מראי מקומות הערות וציונים, שלח, דף ל״ז

אולא רצו . . למצות מעשיות: ראה להלן בהוספות להערות וציונים.
ראה דרך מצותיך קפא, א ואילך. לקו"ש-ד ע' 1042. לקו"ש לפ' שלח — תשמ"ו.

בלמצות מעשיות: ”כי עיקר העבודה בארץ ישראל הוא קיום המצות מעשיות (וגם העבודה בעשי' דרשות — בכל דרכיך דעהו), משא"כ במדבר, (וגם הזיכוך שעל ידי המן הוא בעיקרו בנוגע לתורה). והוא ע"ד תלמוד גדול שהוא הכנה ומביא לידי מעשה". לקו"ש-ד ע' 1043. וראה שם ע' 1046 ואילך.

גאוכלת יושבי': במדבר יג, לב. בלקו"ש-ד ע' 1043 ”וזהו דיוק הל' ,אוכלת' דוקא (ולקמן ,לחמנו') — כי ענין ,אכילה' הוא שהנאכל נעשה כמו האוכלו ממש, דם ובשר כבשרו". וראה באוה"ת כאן ע' תסז הג"ה וקיצור לכאן.

דומדברך נאוה: שה"ש ד, ג.

הוהארץ הדום רגלי: ישעי' סו, א.

וועמ"ש בד"ה והי' מספר בנ"י: לעיל פ' במדבר ה, ב.

זה' בחכמה יסד ארץ: משלי ג, יט.

חאבא יסד ברתא: זח"ג רמח, א. רנו, ב. ת"ז תי' כא.

טורצו . . כל ההמשכות . . לבחי' דיבור: באוה"ת כאן ע' תסז נמצא הג"ה לכאן.

יטובה הארץ מאד מאד: במדבר יד, ז.

יאנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים: ראה תנחומא בחוקותי ג. נשא טז. ראה תניא פרק לו ובליקוט פירושים שם.

יבושיהי' נגלה לעין כל בשר: ראה ישעי' מ, ה.

יגדי לחכימה ברמיזא: זח"ג רכט, ב. רפ, ב ותי' די לי' שם. [כ]. זח"א כו, ב.

ידע"פ וללבן שתי בנות: תו"א כג, ב.

טווראיתם אותו וזכרתם: במדבר טו, לט.

טזל"ב נתיבות חכמה: ראה ס"י א, א.

יזמשה . . מבחי' דור דעה: ראה ע"ח שער הארת המוחין פ"א.

יחתקט"ו תפלות כמנין ואתחנן: ועל"ק במסעי (צד, ד). וש"נ. [כ].

יטע"פ והארץ הדום: תו"א א, ב.

כהאומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב. [וראה קונט' עץ החיים פי"ב בהערה]. [כ]. באגה"ק שם: כל האומר.

כאאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פה, א.

כבובאורייתא מתקיים עלמא: ראה זח"א עז, א. זח"ב ר, א.

כגאל יתהלל חכם בחכמתו: ירמי' ט, כב.

כדיעקב אותיות יבקע: ראה לעיל צו ח, ד. וראה ג"כ ע"ח שער הכללים פ"י.

כהוכמ"ש במ"א ע"פ מאמר הזהר ע"פ קדושים: ראה אוה"ת שמות ע' לט. ביאוה"ז לכ"ק אדמו"ר האמצעי פ' קדושים.

כוע"פ והי' לכם לציצית: לקמן מד, ד. ואילך.

כזבד"ה כי תשמע בקול: לקמן פ' ראה כג, ג.

כחבד"ה וידבר דעשרת הדברות: לעיל פ' במדבר.

כטוכל חפצים לא ישוו בה: משלי ח, יא. מ"ק ט, ב.

לאם אין חכמה אין יראה: אבות ג, יז.

לאקדשנו במצותיך: נוסח התפלה.

לבולכן הקדימו נעשה לנשמע: שבת פח, א. וראה ד"ה שלח לך ש"פ שלח תש"מ.

לגויאמרו אל כל עדת: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בסה"מ תקס"ז ע' רכז בכותרת: ביאור [על הד"ה שלפני"ז]. וראה בסוף כרך ב ברשימת הכת"י. וראה ס' מאמרי אדה"ז-פרשיות ח"ב ע' תרכ. מאמרי אדה"ז-ענינים ע' רפ. באוה"ת שלח ע' תסח הגהות.
אוה"ת במדבר-ז ע' א'תשע נדפס מגוכתי"ק הצ"צ, כנראה הנחת אחרת. ושם ע' א'תשעו ביאור לכאן.
וראה גם מאמרי אדה"ז במדבר ע' א'כה ואילך.
”ע' ביכעל קטן שמינית בויגין (כז, א) סגנון א' בשינוי הלשון עם מעט תוס' ביאור, יעו"ש" [כ].

לדויאמרו אל כל . . אם חפץ בנו: במדבר יד, ז-ח.

להמבואר בע"ח: שער הארת המוחין ג' פרקים הראשונים [כ]. וראה להלן (בפנים) לח, ב.

לוהמחשבה . . לאה: ראה הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' קנו.

לזשנקראו דור דעה: ויק"ר פ"ט, א. במד"ר יט, ג.

לחהדבור הנק' רחל: ראה ע"ח שער אח"פ פ"א.

לטלהבדיל בין הטהור ובין הטמא: ראה ויקרא יא, מז.

מרפ"ח ניצוצין: ראה סה"מ תקס"ה ע' תרמב.

מאאתרוג לנענע: בסה"מ תקס"ז ע' רכז: מביא הדוגמא משופר וסוכה.

מבשכתוב בזהר: ע' זח"ב (קכח, ב. קפד, א). [כ].

מגבחי' נפש ורוח כידוע: נתבאר בדרך מצותיך קסא, א. אוה"ת שמות-ז ע' ב'תצג ואילך. וראה גם מאמרי אדה"ז-ענינים ע' שנב. ובארוכה בסה"מ תרס"ה ע' קנז.

מדכמו עד"מ הרב שמשפיע שכל לתלמידו: ראה אוה"ת נ"ך-א ע' תרע ב' ענינים בזה. דרושים לסוכות ע' א'תשכא. פ' וזאת הברכה ע' א'תתמו. המשל מובא בשם אדה"ז באוה"ת נ"ך-א ע' תרע. וראה גם ד"ה שמח תשמח תרנ"ז ע' רלט.

מהלא קאים אינש אדעתי' דרבי': ע"ז ה, ב. בסה"מ תרס"ה ע' קנח דאחר מ' שנין הוא מבחי' פנימיות השכל.

מובביאור ע"פ כי ביום הזה יכפר: לקו"ת אחרי כח, ד.

מזעגולים בחי' נפש ויושר הוא בחינת רוח: ראה אוה"ת ענינים ע' ער דשם מבאר באופן אחר. והצ"צ מציין שם ”וצ"ע דידוע שעגולים הוא בחי' נפש ויושר הוא בחי' רוח". אבל באוה"ת שמות-ז ע' ב'תצג מתרץ ”ומ"ש בע"ח דהעגולים הוא בחי' נפש ויושר הוא בחי' רוח, עכ"ז בחי' הנפש דעגולים שרשו גבוה יותר מבחי' הרוח דיושר כו' להיותו בחי' מקיפים" ע"ש. ובאוה"ת פ' תרומה ע' א'תעא מוסיף ”וכמו שהצומח בשרש גבוה מהמדבר", ובדרך מצותיך קסא, א מבאר ”עגולים הוא שהכלים הם קטנים ולכך נק' בחי' נפש לבד . . משא"כ ביושר שהוא בחי' רוח החשוב מן הנפש והכלים רחבים יותר לכן שם לא הי' שבירה" ע"ש. וראה לעיל נשא כד, ד דשם מפרש שרש היושר גבוה מהעיגולים.

מחכד אתיילד יהבין לי' נפשא: ”שזה יש בכל אחד ואחד" — סה"מ תרס"ה ע' קנח.

מטזכה יתיר יהבין לי' רוחא: ”שצריכין ע"ז זכות" — סה"מ תרס"ה ע' קנח.

נבפ' נח בדרוש דור הפלגה: תו"א

נאבפ' שמות ע"פ מי שם פה לאדם: תו"א נב, א.

נבבפ' וישב בד"ה שיר המעלות: תו"א כח, ד.

נגענין השראת והתלבשות העיגולים בההיכלות: בד"ה ויחלום בסה"מ תש"ח ע' 82 מפרש: ”והיינו לפי שההיכלות הן בחי' יש שמעלימים ומסתירים על האור" ע"ש. וראה אוה"ת דברים ע' כ. אוה"ת נ"ך ע' תצו.

נדבד"ה יביאו לבוש מל': תו"א דרושים למג"א.

נהובד"ה מזמור שיר חנוכת הבית: לקו"ת ברכה

נוהכלים הם מגבילים: בענין הכלים שמגבילים ראה לקמן שה"ש יט, ג. סידור עג, ג. ביאה"ז להצ"צ-א ע' תקמו.

נזבע"ח שער מ"א פ"ה: בדפוס שקלאוו תק"ס. לפננו [שמ"ב] פ"ג ולא פ"ה. [כ].

נחונתלבש בלבושים רבים ועצומים: באוה"ת שלח ע' תסח יש הג"ה לכאן וז"ל ”עד שלא יהי' נראה לנבראים איך שהוא ית' מחי' את העולם עד שיוכל להדמות כאילו העולם יש ודבר בפ"ע וכמא' שרו של מצרים לי יאורי ואני עשיתיני כו' והיינו מצד שנתעלם כח האלקי המחי' את הנבראים" עכ"ל שם.

נטעולם הוא מלשון העלם: וטעם הדבר . . לפי שבריאת העולם הוא ע"י העלם האור — סה"מ ש"ת ע' 160. ראה לקמן ש"ש סד, ב. ביאוה"ז לכ"ק הצ"צ-א ע' שנה (ומציין למרז"ל). ראה לעיל לו, ג. ובפ' במדבר ה, ג.

סוהנה באתערותא . . דלעילא: זח"א רלז, א. ובכ"ד. [כ].

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org