מראי מקומות הערות וציונים, תזריע, דף כ״א

אהוא מבחי' רעוא דכל רעוין: ומובא לקמן פ' מסעי צה, ב. ובאוה"ת ויקרא-ב ע' תקה.

בבחי' כולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.

גשחכמה ועשי' שוין שם: ראה ספר הערכים-חב"ד כרך-ד ע' תקפה. וש"נ.
וראה גם בדרך מצותיך נ, ב. נז, א. בלקו"ש-ה ע' 90 הערה 30 מציין ”ובפנים שמדובר במצות מילה גילוי א"ק, לכן השייך כאן — הוא שהחכ' ועשי' שוין (ראה דרמ"צ נב, א שמחלק ”קמי' ית' ואפילו לגבי אורו כו'").
וראה תניא פ"ב בהגה"ה, שהיוה"א פ"ט (הובאו בדרמ"צ שם — מז, רע"א) עוד פי' בכולם בחכ' עשית, אשר רק ”נחשבת כעשי' גופנית". ובשהיוה"א שם מפורש יותר: ”שנחשבת כאילו היא בחי' ומדרגת עשי'" שמצד זה
א) אפשר דקמי' עשי' — למטה מזה, למטה מעשי' גופנית ב) ג"ז שנחשבת כו' הרי הוא רק 1) נחשבת 2) כעשי': כאילו — כף הדמיון — שזה שייך גם בעו"ע — משא"כ האופן ששווין (ובפרט עפמש"כ בדרמ"צ שם נב, א:שוים ממש)". עכ"ל בלקו"ש שם.

דבד"ה אנת הוא חד: תו"א יד, א.

הומבואר בע"ח שמ"א פ"ד ובשע"ק ח"ג: מובא לקמן פ' מסעי צה, א.

וולכן שבת נוהגת בכל מקום: בבוך 4 ובאוה"ת ויקרא-ב ע' תקז: ”ולכן שבת נוהגת אפי' בחו"ל במקום עוכומ"ז" (באוה"ת שם ליתא תי' ”במקום עוכומ"ז"). וע"פ זה יובן מה שכתוב לקמן ”אפי' במקום שיש זה לעומת זה". ואולי עשו השינוי מפני היראה.

זהתלבשות אצילות בעשי': ועל"ק בנצבים מט, ב. [כ].

חוכמ"ש בספר הגלגולים פרק ב: נעתק לשונו באוה"ת ויקרא-ב ע' תקז.

טהובא בסש"ב: פ"ו בהג"ה.

יאברהם שיצא ממנו ישמעאל ויצחק שיצא ממנו עשו: פסחים נו, א.

יארישי' דעשו בעטפוי דיצחק: ועל"ק ח' דברים צו, ג והוא מת"י ויחי נ, ג. [כ]. ראה תו"א כ, ב.

יבשו"ה בבריאה — במקום הקליפות: באוה"ת שם ע' תקח: במקום עכומ"ז וקליפות.

יגולכן . . שבת לישראל: וע' בסש"ב סופמ"ו. [כ].

ידואתה את בריתי תשמור: בראשית יז, ט.

טווערל זכר אשר לא ימול: שם יז, יד.

טזאמילם: תהלים קיח, יב.

יזשיהא גילוי בחי' א"ק: ראה סה"מ תרע"ח ע' קצז ושם: שגילוי זה הוא בהמס"נ על קדה"ש שיש בכאו"א מישראל.

יחכדי שיעבור עליו שבת אחת: ראה זח"ג רע"מ מד, א. ויק"ר כז, י. ראה הביאור בדרך מצותיך ט, ב.

יטבד"ה אני ישנה: לקו"ת שה"ש לה, א.

כוראשונה לא נצטוו אלא במילה . . נצטוו על הפריעה: יבמות עא, ב. ראה אוה"ת לך לך כרך-ד דף תשכט, א שכאן מבואר כדברי המא"א דמילה במל' ופריעה ביסוד, דכתב כשאין הגילוי ממקום גבוה כ"כ א"צ להסיר רק הערלה והיינו כשהגילוי מהמל', אבל כשהגילוי נמשך מבחי' גבוה יותר אזי צריך להסיר גם עור הפריעה ע"י הפריעה . . אבל בסידור בדרוש חרבות צורים משמע כהפרדס [ערך מילה דהמילה ע"י יסוד וממילא הפריעה במל'] דהא אמר אשר אברהם לפי שהי' גבוה יותר במדריגה לא הי' צריך לפריעה כי עור הפריעה אינו מסתיר לו, א"כ זה כנ"ל שמצד היסוד בא מצות מילה ומצד המל' שלמטה מיסוד צ"ל ג"כ פריעה, וע' כה"ג בלקו"ת פ' מטות בד"ה ושמע אבי' את נדרה, ע"ש. וראה גם בדרך מצותיך מצות מילה יא, ב.

כאואח"כ במדבר נצטוו על הפריעה: ראה יבמות עא, ב ובתוס' שם. נתבאר באוה"ת שבועות ע' קט. וראה גם בדרך מצותיך י, ב ”בבואם לארץ ארץ אשר ה' דורש אותה ועיני ה' בה נצטוו גם על הפריעה". וכ"ה בסידור קמד, ב. ובביאה"ז להצ"צ כרך-ב ע' תשמ ”ולכן דורו של יהושע נצטוו בפריעה" ע"ש.

כבולכן הי' אברהם נביא: ראה תו"א יא, ד. ביאוה"ז לצ"צ ע' רנג — ”י"ל שעד"ז לא היה [יכול] להיות המשכת התורה שהיא אצילות שתהי' נמשך למטה בעשי' עד שנכנע הרע . . ועיין בתו"א . . גבי ניתנה לו במתנה מצות מילה במעשה ממש בכדי כו' ויקבלו התורה בהתגלות חיצוניות מצוה מעשה ממש כו' וצ"ע בלק"ת פ' תזריע . . גבי ולכן הי' אברהם נביא גם קודם המילה כו' שהי' מרכבה לבחי' אצילות כו' אבל בכדי כו' וע' במדרש רבות פ' וירא בענין סוד ה' ליראיו".
באוה"ת יתרו ע' תתי מבאר דשם אלקים הי' מתגלה לו גם קודם שנימול, ע"ש.

כגויאמר ה' אל אברם: בראשית יב, א.

כדבד"ה ראו: לקו"ת בשלח ב, ב.

כהבמשנה ספ"ג דנדרים: לא, ב.

כובת"ז תמן מל: ע' רע"מ פנחס (רכג, ב). ומ"ש ת"ז אולי כוונתו לתי"ג כח, ב. ועל"ק (כא, ד) מביא הזח"ג פנחס. ושם פ"ג (כב, א). [כ]. בדרך מצותיך מצות מילה י, ב מציין לזהר.

כזשהז"ת . . מלובשים באו"א: [ע"ח] בש' הנסירה פ"ו. [כ].

כחוע"ז אמר: זח"ג ר"פ במדבר קיח, ב. וע' ע"ח ש' עתיק רפ"א. ובש' או"א רפ"א. על"ק דרושים לר"ה נז, סע"ב וש"נ. [כ].

כטכי עם קשה ערף הוא וסלחת: שמות לד, ט.

לבביאור ע"פ אלה מסעי: לקמן פ' מסעי צ, ד.

לאובמ"א נתבאר: ראה לקו"ת פ' עקב יז, ד. וראה גם סה"מ תרס"ח ע' כז.

לבויגבה לבו בדרכי ה': דברי הימים-ב יז, ו.

לגכי מי גוי גדול: דברים ד, ז.

לדואעשך לגוי גדול: בראשית יב, ב.

להכמ"ש ברבות ר"פ לך: לט, יד.

לוולגדולתו אין חקר: תהלים קמה, ג.

לזוקרבתנו מלכנו: ברכת ק"ש.

לחלך ה' הגדולה: דברי הימים-א כט, יא.

לטוגם נצח ישראל: שמואל-א טו, כט. [כ].

מכי לא אדם הוא שהוא בחינה . . כמ"ש במ"א: ראה לקו"ת שה"ש כג, ג.

מאבזח"ג דקל"ו ע"ב: ראה לעיל פ' ויקרא ג, ב. הלשון נעתק באוה"ת בראשית פב, ב.

מבוברבות אמור פ' ל': מובא באוה"ת פ' בשלח ע' תרעה.

מגיראת ה' אוצרו: ישעי' לג, ו.

מדבד"ה וכל בניך: לקו"ת ראה ל, א.

מהוכל בניך למודי ה': ישעי' נד, יג.

מובד"ה לסוסתי: לקו"ת שה"ש יא, ד.

מזמה דאיתא במדרש . . שאל מין אחד: ראה סידור קמא, ב. ד"ה מצה זו-תר"מ פרק נז. ד"ה ברוך שעשה ניסים תש"כ-הנחה.

מחמר' עקיבא: וכ"ה בב"ר שם. בתו"א שם הגי' לר' יהושע. וראה הערת כ"ק אדמו"ר במ"מ לתו"א צט, ד. ראה סה"מ תרע"ח ע' כו.

מטולכאורה אינו מובן: ראה תו"א צט, ד. לקו"ש חי"א ע' 68 — ולכאו' תמוה בתשובתו של ר"ע מתורצת רק הקושי' בענין מלאכת ההוצאה מרשות לרשות — והלא כל שאר המלאכות אינן תלויות בהוצאה מרשות לרשות. [וכן הקשה ביפ"ת (שמו"ר שם), מהרז"ו לב"ר שם, ומה שתירצו צע"ג — שהרי לא נזכר כלל בהמענה דר"ע]. ועכצ"ל שמלאכת ההוצאה היא הנקודה העיקרית בכל מלאכות שבת, והיא היסוד והשורש שממנה מסתעפים כל אבות מלאכות, תולדותיהן, ושבותים דרבנן. [ועפ"ז מובן מה שהשיב לו משל מעירוב והוצאה למטה, כי זה שהוצאה היא כללות מלאכת שבת היא לא רק לגבי הקב"ה (כביפ"ת ובמהרז"ו שם) כ"א גם במלאכת שבת בהאדם למטה]. ולכן, מכיון שלגבי הקב"ה לא יתכן הענין דהוצאה מרשות לרשות (כי כל העולם כולו שלו), במילא בטל היסוד ונתינת מקום גם לשארי המלאכות שאינן אלא הסתעפות ממלאכת הוצאה, ע"ש בארוכה.

נעד הפרסא שבין אצי' לבי"ע: ראה סה"מ תקס"ה ע' שכו. וביאה"ז להצ"צ כרך-א ע' רס. ובליקוט פי' לאגה"ק סי' כ.

נארגלי' א"ק הם בעשי' ממש: על"ק מסעי צה, ג. ב' ע"ח. [כ].

נבתחתית העקב שלו הוא ראש העשי': ראה באוה"ת ויקרא-ב ע' תקיג שמציין לכאן ולאגה"ק סי' כ.

נגכחשכה כאורה: תהלים קלט, יב.

נדבביאור ע"פ יונת בחגוי: לקו"ת שה"ש יז, ג.

נהסד"ה ויאמר משה אכלוהו היום: תו"א סה, ד.

נושנתעלו . . בבחי' חו"ב: באוה"ת ויקרא-ב ע' תקיג מציין כאן: מהרי"ל [שזה הוא מאחי כ"ק אדה"ז].

נזבד"ה יביאו לבוש מלכות: תו"א צ, ג: שהתהוות מאין ליש הגשמי שבהם הוא מאוא"ס ב"ה הסוכ"ע ומקיף כולו בהשוואה אחת.

נחכמשל חילוק רשויות: ראה אוה"ת שמות-ח ד"ה וידע אלקים.

נטסד"ה עד דלא ידעי: תו"א ק, א.

סוקרוב לזה נת' בענין עבדים היינו: סידור רצד, ג ואילך.

סאיאר ה' פניו אליך: במדבר ו, כה.

סבבעטרה שעטרה לו אמו: שה"ש ג, יא.

סגלגבי בחי' א"ק שהוא המקיף: הוא גם בנוגע לבחי' חיצוניות א"ק — לקו"ש ח"ט ע' 223. וראה גם המשך תער"ב סעי' סא וסעי' רמז.

סדהדר מלך השמיני: ראה בראשית לו, לט.

סהוכ"ה ברבות בהעלותך פט"ו: נעתק באוה"ת נ"ך-ב ע' תתקיט.

סוופי' מהרש"א . . ושל ימות המשיח נוסף בחי' א': ”ולהעיר שלשון המהרש"א שם: ”נוסף שיר א' (נימא אחת), ע"פ מ"ש אין בין עוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות" — ענין החירות. ובלקו"ת מוסיף ומפרש ”שמשם נמשך החירות". — משיחת ש"פ לך לך תנש"א (סה"ש תנש"א ח"א ע' 92) הערה 32.

סזופי' מהרש"א . . כל הקדושות הולכים בשבע: ביהל אור ע' מט מביא הגמרא דערכין, ומציין כמה מקומות לענין שבע ע"ש.

סחבת"ז סוף תיקון כ': ראה גם אוה"ת ויקרא-ב ע' תל.

סטכנור כ"ו נר: וע' לעיל כא ריש ג וש"נ. [כ].

ענר ה' נשמת אדם: משלי כ, כז.

עאוהוי' יגי' חשכי: שמואל-ב כב, כט.

עבהנה ישכיל עבדי: ישעי' נב, יג.

עגומל ה"א את לבבך: דברים ל, ו.

עדוהביאך . . והטיבך: שם ל, ה.

עהבד"ה ועשית ציץ: תו"א פג, א.

עובזהר ח"ג פנחס דרכ"ג ע"ב: ”אבל למנצח על השמינית דלא תזוז נצח מן הוד דאיהי ספירה שמינית אמר למנצח על השמינית עכ"ל" — יהל אור ע' לא.

עזדנ"א סע"א: ע"ב [כ]. מובא ביהל אור ע' לא ע"ש.

עחאיהו בנצח ואיהי בהוד: הוא ב[ת"ז] תי"ג כח, ב. כט, א. ועל"ק שה"ש כח, ב וש"נ. [כ].

עטבביאור ע"פ וקבל היהודים בסופו: תו"א צח, א.

פולא יכנף עוד מורך: ישעי' ל, כ.

פאויקרא ה' ה': שמות לד, ו.

פבמי יעלה לנו השמימה: דברים ל, יב.

פגר"ת מילה וס"ת הוי': הקדמת ת"ז ב, ב. סה, ב. סו, א. קלא, א [כ].

פדחצר הפנימית הפונה קדים: יחזקאל מו, א.

פהקיצור ענין: באוה"ת ויקרא כרך ד ע' א'מז הגהות ובשינוים.

פוכנור של ימוה"ש: ערכין יג, ב.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org