מראי מקומות הערות וציונים, וזאת הברכה, דף צ״ט

אבבחי' עולם שנה נפש: ס"י פ"ג, מ"ג ואילך.

בכבוד מלכותך יאמרו גו' להודיע גו': תהלים קמה, יא-יב.

גכמ"ש בסש"ב: פמ"ח.

דולכן נק' ממכ"ע . . כח הפועל בנפעל: ראה באוה"ת ויקרא כרך א ע' רצו שמביא תוכן הדברים מכאן.

הכל אשר חפץ ה' עשה: תהלים קלה, ו.

ובביאור ע"פ יביאור לבוש מל': תו"א צב, ב.

זשו"ה בחי' — כנודע: ע"ל בחקותי (מו, ג). וש"נ. [כ].

חשמ"א פ"ג: בדפוס שקלאוו תק"ס.
לפננו [שמ"ב] פ"א. [כ]. ראה לקמן שה"ש ז, ד.

טחד אריך: ת"ז בהקדמה.

יהמעתיק הרים: איוב ט, ה.

יאסד"ה השמים כסאי: תו"א א, ג.

יבג'|בחי' מזון ולבושים והיכלות: נתבאר בלקו"ש ח"ט ע' 138 בהערה 31 בארוכה.

יגבד"ה המגיד מראשית אחרית: סה"מ תקס"ח ובאוה"ת משפטים ע' א'שב.

ידשו"ה כל — ואינם הכרחים: ואין סתירה לזה ממ"ש בלקו"ת ברכה צט, סע"א ואילך. כי הכוונה שם במ"ש שהמזון אינו מוכרח כ"כ כלבוש, הוא כמפורש שם להדיא ”ואינם הכרחים כ"כ במיני מטעמים כו'" [ואף שגם בנוגע ללבושים, מה ש”א"א בחורף בלי מלבוש כו' וכן בקיץ כו'" א"צ לזה ללבושים נאים דוקא — יש לומר: ענין ההתחלקות הוא (בעיקר) מבחינת פנימי. ולכן, מכיון ש”הלבושים שרשם למעלה הוא מבחי' כתר . . בחי' מקיף". פרטי הלבושים והחילוק שבין בגדים פשוטים לבגדים נאים אי"ז בעצם ענין הלבושים (משא"כ המזון, מכיון ש”נמשך מבחי' ממכ"ע", הרי ”ריבוי התחלקות פרטי המאכלים" הם פרטים בענין המזון עצמו), ונמצא שהלבושים (שבעצם ענין הלבוש, לא ישנו חילוק בין בגד אחד לשני) ”נצרכים יותר לאדם" מהמזון], [ונוסף לזה: לבוש נצרך תמיד להאדם, משא"כ מזון יכול לאכול לעתים רחוקים, כמבואר בסדור כ, ג]־ וכן מ"ש שם בנוגע לבית ”והם יותר נצרכים לאדם גם מהלבושים" הוא כמו שמבאר שם ”כי א"א לדור בלא בית אף רגע" [ויש לומר שהכוונה היא לענין השלימות שבאדם שבא ע"י דירה דוקא, כמרז"ל [ראה יבמות סג, א: כל אדם שאין לו קרקע כו', ובתוספות שם ד"ה שאין: קרקע לבנות עליו שידור בו. וכבר העירו מעירובין (סב, א) דדירת עכו"ם לא שמה דירה. ולהעיר מס' בית האוצר (להגר"י ענגל) ח"א כלל יד] כל אדם שאין לו בית אינו אדם — ראה תו"ח ויקהל (תרכז, ב) ובכ"מ בדא"ח], אבל בנוגע לחיות וקיום האדם, המזון נצרך לו יותר מלבוש, והלבוש יותר מבית. וראה לקו"ת שם (צח, סע"ד). — לקו"ש ח"ט ע' 139.

טוריח בגדיו: בראשית כז, כז.

טזבזהר פ' בלק דקפ"ו ע"א: ראה גם לעיל פ' שלח נא, ד. מסעי פט, ב.

יזכי א"א לדור בלא בית אף רגע: ראה יבמות סג, א תוד"ה שאין. ויק"ר פכ"ב, א.

יחגדול תלמוד שמביא לידי מעשה: קידושין מ, ב.

יטלא המדרש עיקר אלא המעשה: אבות פ"א, מי"ז.

כמי שתורתו אומנתו כגון רשב"י וחביריו אין מפסיקין לתפלה: שבת יא, א.

כאובירוש' פ"ק דשבת: ה"ב.

כבשו"ה למ"ע — לסוכה ולולב: הטעם שתפס ב' מצות אלו י"ל כי במצות אלו תוכנם וענינם הו"ע הדעת: בסוכה נאמר (אמור כג, מג) ”למען ידעו דורתיכם כי בסוכות" (ולכן הכוונה במצות סוכה היא לא רק כוונת המצוה אלא גם החלק מקיום המצוה כתיקונה*. — ראה ב"ח או"ח ר"ס תרכ"ה שו"ע אדה"ז שם): ו”לולב ומיניו הוא המשכת הדעת כו'".
*)ֿאף שכ"ה גם בתפילין וציצית כבב"ח שם, הרי בהנ"ל הוא כפי שנאמר ”למען תזכרו גו'", ”למען תהי' תורת ה' בפיך" ולא כבסוכה למען ידעו גו'" — לקו"ש חט"ו ע' 261.

כגולא מודה רשב"י שמפסיקין כו' טעמי' דרשב"י שזה שנון כו': ירושלמי שבת פ"א סוף ה"א.

כדאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב (סב, א. פה, א). זח"ג (קפב, א). וע' זח"א (קנו, ב). [כ].

כהגם בפרק אחד שחרית ופ"א ערבית יצא ידי חובת ת"ת: מנחות צט, ב. שו"ע אדה"ז הל' ת"ת פ"ג ה"ד.

כווהגית בו יומם ולילה: יהושע א, ח.

כזיש ב' מיני מצות: ראה אוה"ת פנחס ע' א'סג.

כחכמו מצות שכחה וכה"ג: ראה בשערי קדושה להרח"ו שער ד' בתחלתו שמחלק המצות לה' חלקים: א', מצות הנוהגות בזמן התפלה בכל ימי החול. ב', מצות התלויות בזמן. ג', מצות האפשריות להזדמן ליד האדם. ד', מצות שצריך האדם לחפש אחריהן לקיימן. ה', מצות שאין ביד האדם לחפש אחריהן אא"כ יזמינם הקב"ה, וראה בסה"מ תרס"ח בסופו בהוספה ג' (הגהות על שעה"ק להרח"ו) ע' רמז (בהוצאת תשמ"ט).

כטפ"ג דפאה: (הי"ג). [כ].

לאנת הוא דאפיקת: ת"ז בהקדמה.

לאר"ש בן שטח שברח למצרים . . ורדפו אחריו ונעשה נשיא: ראה בהערות וציונים מכ"ק אדמו"ר להנחות הר"פ לע' פ' (נדפס בע' קצג): ”וכן הוא גם בלקו"ת. וראה ירושלמי חגיגה פ"ב ה"ב (הובא בתוס' חגיגה טז, ב). וצע"ג" עכ"ל. ראה גם בהערות וציונים לעיל.
ראה ירוש' חגיגה פ"ב, ה"ב. ר' יהודא בן טבאי כמ"ש בסידור שלו עזה"פ קודם התפלה ד"ה מזמור [כא, א]. וע' בסה"ד בשם הירושלמי (פ"ב דחגיגה ה"ב). ואפ"ל דה"ק כאן לפי"ד חכמים שם (טז, ב) במשנה ובפ' גמר הדין (ה"ט [ה"ו]) שר' שמעון בן שטח הי' נשיא. [כ].

לבכל הרודף אחר הכבוד: ראה עירובין יג, ב.

לגבלקו"ת מבאר: ”שגם כללות ענין הנשיאות הוא ענין שלא ע"פ טעם ודעת (הבורח מן הכבוד כו') ומקשר זה עם ענין הקדמת נעשה לנשמע, עיי"ש, וי"ל, שכיון ש”בי מלכים ימלוכו" לכן כל נשיאות קשורה דוקא עם ענין הביטול (הבורח מן הכבוד כו')" — לקו"ש חל"ג ע' 46 הערה 40.

לדבד"ה צאינה וראינה: לקמן שה"ש כב, א.

להקשרו להן ב' כתרים אחד כנגד נעשה כו': שבת פח, א.

לורפ"ו דברכות: (לה, ב). [כ].

לזאתכפיא סט"א . . אסתלק יקרא דקוב"ה לעילא: זח"ב קכח, ב.

לחאל יאמר אדם אי אפשי: ע"ל האזינו (ע"ד, א). וש"נ. [כ].

לטבביאור ע"פ שחורה אני: לקמן שה"ש י, ב.

מוע"פ שימני כחותם: לקמן שה"ש מו, ב.

מאסד"ה ראה ריח בני: תו"א כא, א.

מבריח בגדיו ריח בוגדיו: ב"ר (פס"ה [כב וברש"י שם]). ובילקוט ר' (קטו). וע' סנהדרין (לז, א). וכ"ה במדרש אגדה פ' תולדות א"ת בגדיו אלא בוגדיו. [כ].

מגבד"ה וישלח יעקב: תו"א כד, ג.

מדבביאור ע"פ כי תצא: לעיל לו, ד.

מהוהקימותי לך בית נאמן: ש"א כא, כח.

מולא גבה לבי גו' ודוממתי: תהלים קלא, א-ב.

מזתחת אשר לא עבדת בשמחה: דברים כח, מז.

מחע"פ ושאבתם מים בששון: לעיל עט, ד ואילך.

מטמזמור שיר שהוא נראה כפל ענין כמ"ש באלשיך: תהלים ל, א.

נויהי ביתך כבית פרץ: רות ד, יב.

נאכינה הולדת הולד לבחי' בית: באוה"ת משפטים ע' א'רצז מציין לכאן ע"ש.

נבבני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא: מו"ק כח, א. ראה ביאוה"ז לכ"ק אדה"א יא, ב.

נגיזל מים כו': במדבר כד, ז.

נדונוזלים מן לבנון: שה"ש ד, טו.

נהוהתקין לו ממנו בנין עדי עד: ברכת נשואין.

נובד"ה וזאת המצוה: ראה לעיל י, א.

נזכי לא באתם עד עתה אל המנוחה: דברים יב, ט.

נחמנוחה זו בנין שילה: זבחים קטו, א.

נטשבין בנין המשכן לבין בנין שילה: קטע בסה"מ תרל"ג ע' ער ואילך. ראה לקו"ש ח"ד ע' 1260. ובהנסמן בספר הערכים-חב"דכרך א' ע' מא ואילך.

סובבנין שילה היו היריעות מאבנים דוקא: בהנחת הר"פ ע' פא: ”רק שהחליפו הקרשים שבמשכן על אבנים". ועל זה העיר כ"ק אדמו"ר שם (בע' קצג): ”נוסחא מתוקנת לגבי הנוסח בלקו"ת. ראה שם ובהגהות אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע שבסוף הספר" — הנדפס לעיל יח, ג.

סאהיריעות שבשילה שהיו מאבנים: ראה שם.

סבע"פ ויגש אליו יהודה: תו"א מג, ג.

סגע"פ שימני כחותם: לקמן שה"ש.

סדולכן אמרז"ל על כורש שהחמיץ: ראה אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תמד.
ר"ה ג, ב ואילך. וע' לעיל ח' ויקרא (יג, ג) [כ].

סהעצי שטים עומדים: שמות כו, טו.

סושרפים . . עומדים ממעל לו: ישעי' ו, ב.

סזהרמ"ח תיבין שבק"ש נק' רמ"ח אבנים: ראה ת"ז תי' מב.

סחויקח מאבני המקום . . וישם אותה מצבה: בראשית כח, יא. יח.

סטשמן משחת קודש בחי' חכמה עילאה: שמות ל, כה. מא"א ש, מח.

עאבן מאסו הבונים היתה לראש פינה: תהלים קיח, כב.

עאמל' נק' בחי' אבן: ראה אוה"ת פ' ויחי כרך ב שצד, ב. וראה בד"ה וישלח תרע"ג.

עבשתי אבנים כו': ס"י פ"ד, מט"ז.

עגאולי אבנה ממנה: בראשית טז, ב.

עדאולי אבנה גם אנכי ממנה: ראה שם ל, ג.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org