מראי מקומות הערות וציונים, דרושים לשבת שובה, דף ס״ו

אגבי משה בהר . . ניזונין מן הרוחניות: ראה שמו"ר מז, ח.

באני הוי' הוא שמי: (ישעי' מב, ח). [כ].

גדאיהו וחיוהי חד: ת"ז בהקדמה.

דבמקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו: מגילה לא, א. וראה סה"מ תש"ח ע' רכח בהערה.

ההגדול הגבור ה' גדול ה' גבור: פע"ח שער העמידה פי"ב.

ומדת יעקב היא נחלה בלי מצרים: שבת קיח, סע"א.

זכיתרון האור הבא מתוך החושך: ראה קהלת ב, יג.

חאבא . . שרש האצילות: ע"ל בהר (מב, סע"ד): אבא מקנן באצי'. [כ].

טשהוי' הא' קורא וממשיך הוי' הב' . . אחר שפגם: קטע מובא באוה"ת תשא ע' ב'סז.

ישובה ישראל עד: משבת שובה תקס"ט, בסה"מ תקס"ח ע' תכז — הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי (שם רק הענינים שמבוארים בסעיף א). ושם בע' תל ביאור על המאמר. רוב הביאור בתוס' הגהות נדפס ג"כ באוה"ת ש"ש ע' א'תקכ. שם ע' א'תקיד כתב שדרוש זה משבת שובה תקס"ט, ומבאר שכאן פי' ”שובה ישראל עד פי' להשיב בחי' עד הוא בחי' מל' למקורה ושרשה הוא אור א"ס ב"ה ממש" ע"ש הגהה על פי' עד. עוד הגהות באוה"ת כאן ע' א'תקמ. וראה באוה"ת ויקרא כרך ד ע' א'צה קיצורים לכאן.
וראה גם ד"ה שובה ישראל תשל"ו (נדפס בסה"מ מלוקט ח"א ע' קסז). וד"ה שובה ישראל תש"מ (סה"מ מלוקט ח"א ע' שסה).
וראה גם ד"ה מקושש עצים — סה"מ תרל"ג ח"ב ע' שלח.

יאשובה ישראל עד ה"א: הושע יד, ב.

יבשובה את עצמך: ”שהוא פועל עומד". — סה"מ תקס"ח ע' תכז.

יגשובה ה' את שביתנו: תהלים קכו, ד.

ידשהוא פועל יוצא: (לשון מפעיל) — שפועל ההשבה באחר — ד"ה שובה תשד"מ.
”פועל יוצא שישוב ה' לדבר המושב שהן ישראל וגם כאן פי' שובה ישראל לא קאי על ישראל אלא לה' הוא אומר שישוב לישראל". — סה"מ תקס"ח ע' תכז.

טודרשו ה' בהמצאו: ישעי' נה, ו.

טזשדרשו רז"ל על עשי"ת: ר"ה יח, א. וש"נ.

יזשובו אלי ואשובה אליכם: מלאכי ג, ז.

יחמלא כל הארץ כבודו: ישעי' ו, ג.

יטאת השמים ואת הארץ אני מלא: ירמי' כג, כד.

כולית אתר פנו מיני': ת"ז תנ"ז.

כאוסרתם ועבדתם אלהים אחרים: דברים יא, טז. ”ולכאורה לשון וסרתם אינו מובן כלל הל"ל והלכתם ועבדתם כו'". — סה"מ תרס"ח ע' תכז.

כבוראית את אחורי: שמות לג, כג.

כגדהיינו בחי' אחוריים: וע"כ נק' אלקים אחרים לשון אחוריי"ם כמ"ש בספרי המקובלים — סה"מ תקס"ח שם.

כדבד"ה זכור את אשר עשה לך עמלק: תו"א פד, ד.

כההגם שנאמר: הגם שבאמת נא'. [כ].

כוכי לא מחשבותי מחשבותיכם: ישעי' נה, ח.

כזבדבר ה' שמים נעשו: תהלים לג, ו.

כחכי הוא אמר ויהי: תהלים לג, ט.

כטדברה תורה כל' בנ"א: ברכות לא, ב. וש"נ.

לאדם מחשבה: אדם והרי מח'. [כ].

לאבראתיו יצרתיו אף עשיתיו: ישעי' מג, ז.

לבועמ"ש מזה בד"ה מי מנה: לעיל פ' בלק סז, א.

לגעלמין סתימין דלא אתגליין: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

לדאני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.

להכי ששת ימים עשה ה': שמות לא, יז.

לוולכאורה אינו מובן: ראה לקמן שה"ש בד"ה שה"ש הא'. תורת שמואל — תרכ"ז ע' רמ.

לזהמחדש בטובו: ברכת יוצר.

לחעשרה מאמרות שבהם נבה"ע: ראה אבות רפ"ה.

לטממצוא חפצך ודבר דבר: ישעי' נח, יג.

משלא יהא דיבורך של שבת: שבת קיג, ב.

מאבצלם אלקים ברא את האדם: ראה בראשית ט, ו.

מבבשבת הוא בבחי' המחשבה: מובא באוה"ת ויקרא כרך ד ע' א'קמ. [ובהוצאת תשנ"ג בכרך ב ע' תריב].
באוה"ת במדבר כרך ה ע' א'תרד ובסה"מ תרל"ג ח"ב ע' שלט מבאר ”שאע"פ שנתבאר שאם לא הי' התלבשות המחשבה בדבור ומעשה לא הי' נתהוה גשמיות העשי' מ"מ מתקיימים בשבת ע"י המחשבה כיון שכבר נתהוו ע"י הדבור ועשייה בתחלה". ע"ש.
בהמשך תער"ב ח"ב ע' א'עה מציין שמכאן ”נראה שהעולם אינו מקבל בשבת מהדבור כ"א ממחשבה". וראה גם בד"ה אני לדודי תרכ"ט ע' שכח.

מגבשבת הוא בבחי' המחשבה לבדה: ומה שצריך להתירוץ שבשבת מקבלים העולמות חיות מבחי' המחשבה — הוא בכדי לבאר, שבשבת ישנה גם ההשפעה בפנימיות העולמות, הנמשכת מבחי' המחשבה — ועל זה מתרץ, שהחיות בשבת הוא מבחי' פנימיות המחשבה. — לקו"ש ח"ט ע' 221. ראה המשך בששה"ק תער"ב ח"ב ע' א'עה.

מדנמשכה נשמה יתירה בשבת: ביצה טז, א. וש"נ.

מהדיבור אסור הרהור מותר: שבת קיג, ב.

מוולזה יש נוסחאות בברכת יוצר: מובא בסה"מ תרכ"ט הנ"ל.

מזהנוסחא העיקרית: בסה"מ תרכ"ט שם: הנוסחא האמיתית.

מחכולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

מטחצר הפנימית הפונה קדים: יחזקאל מו, א.

נועלמין סתימין מתעלים יותר כו': ראה לקו"ש חי"א ע' 88.

נאשבת אותיות תשב: ראה ב"ר ספכ"ב (ביפ"ת שם).
ע' סש"ב באגה"ת (סופ"י). [כ].

נבאלא תשובה היא להשיב נפשו: ראה גם לעיל פ' אחרי כה, ג. פ' ראה כד, ד.

נגבד"ה כי תשמע בקול: לעיל פ' ראה כג, ב.

נדגם לצדיקים גמורים: ראה לעיל בלק עד, א שהתשובה [היא בחי' תשובה עילאה] אין ר"ל עבירות ח"ו. ראה גם תו"א עה, א. וראה המובא בלקו"ש חי"ט ע' 401 הערה 13.

נהלך אמר לבי בקשו פני: תהלים כז, ח.

נופי' פנימית הלב: ראה אגה"ק סי' ד.

נזוהוא בחי' תשובה . . עד הנפש ממש: ראה אוה"ת כי תצא ע' תתקכח.

נחבחי' תשובה עילאה: ראה לעיל תצא לו, ג. סה"מ תרס"ד ע' שנד ואילך.

נטמי לי בשמים: תהלים עג, כה.

סכי חלק הוי' . . עמו: דברים לב, ט.

סאלמסור נפשו באחד: ראה ב"ח או"ח רסס"א. פע"ח ש' הק"ש פי"ב.

סבבשמונה פרקים להרמב"ם: פ"א, ואין הל' שם כן. [כ].

סגאצי' הוא בחי' חכמה: ראה ת"ז סת"ו. מק"מ להזח"ב רך, ב.

סדמ"ש בע"ח דא"ק נק' אדם דבריאה: נשא ענף ב-ד וריש ש"ג. [כ].
ראה לעיל פ' מסעי צה, א. אוה"ת בלק ע' תתקסב ואילך.

סהיאר ה' פניו אליך: במדבר ו, כה.

סועיין מזה בהרמ"ז . . צ"ג ע"ב: ראה לעיל נו, ג.

סזחכמה היא בחי' יו"ד: ראה קה"י ערך יו"ד בתחלתו.

סחבמקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו: מגילה לא, א. ראה לעיל במ"מ בפ' ואתחנן ח, ד.

סטאימתי אקרי גדול כשהוא בעיר אלקינו: זח"ג ה, א. וראה ג"כ זח"ב רלה, א. ז"ח תשא. שם חקת.

עוחכם באחור ישבחנה: משלי כט, יא.

עאוזהו חכם . . ממעמקים קראתיך ה': מובא באוה"ת ואתחנן ע' רסה. ראה גם אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תרע"ד. שה"ש כרך ב ע' תרסט.

עבואורייתא מחכמה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה שם פכ, א.

עגכי עמך הסליחה: תהלים קל, ד.

עדממעמקים קראתיך ה': תהלים קל, א.

עהישת חשך סתרו: תהלים יח, יב.

עוכמים הפנים לפנים: משלי כז, יט.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org