אוכל צדיק יש לו מדור בפ"ע: רות רבה ג, ד. תנחומא (בובר) אמור ט. וראה שבת קנב, א.
בבד"ה צו את בנ"י: לעיל פ' פנחס עה, ג.
גאני היום ילדתיך: תהלים ב, ז. וראה ביהל אור שם. בסה"מ תקס"ה שם בב' הנחות מבואר בענין שתי' ”ילדתיך" הוא לשון נקבה ע"ש ע' תתקעב.
דענין שמחת תורה דהיינו שהתורה תהיה שמחה: ראה לקמן צו, א: ”ולכן הוא שמח"ת שהתורה עצמה שמחה מגילוי זה" משיחת ליל שמח"ת תשל"ד הערה 39, ראה שם בארוכה.
העוטה אור כשלמה: תהלים קד, ב.
ושאור התורה היא בחי' לבוש המחבר רוחניות עם גשמיות . . כלל העולה שהתורה היא לבוש המחבר מעולם ועד עולם: ויש לבאר דבריו עפמ"ש בתניא פנ"ב ומהו הלבוש שיוכל להסתירה ולהלבישה ולא יתבטל במציאות הוא רצונו ית' וחכמתו כו' המלובשים בתורה ומצותיה הנגלים לנו כו' וזהו היכל קדה"ק שבכל עולם ועולם כו' עכ"ל ועיין בסידור אחר עלינו לשבח דשרש לבוש זה גבוה מאורה המתלבשת כו'". — יהל אור ע"פ עוטה אור ע' שצו. וראה שם ע' שצח מציין לסידור בד"ה ועשו להם ציצית דשם פי' עוטה אור כשלמה על התורה שהיא הממוצע בין הא"ס ב"ה ובין העולמות ע"ש.
זע"פ וראיתם אותו: סידור ג, ג ועם הגהות באוה"ת שלח ע' תקעו.
חברבות ויקהל פ"נ: ראה אוה"ת נ"ך ע' סח.
טזח"א ל"א סע"ב קס"ד ב'): נתבאר ביהל אור ע' שצז.
ידברו חכמים בהווה: ע' שבת סה, א. סו, ב במתני'. וע' בנדרים פ"ה, מ"ה, יעו"ש [כ].
יאבמעשה דרבה בר נחמני אם בהרת קדמה: ב"מ פו, א. וראה לעיל פ' תזריע כג, ב.
יבבהרת עזה כשלג: נגעים פ"א, מ"א. שבועות ה, ב.
יגמהדם שהוא הנפש: דברים יב, כג.
ידהד' מראות נגעים: נגעים ושבועות שם.
טודיהא מכאן טהור: ראה סגנון זה נדה פ"ב, מ"ו.
טזבוהק הוא פרח בעור טהור הוא: ויקרא יג, לט.
יזסגירו דנהורא: ראה לעיל בתזריע (כד, א [ב]). [כ].
יחכתפוח בעצי היער: שה"ש ב, ג.
יטועל הכסא דמות כמראה אדם: יחזקאל א, כו.
כבד"ה פתח אליהו בפ' וירא: בתו"א.
כאובסידור בביאור ע"פ אתה הצבת: וראה גם באוה"ת נ"ך כרך ב על הפסוק.
כבבד"ה לא תהיה משכלה: תו"א פ' משפטים.
כגבד"ה כי אברהם לא ידענו: תו"א צג, ג.
כדדהע"ה הי' מחבר תורה שלמע' בהקב"ה: ספר הבהיר. זח"ג רכב, ב.
כה(ועיין מענין עוטה אור: רוב המ"מ צויינו ביהל אור ע' שצד ואילך.
כוברבות בראשית (פרשה א': ”ויאמר אלקים יהי אור ולא פירש והיכן פירש עוטה אור כשלמה" — יהל אור ע' שצד.
כזר"פ ג': מהיכן נבראת האורה א"ל מלמד שנתעטף בה הקב"ה כשלמה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו כו' א"ל מקרא מלא הוא עוטה אור כשלמה — יהל אור ע' שצד. וראה אוה"ת פ' שלח ע' תקעח.
כחפ' בא פט"ו קל"א ד': ”ודוד פירשו מאחר שברא אור ברא שמים שנאמר עוטה אור כשלמה והדר נוטה שמים כיריעה" — יהל אור שצד ע"ש שהאריך.
כטר"פ י"ז: ”כל פעל ה' למענהו כו' וכן האור שברא לכבודו הוא דכתיב עוטה אור כשלמה" — יהל אור ע' שצד.
לויקהל (ר"פ חמישים): ”מהיכן נבראת האורה אמר נתעטף הקב"ה בשלמה והבהיק העולם מזיוו מראשו ועד סופו כמ"ש עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה" — יהל אור ע' שצד, והאריך שם.
לאזח"א בראשית (ל"א סע"ב): ”עד יהיב מסוה על אנפוי כו' הה"ד עוטה אור כשלמה" — יהל אור שצז.
לבלך (צ' ע"א): ”אסתכל באור קדמאה ואתעטף ביה וברא ביה שמים הה"ד עוטה אור כשלמה ואח"כ נוטה שמים כיריעה" — יהל אור ע' שצז.
לגובסה"מ (סי' ק"ך: ביהל אור ע' שצז מציין אחר הזהר ח"א לא סע"ב ”ועיין מזה בסה"מ סי' קכ" ובעמוד שצה מציין דשם פי' ”מסוה גימט' אל"ף והוא ביסוד דבינה והוא מכסה על אור שביסוד אבא".
לדוסי' קמ"ו: זה בהמשך לזהר לך לך ”אור קדמאה הוא חכמה וברא ביה שמים ו"ק דז"א" — יהל אור ע' שצז ע"ש שמפרש זה.
להתולדות קמ"ב ב' ובמק"מ שם: ”וירח את ריח בגדיו כו' כד"א עוטה אור כשלמה, ופי' בז"ח הספירות הם לבושיו של הקב"ה" — יהל אור ע' שצז.
לוח"ב פ' בא ל"ט ב': ”כעין הנזכר בפ' לך ד"צ ופי' המק"מ הבינה נתעטפה באור שהוא החסד ואז נוטה שמים שהוא ז"א כיריעה" — יהל אור ע' שצז.
לזתרומה קס"ד ב': ”פי' ג"כ הפסוק עוטה אור כשלמה ע"ד שפירש פ' לך". יהל אור ע' שצז.
לחפקודי רמ"ה ע"ב: ביהל אור: ”פ' פנחס" — ”פי' עוטה אור זהו חכמה והוא עצמו השלמה" — יהל אור ע' שצז.
לטבמאו"א אות שי"ן סמ"ה: ”שלמה גימט' ש"ע נהורין" — יהל אור ע' שצה. מובא באריכות באוה"ת ויקרא ע' רס.
מביום השמיני שלח: משנת תקס"ג. הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי התחלת המאמר בתקס"ב ע' רפה. כל המאמר שם ח"ב ע' תקנו. נוסח שלישי — הנחת הר"מ בן אדה"ז נדפס שם ע' תקסג.
בלי הגהות בתו"א לעמבערג תרי"א כה, ב.
קיצורים והגהות באוה"ת שמע"צ ע' א'תתיח. ביאור שם ע' א'תתט ואילך. וראה שם ע' א'תשצח. א'תתקמז. הגהה נוספת שם כרך ה ע' ב'קס.
הדרוש בס' מאמרי אדה"א דברים ע' א'שנה מיוסד על ד"ה זה וע"ש במ"מ. וראה גם ד"ה זה בסה"מ תרע"ח ע' לט ואילך.
מאביום השמיני שלח את העם: מ"א ח, סו.
מבאז תשמח בתולה במחול: ירמי' לא, יב.
מגבתולה . . כנסת ישראל: בתולת ישראל (ירמי' יח, יג. לא, ג. כ). עמוס (ה, ב). בתולת בת ציון (ישעי' לז, כב). איכה (ב, יג). וע' שמו"ר (רפנ"ב). וע' בערכי הכינויים לסדה"ד [בע' בתולה]. [כ].
מדעד"מ כשמרקדים במחול: ראה באוה"ת ויקרא כרך ב ע' תקפ ההפרש בין מחול לריקוד.
מהרצוא ושוב: ראה יחזקאל א, יד.
מוואם רץ לבך שוב לאחד: נסמן לעיל פא, א.
לעיל חוקת (נו, ב) נ' מאדמו' מס"י. [כ].
מזואהבת . . בשני יצריך: ברכות פ"ט, מ"ה.
מחבד"ה המגביה לשבת: תו"א לח, ב. ראה אוה"ת בלק ע' תתקב.
מטאחור וקדם צרתני: תהלים קלט, ה.
נישראל עלו במחשבה: ב"ר א, ד. לעיל פ' צו טז, ג וש"נ.
לעיל מטות (פ"ג ג). וש"נ.
נאובראשית בשביל ישראל שנק' ראשית: מדרש. הובא ברש"י ורמב"ן עה"ת בראשית א, א. וראה ב"ר שם. ויק"ר פל"ו, ד.
נבבמי נמלך בנשמותיהם של צדיקים: רות רבה רפ"ב. ב"ר פ"ח [ז]. [כ].
נגועמך כולם צדיקים: ישעי' ס, כא.
נדוסוף מעשה במחשבה תחלה: פיוט לכה דודי.
נהנעוץ תחלתן בסופן: ס"י פ"א, מ"ז.
נובד"ה כי תצא: לעיל לה, ג.
נזבד"ה אלה מסעי: לעיל מסעי צב, א ואילך.
נחרוח האדם העולה למעלה: קהלת (ג, כא) ושם אי' ”בני" האדם וגו' ”היא" למעלה. [כ].
נטבד"ה האזינו: לעיל ראה עא, ג.
סוהקרבתם עולה: במדבר כח, כז.
סאבחי' רצוא ושוב: באוה"ת כאן ע' א'תתיט ובאוה"ת בשלח ע' תקכד דכאן משמע שהרצוא גבוה מבחי' שוב, ובכ"מ בדא"ח מבואר שהשוב גבוה ע"ש.
סבברבות ר"פ תזריע: ראה גם לעיל צו יז, ג.
סגבאדר"ז (דף רפ"ח: ראה אוה"ת פ' בלק ע' א'נא.
סדבד"ה וקבל היהודים: תו"א מג"א.
סהכי בכה ארוץ גדוד ובאלקי אדלג שור: תהלים (יח, ל) שם כתיב ”בך" ואם בשמ"ב (כב, ל) שם כתיב ”באלקי" חסר ”ו". [כ].
סובד"ה שרביט הזהב: תו"א צד, ב.
סזובד"ה שמאלו תחת לראשי: תו"א פו, ב.
סחובד"ה נאוו לחייך בתורים: לקמן שה"ש יג, א. ושם מציין לכמה מקומות.
סטונקרא תעלומות לב: ראה אוה"ת פ' במדבר כרך ה ע' א'תרפג.
עכי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.
עאישת חשך סתרו: תהלים יח, יב.
עביושב בסתר עליון: תהלים צא, א.
עגה' צלך: תהלים קכא, ה.
עדבד"ה שחורה אני: לקמן שה"ש ד, ג.
עהולכן נקרא בחי' צל: ראה אוה"ת ויצא רטו, א.
עוולעבדו בכל לבבכם: דברים יא, יג.
עזכי אשב בחשך ה' אור לי: מיכה ז, ח.
עחויאמר אלקים יהי אור: בראשית א, ג.
עטאין כל חדש תחת השמש: קהלת א, ט.
פימי שנותינו בהם: תהלים צ, י.
יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־RebbeHub