מראי מקומות הערות וציונים, ואתחנן, דף ז׳

אואחזה הוא תרגום של ראיה: ראה תו"א עח, ג. שער האמונה פכ"ה. ועוד. וראה זח"א (ס"ת) פח, סע"ב. — לקוטי שיחות חט"ז ע' 209 הערה 44.

באחוריים של בחי' ראיה: ”וצ"ע בזית רענן ליל"ש לפ' יתרו (רמז ער) שמפרש דהמ"ד שס"ל דואתה תחזה היינו באספקלריא — ”פי' בנבואה באספקלריא המאירה". וכבר הקשה עליו במרכבת המשנה למכילתא שם. ועוד". — לקוטי שיחות חט"ז הנ"ל הערה 47.

גבלקו"ת בתהילים: להאריז"ל.

דבאלקים חיים ומלך עולם: ברכת יוצר.

הלאהבה את ה"א כי הוא חייך: דברים ל, כ.

ובד"ה ראשי המטות: לעיל פ' מטות פב, א פי' יראה מחמת החטא והחסרון והפגם שנעשה למעלה.

זגנבא אפום מחתרתא: ברכות סג, א ע"פ גי' ע"י.
ע' ר"פ דברים (א, א). וש"נ. [כ].

חבפי' הרמ"ז בזהר ר"פ קרח: ששורש מקור התורה הוא דעת דסתמו חו"ג ע"ש.

טעין בעין יראו: ישעי' נב, ח.

ימשה שנתנבא בזה: רש"י ר"פ מטות. ובספרי [מטות ל, ב] שם [כ].

יאשראה באספקלריא המאירה: יבמות מט, ב. זח"א פ' וישלח (קע, סע"ב). [כ].

יבשיש ג' מדריגות למטה באדם: באוה"ת פ' שופטים ע' תתמז מציין לכאן וכ' ”ובהביאור בענין ג' בחי' הא' ראי' ממש, הב' דעת שהוא אחוריים דיסוד אבא שהוא ראי' ע"ד ידיעת המציאות ולא השגת המהות והראיה הוא השגת המהות, הג' בחי' אמונה, ומבואר שם ענין ב' פסוקים אתה הראת לדעת כי הוי' הוא האלקים וענין וידעת היום והשבות שפסוק אתה הראת לדעת קאי על ממכ"ע שעז"נ ומבשרי אחזה אלוקה אחזה ממש בחי' הראת לדעת, אך בבחי' סוכ"ע אין דרך להגיע כ"א בבחי' אמונה ואעפ"כ נאמר ע"ז וידעת היום כו', והיינו ענין ורעה אמונה והמשכה זו להמשיך הדעת באמונה הוא ע"י תומ"צ שעליהם נאמר נעשה אדם בצלמנו, אדם אדמה לעליון בחי' סוכ"ע ואדם הוא בחי' דעת כו' ע"ש" עכ"ל שם.

יגשם שמים שגור בפי הכל: תנחומא וישב, ח.

ידהחכמה נק' אתה כי אתה אבינו: ראה תו"א צג, א ואילך.

טובאגה"ק ד"ה נודע דבאתעדל"ת: סי' יז.

טזכולם בחכ' עשית: תהלים קד, כד.

יזלכל חד לפום שיעורא דילי': זח"א קג, א.

יחבזהר פ' קרח: קעח, ב.

יטבד"ה אם בהרת קדמה: לעיל תזריע כד, ב.

כשלמע' גם מבחי' סוכ"ע ונק' רדל"א: זח"ג רפח, א.

כאוכמשנ"ת כ"ז בפי' ברוך שאמר: בסידור עם דא"ח בד"ה ברוך שאמר.

כבהנשמות שנהנין מזיו: ברכות יז, א.

כגוכמארז"ל שלהי מסכת תענית . . עתיד הקב"ה לעשות מחול . . לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן: לא, א עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים . . וכאו"א מראה באצבעו.

כד”בעין יעקב גריס: עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים בג"ע — דענין המחול שהוא עיגול הוא בחי' סוכ"ע (לקו"ת ואתחנן ז, ב).
ואף שבלקו"ת שם [= כאן] מבאר זה על גילוי בחי' סוכ"ע שיהי' לעת"ל דוקא — הנה כמה פי' בלעת"ל — וכנ"ל — דבכ"מ כולל כל הבא לאחרי עוה"ז (וכפי' הרמב"ם הל' תשובה ספ"ח), ועד לקצה השני" — לקו"ש חט"ו ע' 143 הערה 44.

כהבד"ה יתקע בשופר גדול: לקמן דרושים לר"ה נט, ג.

כווישם מדברה כעדן: ישעי' נא, ג.

כזנ' אלפים יובלות: ראה ש"ך על התורה בהר ס, ד. לקמן שה"ש ג, ד. ובהנסמן שם בהמ"מ.

כחדברו על לב ירושלים: ישעי' מ, ב.

כט(ועיין מענין דברו . . על לבבך: הגהה זו נרשם גם באוה"ת נ"ך כרך א ע' רלג עה"פ.

לבד"ה אחרי ה' אליקכם תלכו: לקמן פ' ראה כ, א.

לאכרוב גודלו: תהלים קנ, ב. ראה לקמן יב, א.

לבוהי' צדק אזור מתניו: ישעי' יא, ה.

לגוע' בזהר פ' בלק דקצ"ח ע"ב: ”חילק בין צדק ובין אמונה וכן בין מתניו ובין חלציו" — אוה"ת נ"ך כרך א ע' קפח.

לדאם ישראל עושין תשובה: סנהדרין צז, ב.

להבד"ה וכל בניך בוניך: לקמן פ' ראה ל, ב. בכת"י מחסיד מציין: ”שאולי הכוונה למ"ש שם ”ורב שלום שמרבים שלום מפני שעושין מבחי' פירוד דע"ש בחי' יחוד ע"י הבירורים" וא"כ מ"ש לשון מלאה ע"ד מרבים ודו"ק".

לובביאור ע"פ ולא תשבית מלח: לעיל ויקרא ד, ג ואילך.

לזשאין התינוק יודע לקרות אבא: ברכות מ, א.

לחע"פ בשברי לכם מטה לחם: לעיל בחקותי מח, ב. התורה שנק' לחם להנשמה הוא ג"כ ע"ד הנ"ל שסודות התורה נשתלשלו בדברים גשמיים.

לטבסידור בד"ה ששת ימים: ראה גם באוה"ת פ' ראה ע' תשלח.

מאנכי מי שאנכי: נסמן לעיל דברים א, ב.

מאזה א-לי ואנוהו: שמות טו, ב.

מבוידעת היום: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ו ע' שיא. ביאור שם ע' שיז.
ראה אוה"ת ואתחנן ע' קעט — הוספה מכ"ק אדמו"ר הצ"צ.
ד"ה זה במאמרי אדה"א דברים כרך א ע' קעה, מיוסד על מאמר זה.

מגוידעת היום והשבות: דברים ד, לט.

מדויהי ערב ויהי בקר יום אחד: בראשית א, ה. במאמרי אדה"א כאן ע' קנה מבאר הענין באריכות.

מהכד אתכפיא סט"א: זח"ב קכח, ב ואילך.

מובכל לבבך בשני יצריך: ברכות נד, א. וראה לעיל פ' חוקת נח, ד.

מזבכל לבבך . . כי כך הוי' הוא האלקים: ראה לעיל במ"מ בפ' חוקת סז, ג. ד"ה הראת — תשל"ז סעי' ו (סה"מ מלוקט ח"ד ע' לח).

מחבר"ח שער האהבה ספ"ה: אחר שמבאר ענין שיום הוא יום ולילה, מבאר ענין לבבך ”שלבב הם ימין ושמאל יצ"ט ויצה"ר ג"כ קשור עם וידעת היום שפי' כי ימין ושמאל הם נקשרים ביום ולילה, ימין ביום ושמאל בלילה".

מטובספר עה"ק ח"א פרק י"א י"ב: דשם מבאר ענין מדת יום ולילה ופי' הפסוק וידעת היום.

נובזהר פ' וארא דכ"ו ע"ב ודכ"ז ע"א ובפי' הרמ"ז: נעתק ביהל אור ע' תלט. ראה לעיל פ' חקת נח, ד.

נאשמעון העמסוני הי' דורש: פסחים כב, ב. וש"נ. וראה בהמ"מ למאמרי אדה"א כאן ע' קעו לאיזה פסוק הכוונה.

נבלמה לא הי' קשה לו בואהבת . . בתשו' מהרי"ל: סימן ס"א. מובא בסה"מ תקס"ג ח"ב ע' תרצה. מאמרי אדה"ז — הקצרים ע' שכח. אוה"ת דברים פ' ואתחנן כרך ה ע' ב'כ.
עיין בשם הגדולים להחיד"א מערכת גדולים אות י' בערכו.

נגבזהר הקדוש: ע' זח"ב (קסב, א). זח"ג (רסז, א). וע"ע זח"ב (כו, ב. כז, א). ושם רטז, א. וע"ל חקת (נח, ד). [כ].

נדאת הטפל: ראה ב"ק מא, ב. וש"נ.

נה((ולפי . .): בכמה ביכלאך מאמרי אדה"ז נמצא זה בלי סוגריים.

נוכי האהבה הוא בחי' דכר: ראה תניא פרק מג.

נזזכר חסדו: תהלים צח, ג.

נחאשה יראת ה': משלי לא, ל.

נטכי הנה האהבה היא התשוקה לדבקה בו . . מחמת ריחוק: מובא באוה"ת במדבר כרך ו ע' א'תתפט. בביאה"ז לאדה"א פג, ג מבאר שהאהבה הוא בקירוב, ראה ע"ז במאמרי אדה"א כאן ע' קעז.

סוכמשל מי שהוא רחוק מבית אביו: המשל נתבאר באריכות במאמרי אדה"א כאן ע' קעו ואילך. עטרת ראש סח, א. אמרי בינה שער הק"ש פע"ד.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org