מראי מקומות הערות וציונים, קרח, דף נ״ה

אוכמ"ש . . א"ת שושנים: על"ק פ' ראה (לג, ד). וש"נ. [כ].

בנושא עון: שמות לד, ד.

גוזהו שאמרו: ע"ל פ' אמור (לד, ב). וש"נ. [כ].

דבמב"ש ש"ג . . בענין רישא תנינא: ראה אוה"ת נצבים ע' א'רעו.

הבביאור ע"פ שוש אשיש: לקמן פ' נצבים מט, ד.

וסד"ה כי ההרים ימושו: לקמן פ' תצא מא, א.

זסד"ה את שבתותי תשמרו: לקו"ת בהר מד, ד.

חבד"ה שרי אשתך: תו"א יג, ב.

טע"פ מאמר הזהר . . פ' אחרי דע"ט: ביאה"ז לאדה"א עו, ג ואילך. ביאה"ז להצ"צ

יע"פ טוב לחסות: לקמן שמע"צ צא, א.

יאואמר ביום ההוא הנה: ישעי' כה, ט.

יבשהמשכנו אותו בבחי' קוין: ראה גם לקמן שה"ש נ, ב. תו"א סג, ד.

יגתורה עבודה וגמ"ח: אבות א, ב.

ידבשהש"ר רבה: ה, ג.

טובמ"א בפ' ויקרא גבי ענין העבודה ומצות תלמוד תורה: כן מצויין בכמה מקומות והכוונה לביאור דלא תשבית.

טזובמ"א אמרו: הובא בהקדמה של ספר חרדים ברישא ”פתחו לי כחודה של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם" יעו"ש. ועל"ק שה"ש (כד, ב). ובואתחנן (ד, א). וע"ע ר"פ בהר סופ"א. [כ].

יזבן פורת יוסף: בראשית מט, כב.

יחפורת אותיות תופר: ראה לקמן פ' ראה כד, א.

יטברבות סדר לך לך ס"פ מ"ג: ”אתה אמרת אם מחוט כו' חייך שאני נותן לבניך מצות ציצית המד"א ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת ומתרגמינן חוטא דתכלתא עכ"ל — אוה"ת בראשית כרך-ד דף תשד, ב.
”והכוונה כי שורש ההמשכה שע"י חוטי הציצית נמשך מהקו וחוט דאוא"ס והוא בחי' השערות" — אוה"ת נ"ך-ב ע' תשע.

כע' בזהר חלק א' ויגש (דר"ז ע"ב) . . ובפי' הרמ"ז שם: ”ות"ח דהא בליליא מאן דמשבח למארי' בתושבחתא דאורייתא כדין אתתקף בתקיפו ביממא מסטרא דימינא (ע' בת"א בד"ה רני ושמחי שע"י רננא ברמשא יבוא לבחי' שמחה בצפרא, והו"ע המשכת חוט של חסד כו') דהא חוטא חד נפקא מסטרא דימינא, וכ' הרמ"ז שם וז"ל איתא בדברי הרב זלה"ה שחוט של חסד ה"ס שליש אחד של חסד שהוא כ"ד גימטריא חוט עם הכולל (...) וזה החסד תופר ומחבר כל העולמות" — אוה"ת בראשית כרך-ד דף תשד, ב. וראה גם אוה"ת מגילת אסתר ע' א'רעח. ובהוצאת תש"נ ע' יח. וראה גם ביהל אור ע' קעא שזהו ע"ד שנתבאר בד"ה בהעלותך את הנרות ההפרש בין אהבה דאברהם ובין אה"ר דאהרן ע"ש. ”והרמ"ז . . חוט עם הכולל, ור"ל חסד גימט' ע"ב ונחלק לג' שלישין" — אוה"ת נ"ך-ב ע' תשע.

כאח"ב תרומה קמ"ט א': ”פי' ענין יומם יצוה ה' חסדו כו' שארז"ל כל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום, שהוא חוט והמשכה מאור שנברא ביום ראשון כו' שגנזו הקב"ה לע"ל, רק מ"מ הארה מאיר ממנו על הנ"ל" — אוה"ת בראשית כרך-ד דף תשד, א.
”תרומה דקמ"ט ע"א פי' יומם יצוה ה' חסדו שהוא חוט של חסד מבחי' אור הגנוז שממנו נמשך ההארה על העוסק בתורה כו'" — יהל אור ע' קסח.

כבחלק ג' ויקרא כ"ג ב': ”כד נהר יממא אתער אברהם בההוא חוטא דילי' דכתיב בי' אם מחוט ועד שרוך נעל כו' והיינו להיות נמשך החוט הנ"ל בבחי' נעל שהוא הפרסא שבין אצילות לבריאה" — אוה"ת מגילת אסתר ע' ב'רעח (ובהוצאת תש"נ ע' יח).

כגכ"ה סע"א ע"ב: ”לקבלא חד חוטא דחסד ומאי איהו חוטא דאברהם דהוא קני לי' דכתיב אם מחוט, פי' המק"מ נ"ב חוט היורד דרך השדרה מחוט שבמוח" — אוה"ת בראשית כרך-ד דף תשד, ב.

כדובפ' אחרי (דס"ד סע"ב) ובמק"מ שם: ”כד אתער בקר כו' ומלכא משיך מיני' חד חוטא דברכאן ופריס על מטרוניתא ועל אינון כו' דמשתדלי באורייתא בלילא כו' לפי שהם המחברים [בכת"י ב' ”מתחברים"] לילה ויום שהם מטרוניתא ומלכא, ובמק"מ חוטא דברכאן נ"ב כי הוא היורד דרך החוט עכ"ל" — אוה"ת בראשית כרך-ד דף תשד, ב.

כהוע' בפ' נשא (קל"ד ע"א) האי חוטא יקירא קדישא כו': ”הכל תלוי במזל כו' האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין בי' אקרי מזל כו' ותאנא הכל תלוי במזל דאיהו האי חוטא יקירא קדישא דכל שערין תליין בי' כו' עכ"ל הרי המשיל המשכת השערות לבחי' חוט . . וענין האי חוטא יקירא קדישא דכל שערי דדיקנא תליין בי', היינו כמ"ש בזהר תרומה דף קל"ב בענין תליסר מכילין דרחמי, אינון תריסר רזא דרתיכא קדישא דנפקין מחד דשריא עלייהו. וכ' המק"מ וז"ל זה יובן במ"ש הרב שנוצר חסד הוא כולל כולם כו' עכ"ל" — אוה"ת נ"ך-ב ע' תשסט. וראה גם ביאה"ז להצ"צ-ב ע' תתקט.
”ושם פי' ג"כ . . נק' חוטא יקירא קדישא, דהיינו כמו דוגמת הקו"ח שנמשך מאור א"ס לאחר הצימצום" — אוה"ת פ' האזינו ע' א'תרמו.

כובת"א סד"ה ויהי מקץ: לב, ב ”שהוא אהבה עליונה הבאה עליו מלמעלה כו' אהבה בתענוגים ובד"ה חכלילי עינים פי' דאהבה בתענוגים היא למעלה מאה"ר הבאה משם מ"ה כי באה משם ע"ב בחי' טעמים כו' ולכן נק' חוט של חסד כי חסד חשבון ע"ב" — אוה"ת בראשית כרך-ד דף תשד, א. ובענין הגמרא דחגיגה ראה גם יהל אור ע' קסו ובאוה"ת נ"ך-ב ע' תתסא-ב ”שהוא בעבודה המשכת אהבה רבה בנפש אהבה בתענוגים".

כזבקר ויודע ה': במדבר טז, ה.

כחובפ' בלק (דף ר"ד ע"ב): ראה ביאה"ז לאדה"א דף קט, א ואילך.

כטכסות לילה פטור מן הציצית: מנחות מג, א. טושו"ע או"ח סי' יח.

לועבד הלוי הוא: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ג ח"א ע' רט. והנחת אדה"א שם ע' רלו. וראה גם סה"מ תקס"ו ע' שצ. ס' מאמרים הקצרים ע' פו. ביאוה"ז צד, ב.

לאועבד הלוי הוא: במדבר יח, כג.

לבכמ"ש בזהר שכל עבודת הלוים: ח"ג קעח, ב.

לגהוא שהוא בינה: ראה אוה"ת במדבר-ו ע' א'תתנה.

לדבד"ה מצה זו: לעיל פ' צו יא, ד ואילך.

להחכמה שהוא בחי' כח מ"ה: הקדמת ת"ז בתחלתה. ובכ"מ.

לוונחנו מה: שמות טז, ז.

לזוהחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

לחלהנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

לטכי אם לבינה תקרא: שם ב, ג.

מואם רץ לבך שוב לאחד: ת"ז בהקדמה (ז, א).

מאחכמה מוחא ובינה ליבא: שם (פתח אלי').

מבולית מחשבה תפיסא ביה כלל: שם.
בד"ה ביום השמע"צ לקמן דרושים לשמע"צ פה, ב.

מגבד"ה והי' לכם לציצית: לעיל פ' שלח מד, ב.

מדבד"ה צאינה וראינה: לקמן שה"ש כד, ד.

מהבביאור ע"פ והי' מספר בנ"י: לעיל פ' במדבר ו, ד.

מוהללוהו בתקע שופר . . ומחול: תהלים קנ, ג-ד.

מזהוא עשנו: תהלים ק, ג.

מחוהנה פרח: ראה גם דרמ"צ מצות ברכת כהנים (קיב, א). ובהנסמן בספר הערכים-חב"ד כרך ב' ע' כה ואילך.
ראה להלן ברשימת הכתבי-יד אודות זמן אמירת מאמר זה.
כמה ענינים מהמאמר נתבארו בד"ה והנה פרח תשל"ג (סה"מ מלוקט ח"ד ע' רצא ואילך).
ראה ד"ה והנה פרח מטה אהרן תשמ"ה כמה ביאורים למאמר זה. לקו"ש חל"ג ע' 196.

מטוהנה פרח מטה אהרן: במדבר יז, כג.

נוע' ברבות ס"פ קרח: ראה סה"מ תרכ"ז ע' סד.

נאוכמ"ש ברבות סוף קהלת: נעתק בסה"מ תרכ"ז ע' סז עם הוספות וביאורים.
בלקו"ש חכ"ג ע' 117 מציין שכ"ה עד"ז בירושלמי תענית פ"ד ה"ה. וראה שם הערה 34 ע"ש.

נבמשעה שהוא מציץ: ברבות שם: משעת שיניץ.

נגכמ"ש בירמי' סי' א מקל שקד: וראה מפרשים שם.

נדכי שקד אני על דברי לעשותו: ”ויש לומר שהכוונה בהוספה זו היא לרמז דהמהירות שבשקדים הוא ענינים וכידוע ששמו של דבר מורה על ענינו" — סה"מ מלוקט שם.

נהוזהו רמז על הכהונה: ”כי ההשפעות הנמשכות ע"י אהרן . . הן במהירות.

נוידוע הקושיא . . עיקר דינו של אדם הוא בר"ה: ראה גם בדרך מצותיך מצות תגלחת מצורע דף קו, א. עטרת ראש בתחלתו פרק ג. קונטרס ומעין מאמר יח. קונטרס חנוך לנער ע' 46 ואילך. לקו"ש ח"ט ע' 375-378. ד"ה והנה פרח מטה אהרן — תשמ"א.

נזבר"ה ויוה"כ: ראה ביצה טו, א. קונטרס ומעין סוף מאמר יז ואילך.

נחוכנודע מענין ואנכי עפר ואפר: בראשית יח, כז. אגה"ק סט"ו. וראה סה"מ תש"ג ע' 23. ועוד.

נטבד"ה פתח אליהו: תו"א דף יג, ד ואילך.

סוסד"ה מזוזה מימין: תו"א דף מב, ב ואילך.

סאובד"ה מראיהם ומעשיהם: תו"א דף סט, ג.

סבובד"ה קחו מאתכם תרומה: תו"א דף פט, א.

סגאדם נידון בכ"י: ר"ה טז, א.

סדגם לר' יוסי ור"נ עיקר הדין בר"ה: ”וכן לאידך, שגם לרבנן דפליגי אר' יוסי (ר"ה שם), יש דין בכל יום — שלכן מבקשים בכל יום הבקשות שבשמו"ע. וראה בארוכה בקונטרס ומעין מאמר כ ואילך. וראה שם מאמר כב בסופו, דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. וראה לקו"ש ח"ט ע' 375 ואילך" — סה"מ מלוקט שם הערה 11.

סהלפי מעשיו היום: ראה דרך מצותיך מצות תגלחת מצורע. קונטרס ומעין מאמר יז ואילך. ובהנסמן לעיל בקטע המתחיל: ידוע הקושיא.

סוכי חק לישראל: תהלים פא, ה.

סזעיני ה"א בה: דברים יא, יב.

סחבע"מ מאמר חקור דין: #ERROR!

סטויאמר בניהו: מ"א (א, לו) לפנינו אי' ויען ולא ויאמר. [כ].

עכהנים הנושאים את ידיהם: סוטה לח, א. טושו"ע או"ח סקכ"ח, יב.

עאועד"ז י"ל פי' הפסוק השולח אמרתו: תהלים קמז, טו. וראה בד"ה כה תברכו — תשמ"ז.

עבבד"ה עד דלא ידעי: תו"א צה, ד.

עגהמשכת החסד שע"י אהרן נמשך במהירות באין מעכב ומונע: ”משא"כ בתפלה בכלל — ה"ז בקשה של אדם המתפלל (מלמטה למעלה) לפעול רצון חדש למעלה, ואין ודאות שתתמלא הבקשה, ואילו ברכה (מלמעלה למטה) היא בלשון ציווי (או בלשון הבטחה), שבודאי נמשכת ההמשכה. ובברכת כהנים ב' המעלות (ראה אוה"ת נשא ע' ער ואילך, ד"ה כה תברכו תרכ"ו, תרנ"ד. ד"ה ארישב"ל תרכ"ט. לקו"ש ח"י ע' 41)" — לקו"ש חל"ט ע' 378 הערה 25.

עדיברכך ה' וישמרך: במדבר ו, כד.

עהוארז"ל יברכך בממון . . וישמרך מן המזיקים: ”דלכאורה אינו מובן, הרי בדרשת רז"ל הנ"ל מבואר רק מהי ההמשכה (ברכה בממון ובבנים ושמירה מן המזיקים), ובלקו"ת מביא דרשה זו לענין שההמשכה היא במהירות, ויש לומר הביאור בזה, דיברכך בממון ובבנים מורה על ריבוי ההשפעה שההשפעה היא בכל הענינים דבני חיי ומזוני [דביברכך בממון נכלל גם הברכה על חיי, דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב], וענין וישמרך מן המזיקין מורה שההמשכת ההשפעה היא למטה מטה ביותר, אפילו למקום שצריך למשירה מן המזיקין" — סה"מ מלוקט שם ע' רצה.

עוע"פ בהעלותך: לעיל פ' בהעלותך ל, א.

עזוע"פ ועשית בגדי קדש: תו"א פב, א ואילך.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org