועמ"ש בד"ה ואהי' אצלו אמון פ"ב [לקו"ת במדבר יח] בענין פנים בפנים דבר ה'. ועמ"ש בד"ה כי ההרים ימושו פ"א ושם פ"ב [לקו"ת תצא מ, ג] פי' שיש החזרת פב"פ ע"י תומ"צ, וע' בד"ה כי תצא דרוש השני פ"ג [לקו"ת תצא לו, ב] בענין בקשו פני את פניך ה' אבקש" ע"ש.

פאישר יחזו פנימו: תהלים יא, ז.

פבסד"ה כי תשמע בקול: לקו"ת ראה כד, ב.

פגגדול תלמוד שמביא לידי מעשה: קידושין מ, ב.

פדמכלל שהמעשה הוא העיקר: ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג. סה"מ תרכ"ט ע' יט.

פההלומד שלא לעשות: ירושלמי ברכות פ"א, ה"ה.
וע' כלה רבתי (פ"ח) דנ"ד ריש ג' [בש"ס ראם]. ירוש' שבת פ"א ה"ב. תנחומא עקב סי' ו. ושם תבא בסוף ויק"ר פל"ה, [ז]. ובירוש' ברכות (פ"א ה"ב). ותי' מוטב לי'[תא] בהציונים ורק בהקדמת הרח"ו ז"ל לס' ע"ח אי' ”מוטב", יעו"ש. [כ].

פוובירושלמי: פאה פ"א סוה"א. [כ].

פזוכל חפצים לא ישוו בה: משלי ח, א.

פחוכל חפציך לא ישוו בה: שם ג, טו.

פטבד"ה וידבר אלקים: לקו"ת במדבר טו, ד.

צכל העוסק בתורת עולה: מנחות קי, א. וראה לקמן במדבר יג, א. פ' חקת נז, א בהמ"מ. נתבאר בלקו"ש-יח ע' 413.

צאבד"ה בשעה שהקדימו: לקו"ת במדבר יג, א ואילך.