מראי מקומות הערות וציונים, נשא, דף כ׳

אנשא את ראש: הנחת כ"ק אדהאמ"צ נדפס בסה"מ תקס"ז ע' קצב (וראה סה"מ הנחות הר"פ ע' מו).
הגהות באוה"ת נשא ע' רלו (הקטעים שם הם מהנחת כ"ק אדה"א מסה"מ תקס"ז הנ"ל). רלח. כרך-ו ע' א'תשלט.
נדפס (בשינוים) בספר הר אפרים (להרב ר' אפרים זלמן ראזמאנן אבד"ק ניקאלייעב, אדעססא, תרנ"ז), ורשום שם בשער: דרוש א' . . אשר הרב המחבר ז"ל סדר . . כפי ששמע יוצאים מפיו הקדוש ז"ל [של רבנו הזקן]. ובפנים הספר כתוב: אמרות טהורות . . בפה קדוש .ֿ. שניאור זלמן יגדל שמו . . אשר סידר אותם אאמו"ר הרב ר' אפרים זלמן . . בעיר סמילא בשנת תק"ע לפ"ק. בסופו רשום: (נשלם הדרוש הנכבד שאמר אדמו"ר הרב הגדול מוהרש"ז על החתונה בעיר זלאבין על מעשה המשכן על עבודתו ועל משאו).
וראה במאמרי אדהאמ"צ במדבר-א ע' קסז ואילך, שמיוסד על מאמר זה.

בנשא את ראש בני גרשון: במדבר ד, כב.

גע"פ אהרן ובניו תהי': במדבר ד, כז.

דטעם נסיעתם במדבר . . כדי להכניע כח יניקת החיצונים: וראה גם זהר (ח"ב קפד, רע"א): ואפיק לון קב"ה למיהך במדברא תקיפא . . בגין לתברא תוקפי' כו'.

הבמדבר . . שממון בלבד: וע' לקמן סד"ה וידבר ה' כו' נשא. ובד"ה נשא דש' תקס"ג בענין מ"ב מסעות במדבר דוקא להכניע מדבר העמים ע"י העלאת מ"ן שלהם לבחי' המדבר הגדול והנורא שהוא עולם התהו ל' שממה בחי' מדבר, שזה הי' מחמת ריבוי האור ומיעוט [ה]כלי ע"כ הי' רק בבחי' רצוא וביטול, וזה נק' מדבר ושממה כו'. ע' ספר אור התורה פ' ח"ש (קלא, ב), ע"ש. [כ].

וואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

זצדיק ה': תהלים יא, ז. קמה, יז.

חארך אפים וגדל חסד: תהלים קמה, ח.

טואנכי עפר ואפר: בראשית יח, כז.

יהי' עושה חסד עם כל בנ"א: ראה ב"ר מט, ד.

יאנחש שרף ועקרב ג"ק: דברים ח, טו. וראה מא"א אות נו"ן סי"ב. לקו"ת להאריז"ל פ' עקב ד"ה נחש שרף.

יבבמ"ב מסעות: המפורטים בפ' מסעי.

יגשהוא בחי' שם מ"ב: במאמרי אדה"א כאן ע' קסח מבאר שענין שם מ"ב שעל ידו יהי' בחי' ההעלאה ובירור הטוב מן הרע, ושלכן אומרים בק"ש שעל המטה אנא בכח להעלות הנשמה מהיכלות דק"נ. וכן אומרים לפני קבלת שבת שהוא עליות העולמות ע"ש. וראה במ"מ לשם.

ידכהמס דונג: תהלים סח, ג.

טוע"פ אלה מסעי: לקמן פח, ב.

טזונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

יזלעת ערב יהי' אור: זכרי' יד, ז.

יחקמי' כולא כלא חשיב: זח"א יא, ב.

יטבדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.

כביו"ד מאמרות: אבות רפ"ה.

כאועשו לי מקדש: שמות כה, ח.

כבבתוכו לא נאמר: כ"ה בכ"מ בדא"ח. ולע"ע לא מצאתיו אלא בראשית חכמה (שער האהבה פ"ו קרוב לתחלתו). ובשל"ה (ש' האותיות אות ל'. מסכת תענית רד"ה מענין העבודה. פ' תרומה חלק תו"א — שכה, ב. שכו, ב. — ועוד). (הערת כ""ק אדמו"ר בס' המאמרים ה'תש"ח ע' 132). ראה לקו"ש חכ"ו ע' 83 הערה 49. שם ע' 173 הערה 45. לקו"ש-לא ע' 237 בהערות. ראה לקו"ש-כו ע' 170 הערה 31. נתבאר בד"ה אלה פקודי המשכן תש"ל (נ' בסה"מ מלוקט ח"ה ע' קצט).

כגלעשות בחי' משכן בנפשו: בלקו"ש חכ"ו ע' 83 מפרש שאין זה עוקר פי' הפסוק ממשמעותו ופשוטו (דאין מקרא יוצא מידי פשוטו), אלא שזה מוסיף על הפי' הכללי שכל אחד צריך לעשות מקום להשראת שכינתו ית' בנפשו פנימה ע"ש.

כדבעבודה שבלב זו תפלה: ספרי דברים יא, יג. תענית ב, א.

כהלב טהור ברא לי אלקים: תהלים נא, יב.

כונקי כפים . . ישא ברכה: תהלים כד, ד-ה.

כזטהור מכל סיג: ראה לקמן כו, ד. ואתחנן י, א.

כחטהרה מביאה לידי קדושה: ספ"ג דשקלים. [כ].

כטמשארז"ל — בר"ח: ראה הערת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע לעיל בהערות יח, ג.

לעי' בר"ח: שער הקדושה פ"ח.

לאארץ לא זרועה: ירמי' ב, ב. ושם אי' בארץ [כ].

לבאשר לא ישב אדם שם: שם ב, ו. ותי' אשר לי' שם [כ].

לגוהנה תחלה י"ל ענין הקרשים: קטע מכאן מובא בסה"מ תרל"ה-ב ע' שסב.

לדשהמלאכים נק' עומדים: ראה לעיל פ' בחקותי מה, א.

להבמדרש שהש"ר ס"פ צאינה וראינה: בסה"מ תרל"ה שם מציין למד"ר פ' תרומה.

לואין עמידה אלא שתיקה: סוטה לט, א.

לזוכמארז"ל בטל רצונך: אבות פ"ב מ"ד. ובמאמרי אדה"א כאן ע' קעב מפרש ”וזהו רק מצד בחי' הביטול בעצם דוקא שלא מחמת התפעלות אהבה ודביקו' כלל".

לחוהיינו בחי' ביטול הרצון: ראה גם באוה"ת בראשית כרך ה' דף תתקפה, ב ומבאר שם שענין השתיקה מגיע בבחי' העליונה שבכתר.

לטועיין באגה"ק ד"ה להשכילך בינה: סי' יא. ובסה"מ תרל"ה-ב ע' שסב מביא כאן קיצור מהאגה"ק.

מהלוך ונסוע: בראשית יט, ב.

מאבגמרא פ"ק דע"ז דף ה' ע"ב: ”שיצרם מסור בידם מפסוק משלחי רגל השור והחמור" — סה"מ תרל"ה-ב ע' שסג.

מבבד"ה קחו מאתכם תרומה בפ' ויקהל: תו"א פט, ג ”שע"י אתכפיא יכול לבוא לבחי' אהפכא" — סה"מ תרל"ה שם.

מגוזהו כולם עומדים ביראה: מכאן ואילך ראה בסה"מ תרל"ה שם.

מדע"פ קול דודי: לקו"ת שה"ש יד, ד.

מהבד"ה שיר השירים: לקו"ת שה"ש א, א.

מועצמות . . בשר וגידים: ראה לקמן פ' פנחס עז, ד ואילך.

מזובחי' העצמות זהו היסוד: ”אע"פ שאין בהם חיות הרוחני שבדם הוא הנפש כו' עכ"ז הן עיקר קיום מעמד ומצב כל בנין הגוף" מאמרי אדה"א כאן ע' קעג.
נתבאר בארוכה בביאה"ז לאדה"א דף קכב, א ואילך. ביאה"ז להצ"צ כרך ב ע' תתרל. אוה"ת שופטים ע' תתנד.

מחכל עצמותי תאמרנה: תהלים לה, י.

מטכי בשר הוא יסוד האש: ראה לקו"ת פ' בהעלותך לא, ג. פ' פנחס עז, ד. בפ' ברכה צז, ד.

נוברכת יוצר אור: באוה"ת כאן פ' נשא ע' רלט מציין שכאן מפרש באופן אחר ממה שנתבאר לעיל פ' במדבר ב, ג, ע"ש.

נאשמע ל' הבנה: ראה ש"א ג, י. ראה לקמן (פינחס) פ, א. לקוטי שיחות חי"ז ע' 112 ובהערה *22.

נבבאלף השביעי לע"ל: ראה ר"ה לא, א.

נגנ' אלפים יובלות: ראה לקו"ת שה"ש ג, ד וש"נ.

נדצופה ומביט עד סוף כל הדורות: זכרונות במוסף דר"ה.

נהבזהר ובמדרש: על"ק עקב (טז, ד). וש"נ. [כ].
ראה הנסמן לקמן בשה"ש ט, ב. שבכמה מקומות מצויין לזהר פ' שמות ובכמה מקומות לבראשית. ובכ"מ למדרש הנעלם ע"ש. וראה גם לקמן פ' נצבים מז, ג: ובמדרש. במאמרי אדה"א כאן ע' קעה: ”וזהו שנק' בזהר ובל' רז"ל".

נוכי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.

נזבד"ה רני ושמחי: תו"א לו, א.

נחה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.

נטאנא אמלוך: ועל"ק בבי' (כא, ד). וש"נ. [כ].

סיביאו לבוש מלכות: אסתר ו, ח.

סאהפעם ילוה אישי אלי: בראשית כט, לד.

סבסד"ה ביום השמיני שלח: אולי הכוונה ללקו"ת שמע"צ פח, א.

סגבשתים יכסה פניו: ישעי' ו, ב.

סדרצוא ושוב: יחזקאל א, יד.

סהשם מ"ב יש בו ז"פ: תפלת אנא בכח.

סוומכסה עורות תחשים: שמות כו, יד.

סזבפסוק וקבל היהודים: תו"א צו, ג.

סחע' מ"ש בפסוק ראשי המטות: לקמן פא, א.

סטמשכני אחריך נרוצה: שה"ש א, ד.

עאהבת עולם אהבתיך: ירמי' לא, ב.

עאבני גרשון שנשאו את היריעות: במדבר ג, כה-כו.

עבשהמצות הם לבושים לנפש: ע"ח שמ"ד, פ"ג.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org