מראי מקומות הערות וציונים, ראש השנה, דף נ״ו

אלאום מלאום יאמץ: בראשית כה, כג.

באלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב: שמות ג, ו.

גלפני ה' תטהרו: ויקרא טז, ל.

דמקוה ישראל ה': ירמי' יז, יג.

הלהבין המשנה: נאמר בשנת תקע"א. ראה ברשימת המאמרים שבסו"ס תק"ע ע' רצ. הנחת אדהאמ"צ נדפס בסידור רמ, ג.
ראה שם ע' קס קטע ענין ב' בחי' מל', ובהערה בשולי הגיליון.
ראה מאמר זה בשינויים באוה"ת דברים כרך ה ע' ב'קו ואילך. כרך ו ע' ב'תעו. ר"ה ע' א'רצג ואילך. נתבאר בד"ה יו"ט של ר"ה תשל"ג (סה"מ מלוקט ח"ג ע' רצג ואילך).

ורפ"ד דר"ה: כט, ב.

זיו"ט של ר"ה: לכאורה תי' ”יו"ט" מיותר. וראה בלקו"ש חי"ט ע' 605 שכ' ”וי"ל דנפק"מ כשבאו עדים מן המנחה ולמעלה דיו"ט הוא למחר — גם תק"ש למחר" ע"ש.

חבמקדש היו תוקעין אבל לא במדינה: ראה לקמן נז, ג במ"מ הטעם על פי נגלה.

טשמא יוליכנו ד"א בר"ה: בד"ה זה תשל"ג הנ"ל מחזק יותר הקושיא ”ובפרט עכשיו, שאין מצוי שיהי' רה"ר מה"ת [ובהערה מוסיף: ראה שו"ע אדה"ז או"ח הל' שבת סי' שמ"ה סי"א וש"נ. ולהעיר מהמשך יו"ט של ר"ה תש"ג בתחלתו ”איך דחו כו' שלא לבוא לידי חשש איסור שבות"] והגזירה שמא יעבירנו הוא רק שלא יבוא לאיסור דרבנן".

ימה ראו חז"ל לעקור: בד"ה יו"ט של ר"ה תשמ"ג (נדפס בסה"מ מלוקט ח"א ע' תכא) מציין בהערה 5 שכן הוא הלשון בסידור, אבל באוה"ת ר"ה כרך ה ע' ב'קט ובד"ה זה תרנ"ט. תרס"ה. תש"ג ועוד הלשון: איך דחו, ע"ש.

יאמה ראו . . גדולים וטובים: שההסבר בזה (בפנימיות הענינים), דמה שאין תוקעין בר"ה שחל בשבת אין זה דיחוי של (תוקף) מצות תקיעת שופר, אלא שאז אין צורך (כ"כ) בתקיעת שופר, כי ההמשכות שנמשכות ע"י תק"ש נמשכות הן ביום השבת מצ"ע בלא תקיעת שופר. — לקו"ש חי"ב ע' לז. ראה סידור רמ, ג ואילך. ד"ה יו"ט של ר"ה כ"ט אלול תשל"ט.

יבוהלא החשש הוא להדיוטים: וכ"ה בהמשך תרס"ו בתחלתו. וראה לקו"ש חל"ט ע' 193.
”אפ"ל שהקושיא היא למה עקרו את המצוה מאלו שאין לחשוש בהן שיעבירו ד"א — בשביל ההדיוטים כו' . . אבל בסידור [רמ, ג] ועוד — אינו מסיים ”והלא החשש הוא להדיוטים כו'" ומזה משמע שהקושיא היא גם על מה שביטלו את המצוה מאלו שיש עליהם חשש זה. ומ"ש בלקו"ת [כאן] ובתרס"ו [בתחלתו] ”והלא החשש הוא כו'" — היינו רק בכדי לחזק את הקושיא. ובהמשך ר"ה תש"ג בתחלתו מפורש: ועוד זאת כו'" — לקו"ש ח"ז ע' 52 הערה 25.

יגלהדיוטים וקלי הדעת: ”ויש לומר: הדיוטים שאין יודעים דיני תק"ש. וקלי הדעת — שלכן יש לחשוש שיעבירו ד"א ברה"ר" — ד"ה יו"ט של ר"ה תשל"ג הנ"ל הערה 7.
”ומובן הדיוק בזה, שבכדי שיחול עליו החשש צ"ל בו שתי התנאים, שיהי' הדיוט, דהיינו אף שיודע שיש עליו חיוב לתקוע בשופר מ"מ אינו יודע איך לתקוע, שזהו מצב של הדיוטים וגם צריך להיות קל הדעת, ומצד קלות הדעת שלו יכול להיות שישכח על איסור שבת ויעבור ד"א ברה"ר" — ד"ה יו"ט של ר"ה תשל"ב (מהנחה בלתי מוגה).

ידשיש ב' מיני השתלשלות: בארוכה נתבאר באוה"ת ואתחנן ע' קצז ואילך. ר"ה ע' א'רצג. ראה לעיל פ' שלח לז, ג ואילך.

טובחי' עילה ועלול: בארוכה בסה"מ תרס"ה ע' עג ואילך. ראה שרש מצות התפילה פרק כג (קכח, א).

טזוהוא ענין העיגולים שבע"ח: ראה סה"מ תרנ"ט ע' יא.

יזשהעיגול שבתוכו הוא נכלל ובטל אליו: ראה ביאוה"ז להצ"צ ע' ו. אוה"ת נשא ע' רנד.

יחבכלל מאתים מנה: ב"ק עד, א. ב"ב מא, ב.

יטבביאורי הזהר פ' בשלח: לאדה"א מב, ג. וראה ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' רז ואילך.

ככי לאלקים מגיני ארץ: תהלים מז, י.

כאוע"ש סי' כ': הכוונה לאגה"ק סי' כ.

כבקרסולי החיות כנגד כולן: חגיגה יג, א.

כגוקרני החיות הן בבחי' כתר שבראש: ובד"ה כי תשא תשל"א (נ' בקונטרס כ"ב שבט תנש"א) מבאר שצריך ביאור ”הרי זה שהקרן הוא למעלה מהראש הוא (לא רק מהמוח שבראש אלא) גם מהגולגולת" ע"ש בארוכה.

כדדאיהו וחיוהי חד: ת"ז בהקדמה ד"ה פתח אליהו.

כהוחסד ענף החכ': ראה מא"א אות ח', סמ"ה ובמקומות המצויינים ביאיר נתיב שם.

כובד"ה יביאו לבוש מל': תו"א צ, א.

כזוצבא השמים לך משתחוים: נחמי' ו, ו.

כחמלכותך מלכות כ"ע: תהלים קמה, יג.

כטוכולם מקבלים עליהם עול מ"ש: ברכת יוצר.

לשום תשים עליך מלך: דברים יז, טו.

לאמלוכה . . ברצון . . ממשלה שמושל בע"כ: ראה גם סידור עם דא"ח נג, ג ”שהרי המקבל מקבל עליו עול מלכות ברצון, ורצון זה בא ע"י התלבשות בטעם ודעת . . אבל הממשלה שהוא הנק' שליטה הוא בלתי רצון המקבל אלא ע"פ הכרח ובע"כ של המקבל הוא שולט עליו ומתנשא עליו" ע"ש. וראה ביהל אור ע' פה בישראל ענין המלוכה ובאומות העולם ממשלה ע"ש.

לבבהמות וחיות שאינן בעלי בחירה: ראה אוה"ת ר"ה ע' א'רצה ”וגם המלאכים". וראה בד"ה מן המיצר תר"ס ע' ח.

לגומלכותו ברצון קבלו עליהם: ברכת אמת ואמונה. וראה לעיל מא, ד ובמ"מ לשם.

לדשמטבע הטוב להיטיב: עמק המלך ש' שעשועי המלך רפ"א. שומר אמונים ויכוח שני, סי"ד.

להאמרו לפני מלכיות: ר"ה טז, א.

לואומרים עשרה פסוקים: ראה ר"ה לב, א.

לזדאורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה ג"כ שם פה, א.
זח"ב (סב, א. פה, א). וזח"ג (קפב, א). [כ].

לחנעוץ תחלתן בסופן: ס"י פ"א, מ"ז.

לטכ"ע איהו כתר מל': ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

מאנא אמלוך: ע' נשא (כא, ד) וש"נ. [כ].

מאלך אמר לבי בקשו פני: תהלים כז, כ.

מבוראש השנה היינו גלגתא וכתר שבמל': ראה ביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' תיא. ובארוכה בד"ה לך אמר לבי תרנ"א ע' טז מציין לכאן, ושם מציין לביאוה"ז להצ"צ כרך א ע' תיא דבר"ה צריכים להמשיך בחי' גלגלתא דז"א, ע"ש שמתווך בין ב' הפירושים. וראה לעיל מא, ג ובמ"מ לשם.

מגועמ"ש בפי' המלות ע"פ ארוממך: סדור עם דא"ח מו, א ואילך.

מדוממשלתך בכל דור ודור: תהלים קמה, יג.

מהאפי' דור המבול ודור הפלגה שמרדו בה': ב"ר ה, א.

מומלכותו בכל משלה: תהלים קג, יח.

מזלא אוכל לעבור את פי ה': במדבר כב, יח.

מחועיין בפ' מקץ קצ"ה ע"א: ביהל אור ע' תרפה מציין דשם ”משמע מלך הוא ז"א ומושל עמים זהו המל'".

מטהשופר שהוא של איל: ר"ה כו, ב.

נבהמות בהררי אלף: תהלים נ, י.

נאבפ' אמור בד"ה והניף הכהן: לעיל פ' אמור לז, ב.

נבצעק לבם אל ה': איכה ב, יח.

נגבשופר שצדו א' קצר: ראה ר"ה כז, ב. שו"ע או"ח סתקפ"ו, יב.

נדמן המצר קראתי: תהלים קיח, ה.

נהכי קרוב אליך הדבר: דברים ל, יד.

נוהדבר היינו ה' דבר מל' דאצי': ראה מא"א אות ד, סעיף ד.

נזששת ימי המעשה: יחזקאל מו, א.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org