RebbeHub
עב · EN
ספרייה

ליקוטי תורה, מראי מקומות הערות וציונים

מראי מקומות הערות וציונים, ואתחנן, דף ג׳

אפנים בפנים: דברים ה, ד.

בוירא ראשית לו: דברים לג, כא.

גכי הנה בשלמה: נתבאר באוה"ת כי תשא ע' ב'מו ”בשלמה שהי' למטה ממדריגת משה נאמר בו אשר התחננתילפני הוי' ולא אל הוי' מפני שבחי' החנינה זו שבשלמה הוא למטה משם הוי' דהיינו מדת הרחמים והחנינה המושפעת משם הוי' דאצי' . . אבל במשה נאמר בו ואתחנן אל הוי' שהמשיך מי"ג מדה"ר דא"א אל הוי' שהוא בחי' ז"א כו', ובודאי עם היות שגם במדות דז"א שייך בחי' חנון מ"מ אין זה ערך לי"ג ת"ד דא"א ממש".

דאשר התחננתי לפני ה': מ"א ח, נט.

הה' א-ל רחום וחנון: שמות לד, ו.

וחנון ורחום ה': תהלים קיא, ד. קמה, ח.

זמקור כל ההתהוות: ראה באוה"ת פ' כי תשא ע' ב'מו מבאר: ”(ר"ל שם הוי' שלמעלה מהשתלשלשות כמ"ש הוי' הוי' ופסיק טעמא בינייהו וכמ"ש [תו"א סב, א] בד"ה וירא ישראל כו' וייראו העם את הוי' ויאמינו בהוי' ע"ש)".

חאבל חנון ורחום ה' פי' שכדי להיות בחי' הוי': באוה"ת כי תשא ע' ב'מו מבאר: ”(ר"ל שם הוי' דז"א שהוא מקור ההשתלשלות)".

טסד"ה שובה ישראל: לקמן ש"ש סה, ב. וראה יהל אור ע"פ חנון ורחום ע' תרעה. אוה"ת ויגש תתקפד, ב.

יאין ואתחנן אלא מתנת חנם: ספרי ר"פ ואתחנן.
רש"י ר"פ ואתחנן. [כ].

יאפי' חנם בלא מצות: ספרי במדבר יא, ה פי' פז.

יבע"פ ובשביעית יצא לחפשי חנם: ראה תו"א עו, ג.

יגאנכי עומד בין ה' וביניכם: דברים ה, ה.

ידשהוא בחי' אתעדל"ע: באוה"ת פ' כי תשא שם מוסיף ”שלמעלה מאתעדל"ת עכ"ל". [— מלקו"ת כאן].

טוכי עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.

טזבפ' נשא קל"ז ע"א ק"ל ע"א: בזהר. באוה"ת נ"ך כרך א ע' רסד מציין נשא דק"ל ע"א פי' כי עין בעין יראו היינו התגלות עינא פקיחא דא"ק שיתגלה בעינים דז"א . . בדף קל"ז ע"א ג"כ ע"ד הנ"ל".

יזוע' בפ' נשא קל"ז ע"א: ”בפי' הפסוק עיניך תראינה ירושלים נוה שאנן לעת"י אתמר" — אוה"ת ואתחנן ע' פט.

יחבביאור ע"פ וירד הגבול: ראה לעיל פ' מסעי צד, ב.

יטבד"ה והיה מספר בנ"י: לעיל פ' במדבר.

כועיין מענין טוב: ראה אוה"ת פ' ואתחנן ע' שנט.

כאבזח"א פ' בראשית ד"ל ע"ב: ”פי' טוב הטי"ת הוא יסוד שהוא התשיעי מלמעלמ"ט והוא מאיר מהבינה". — אוה"ת נ"ך כרך א ע' קג.

כבבמאו"א אות ט' סעיף ה': ”טוב נקרא יסוד ז"א כי ט' היא התשיעית ו' סוד הת"ת ובית סוד המל'" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' קג. וכ"ה באוה"ת פ' בא ע' שצג.

כגובפ' נח ד"ס ע"א: טוב איש דא הקב"ה דאקרי טוב . . ד"א טוב איש דא צדיק דכתיב אמרו צדיק כי טוב". — אוה"ת נ"ך כרך א ע' קג.

כדובפ' לך לך דפ"ב ע"ב: ”משמע ג"כ דטוב היינו המשכה פנימיות" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' קד.

כהובפ' תרומה קכ"ח סע"ב: ”וכ"מ פ' תרומה . . דסמך גאולה לתפילה . . היינו עד"מ כשהטפה לא נמשכה עדיין לחוץ". — אוה"ת נ"ך כרך א ע' קד.

כובפ' תרומה קס"ח ב': הלשון נעתק ביהל אור ע' פט. וראה גם אוה"ת פ' תצוה ע' א'תשסג. פ' מסעי-במדבר כרך ז ע' א'תתקעט.

כזבד"ה ואכלת ושבעת וברכת: לקמן פ' עקב טו, ב.

כחובזח"ב פקודי דף ר"כ ע"ב ובפי' הרמ"ז שם: נזכר גם לקמן ברכה צד, ד. ראה אוה"ת פ' ואתחנן ע' שנח דמפרש דאע"ג שהוא גנוז עכ"ז ביה קיימין ב"נ בעלמא. ובפי' הרמ"ז שם שהארה ממנו מאיר ומתלבש בתוך המדות עליונות ע"ש. וראה גם באוה"ת בראשית כרך ג תצח, א. אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תרעט.

כטבת"א פ' בשלח בד"ה אשירה לה': ”פי' שזהו מקור ליג"מ הרחמים כמאמר הטוב כי לא כלו רחמיך". — אוה"ת נ"ך ע' תקנט. וראה ביהל אור ע' צו בפי' הטוב כי לא כלו רחמיך.

לבד"ה ה' לי בעוזרי: לקמן שמע"צ פח, ג.

לאבת"ז תי' למ"ד: ”דעמודא דאמצעיתא איהו קול השופר כו' ברקים מסטרא דצדיק דאתמר ביה ויצא כברק חצו כו'". — אוה"ת נ"ך כרך א ע' תקיח וראה לקמן ר"ה ס, ג.

לבועיין באג"ה סס"י ט"ו: וראה בליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק שם.

לגוע' במאו"א אות ב' סל"ד: ”ברק נק' יסוד וסי' ויצא כברק חצו יורה כחץ ומצדו ברקים" — הלשון נעתק באוה"ת פ' שלח ע' תריב. ובאוה"ת בראשית כרך ד תתכח, ב ”ואפ"ל שזהו ענין גילוי פנימיות יסוד אבא". וראה גם באוה"ת בראשית כרך ו תתרמד, א.

לדחכמים שהם עיני העדה: נסמן לעיל ב, ד.

להביאור ואתחנן: בסה"מ תקס"ד ע' רג — הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי. בשינויים והגהות אחרות באוה"ת פ' ואתחנן ע' נח.

לוויצעקו אל ה': תהלים קז, ו.

לזבע"ח שע"י הסתכלות . . כח הזווג . . בחי' ראי' לבד: ראה בארוכה המשך בששה"ק תער"ב ח"ג ע' א'ת ואילך.

לחהקטן אינו מוליד: סנהדרין סח, ב.

לטשאין לו דעת: יבמות קד, ב. גיטין כב, סע"ב. על"ק (ה, ב). וש"נ בפנים. [כ].

מובמ"ח מס' זיווג או"א: פ"א אות ד.

מאחכמים שנק' עיני העדה: נסמן לעיל ב, ד.

מבע"פ אכלוהו היום: תו"א בשלח סה, ג.

מגע"פ כי טובים דודיך: תו"א שמות נג, ב.

מדע"פ ושאבתם מים בששון: לקמן דרושים לסוכות פ, ב.

מהוחכמה היא בחי' ראי': ראה פרדס שער ערכי הכנויים מערכת ראי'.

מושימשיך בה מבחי' ראיה . . שלמעלה מאתעדל"ת: מובא באוה"ת ויקרא כרך א ע' יח.

מזשפעם א' נכנס ר' אברהם . . פ' שנה: וע' לעיל פ' צו ד"ה והניף ספ"ה (יז, ב). וש"נ. [כ]. ראה בסה"מ תקס"ד ע' שכט בהערה לע' רג, מאמרי אדה"ז — פרשיות ע' תסד.
באוה"ת כאן ע' נט-ס מובא הסיפור בשינויים בכמה פרטים.

מחבביאור ענין קי"ס: ד"ה והניף לעיל פ' צו יז, א. אוה"ת ואתחנן ע' קז ”בד"ה הנה ענין ים סוף". וראה במ"מ לכת"י שבכמה כת"י נרשם התחלה זו לד"ה והניף הנ"ל.

מטבזהר ואתחנן דר"ס ע"ב: בג"כ משה שירותא הוא בעלמא ואיתימא מאן הוה סיומא כו' סיומא דמלכא משיחא הוא" — אוה"ת ואתחנן ע' קז.

נועתה ישראל שמע: דברים ד, א.

נאוהמגיד נ"ע פי': ראה גם אוה"ת שה"ש ע' תשמח, וע' א'ג.

נבבזהר פ' בהר דק"ח ע"א: ”כתיב זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם בלא ברכה דלא הוו עלן במצרים עול דלעילא" — אוה"ת בהעלותך ע' שפה.

נגע"פ אשירה להוי': תו"א סג, ב.

נדמ"ש בספ"ד (תרומה קע"ז א'): נעתק באוה"ת ואתחנן ע' קיט ע"ש.

נהדלכאורה אינו מובן: ראה שם באוה"ת.

נוע"פ כי כארץ תוציא צמחה: לקמן פ' נצבים נא, א.

נזלתת לך . . במה אדע: בראשית טו, ז-ח.

נחבפרדס בעה"כ ערך ארץ: ”ארץ החיים יתייחס על מל' ובינה המל' שמקבלת מעץ החיים שהוא ז"א ע"י היסוד הנקרא אל חי" — אוה"ת בראשית כרך ה תתצה, א.

נטע"פ וללבן שתי בנות: תו"א כב, ד.

סבזהר ס"פ תרומה (דקע"ח סע"ב): ביהל אור ע' תמד על הפסוק בארצות החיים מעתיק מהזהר: ”יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים בין קדש ובין קדה"ק בין עתיקא לז"א וסמוך לזה אתהלך לפני ה' בארצות החיים משמע כנ"ל דב' ארצות הא' הגילוי מז"א שהוא ענין חיים הב' מע"ק חיי החיים כו'".
”בענין יהי רקיע כו' והיינו כי בבינה נמשך ממו"ס" — אוה"ת בראשית כרך ה תתצה, א.
ובהקיצור שם ”ב' ארצות החיים מל' נקראת ארץ החיים שמקבלת החיים מז"א הנק' עץ החיים ובינה נק' ארץ החיים שמקבלת מבחי' כי עמך מקור חיים והוא בחי' שלמעלה מעץ החיים".

סאבפ' שמות (י"ג א'): נעתק באוה"ת ואתחנן ע' קיט.

סבפ' שלח (קע"ד א'): נעתק באוה"ת ואתחנן ע' קיט.

סגבפ' פינחס (רכ"ו א' ודר"ס ע"ב): ”זח"ג פנחס דרכ"ו א' ומאן דבעי לייחדא אתוון צריך בתחנה ובתחנונים. ובג"ד ואתחנן אל ה' באד' לשכינתא בתחנונים ולקב"ה ברחמי כו'" — אוה"ת ואתחנן ע' קיח.

סדויעבר ה' על פניו: שמות לד, ו.

סהמרבע"ה שזכה לבינה: ר"ה כא, ב. ראה בלקו"ש ח"ו ע' 250 סעי' ה ושם בארוכה בדרגת משה רבינו.

סונק' איש אלקים: דברים לג, א.

סזוהי' כבד פה: שמות ד, י.

סחשכינה מדברת מתוך גרונו של משה: להעיר מזח"ב קטו, ב. זח"ג ריט, א. רלב, א. ז, א. רסה, סע"א. שמו"ר פ"ג, טו. ויק"ר פ"ב, ג. מכילתא שמות יח, יט.
כ"כ באגה"ק שלו ב' כ' האריז"ל. וע' לעיל פקודי (ה, סע"ד), ושם [אחרי] (כז, ב) בחקותי (נ, א). וע' ביאור והי' מספר בנ"י סופ"ג (ז, ג). בהעלותך (לד, ד). לע' [לק'] בואתחנן (יג, ד). [כ]. וראה הנסמן במאמרי אדה"ז — פרשיות לע' רלא.

סטשעי"ז הראיה מרחוק . . ולא אור פנימי ממש: מובא באוה"ת נ"ך כרך א ע' שסח ומוסיף ”וקאי גם כן על ההמשכה מחכמה במל'".

עשתורה צוה לנו משה: דברים לג, ד.

עאכל האומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב. וע' לעיל ויקרא (ה, א). וש"נ.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־RebbeHub

הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
השינוי יופיע אחרי שאחראי האוסף יאשרו. כל גרסה נשמרת בהיסטוריה.
דיווח על בעיהבלי חשבון
מה לא בסדר?
מה לא בסדר?
הדיווח גלוי לכולם באתר (בלי שמכם), חוץ מדיווח על זכויות יוצרים או תוכן פוגע. אל תכתבו כאן פרטים אישיים. או פתחו דיווח מלא, עם כותרת ותיוגים
הטמעה באתר אחר