אעילה — ומבואר למעלה: פ"ב. [כ].
בשער באשה ערוה: ברכות כד, א.
גהוזהרו הלוים: במדבר ח, ז.
דסד"ה ויקח קרח: לקמן קרח נד, ד.
הובד"ה כי תצא: לקמן כי תצא לז, ב.
וובד"ה שרי אשתך: תו"א יג, ב.
זבשם התיקונים: ע' ת"ע קכד, א. וע' ריש תי"ג. ושם תי"ח לב, ב. והעיקר קמד, א-ב. [כ].
חשערך כעדר . . מהר גלעד: שה"ש ד, א.
טעד הגל הזה: בראשית לא, נב.
יצדיקים נדמה להם כהר: סוכה נב, א. זח"א קצ, ב.
יאועמך כולם צדיקים: ישעי' ס, כא.
יבבד"ה והבדילה הפרוכת: תו"א יב, ג.
יגכי יפליא להזיר: במדבר ו, ב.
ידנזיר עולה למקום גבוה: ראה לקו"ש חי"ח ע' 74.
טושבעולם הבריאה . . בחי' חב"ד: ת"ז ת"ו.
טזהנשמות — וכנז"ל: פ"ג. [כ].
יזולית מחשבה תפיסא בי': ת"ז בהקדמה.
יחוארא את אד': ישעי' ו, א.
יטופי' שם אד' הוא מדת מל' ית': ראה שו"ע או"ח ס"ה. ראה תניא ח"ב פ"ז. ובארוכה באוה"ת שבת שובה ע' א'תפג.
כהראהו קשר של תפילין: ברכות ז, א. מנחות לה, ב. זח"ב רל, א. רש"י שמות לג, כג.
כאאתה גבור לעולם: נוסח תפלת שמו"ע. וראה ברכות לג, א.
כבאנת אשתמודע אדון על כולא: ת"ז בהקדמה.
כג(וע' במק"מ . . אדנ"י): (וז"ש אלי' אנת אשתמודע אדון על כולא ונזכר ג"כ עלת על כולא, כי מבחי' ממכ"ע שייך ענין השתלשלות עו"ע משא"כ מבחי' סוכ"ע וזהו"ע עלת העלות וסבת הסבות שהם בבחי' ממכ"ע וסוכ"ע כמ"ש במ"א ועז"א שרפים כו', כ"ה בהכת"י שתח"י, ועד תי' בחי' ממכ"ע [שבשורה שהוא] מוקפים שם, ומ"ש כאן וע' במק"מ לי'[תא] בהכת"י [כ]. מובא בד"ה בריח התיכון תער"ב (נדפס בסה"מ מלוקט ח"ב ע' קעט).
כדוע"ז אמר שרפים . . תשוקתם: צ"ל האיך השרפים עומדים ממעל לו הוא שם אד' שנאמר תחלה, כן הקשה הבעש"ט ז"ל, ותי' לפי שמח' ורצונם בהשגתם הוא בבחי' קדוש ומובדל שזהו למעלה משם אד' לכן ה"ה כאלו עומדים שם, ומזה יתבונן האדם להיות זהיר במח' ורצונותיו כו' (מים רבים תרל"ו פקי"ג. עיי"ש).
כהבד"ה שחורה אני ונאוה: לקו"ת שה"ש ד, ג ואילך.
כווהנה האדם: בהכת"י שלפננו כאן מתחלת הפ' [סעיף] ה', ומדוייק יותר. [כ].
כזהאדם עולם קטן: נסמן לקמן במדבר ה, א.
כחנעשה אדם: בראשית א, כו.
כטלאסתכלא ביקרא דמלכא: ראה זח"א לח, א-ב. קצט, א. זח"ב רמז, ב.
לגחלים עוממות: פסחים כז, א. עה, ב. [כ].
לאנכספה וגם כלתה נפשי: תהלים פד, ג.
לבולעבדו בכל לבבכם: דברים יא, ג.
לגעבודה שבלב זו תפלה: תענית ב, א.
לדבד"ה ה' לי בעוזרי: לקו"ת שמע"צ פח, ד.
להבד"ה צאינה וראינה: לקו"ת שה"ש כא, ב ואילך. ”בפי' שאו ידיכם קדש וברכו את ה' היינו בז"א שנק' קדוש בוא"ו יאיר בו מבחי' ע"ק המאיר בבינה והוא הנק' קדש" — אוה"ת ויקרא-ג ע' תתלו.
לושאו ידיכם קדש וברכו: תהלים קלד, ב.
לזסעי' ז: ראה ד"ה ונקדשתי תשמ"ז.
לח(ועמ"ש . . אש כו'): ”[המוסגר לי' בכת"י ובמקומו] ושתהי' נפשם כמו שהוא, ותהי' עכ"פ מקושרת ומדובקת ביוצרה והיינו ע"י שידבק חב"ד שלהם בחב"ד המתגלה מא"ס ב"ה [שורה המתחלת] ובאדם כו' כ"ה בהכת"י שם". [כ].
לטע"פ אז ישיר משה: תו"א סב, ב.
מברוך אתה . . מן העולם ועד העולם: ראה דברי הימים-א כט, י. תהלים קו, מח.
מאוראו כל בשר: ישעי' מ, ה.
מבאתה הוא ה' לבדך: נחמי' ט, ו.
מגהפך ים ליבשה: תהלים סו, ו.
מדבכל נפשך אפי' נוטל את נפשך: ברכות סא, ב.
מהמצות בכל נפשך אפי' . . ממנין המצות: סנהדרין עד, א. סה"מ מ"ע ט.
מו(שורה מצות): מן תי' וע' ברע"מ לי' בהכת"י עד פ"ז. [כ].
מזשלהיות יחוד או"א . . במס"נ: ראה פע"ח שער הק"ש פי"ב. להלן לג, ד: מ"ש בע"ח. וש"נ.
מחבבחי' ו' ואח"כ: [ו'] מת"ת דאימא נעשה כתר לז"א ואח"כ כו' כצ"ל. [כ].
מטברכו ה' מלאכיו גו' כל צבאיו: תהלים קג, כ-כא.
נואף שהתורה: בכת"י שלפננו משונה מכאן עד סוף הפ'. [כ].
נאהתורה קדמה אלפים שנה לעולם: ב"ר ח, ב.
Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org
יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־RebbeHub