מראי מקומות הערות וציונים, ראש השנה, דף נ״ח

אשמאלו תחת לראשי: שה"ש ב, ו.

בוהי' ביום ההוא: הנחה אחרת בסה"מ תקע"א ע' ערב בכותרת: ”תורה שנאמרה שבת שלפני ר"ה שנת תקע"א לפ"ק".
הגהות וביאורים למאמר זה באוה"ת ר"ה ע' א'תה. א'תט. שם כרך ה ע' ב'עז (המאמר בשינויים ותוס' הגהות). שם ע' ב'פו. כרך ו ע' ב'תצא. וראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תשפח.
נתבאר גם בד"ה זה — תשכ"ח (נדפס בסה"מ מלוקט ח"ו ע' ג ואילך). תשמ"ב.

גוהי' ביום ההוא יתקע: ישעי' כז, יג.

דדמאי מעליותא דשופר גדול: ראה גם באוה"ת ר"ה ע' ב'עז. ד"ה והיה ביום ההוא תשמ"ב.

הואד' ה' בשופר יתקע: זכרי' ט, יד.

ווקושיא זו מבואר בזהר פ' ואתחנן (דרס"ו ע"ב) וע"ש: ”מה לון ביה אי הוא רב או זעיר כו' ותירץ שההמשכה הוא מבחי' עליונה יותר" — אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תקצג. וראה ביהל אור ע' קמח ושם מפרש ”כי שופר דעכשיו שיעורו רק טפח לפי שמקור ההמשכה מבחי' יו"ד דשם הוי' והיו"ד צמצום כו', אבל לע"ל התגלות כתר עליון שמו הגדול, ועי"ז יהי' עליות המל' ולא בבחי' הנה טפחות כו', כ"א אורך ימים נתת לו וזהו ע"י שופר גדול דוקא". וראה שם ע' תנ עוד פי'.

זויצא פ' ע': ראה לקמן ס, ג.

חענין השתחואה פ' וירא פנ"ו: ראה לקמן סוכות פב, ב ובמ"מ לשם.

טבר"ה אנו אומרים זה היום: בתפלת מוסף.

יולכאורה יש כאן סתירה: ראה ד"ה והי' ביום ההוא — ר"ה תשמ"ב. ד"ה זה היום — כ"ט אלול תשמ"א.

יאואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

יבחדשים לבקרים: איכה ג, כג.

יגפסח שבועות סוכות הם כנגד ג' אבות: זח"ג רנז, ב. טוא"ח סתי"ז. מנורת המאור (לר"י אלנקאוה) ח"ב הל' ר"ח בשם ר' יהודא בן הרא"ש.

ידפסח: וע' ת"ז (קמח, א-ב. [תנ"ח צג, ג-ד]). [כ].

טולושי ועשי עוגות: בראשית יח, ו.

טזחסד דרועא ימינא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

יזמ"ת בקול השופר: שמות יט, טז-יט.

יחאילו של יצחק: טואו"ח סי' תי"ז.

יטויעקב נסה סכתה: בראשית לג, י ז.

כתרין דרועין וגופא: ראה ת"ז בהקדמה שם.

כאויוהכ"פ נק' ג"כ ראש השנה בכתוב: יחזקאל מ, א. נדרים כג, ב תוד"ה ואת. ראה לקמן סד, א ובמ"מ לשם.

כבוכ"כ בפע"ח: שער ר"ה ספ"א.

כגונק' לכך ראש חדש שהוא חיות כללי לחדש: עטרת ראש שער ר"ה ספ"ב. ומרומז גם במשנה (ריש מסכת ר"ה): באחד בניסן ר"ה למלכים ולרגלים — שרגל שבו הוא באמצע החודש (ראה גמרא שם ד, א) (ראה לקו"ש ח"ו ע' 409 הערה 4. שיחות ר"ח שבט תשמ"ו). — משיחת ש"פ עקב תנש"א.

כדאדם נידון בכ"י: ר"ה טז, א.

כהע"פ ויגמול שקדים: לעיל קרח נה, ג.

כוובפ' ראה ע"פ וברכך: ראה אוה"ת פ' ראה ע' תשכב.

כזרק על שנה אחת: ראה לעיל נו, ב.

כחכי אלף שנים בעיניך: תהלים צ, ד. ראה אוה"ת דברים כרך ה ע' ב'פט ואילך.

כטשששה אלפי שנין דהוי עלמא: ר"ה לא, א.

לבתשו' הרשב"א ח"א סס"י ט' ורס"י תכ"ג: ראה לקו"ש חכ"א ע' 450.

לאבר"ה שנק' חג שהחודש מתכסה בו: ר"ה ח, סע"א. לעיל מו, ב.

לבוע"י השופר והתפלות נמשך אור וחיות חדש: ראה בליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק לאגה"ק סי' יד.

לגולכן . . ואעפ"כ הוא גם רק זכרון בלבד ליום ראשון . . באתעלד"ת תליא מילתא: מזה שהוא עכ"פ ”זכרון ליום ראשון", מובן שגם עכשיו ש”באתעדל"ת תליא מילתא" — ענינה של האתעדל"ת הוא שעל ידה נזכר ונתעורר בחי' ”חפץ חסד" שהי' ”ביום ראשון" (ראה בארוכה עט"ר שער ר"ה פ"י). — לקו"ש ח"ט ע' 190.

לדכי חפץ חסד הוא: מיכה ז, יח.

להיש שנה טובה ומתוקה: ראה בלקו"ש ח"ט ע' 370 בשם לקו"י אגרות ע' שיא טובה מצד החסדים, מתוקה מצד הגבורות שנמתקו.

לוויעקוד אברהם את יצחק בנו: בראשית כב, ט.

לזאברהם אוהבי: ישעי' מא, ח.

לחבד"ה ביום השמ"ע: ראה לקמן פב, א ואילך.

לטאמרו לפני מלכיות: ר"ה טז, א.

מכדי שתמליכוני עליכם: ראה לקו"ש ח"ט ע' 220.

מאלכאו"א כפום שיעורא לדילי': זח"ב קג, א-ב.

מבאין לך עשב: ראה ב"ר פ"ו, ו. זח"א רנא, א.

מגוגבוה מעל גבוה שומר: קהלת ה, ז.

מדולכבודי בראתיו יצרתיו: ישעי' מג, ז.

מהאני הוי' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

מועד שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד: פדר"א פ"ג. וראה ג"כ ת"ז תי"ט. וראה הקדמת השל"ה בתחלתה.

מזאנא אמלוך: ע' נשא (כא, ד). וש"נ. [כ].

מחע"פ יביאו לבוש מלכות: תו"א צ, ג.

מטכח הפועל בנפעל: ע' ע"ח ש' ס' אבי"ע (פ"ב) קרוב לסופו. וע' שלח (מז, א). וע' ת"ז (תי"ט) מ, ב. [כ].

נהמלך המרומם לבדו מאז: ברכת יוצר.

נאכי ה' אלקיך אש אוכלה הוא: דברים ד, כד.

נבקמי' . . כלא ממש חשיבא: זח"א יא, ב.

נגוע' בפרדס בעה"כ בערך זכירה: הלשון נעתק באוה"ת פ' יתרו כרך ז ע' ב'תשד ”זכירה ביסוד כי הוא המזכיר כל הדברים". וראה גם באוה"ת ר"ה ע' א'תלז.

נדוע' בזהר בפ' ויקהל (דף רי"ש ע"א): מובן דזכרון הוא ביסוד — אוה"ת יתרו כרך ז ע' ב'תשה. וראה אוה"ת ר"ה ע' א'תלז.

נהובזהר פ' יתרו (דף ע' ע"א): בענין ספר הזכרון ספר דההוא זכרון — אוה"ת יתרו כרך ז ע' ב'תשה. וראה אוה"ת ר"ה ע' א'תלז.

נוובפ' ויצא (דקנ"ט, ע"ב): פי' ברחל זכירה שנמשך מהיסוד בחי' מזלא — אוה"ת בראשית פ' וירא כרך ד תשנב, ב. וראה שם תשנט, א.

נזדבר"ה תוקעים בשל זכרים: ראה ר"ה כו, ב.

נחוע' בזח"א בפ' ויחי . . עלמא דדכורא: אוה"ת ר"ה כרך ה ע' ב'פח. באוה"ת בראשית כרך ו תתשמב, ב מבאר הזהר בארוכה עם הגהות. נזכר גם לעיל בפ' מטות פב, ב.

נטבלב יש חיצוניות ופנימית: ראה לעיל במפתח ענינים מכ"ק אדמו"ר ערך לב. וראה גם תו"א ז, ב.

סלפי שכלו יהולל איש: משלי יב, ח.

סאחיצונית הלב ונק' רצון התחתון שהוא בחי' רעותא דליבא: ראה לעיל פ' בלק סז, ג. וראה גם אוה"ת ר"ה ע' א'שפח.

סבכמ"ש במ"א פי' מ"ש יפה את רעיתי: ראה לקמן שה"ש יג, ד ואילך.

סגוע"פ מי מנה: לעיל פ' בלק סז, ג.

סדמוח שליט על הלב: זח"ג רכד, א. וע' בסש"ב ח"א פי"ב [כ].

סהכידוע שעיקר המזונות הם בלב . . והמוח מקבל חיות מהלב: ראה לקמן שה"ש לג, ד. אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תקיח. פ' ואתחנן ע' רכא.

סוצור לבבי: תהלים עג, כה.

סזצעק לבם אל ה': איכה ב, יח.

סחבזח"ב פ' שמות די"ט סע"ב ודף כ' ע"א ובפרדס בעה"כ ערך צעקה: נזכר גם לעיל מד, ב וש"נ.

סטמאור פני מלך חיים: משלי טז, טו.

עבע"ת בחילא יתיר: זח"א קכט, ב.

עאשאין צ"ג יכולים לעמוד במקומם: ברכות לד, ב.

עבלאתבא צדיקייא בתיובתא: זח"ג (קנג, ב). ועל"ק שה"ש (נ, סע"ב). [כ].

עגנהנים מזיו השכינה: ברכות יז, א.

עדדע את אלקי: דה"א כח, ט.

עהוכמארז"ל: ער"ח ש' התשובה (פ"ד) עיקר התשו' בכל לבבו (קלא, א). ושם (ספ"ז) מירוש' פ"ב תענית עה"פ וקרעו לבבכם אם קרעתם לבבכם בתשובה אין אתם קורעים בגדיכם כו', יעו"ש. [כ].

עומוטב דלדייני': חגיגה טו, ב.

עזיפה שעה אחת בתשובה: אבות פ"ד, מי"ז.

עחגנוחי גנח . . וילולי יליל: ר"ה לג, ב.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org