מראי מקומות הערות וציונים, נצבים, דף מ״ה

אועמ"ש בפסוק שיר השירים: לקמן שה"ש א, ב. ראה אוה"ת פ' ברכה ע' א'תתסט.

במשפט לאלקי יעקב: תהלים פא, ה.

גויהי בישורון מלך: דברים לג, ה.

דוכמ"ש במ"א: ראה אוה"ת פ' ברכה ע' א'תתעב.

הבזהר שמות (דף ט"ז ע"ב): נזכר גם לעיל מד, א. ובאוה"ת פ' ברכה ע' א'תתעב ”ע"פ עד שהמלך במסיבו, מלך דא קוב"ה, הה"ד כה אמר ה' מלך ישראל, וכתיב ויהי בישורון מלך" וכ"ה שם בכרך ה ע' ב'קסג.

ווגם ישורון לשון שיר: ראה אוה"ת פ' ברכה ע' א'תתנג. א'תתסט.

זרחק ממנו בעונינו: נוסח סדר סליחות.

חושקל בפלס הרים: ישעי' מ, יב.

טב' בחינות הם הרים וגבעות: ראה בד"ה ברוך הגומל — תשמ"ה.

ירמ"ח פיקודין הם רמ"ח אברים דמלכא: ראה ת"ז תי' ל.

יאת"ת כנגד כולם: פאה רפ"א.

יבבאברים הפנימים שנקיבתן במשהו: ראה חולין רפ"ג.

יגבד"ה השמים כסאי: תו"א ד, א.

ידבד"ה רני ושמחי: תו"א לז, א.

טודאורייתא מחכ' נפקת: זח"ב קכא, א. וראה ג"כ שם פה, א. זח"ג פא, א.

טזתשובה מעומקא דליבא: ראה אוה"ת נ"ך כרך א א'שסח.

יזוזהו פי' ענין פלס פי' שהוא המשקל של עץ: מובא באוה"ת נ"ך כרך א ע' שסח.

יחס"פ תרומה (דקע"ה סע"ב): מובא גם לעיל בפ' בחקותי מח, ג.

יטובמא"א פי' פלס הוא בינה: אות פ' סנ"ג.

כהובא בספר עה"כ: לבעל סדר הדורות ערך פלס.

כאהרים הגבוהים ליעלים: תהלים קד, יח.

כבשופר של ר"ה של יעל פשוט: ע"פ המשנה ר"ה כו, ב. זח"ג צב, ב. (הערות וציונים מכ"ק אדמו"ר ללקו"ת כאן — נדפס לעיל בהוספות).
בלקו"ש חל"ב ע' 135 מבאר אף שלהלכה אינו כן אלא ”כל סברא ודיעה בתורה יש לה מסקנא גם בנוגע לעבודה רוחנית — וענין זה שבה אפשר (ולפעמים גם צריכים) לקיים גם אם בנוגע למעשה אין הלכה כמותו" — ובהערה 18 שם ”שלכן מצינו בתורת החסידות ביאורים (בנוגע לעבודה בפועל) לפי דיעות שנדחו להלכה . . ”שופר של ר"ה של יעל פשוט" שלהלכה (רמב"ם ריש הל' שופר. טושו"ע ואדה"ז או"ח ר"ס תקפו) אינו כן".

כגכי שופר של ר"ה של יעל פשוט . . ופשוט דכל מאי דפשיט ליבי' טפי עדיף: ”והנה הוא היפך פס"ד ששופר שר"ה הוא של אילים (ראה גם בלקו"ת ד"ה יו"ט שר"ה פ"ג שמפרש הענין דשופר של איל דוקא) וכפופים דכל כמה דכפיף שפיר טפי, אלא שלפ"ד רוב הפוסקים בדיעבד כשר בפשוט, ולהרמב"ם גם בדיעבד פסול, — ולהעיר משל"ה סוף מס' ר"ה הביאור ע"ד המוסר". — לקו"ש חכ"ט ע' 475.

כדדכל מאי דפשיט ליבי' טפי עדיף: שם בגמרא ר"ה.

כהבעבר הנהר ישבו אבותיכם: יהושע כד, ב.

כוונהר הוא היוצא מעדן: ראה בראשית ב, י.

כזבד"ה ביום שמיני עצרת: לקמן שמע"צ פג, א.

כח(ב) והיינו כדי: מרמז לפי' הרמב"ן שגם הוא מפרש כן — לקו"ש ח"ט ע' 466.

כטוזהו ענין מלכיות: קיצור זה מובא ביהל אור קאפיטל פא (ע' רצג).

לשהוא בחי' תשובה עילאה: ביהל אור שם נוסף: לך אמר לבי.

לאוזהו ענין אש אוכלה הוא: ראה יהל אור שם.

לבכי המצוה: בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתעו נדפס הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי. ביאורים נדפסו שם ע' תתעו. תתקלה ובתוס' הגהות כו' באוה"ת נצבים ע' א'רכט. סה"מ תרכ"ו ע' רעח. סה"מ תרל"ח (לא נדפס לע"ע). בסה"מ תקס"ה שם קיצורים למאמר זה מכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.
הערות למאמר זה נדפסו באוה"ת נצבים ע' א'רכה.
ראה דרך מצותיך מצות וידוי תשובה.
המאמר בארוכה במאמרי אדה"א נצבים ע' תשעו.

לגכי המצוה הזאת . . ולא רחוקה: דברים ל, יא.

לדמצות הוי': ראה שלח טו, לט.

להכל המצות נק' בשם מצות ה': בסה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתעו מוסיף: ”וכמ"ש וזכרתם את כל מצות ה'". ובדרך מצותיך מצות וידוי תשובה מבאר ”לפי שכל ענינם הוא המשכות וגילוי אוא"ס בשם ה'". ע"ש.

לורמ"ח מ"ע הן רמ"ח אברים דמלכא: מובא בתניא רפכ"ג בשם התקונים. ובאגה"ת רפ"א בשם הזוהר. וראה ת"ז ת"ל (עד, סע"א). זח"א קע, ב. זח"ב קיח, א.

לזאנכי ה' אלקיך: שמות כ, ב.

לחולכאורה אינו מובן: מובא באוה"ת ואתחנן ע' שעח.

לטאנכי מי שאנכי: ראה לעיל פינחס פ, ב. וש"נ.

מלית מח' תפיסא בי' כלל: ראה ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

מאכי לא ראיתם כל תמונה: דברים ד, טו.

מבומחדש בטובו בכי"ת מע"ב: ברכת יוצר.

מגכל ישראל מאמינים בני מאמינים: שבת צז, א.

מדומבשרי אחזה אלו-ה: איוב יט, כו.

מהבפ' ואתחנן בד"ה וידעת היום: לעיל פ' ואתחנן ד, א.

מוהוי' ל' הוה: פרדס ש"א, פ"ט. וראה גינת אגוז (הובא בהק' של"ה, בית ד'). מו"נ ח"א פס"א. טושו"ע או"ח ס"ה. ועוד.

מזככה יעשה איוב כל הימים: איוב א, ה.

מחשלגדולתו אין חקר: תהלים קמה, ג.

מטאלף אלפין כו': דניאל ז, י.

נמן הארץ לרקיע ת"ק שנה: חגיגה יג, א.

נאאני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

נבכי נשגב שמו לבדו: תהלים קמח, יג.

נגוהחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

נדאני ה' הוא שמי: ישעי' מב, ח.

נהכ"ז הוא מפני כי אלקיך אנכי: ראה אוה"ת בראשית כרך ג דף תקנד, א.

נובד"ה רני ושמחי: תו"א לו, ג.

נזוזכרתם את כל מצות ה': במדבר טו, לט.

נחאתם כתיב: סנהדרין צט, ב. ויק"ר לה, א.

נטויעש דוד שם: שמואל-ב ח, יג.

סבזהר ח"ג פ' בחקותי דף קי"ג: נזכר גם לעיל פ' בחקותי מה, ג. פנחס עט, ב.

סאובאגה"ק על פסוק זה: סי ה'.

סבתמים תהי' עם ה' אלקיך: דברים יח, יג.

סגע"י המצות . . תמים ושלם בכל אברי הנפש . . משא"כ אם חיסר מצוה א': ”דלכאורה מכיון שיש תרי"ג אברי נפשו כנגד תרי"ג מצות (ראה אגה"ק סכ"ט בתחילתו), הרי במצב שאא"פ לקיים מצוות מסויימות (כמו בזמן שאין ביהמ"ק קיים, וכיו"ב) נמצא שא"א להאדם להיות ”תמים" בכל אברי נפשו?
וי"ל [נוסף ע"ז שמזה גופא שנמצא במצב שאא"פ לו לקיים מצות אלו ה"ז הוכחה שכבר קיים אותן בגלגול הקודם — ראה אגה"ק שם — הרי] שאז שלימות האברים התלויים במצוא אלו היא ע"י: א) לימוד ”תורת" מצות אלו שעי"ז ”כאילו הקריב כו'". ב) זה גופא שמקיים מצות התורה שלא לעשות מצות אלו במצב שאסור לעשותם (לא להקריב קרבן כו' וכיו"ב) הוא שמירת (דיני) המצוה. ולהעיר מלקו"ש ח"ה ע' 148 הערה 45". — לקו"ש חי"ט ע' 127 הערה 53.

סדבזהר פרשה שלח דקס"ו א': ”פי' תמים תהי' בחי' יסוד ע"י דנטיר ברית ועי"ז תהי' עם ה' אלקיך שהוא המל'". — אוה"ת שופטים ע' תתמג.

סהוברע"מ פ' פנחס דף ר"ל סע"א: הלשון מובא באוה"ת פ' שופטים ע' תתמב.

סותשובה תשוב ה': זח"ג קכב, א.

סזבר"ח פ"א משער התשובה בשם הרמב"ן: דף קכ, ב מדפוס אמשטרדם: ”והרמב"ן ע"ה כתב בביאור התורה [פרשת נצבים עה"פ] שגם פסוק כי המצוה הזאת הוא מדבר על התורה היה ראוי שיאמר כל המצוה אשר אנכי מצוך היום וגו' ואף על פי שאין הקושיא קושיא שהרי פי' כל הפסוקים האלו על התורה שנקראת זאת התורה, מ"מ ע' פנים לתורה, ואפשר ליישבו גם על התשובה לפי כי גם מדת זאת נקראת תשובה, ולדעתי ישוב הפסוק כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו היינו בפיך ודוי דברים שצריך להתוודות ובלבבך קבלת התשובה בלבו ועזיבת החטא לעשותו אם גזל שישיב הגזילה וכיוצא". וראה שם בתחילת פ"ב בענין תשוב ה'.

סחיש מקשים למה מביא מר"ח כו' הרי הרמב"ן לפננו — ומובן בפשטות: הרמב"ן בנדו"ד הוא בפי' עה"ת נוסף ע"ז בר"ח שמביאו בשער התשובה — הלכות ופס"ד התשובה — לקו"ש חי"ד ע' 112.

סטארפא משובתם: הושע יד, ה.

ע(ועמ"ש בד"ה צאינה וראינה: תו"א ז, ד.

עאלמלאות הפגם והחסרון: ראה בדרך מצותיך מצות וידוי תשובה ועוד. לקו"ש ח"ד ע' 1345.

עבממעמקים קראתיך ה': תהלים קל, א.

עגבזהר ח"ב בשלח דס"ג ע"ב: ראה לעיל פ' ראה יח, ג.

עדזה היום תחלת מעשיך: תפלת מוסף דר"ה.

עהצעק לבם: איכה ב, יח.

עוויצעק איש אפרים: שופטים יב, א.

עזוממעמקים . . אין נשמתו שלמה: ראה ביאוה"ז להצ"צ ע' רלד.

עחומבקשי ה' יבינו כל: משלי כח, ה.

עטבבכי יבואו: ירמי' לא, ח.

פמ"ש בכתבי האריז"ל: ע"ל תצא (לו, סע"ג). [כ].

פאבכתבי האריז"ל: ראה מהנ"ע [= מדרש הנעלם] וירא צח, ב. ט"ז באו"ח סרפ"ח סק"ב (בשם ז"ח) — לקו"ש ח"ט ע' 208 בהערה 37.

פבשמי שאינו בוכה בימים נוראים: ראה לעיל לו, ג איתא: כל מי. וראה בלקו"ש ח"ט ע' 209 בהערה בשוה"ג 41: וי"ל שזהו גם הטעם מה שבלקו"ת נצבים (מה, ד) משמיט תיבת ”כל" — כי הבכי' (שמבאר שם [הכוונה לכאן] על ”הפגם והחסרון" אינה שייכת בצדיק. אבל בדרושי ר"ה (נה, ד) ובד"ח שם כותב ”כל כו'", כי הבכי' על מה שהנשמה ”ירדה ממקום כבודה ונתגשמה" (ועד"ז בד"ח שם) שייכות בכולם, — ע"ש, ולעיל לז, ד.

פגבד"ה ביום השמיני שלח: לקמן פו, ד.

פדאנכי אנכי הוא מוחה פשעיך: ישעי' מג, כה. מובא באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתה.

פהב"פ אנכי כנגד ב' מעמקי הלב: ראה גם לקמן סה, ג.

פוובזח"ג קרח דקע"ח ב' ע"פ ועבד הלוי הוא: ראה לעיל פ' קרח נה, ב.

פזאמור ק' ע"ב: ”יום הכפורים הוא, יום כפור מבעי ליה, מאן יום הכפורים אלא בגין דתרי נהורין נהרין כחד". וראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתה.

פחהאזינו דר"צ ע"א: ”פי' הוא שאחר ב"פ אנכי היינו א"א כמ"ש באדר"ז דר"צ ע"א" — אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתו.

פטתרומה דקע"ז ב': ”הוא אקרי מאן דסתים ולא שכיח כו' יהי' לעתיד בבחי' זה שהוא בחי' התגלות לנוכח" — המשך מים רבים תרל"ו פרק רא.

צנושא עון ועובר על פשע: מיכה ז, יח.

צאנעוץ תחלתן בסופן: ס"י פ"א מ"ז.

צבבזח"ג ויקרא דט"ז ע"א: ראה גם לעיל פ' אחרי כט, א. בלק עה, ב.

צגבהיום לעשותם . . למחר לקבל שכרם: ע"ז ג, א. וש"נ.

צדביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.

צהכי יפליא לנדור נדר: במדבר ו, ב.

צור"ת מילה וס"ת הוי': בת"ז (ב, ב. סה, ב. קלא, א). [כ].

צזועבר לים הוא ג"כ בחי' מקיף: ”ולהעיר שבלקו"ת מבאר שקאי על פנימיות וסתים שבתורה, שע"י נעשה ההתקשרות דפנימיות וסתים שבישראל עם הפנימיות וסתים דקוב"ה" — סה"ש תשנ"ב ע' 17 בשולי הגיליון. ושם מציין לעיין בד"ה כי המצוה הזאת תרד"ע (סה"מ תער"ב-תרע"ו ע' רחצ ואילך).

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org