מראי מקומות הערות וציונים, עקב, דף י״ז

אהנגלות לנו ולבנינו: ע"פ דברים כט, כח.

בבביאור ע"פ וידעת היום: לעיל פ' ואתחנן ה, ב.

גוכמ"ש בזהר: ח"ב (סב, א) אי' מזונא דאתי מחכ' עילאה. [כ]. הלשון נעתק ביהל אור ע' קסג.

דלקטו דבר יום ביומו: שמות טז, ד.

הוכמארז"ל שמה שנאמר ויתד תהי' לך כו' היינו בדברים שתגרי אוה"ע מוכרים להם: דברים כג, יד. יומא עה, ב.

וואלה המלכים: בראשית לו, לא.

זלכן ארז"ל המן ירד בזכות משה: נ' לעיל (יד, ב). [כ].

חמי אנכי כי אלך אל פרעה: שמות ג, יא.

טבהוציאך את העם: שמות ג, יב.

יכי מן המים משיתיהו: שמות ב, י.

יאוירד הוי' כו' אנכי הוי': שמות יט, כ. כ, ב.

יבודברי אשר שמתי בפיך: ישעי' נט, כא.

יגוהיו הדברים האלה: דברים ו, ו.

ידדבר ה' זו הלכה: שבת קלח, ב.

טווזהו ענין מארז"ל: ברכות מט, א. [כ].

טזאשה יראת ה': משלי לא, ל.

יזכי שמש ומגן הוי' אלקים: תהלים פד, יב.

יחה' הוא האלקים: דברים ד, לה. לט.

יטתורתך . . בחי' תורה דאצי' ושלמדתנו היא בחי' התורה דבי"ע: כן הוא בכ"מ בדא"ח בשם האריז"ל. וראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ ת"ש ע' 68 בהערה.
ראה לקמן דרושים לסוכות פא, ד דשם מציין לכאן. ובסה"מ תרל"ד ע' רעח ”וי"ל שע"י שלמדתנו היינו מה שציוונו ללמוד וללמד עי"ז ממשיכים התורה דאצי' שע"י נמשך המשכת שם הוי' בבי"ע".

כשהוא ע"י בחי' מל': מובא באוה"ת נ"ך כרך א ע' תקפד. וראה שם הטעם למה הוא דוקא ע"י בחי' מל' שמציין ללקו"ת פ' ואתחנן בד"ה למען תירא פ"א.

כאשבת וינפש: שמות לא, יז.

כבביום השבת יערכנו: ויקרא כד, ח.

כגלחם הפנים: שמות כה, ל. ועוד.

כדצריך לחבר ב' הלחמים דשבת אחוריהם הביתה זה לזה ופניהם לחוץ: פע"ח ש' השבת פי"ז. מ"ח ליל שבת ד, ב.

כהבד"ה ואהיה אצלו אמון: לעיל פ' במדבר.

כושאף לפי קבלת האריז"ל בענין י"ב חלות: פע"ח שם.

כזבד"ה אלה פקודי: לעיל פ' פקודי ד, א.

כחאם לא בריתי יומם כו': ירמי' לג, כה.

כטוביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.

לארץ חפץ וארץ החיים: מלאכי ג, יב. תהלים קמב, ו.

לאומשה . . נולד מהול: סוטה יב, א.

לבומל ה' את לבבך: דברים ל, ו.

לגסד"ה ראה אנכי נותן: לקמן פ' ראה יח, ג.

לדבד"ה והיה מדי חדש בחדשו: לקמן פ' ברכה צז, ד.

להארץ הרים: הערת כ"ק אדמו"ר לעיל ע' יט בהערות וציונים ”ראה מאמרי אדה"ז — הנחות הר"פ ז"ל (ע' קלד) ושם בשינויים". וראה הנסמן להלן ברשימת הכתבי-יד.
מאמר זה בשינויים ותוס' הגהות באוה"ת עקב ע' תרכו. תרכט. חלק מהמאמר שבאוה"ת מיוסד על ד"ה והחיות רצוא ושוב הנדפס בסה"מ הנחות הר"פ ע' פב. ולכללות המאמר ראה ג"כ ד"ה קטנתי תשכ"ג.
ע' בוך פערטעל שנא, א. חה"ס תקצ"ח ביאור עזה"ד [כ]. [כוונתו לד"ה זו הנדפס באוה"ת עקב ע' תרכו — שנמצא בבוך 318 שנא, א בכותרת: חגה"ס תקצ"ח].
בתוך מאמר זה נכלל מאמר ד"ה לך ה' הגדולה משנת תקע"א שנמצאים הנחות שונות מהמאמר: נוסח א' נדפס במאמרי אדה"ז כתובים כרך ב ע' רכד בכותרת: יום ש"ק פ' תצא ומתחיל ”כתיב לך ה' הגדולה".
הנחה ב' נדפס במאמרי אדה"ז — הנחות הר"פ ע' קלד ומתחיל ”מדת חסדו של אברהם כו' הוא כשיריים". ובא כהמשך לביאור שחורה אני דש"פ עקב.
הנחה ג' [הנחת כ"ק אדהאמ"צ]: באוה"ת וירא צ, א. וז"ל אדמו"ר הצ"צ שם: ”ולהבין עוד יש להעתיק מה שמצאתי כתוב במ"א ושייך לענין זה וז"ל כ"י מו"ח ז"ל: להבין שרש ענין לשארית נחלתו כו'".
הנחה ד' נכלל בלקו"ת כאן יז, ד מתיבת ”והנה עפ"ז יובן הפסוק כו' לשארית נחלתו".
כנראה שכ"ק הצ"צ הרכיב שני מאמרים או ביאורים, אחד על פסוק לך ה' הגדולה, ומתי' ומדת חסדו לקוח מביאור ע"פ שחורה אני.
ראה ד"ה יביאו לבוש מל' תרכ"ז (בהוצאת תשנ"ט) ע' קצח ואילך.

לוארץ הרים ובקעות: דברים יא, יא.

לזכי בצלם אלקים עשה את האדם: בראשית ט, ו.

לחשאדם הוא כחותם המתהפך: וע' איוב (לח, יד). וע' פרדס להרמ"ק ש' ערכי הכינויים ערך אמת [כ].

לטנעשה ימין למטה: ביאור תוס'. [כ].

מבד"ה שימני כחותם: לקמן שה"ש. סידור שער התפילין.

מאלך ה' הגדולה: דה"א כט, יא.

מבלך ה' הגדולה והוא מדת החסד: שהאריז"ל קראו למדת הגדולה מדת החסד.

מגואנכי עפר ואפר: בראשית יח, כז. ראה פ' בהר מב, ב.

מדמדת ישמעאל: ראה תו"ח פ' תולדות ד, א ואילך [בהוצאה החדשה קמה, א]. אוה"ת בראשית כרך א ע' צג, א ואילך.

מהשבחזרתו פרע הקפותיו: ב"ר מא, ג. הובא ברש"י בראשית יג, ג [ילקוט ר' סט. — כ].

מושמשים עצמו כשיריים: ר"ה יז, רע"ב. וראה בהנסמן להלן רע"ד (בפנים).

מזלעולם למקום נמוך: שם תוס' מרובה כאן. [כ].

מחרשפי' רשפי אש: שה"ש ח, ו.

מטנעשה ימין למטה: שם [באוה"ת עקב] יש תוס' מרובה. [כ].

נבסמוך בד"ה ויאכילך את המן: לעיל יג, ג. במהדורא קמא ומהלשון ”בסמוך" נראה שמתחילה סבר להעמיד מאמר זה קודם ד"ה ויאכילך.

נאארץ היא כנס"י: ראה קה"י בערך ארץ וכנס"י.

נבכאברהם שקראו הר: ראה פסחים פח, א.

נגוכידוע אשר ד' אותיות הוי' הן דו"ר רו"ד: ראה לעיל בלק עג, א. וש"נ.

נדויש במרירות כו': [בכת"י] תוס' מרובה כאן [כ]. ראה אוה"ת כאן.

נההנמשך ע"י אש: [בכת"י] תוס' מרובה כאן [כ]. ראה אוה"ת כאן.

נוולא יכנף עוד: ישעי' ל, כ.

נזועד"ז יובן מ"ש בזהר בלק . . ע"ש במק"מ: ”דהיינו כששורה בבי"ע על מט"ט וסנד"ל כן פי' במק"מ בשם הרח"ו, וכ"כ אדמו"ר נ"ע דלא כהרמ"ז" — אוה"ת שה"ש כרך ב ע' שפג. וראה באוה"ת בראשית כרך ו בפ' ויחי תתשכד, ב.

נחשיחזור וישתה לו: [בכת"י] תוס' מרובה שם. [כ]. ראה אוה"ת כאן.

נט(פי' שזהו העלאת: לכאו' חסר סיום המוסגר. ובכת"י אחד (950 א, א) שם נמצא מאמר זה סיום המוסגר אחר תיבת צרתני כנ"ל.

סניסוך המים שהי' בחג הסוכות: סוכה מה, א. תענית ב, ב.

סאחכמה כח מה: זח"ג לד, א. הק' ת"ז בתחלתה. ובכ"מ.

סבבשמע"צ אומרים מוריד הגשם: טושו"ע או"ח סי' קיד, א. תרס"ח, ב.

סגמי א-ל כמוך נושא עון: מיכה ז, יח.
באוה"ת פ' וירא כרך א צא, א מציין הצ"צ שכאן בלקו"ת נתבאר בדרך קצרה ”כל מה שכ' מו"ח ז"ל באריכות" וראה שם באריכות.

סדוארז"ל בפ"ב דר"ה דף י"ז: באוה"ת נ"ך כרך א ע' תצא תוכן הענין שנתבאר, וז"ל: ”ותוכן הענין כיון שיג"מ נמשכים מבחי' הגדולה מה שלגדולתו אין חקר, לכן הוא ארך אפיים וגדל חסד, לכן א"א שיומשכו במי שהוא בבחי' יש וגדלות, שאין גדולה אלא ליוצר בראשית" ע"ש.

סהמקובלים הקדמונים: באוה"ת וירא שם צ, א מציין ”שלפני הפרדס והע"ח". ובאוה"ת פ' עקב ע' תרכט ”המקובלים". במאמרי אדה"ז כתובים כרך ב ע' רכד ”המקובלים הראשונים" שלפני האריז"ל.

סולגדולתו אין חקר: תהלים קמה, ג. ראה באוה"ת שם צא, ב בענין זה.

סזארך אפים וגדל חסד: תהלים קמה, ח.

סחבאור פני מלך חיים: משלי טז, טו. ראה לעיל מסעי צג, ג.

סטעיין בזהר באדרת נשא דקל"ג ע"ב: ראה גם באוה"ת פ' וירא צ, ב.

עקדמון לכל הקדומים: ת"ז (קכ, א). [כ].

עאכי גאה גאה: שמות טו, א.

עבולכן נקרא ארץ ישראל בשם ארץ כנען: ראה גם תו"א פ' וישב בתחלתו ובאוה"ת פ' וישב ע' רנא, ב.

עגלשון הכנעה וביטול כמ"ש לעיל: טז, ג.

עדוזהו מדת חסד לאברהם: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בהערות וציונים לכאן.

עהואנכי עפר ואפר: בראשית יח, כז.