מראי מקומות הערות וציונים, מסעי, דף צ״ו

אנק' תורת אמת: מלאכי ב, ו.

בישראל עלו במחשבה: ב"ר רפ"א.

גכי לא על הלחם לבדו: דברים ח, ג.

דלחם גימטריא מזלא: ע' לעיל ויקרא (ו, ג). וגם במאו"א ע' לחם וע' מזלא. ובפ' שלח (מו, ג) מכתהאריז"ל. [כ]. הנסמן במאמרי אדה"ז — פרשיות לע' תקפא.

הבד"ה אם בחקתי: לקו"ת פ' בחקותי בתחלתו.

וחרות על הלוחות: שמות לב, טז.

זואפשר ג"כ לומר: ראה ד"ה בסוכות תשבו תרס"ד.

חבביאור ע"פ את שבתותי תשמרו: לקו"ת פ' בהר מד, ב.

טענין נחלת יעקב: בכת"י 1101 (חלק ממאמרי הלקו"ת בגוכי"ק אדהצ"צ) רשום מאמר זה בין דרושי ראש השנה אחר ד"ה לה"ע הפסוק מי אל כמוך (בלקו"ת דרושים לר"ה ס, ד).

ינחלת יעקב: ישעי' נח, יד.

יאויתן לך מטל השמים: בראשית כז, כח.

יבוע"ש דפ"ח ב' . . ונתבאר זה במ"א: סידור עם דא"ח קצט, ד ואילך. ונזכר גם באוה"ת בראשית-א דף סב, ב ומציין שענין הזהר ”ומרומז בגמרא פרק כל כתבי דקי"ח סע"א".

יגסד"ה האזינו השמים: לקו"ת האזינו עג, ב.

ידנחלת יעקב . . בלי מצרים: ע' שבת [קיח, א-ב). [כ].

טובפרדס ערך נחלה: ”שהבינה נק' נחלה בלי מצרים שהיא למעלה מבחי' גבולים, ועמ"ש בלקו"ת ס"פ מסעי בד"ה ענין נחלת יעקב" — יהל אור ע' תרמא.

טזבד"ה מזמור שיר חנוכת הבית: לקו"ת ברכה צט, ד.

יזבביאור ע"פ כי תצא: לקו"ת פ' תצא לו, ד.

יחבביאור ע"פ אלה פקודי: לקו"ת פקודי ז, א.

יטותבואי בעדי עדיים: יחזקאל טז, ז.

כבד"ה ראה אנכי: לקו"ת פ' ראה יח, א ואילך. ראה קו"א לתניא ד"ה וצדקה כנחל איתן.

כאבזח"ג פ' חקת דקפ"א א': ראה גם תו"א יח, ד.

כבלשארית נחלתו: מיכה ז, יח.

כגלמי שמשים עצמו כשיריים: ר"ה יז, ב. וראה בהנסמן להלן ר"ה ס, סע"ד (בפנים).

כדתשובה קדמה לעולם: ב"ר א, ד.

כההמרומם ומתנשא מימות עולם: ברכת יוצר.

כובזהר נח דס"ט ב': הלשון נעתק ביהל אור ע' שמב.

כזבשוא גליו אתה תשבחם: תהלים פט, י.

כחואת ובנייך תחיי בנותר: מלכים-ב ד, ז.

כטואמרז"ל עד שיחיו המתים: ב"ר (ספל"ה). ובילקוט מ"ב תחלת ר' רכח. [כ].

לאז תתענג על ה': ישעי' נח, יד.

לאוהי' שארית יעקב: מיכה ה, ו.

לבמי א-ל כמוך: שם ז, יח.

לגאיתא במדרש תהלים: הגהות אחדות באוה"ת מסעי ע' א'תטז.
וראה ד"ה אחת שאלתי בסה"מ תקס"ג ח"ב ע' תשד ואילך. אוה"ת עקב ע' תקעח. שם ע' תקפג ואילך. יהל אור עה"פ. ד"ה אני לדודי תרכ"ט. ד"ה ועתה ישראל — תשל"ז (סה"מ מלוקט ח"ב).

לדוהובא בילקוט: עה"פ רמז תשו.

להאחת שאלתי: תהלים כז, ד.

לובתחלה אתה אומר . . ולבקר בהיכלו: ראה לקו"ש ח"ט ע' 170.

לזלא באת עלי: ביל"ש הגירסא: בתחלה אמרת. אבל במדרש תהלים באבער: לנו.

לחוהשיבו דוד . . ולדבקה בו וגו': בד"ה ועתה ישראל — תשל"ז הקשה ”דלכאורה תשובת דוד ממך למדתי אינה מתרצת זה שאמר אחת שאלתי אלא שאומרת שהשאלה היא על הקב"ה שבתחלה אומר כי אם ליראה, ואח"כ פתח במצוות הרבה".

לטועתה ישראל מה ה"א: דברים י, יב.

מללכת בכל דרכיו: שם.

מאואמר הרב המגיד: מובא גם באוה"ת עקב ע' תקעה. ראה ד"ה אחת שאלתי — בסה"מ תער"ב-ב ע' א'קיד. ד"ה ועתה ישראל תשל"ז סעי' ג (בסה"מ מלוקט-ב ע' שכו).

מבי' יראה: ע' זח"ג (קכב, ב) ברע"מ שם (קכג, ב). [כ].

מגויצונו ה' לעשות את כל החקים: דברים ו, כד.

מדוהיא אהבה בתענוגים: באוה"ת נ"ך כרך א ע' תרכד מבואר ”יראה עילאה שהיא כלי קיבול לחכמה עילאה וכן פי' בפרדס ערך יראה שהיא הבינה. ולפ"ז אתי שפיר מ"ש בלק"ת ס"פ מסעי בד"ה איתא במדרש תלים . . בענין שע"י יראה עילאה יבא אהבה בתענוגים כי דרכו של איש לחזור כו' וכן פי' באג"ה . . בד"ה מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים, והיינו כי אבא מלביש חסד דא"א ובינה מלבשת גבורה דא"א ולכן מבחי' בינה נמשך יראה עילאה" ע"ש.

מהכולא חד תרין ריעין דלא מתפרשין: בד"ה ואתם תהיו — תר"ס ע' קנא שמפרש ”והיינו דכשיש בחי' יראה עילאה ממילא באה האהבה בתענוגים וא"צ עבודה ויגיעה לזה כ"א באה ממילא אחרי בחי' יראה עילאה וכמ"ש באגה"ק [סי' יח]".

מוישמח ישראל בעושיו: תהלים קמט, ב.

מזדרכו של איש לחזור: קידושין ב, ב (ושם: לחזר. וראה ג"כ עד"ז במאמר כ"ק אדה"א בהוספות לסה"מ תקס"ד ע' רסט).

מחכמבואר בלק"א: פרק מג.

מטבהערה לתיקון חצות: בסידור עם דא"ח קנב, א.

נצמאה לך נפשי: תהלים סג, ב.

נאלית פולחנא כפולחנא דרחימותא: זח"ג רסז, א.

נבלרפויא ארעא: מו"ק ב, ב.

נגאין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש: ברכות רפ"ה. ראה על ד"ה זה במאמרי אדה"ז על מארז"ל.

נדאותיות . . בתים כנודע: ראה ס"י פ"ד, מי"ב.

נהבביאור ע"פ באתי לגני: ראה לקו"ת שה"ש לב, ד.

נופניו צהובים: ע' לעיל (צג, רע"ב). וש"נ. [כ].

נזהוספה לד"ה בהעלותך: ראה אודות הוספה זו ברשימת הכתבי-יד.

נחכמ"ש הרח"ו ע"פ מארז"ל: מובא גם ביהל אור ע' קסג.

נטעיני ה' אל צדיקים: תהלים לד, טז.

סבמאו"א אות דלי"ת (סי"ז) מענין דמעה: ”דמעה הם נצח והוד ב' דינים וכל אד מתפשט ק"ך צרופים חסד ב' כוללים ושאר דמע"ה קי"ט". מובא גם ביהל אור ע' קסה.

סאובי"נ שם: ”בשם הרח"ו שערי דמעות לא ננעלו משום דבדמעה מעורר עינים העליונים שהם נו"ה דחכמה כו' כי העינים מבחי' חכמה" — יהל אור ע' קסה ע"ש בארוכה.

סבפקח עיניך וראה: דניאל ט, יח.

סגבספר עשרה מאמרות . . שבחי' איה . . הוא אלקיך: נעתק ביהל אור ע' קסה עם ביאור ”ולכן בשומו ללבו כי איה היינו סוכ"ע כמ"ש ע"פ איה שוקל כו' בת"א פ' שמות הוא אלקיך כו' משם נמשך היסורין הנמשכים משם אלקים וכ"ז כדי שאיה יהי' אלקיך ע"ד והיה הוי' לי לאלקים לכן עי"ז היתה לי דמעה הנ"ל בחי' לחם ממש להיות לבב אנוש וחלוש יסעד כו'".

סדבפ' שמות ע"פ איה סופר: בתו"א נג, ב ”איה הוא בחי' העיגול הגדול בחי' סובב".

סהובד"ה כי על כל כבוד: לקו"ת שה"ש מז, ב.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org