מראי מקומות הערות וציונים, שיר השירים, דף ג׳

אתורה אור: משלי ו, כג.

בריח ניחוחי נחת רוח לפני: במדבר כח, ב. ספרי שם.

גלא בגבורת הסוס . . רוצה ה' את יראיו: תהלים קמז, י-יא.

דזכר חסדו ואמונתו: תהלים צח, ג.

העפמ"ש במ"א בפי' הזהר: ראה בארוכה בביאורי הזהר להצ"צ כרך ב ע' תריב ואילך.

ובד"ה כי אברהם לא ידענו: תו"א צג, ג.

זבאגה"ק קרוב לסופו: בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנז, א). [כ].

חד"ה בר"מ פ' נשא: והוא באגה"ק (סי' כו). [כ].

טע"פ ואלה שמות בנ"י: תו"א מט, ד.

יבד"ה משה ידבר: תו"א סז, ד.

יאבחכמה יסד ארץ: משלי ג, יט.

יבבד"ה להבין הטעם כו' ובענין וייצר: תו"א ד, א-ג.

יגמלכות פה תושבע"פ קרינן לה: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

ידבאגה"ק ד"ה איהו וחיוהי: סי' כ דף קלא, א. וראה לעיל פ' אמור לד, ג.

טוכשמן הטוב: תהלים קלג, ב.

טזוכמ"ש (לקמן) בד"ה בהעלותך: וכ"ה בבוך 1101 תרפו, א גוכתי"ק הצ"צ. וראה לעיל ב, ד.

יזבד"ה בהעלותך: לעיל שם ל, ג.

יחומ"ש ב"פ הזקן זקן: ראה גם יהל אור ע' תקה בשם מד"ר פ' ויקרא ספ"ג.

יטוכמ"ש במ"א בפ' תרומה סד"ה הנה כתיב: תו"א פא, א.

כבלקו"ת בתלים: להאריז"ל. ראה לעיל א, ד.

כאעל כן עלמות אהבוך: שה"ש א, ג.

כבדאורייתא וקוב"ה כולא חד: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בס' המאמרים ה'ש"ת ע' 66.

כגהמאור שבה מחזירו למוטב: פתיחתא לאיכה רבתי בתחילתה. וראה תו"א צא, א.
ריש פיתחא דאיכ"ר כגי' הירושלמי [פ"א, ה"ז] בחגיגה בכת"י, יעו"ש. [כ].

כדסד"ה בהעלותך: לעיל בהעלותך ל, ד.

כהושמן ימינו יקרא: משלי כו, טז.

כובפ' בחקתי (ד"ה מבואר בע"ח): לעיל בחקותי מז, ג.

כזבד"ה וארשתיך לי: לעיל במדבר ח, ב.

כחושמן צף ע"ג יין ובגמרא פ"ק דשבת: נתבאר בארוכה באמרי בינה שער הק"ש פ' נד ובמ"מ לשם.

כטכמ"ש בזהר פ' צו דל"ד ע"א: מובא לעיל בפ' בהעלותך לב, ג ”דשמן שריא בגו חכמה עילאה דכולא".

ללעולם ישלש אדם תלמודו: קידושין ל, א. ע"ז יט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב, ה"א. ראה לעיל פ' ויקרא ה, ג ואילך. ביאוה"ז לאדה"א ב, ד. ביאוה"ז להצ"צ כרך ב ע' תרכ. לקו"ש ח"ל ע' 173 ואילך ובהערות לשם.

לאמשיג ותופס . . חכמתו ית': ראה תניא פרק ה. ובליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק שם.

לבוהנה לימוד הזהר וכהאריז"ל: ראה לעיל ויקרא ה, ג.

לגואף שבהלכות ת"ת: לאדה"ז פ"ב ה"א.

לדוה"ז כעין לימוד המקרא . . בלימוד הזהר וע"ח: בלקו"ש ח"ל ע' 173 בהערה 43 מבאר ”שאפשר להיות ג"כ לימוד פנימיות התורה ע"ד לימוד הלכות פסוקות שבמשנה ותלמוד — שליש במשנה".

להומתורץ בזה מ"ש הר"ן: ראה לעיל ויקרא ה, ג.

לובאגה"ק קרוב לסופו: בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, ב). [כ].

לזהשיג: בקו"א שם ”משיג".

לחמצוה רבה: וכ"ה בקו"א שם, אבל לעיל ויקרא ה ”רמה" וראה בהערות ותיקונים לכ"ק אדמו"ר לקו"א, ובליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק לשם.

לטוידעת היום: דברים ד, לט.

מדע את אלקי אביך: דה"א כח, ט.

מאע"פ כי קרוב אליך: לעיל נצבים מו, א.

מבלריח שמניך: מאמר זה נאמר בשבת פ' כי תצא שנת תקס"ג — ראה רשימת המאמרים בסה"מ תקס"ג ח"ב (מס' 131).
הנחת כ"ק אדהאמ"צ ממאמר זה נמצא בס' מאמרי אדה"ז — על נ"ך ע' יח, ובע' נ.
המאמר עם הגהות אחרות במאמרי אדה"א נ"ך ע' רב ומיוסד על מאמר זה.

מגלריח שמניך טובים: שה"ש א, ג.

מדאל תקרי עלמות אלא עולמות: ע"ז לה, ב. זח"ג עא, ב.

מהכי בועליך עושיך: ישעי' נד, ה.

מומוטב דלידייני': חגיגה טו, ב.

מזיש עוד גיהנם מקודם הנק' נהר דינור: ענין זה ליתא במאמרי אדה"ז ובאוה"ת. וראה בתו"ח פ' וישלח דף קצז, ב [בהוצאה חדשה] ההפרש בין גיהנם לנהר דינור ”נהר דינור שטובלים בו הנשמות שיבוררו וילובנו מאש זרה (ולא כגיהנם שהוא אש השורף ומכלה כו')".

מחנהר דינור דנגיד ונפיק: דניאל ז, י. בארוכה במאמרי אדה"א שם.

מטירידה זו צורך עליה: ראה גם לעיל פ' דברים א, א.

ניפה שעה אחת בתשובה: אבות ד, יז.

נאכל חיי עוה"ב: במאמרי אדה"א מדייק לשון ”חיי עוה"ב" לשון רבים. וע"ז מתרץ ג"ע התחתון וימות המשיח.

נבג"ע התחתון וימות המשיח כו': במאמרי אדה"ז ע' יח ובאוה"ת ע' מה: ”ג"ע התחתון ג"ע העליון וימות המשיח". אבל באוה"ת ע' נ: ”ג"ע עליון ותחתון וימות המשיח ותחה"מ שנק' עוה"ב" — וראה באוה"ת הגהה לכאן. וראה בד"ה אתה הראת תשמ"ו (סה"מ מלוקט ח"א ע תס) שההפרש בין ג"ע לתחה"מ, ג"ע בא ע"י אתעדל"ת ועבודת האדם, משא"כ בנוגע לתחיית המתים תנן כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב ע"ש. וראה סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תכא. אין כל אדם זוכה לג"ע.

נגהוא רק זיו השכינה: באוה"ת כתב הצ"צ: ”הדבר צריך ביאור כי מאחר שתחה"מ וגם אפילו כל הנא"י אינן אלא בחי' זיו כו' א"כ מה שע"י תומע"ט בעוה"ז נכלל בעצמותו ומהותו ית' מתי יהי' גילוי זה . . הן אמת במ"א כ' שגם בעוה"ז ממש שייך זה רק שאינו כדרך קיבול שכר . . ע"כ צ"ל דמש"כ . . אינו אלא בבחי' זיו היינו בבחי' חיות המאיר בעולמות בדרך שרש ועצם קצבת האור הנמשך להעולמות" ע"ש בארוכה.

נדביו"ד נברא עוה"ב: מנחות כט, ב.

נהבמאמר אחד יכול להבראות: אבות ה, א.

נובראשית נמי מאמר: ר"ה לב, א.

נזבכל חמשים אלף יובלות: וכ"ה לעיל פ' נשא כ, ד. פ' ואתחנן ז, ג.
החשבון של נ' אלפים יבולות מובא בספר ש"ך על התורה (— שפתי כהן להרה"ק מרדכי הכהן מגורי האריז"ל) בתחילת פ' בהר על הפסוק שש שנים תזרע שדך שית אלפי שנין, שש שנים תזמור כרמך רמז על שיתא אלפי שמיטין ואספת את תבואתה תבואת ה' שאחר שיתא אלפי שמיטות יהיו בני העוה"ב שתפעול הבינה שהם חמשים אלף יובלות שכולם מנוחה ע"ש.
בענין נ' אלפים יובלות ראה סה"מ תקס"ב ע' רכז עם הגהות באוה"ת פ' קרח ע' תרסח ואילך. ובמאמרי אדה"א נ"ך ע' רד. יהל אור ע' תקנה דשם כ' ”וי"ל שזהו המרומז ג"כ בפי' כל עולמים כל דהיינו חמשים אלף יובלות . . וענין חמשים אלף יובלות י"ל עפמ"ש בע"ח שער י"ד בענין נש"ב שבא"א הם בבחי' חשבון גדול ע"כ מזה נמשך חשבון אלפים" ע"ש.

נחדע מאין באת: אבות ג, א. ראה גם לעיל פ' במדבר ב, א. באוה"ת שה"ש ע' נב מבאר שהוא האין שממנו תמצא החכמה עילאה שמשם שרש הנשמה.

נטוהחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

סברחמים גדולים אקבצך: ישעי' נד, ז.

סאבד"ה להבין פי' הפסוק מי אל כמוך: לעיל פ' נצבים סא, א.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org