אותירץ בזה"ק: ”ותירץ שמודיע לנו בזה דטיבו סגי עביד קוב"ה בישראל דאיתרעי בהוא באבהתא ועביד לו רתיכא קדישא עילאה ליקרי' כו'" — סה"מ תרנ"ז ע' ס.
בבמחשבה — כדלעיל באריכות: פ"ג [כ].
געלו במחשבה מבחי' מחשבה סתימאה: נתבאר באריכות בסה"מ תרנ"ז שם ע' סד ואילך.
דישראל עלו במחשבה: ”עלו דוקא, שאינו אומר היו במחשבה, כ"א עלו במחשבה היינו שבבחינת המחשבה גופא הם בבחי' היותר נעלה שבמחשבה" — ד"ה ויאמר יהושע תש"כ (הנחה).
הובפרדס בעה"כ ערך מחשבה: נעתק באוה"ת בראשית-ד דף תשמ, ב.
וכמ"ש במ"א בענין עד הגל: סדור עם דא"ח דש, ד. בהפסק שבין בחי' לובן העליון ליעקב בעל האצי'.
זדאברהם יצחק ויעקב . . חג"ת דא"א: ראה בהנסמן בספר הערכים-חב"ד כרך א ע' יח.
חטורי נהורא וטורי חשוכא הנזכר בזהר: ח"ג רמט, ב. ועל"ק בשה"ש טו, ג. [כ].
טשלמעלה — ג' ידות: ראה לקמן פ' נשא כא, ב בארוכה.
ייד הגדולה: שמות יד, לא.
יאיד החזקה: שם ו, א.
יביד הרמה: שם יד, ח.
יגהכנעה כמ"ש במ"א: ראה תו"א כו, ג ואילך, ובהגהות לזה באוה"ת בראשית.
ידבד"ה לך לך: תו"א יא, א ואילך.
טובמ"א ע"פ המאמר וישב: ביאה"ז לאדה"א כב, ג. ועם הגהות בביאה"ז לצ"צ ע' קיח ואילך.
טזשנתבאר — במ"א: עיין לעיל בהוספות יח, ג הערת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע.
יזשאין התינוק יודע: ברכות מ, סע"א.
יחהנה ישכל עבדי: ישעי' נב, יג.
יטבכל מאדך: דברים ו, ה.
ככי לא ידח ממנו נדח: ש"ב יד, יד (לבלתי ידח).
כאבימות המשיח עד תחיית המתים יהי' העבודה במצות מעשיות: אגה"ק ססכ"ו. וראה נדה סא, ב.
כבע"פ אוסרי לגפן: תו"א מו, א ובאוה"ת לשם.
כגתורה ועבודה וגמ"ח: אבות א, ב.
כדשאם אין פתילה יסתלק האור: ראה תו"א מ, סע"ב.
כהכתר . . תר"ך עמודי אור: פרדס ש"ח, פ"ג.
כמ"ש להדיא במאו"א מערכת תר"ך סנ"ו. ועל"ק מטות (פו, ב). ראה (כ, ב). ח' דברים הנ"ל (פג, ג). שה"ש (ב, א. ז, ג. כב, ד ונ'[סמן] מאדמו"ר) [כ].
כוובלעדי — כלים רקים אל תמעיטי: מלכים-ב ד, ג.
כזאין עוד כלי ויעמוד השמן: שם ד, ו.
כחועמ"ש מזה בביאור ע"פ וקבל היהודים: תו"א צז, א ואילך. ושם צז, ב ”ואילו היו עוד כלים היה עוד ריבוי המשכת האורות כו'".
כטפרי צדיק עץ חיים: משלי יא, ל.
לע"פ את שבתותי תשמרו: לעיל מא, א.
לאוסד"ה אלה מסעי: לקו"ת מסעי צב, א.
לב(ברבות משפטים . . ח"ג ד"ו ע"ב): רוב המ"מ נעתקו ונתבארו באוה"ת תשא ע' ב'כא ואילך על הפסוק.
לגאם בחקותי: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ו ע' קעט (בתור ביאור על ד"ה אם בחוקותי הנדפס שם ע' קסג. וראה ביאור נוסף שם ע' קצח).
ראה גם אוה"ת ויקרא-ב ע' תרלד.
לדבע"ח (שער כ"ה: בדפוס שקלאוו תק"ס ולפנינו ש' כ"ו.
ראה באוה"ת פ' כי תשא ע' ב'נ שמעתיק מכאן. וראה גם אוה"ת בראשית כרך-א דף רו, א. אוה"ת במדבר כרך-ה ע' א'תשמב. סוכות ע' א'תשכט.
להנפש השכלית המחבר הצורה והחומר . . בחי' נוגה מעורב טו"ר: באוה"ת סוכות ע' א'תשט בשם המו"נ ח"א פ"א. ובארוכה ביהל אור ע' קמח ואילך. וראה בסה"מ תער"ב-א סעי' רנד שכאן הכוונה דנה"א הוא בחי' הרצון עצמי וטבעי דנשמה לאלקות שזהו עיקר האלקות שבנשמה [ראה שם סעי' רז] ונפש השכלית זהו בחי' הטוב שבנוגה והיינו מה שיש בכח האדם להשכיל בשכל אנושי ג"כ בגדולת ה' ולהתפעל במוחו ואח"כ בלבו, ע"ש.
לובד"ה זאת חנוכת המזבח: לקו"ת נשא כח, ג ואילך.
לזחכמים המה להרע: ירמי' ד, כב.
לחימי שנותינו בהם: תהלים צ, י.
לטשתה עונותינו לנגדך: תהלים צ, ח.
מגם איתא בע"ח: נ"ב ע' בש' פנימי' וחיצוני' סוף דרוש ד'. ובש' טנת"א סופ"א. ובש' התיקון ספ"ג. [כ].
מאכשיתברר בחי' ב"ן: על"ק בואתחנן [ב, ד] ספ"ג וש"נ. וע' שה"ש סוף ביאור כי על כל כבוד חופה (מח, ריש ע"ב). וע"ל פ' צו (י' סע"ד). וע' שה"ש סד"ה [ולהבין] ענין מדלג (טז, ג). ושם (טז, ב). [כ].
מבא"ח עט"ב: משלי יב, ד.
מגהשבירה היא בבחי' ס"ג: ראה הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' תקיח.
מדכלו סג יחדיו: תהלים נג, ד.
מהונחנו מה: שמות טז, ז-ח.
מוקפ"ד קס"א גימטריא משה: ראה לקו"ת (להאריז"ל) שמות ב, י. וראה לעיל פקודי ז, ד.
מזע"פ אני ישנה: לקו"ת שה"ש לה, ב.
מחנובלות חכ' שלמע' תו': ב"ר יז, ה.
ועל"ק פ' ראה (לא, ד). וש"נ. [כ].
מטבד"ה השמים כסאי: תו"א א, ריש ע"ב.
נפנימית אבא . . עתיק: ראה סה"מ תקס"ה ע' תתסה. סה"מ ת"ש ע' 49 בהערה. אוה"ת נשא ע' רנז.
נאשיו"ט הוא בחי' שמחה: כמ"ש ושמחת בחגך (דברים טז, יד).
נבשבת הוא בחי' ענג: כמ"ש וקראת לשבת ענג (ישעי' נח, י).
נגנאדר בקדש: שמות טו, יא.
נדהראני נא את כבודך: שמות לג, יח.
נהשלא בבחי' כלי: באוה"ת כי תשא ע' ב'נא ר"ל שלא ע"י התלבשותו בז"א כ"א בח"ע. ע' בתניא פל"ה בהגה"ה. וראה ביאוה"ז לצ"צ ע' עג.
נוכי לא יראני האדם וחי: שמות לג, כ.
נזבחייהן אינן רואים: במד"ר ספי"ג.
לעיל (לה, ג) וש"נ [כ].
נחוכדאיתא במדרש טוב זה מלאך חיים: ראה ב"ר ט, י. זח"א יד, א.
ילקוט בראשית ר'[מז] טז עזה"פ. ובזח"ב (קנ, רע"א). [כ].
נטועצמותיך יחליץ: ישעי' נח, יא.
סטלא דבדולחא: ע' זח"ג (מט, א). ושם (קכח, ב). וע' שה"ש עה"פ שראשי נמלא טל (לה, ד) וכ' שהוא מז' תיקונים דגלגלתא. וע"ע [לקמן] האזינו [דרוש ה]א' ע' רע"ג בחצע"ג יעו"ש. ועל"ק חקת (ס, רע"ג). [כ].
סאטל אורות טלך: ישעי' כו, יט.
סבולהשיג בחי' אור א"ס: באוה"ת כי תשא שם: כמו שהוא שלא ע"י כלי, וזהו טל אורות דוקא.
סגכאור שבעת הימים: ישעי' ל, כו.
סדבד"ה והי' אור הלבנה: לעיל פ' צו ט, ב.
סהועיין במק"מ ס"פ מצורע: מובא בלקו"ת שם. וראה באוה"ת ויקרא-ב ע' תרלו.
סושמע . . ואהבת את ה"א: דברים ו, ד-ה.
סזשמע שם ע' רבתי: זח"ג רלו, ב.
סחאת הטפל: ראה עירובין ד, ב. סוכה ו, א.
סטע"פ וידעת היום: לקו"ת ואתחנן ח, ג ”וע"ז נצטוינו ואהבת את כלומר שתמשיך מדת האהבה והשמחה בבחינת את הטפל הוא מדת היראה והביטול".
עהנה ישכיל עבדי . . וגבה מאד: ישעי' נב, יג.
עאהי' מספר בנ"י כו' אשר לא יספר: הושע ב, א.
עבהלוך ונסוע הנגבה: בראשית יב, ט.
עגזמיר עריצים: ישעי' כה, ה.
עדרוממות א-ל בגרונם: תהלים קמט, ו.
עהלא נזכר במשנה רק שתים לפני': ברכות פ"א מ"ד.
עוכי לא הי' נצרך זה אצלם בכל יום: ראה סה"מ תרס"ה ע' קלו.
עזאורייתא מחכ' נפקת: זח"ב פה, א. קכא, א.
עחתרי"ג מצות: מכות בסופה.
עטוז' מצות דרבנן: ראה לקו"ש חכ"א ע' 401.
פתרי"ג . . וז' . . גימטריא תר"ך: במאו"א מערכת תר"ך סנ"ו. [כ]. ראה הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' שלח.
פאועברתי בארץ מצרים: שמות יב, יב.
פבאני ולא מלאך: הובא ונתבאר בזח"א קיז, א.
פגבד"ה ועתה יגדל נא כח: לקו"ת שלח לח, ד.
פדבאר חפרוה שרים: במדבר כא, יח. בלקו"ת מטות פה, ד מציין לזה ”וכמ"ש בע"ח של"א פ"ז ושער הירח פ"ג ובפע"ח שער ק"ש שעל המטה פי"א ופ"ו".
פהלבו אטום כבתולה: ר'[אה] מ[סכת] ב"ב (יב, ב). בד"ה לריח שמניך הא' (ב, ד). [כ].
פוע"פ לריח שמניך: לקו"ת שה"ש ב, ד ושם מבאר זה ”שלא נתפעל בדו"ר מענין התבוננות עלמא דאתגלייא".
פזבד"ה עיני כל: לקו"ת מטות פה, ד.
פחובד"ה לא תהי' משכלה ועקרה: תו"א עט, א.
פטאמרתי אחכמה: קהלת ז, כג.
Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org
יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־RebbeHub