מראי מקומות הערות וציונים, דרושים לשבת שובה, דף ס״ז

אשממית בידים תתפש: משלי ל, כח.

באנת הוא ממלא כל שמהן: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

גשהתו' כולה היא שמותיו של הקב"ה: רמב"ן עה"ת בהק'. יונת אלם פכ"ט. ועד"ז זח"ב פז, א. זח"ג עג, א. ובכ"מ.
ע' פינחס (עו, ב). וש"נ. [כ].

דרמ"ח מצות הן רמ"ח אברין דמלכא: ראה ת"ז ת"ל.

הויצעקו אל ה' בצר להם: תהלים קז, ו.

וכי אבי ואמי עזבוני: תהלים כז, י. באוה"ת פ' משפטים ע' א'קפו מציין לכאן.
ראה אוה"ת פ' פנחס ע' א'רכ.

זמי שהעביר את הדרך ופגם בתורה שהיא חכמתו יתברך נקרא אבי ואמי עזבוני: וראה לקמן שמע"צ (פט, ב) שפירוש זה הוא (בכללות) כהפירוש שבלקו"ת שמע"צ פג, ב ורק שהוא ”בענין אחר קצת". — לקו"ש ח"ז ע' 231.

חכי ההתחלקות הוא מחכמה ולמטה: ”ולכן יש בחכמה קצת דין כמ"ש החייט". — אוה"ת פ' פינחס ע' א'רכ.

טאבל למעלה מן החכמה . . התכללות: באוה"ת פ' משפטים ע' א'קפו מציין על זה ”ואסיפה זו פי' בלק"ת שם [— הכוונה לכאן] בבחי' שאין שם התחלקות כלל דהיינו למעלה מן החכמה, וזהו ע"ד שנתבאר בתו"א בהביאור ע"פ וקבל היהודים וקבל בלשון יחיד כו'. ע"ש".

ילך ה' הגדולה: דה"א כט, יא.

יאכי ה' יתן חכמה: משלי ב, ו.

יבזכר חסדו: תהלים צח, ג.

יגאשה יראת ה': משלי לא, ל.

ידבת תחלה סימן יפה לבנים: ב"ב קמא, א.

טווהשכליים נק' בשם או"א: ראה זח"ב פה, א. זח"ג רצ, א.

טזשהמדות . . מן השכליים: ע' סש"ב ח"א (פ"ג). [כ].

יזאל תסתר פניך: תהלים כז, ט.

יחשום תשים עליך מלך: דברים יז, טו.

יטוהאלקים עשה שיראו מלפניו: קהלת ג, יד.

כסוף דבר הכל נשמע: קהלת יד, יג.

כאשעל דמות הכסא כמראה אדם: יחזקאל א, כו.

כבויצונו ה' לעשות את כל החוקים: דברים ו, כד.

כגידעתי . . יעשה האלקים: קהלת ג, יד. [כ].

כדכי הנה תכלית בריאת העולמות . . בא"ס ב"ה ממש: מובא אוה"ת שמות ע' פח.

כהאין מלך בלא עם: בחיי וישב לח, ל. ור"פ בלק. ועוד.

כומלכותך מכ"ע: תהלים קמה, יג.

כזצחוק עשה לי אלקים: בראשית כא, ו. קטע מכאן מובא בסה"מ תרל"ג ע' עדר.

כחשמדת אלקים והצמצום: נסמן לעיל סד, ג.

כטונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.

לבטל רצונך: אבות פ"ב, מ"ד.

לאכי העולם . . וכמ"ש בע"ח . . דמל' דעשי': באוה"ת שמיני כרך ב ע' תסג מעתיק קטע זה ורושם: ”וכמ"ש בכ"י רבינו ז"ל בהג"ה לתורה ע"פ שובה ישראל".

לבוכמ"ש בע"ח: שמ"ג ציור עולמות אבי"ע (פ"א). [כ].

לגבסש"ב שער היחוד והאמונה: במפתח המקומות שהובא בהם ס' התניא — נדפס בס' המפתחות לספרי דא"ח דאדה"ז, ע' 327 בסופו, מציין ע"ז: ”פ' ג'-ו' ?".

לדבד"ה להבין הטעם: תו"א ג, ד.

להובד"ה ולהבין בתוספות ביאור: תו"א ד, א.

לוועמ"ש במק"מ פ' צו (בדף כ"ו ע"ב): ראה גם לעיל פ' שלח מ, א.

לזדכולא קמי' כלא: זח"א יא, ב.

לחישראל לי ראש: ע"ל שלח (מח, ב). וש"נ. [כ].

לטוברא כרעא דאבוה: ע"ל (יב, ג). [כ]. וש"נ.

מכי לי בנ"י עבדים: ויקרא כה, נה.

מאעד הוא לשון נצחית: ביאור על ד"ה שובה ישראל עד ל' נצחי ע' בוך פערטעל שתח"י (כג, א). [כ].
ראה ד"ה שובה — תשד"מ.

מבלא תבשו ולא תכלמו עד עולמי עד: ישעי' מה, יז.

מגלעדי עד ימלוך: פיוט מלך עליון.

מדשכשמו כן הוא אין לו סוף: ראה אוה"ת ענינים ע' קמב שמציין לכאן. ראה שם בהערה בשולי הגליון.

מהגלו לאדום שכינה עמהם: ספרי במדבר לה, לד.
ע"ל כי תצא הב' (לה, סע"ד). [כ].

מווהעיקר להשיבה: אוה"ת בראשית תקנו, א: (ר"ל בחי' מל').

מזלהיות יחוד"ת כמו יחו"ע . . אהל בל יצען: ראה באוה"ת פ' שלח ע' תקיח, דשם מפרש באופן אחר, ומוסיף ומ"מ אמת ג"כ כמש"ל. ע"ש.

מחבחי' תרין ריעין דלא מתפרשין: זח"ב נו, א. זח"ג ד, א.

מטבלק"ת בזכריה: ראה לקו"ת פ' ואתחנן ע' פח. וראה שם ע' פט שמציין לכאן. אוה"ת פ' תצוה ע' א'תקפג וז"ל ”ומבואר מזה בביאור ע"פ שובה ישראל עד שיהיה מדריגת המל' כמו מדריגת הבינה. שאו"א הם תרין ריעין וכמ"ש בלקו"ת בזכריה ע"פ ביום ההוא יהי'". ע"ש. לקו"ת זה נזכר לעיל פ' צו יא, ג. פ' במדבר יט, ג. פ' תבוא מג, ג. ר"ה נט, ד.

נשמקדש ראשון עמד ת"י שנה כו' משא"כ לע"ל: ראה ביאוה"ז לאדה"א קא, ב. ובאוה"ת פ' ואתחנן ע' פח.

נאכמ"ש באד"ר (דקל"ז סע"א): ”מבואר באד"ר דקל"ז סע"א שהוא ע"י המשכת מו"ס דעתיקא, ובאדר"ז דרצ"ג סע"ב, ומזה יומשך שיהי' אהל בל יצען". — אוה"ת פ' תצוה ע' א'תקפג. ונזכר גם באוה"ת פ' ואתחנן ע' פט. וביהל אור ע' רלז.

נביתד הוא המקשר ומחבר . . ס"פ תרומה: נתבאר באוה"ת פ' תצוה ע' א'תקפב ואילך.

נגסד"ה כי ההרים ימושו: לעיל תצא מא, ב.

נדכי כה אמר רם ונשא שוכן עד: ישעי' נז, טו.

נהה' ימלוך לעולם ועד: שמות טו, יח.

נושע"י עון נכשל כאדם הכושל רגלו: ראה ד"ה שובה ישראל תשל"ו (נדפס בסה"מ מלוקט ח"א).

נזשאלו לחכמה הנפש החוטאת במה תתכפר: ראה ירוש' מכות פ"ב, ה"ו.
יל"ש תהלים רמז תשב. וראה אודות גירסא זו בלקו"ש ח"ד ע' 1358 מווי העמודים לבן השל"ה פכ"א. ובסה"מ תרל"ו ח"ב ע' שצב (גירסא זו הובאה גם בסה"מ תקס"ב ח"ב ע' תקלא. תקס"ג ע' כ. תקס"ח ח"ב ע' תשיג. ס' מאמרי אדה"ז על פרשיות ח"ב ע' תרסט. וראה סה"מ תרל"ו שם ע' שי וע' שמו. לקו"ש ח"ח ע' 158. ועוד).

נחלרחם ולחון אע"פ שאינו הגון: שמו"ר ספמ"ה.

נטותן בלבנו בינה להבין: ברכת ק"ש של שחרית.

סהיינו להבין דבר מתוך דבר: חגיגה יד, א. סנהדרין צג, ב.

סאקרבן לה', אשה ריח ניחוח לה': ויקרא א, ב. ט. ובכ"מ.

סבהתפלה היא במקום קרבן: ברכות כו, ב.

סגומיכאל עומד ומקריב נשמותיהן: ראה מנחות קי, א תוד"ה ומיכאל.

סדמיכאל כהנא רבא: זח"ג (לג, א). [כ]. זח"ב רלא, א.