מראי מקומות הערות וציונים, כי תבוא, דף מ״ג

אשני מיני אהבות: חלק מסעי' זה מובא באוה"ת בשלח ע' שסט בשינויים.
ראה המשך בששה"ק הנ"ל בריש המאמר.

בבד"ה בחודש השלישי: תו"א פ' יתרו.

גבד"ה כתיב מה יפית ומה נעמת: אולי הכוונה לאגה"ק סי' יח. כ"ה בסה"מ תרכ"ז ע' קכב.

דשמחו צדיקים בה': תהלים צז, יב.

הסד"ה זה יתנו כו' מחצית השקל: תו"א פו, ד. ובאוה"ת תצוה ע' תתקכג ואילך.

וקבלת מ"ש בק"ש: ברכות פ"ב מ"ב.

זלית מח' תפיסא בי': ראה ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

חסתימו דכל סתימין וטמירא דכל טמירין: זח"ב פט, א. זח"ג רצב, א.

טסתימו דכל סתימין: זח"ב (רעו, ב). ח"ג (רפח, א). ושם (רצ, א-ב. רצב, א. רצד, א. רצה, ב). [כ].

יודברת בם . . התורה: להעיר מברכות כא, א.

יאכי טל אורות טלך: ישעי' כו, יט.

יבשדכו במדוכה: במדבר יא, ח.

יגותורה אור: משלי ו, כג.

ידבד"ה צו את בנ"י: לעיל פ' פנחס עח, א ואילך.

טוועיין זח"א קט"ז א': ראה הלשון באוה"ת פ' תבוא ע' תתשו.

טזבד"ה אוסרי לגפן עירה: תו"א פ' ויחי מו, ג.

יזואורייתא וקוב"ה כולא חד: זח"א כד, א. זח"ב ס, א. ולהעיר ג"כ מת"ז ת"ו ותכ"ב.

יחוסיגופים הממרקין: ראה ברכות ה, א. יומא פו, א.

יטוסד"ה ויחפרו עבדי יצחק: תו"א כ, ב.

כוהעצבות הוא כשמבקש גדולות דוקא: ראה תניא פכ"ז: ”העצבות היא מגסות הרוח שאינו מכיר מקומו ועל כן ירע לבבו על שאינו במדרגת צדיק". וראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ע' סב ואילך.

כארשב"י שתורתו אומנתו . . הי' פטור מתפלה: ירושלמי ברכות פ"א, ה"ב.

כבבחד קטירא אתקטרנא: ראה המצויין לעיל מטות פד, ג.

כגנשמתא . . להיטא: זח"ג (רצב, א). [כ].

כדנשמתא ביה אחידא ביה להיטא: בסה"מ מלוקט ח"ג ע' קנב מבאר ”זה שבכמה דרושים מובא הענין דנשמתי בי' אחידא כו' בהמשך אחד עם בחד קטירא אתקטרנא, הוא, כי גם בהענין דבחד קטירא אתקטרנא יש בפנימיות בי' אחידא כו', אלא שבמשך כל ימי חייו לא הי' זה (בי' אחידא כו') בגילוי, וביום ההסתלקות שלו, שאז מתגלה הפנימיות (השרש והמקור) של כל עניני עבודת האדם שעבד במשך כל חייו, אז מתגלה הפנימיות דבחד קטירא אתקטרנא, שהוא (לא רק התקשרות, אלא גם) בי' אחידא". וראה שם הערה 15.

כהשלא היה בבחינת שינה: ”לכאורה הפי' דאפילו פחות מס' נשימין ג"כ לא. וא"כ זהו למעלה מבחי' דהמע"ה, וצ"ע". — לקו"ש ח"ז ע' 346.

כוועובר על פשע לשארית נחלתו: מיכה ז, יח.

כזלמי שמשים עצמו כשיריים: ר"ה יז, ב.

כחחטאתי נגדי תמיד: תהלים נא, ה.

כטאוילים מדרך פשעם: תהלים קז, יז.

לבד"ה בהעלותך את הנרות: לעיל פ' בהעלותך ל, ב.

לאדרך אויל ישר בעיניו: משלי יב, טו.

לבכי שרית עם אלקים: בראשית לב, כט.

לגבד"ה מה טובו: לעיל פ' בלק עג, א ואילך.

לדולישרי לב שמחה: תהלים צז, יא.

להאשר עשה האלקים את האדם ישר: קהלת ז, כט.

לובד"ה בפרשת נסכים כתיב: לעיל פ' שלח מ, ג.

לזבד"ה לא הביט און ביעקב: לעיל פ' בלק ע, ג.

לחובד"ה שוש אשיש: לעיל תזריע כ, ג.

לטמה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים: שה"ש ז, ז.

מוישמחו בך ישראל: תפלת יו"ט.

מאבענין גביע הכסף: ראה אוה"ת מקץ תתשד, א.
במסעי (צ, ב-ג). [כ].

מבבביאור ע"פ וכל בניך: לעיל פ' ראה לא, ג.

מגקודם התפלה צריך כובד ראש: ראה ברכות רפ"ה ל, ב.

מדעונותי עברו ראשי: תהלים לח, ה.

מהאידלי יומא אידלי קצירא: ב"ב טז, ב. פרש"י: אידלי יומא הוגבה שמש כשהחמה זורחת, אידלי קצירא, מיקל החולי. וראה בתוס' בד"ה שכל שהקשה שהרי בימי אברהם לא הי' חולי בעולם, ע"ש. וראה בפי' רבינו גרשום.

מווהנה הרי"ף: ראה מאה שערים מה, א ד"ה הרי"ף כ'. וראה הוספות לס' מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תרד.

מזאנן לא קיי"ל כן כמ"ש בש"ע: או"ח ספ"ח.

מחשלדברי הכל התפלה מקובלת יותר עם הטבילה: ראה אגרת הרמב"ם לר' פינחס ב"ר משולם — נדפסה בשו"ת הרמב"ם ליפסיא סי' קמ. אגרות הרמב"ם ע' 178 ואילך — לקו"ש ח"כ ע' 345 הערה 177. ראה לקו"ש ח"ז ע' 315.

מטבד"ה אלה מסעי: לעיל פ' מסעי צ, ד ואילך.

נריח נחוחי: במדבר כח, ב.

נאוירח ה' את ריח הניחוח: בראשית ח, כא.

נבשנכנס לו יתוש בחוטמו: גיטין נו, ב.

נגותהלתי אחטם לך: ישעי' מח, ט. ראה לעיל פ' פנחס עט, ד.

נדהתפלה היא במקום קרבנות: ראה ברכות כו, ב.

נהבד"ה באתי לגני: לקמן שה"ש לג, א.

נולכן אמרו לבעל החוטם אני מתפלל: ראה לעיל פ' שלח נא, ד. פ' מסעי צא, א.

נזועיין בר"ח שער האהבה פי"א ג"כ טעם לזה כי התורה כו' אמנם תפלה כו': בדפוס אמשטרדם קט, רע"א: ”כי התורה מפני רוב מעלתה שהיא בעלמא דדכורא יש בכחה לקבל הקליפה ואינה מקבלת הטומאה כאש, אמנם התפלה היא בקשת רחמים ותחנונים וצריך כוונת הלב ובהיותו טמא בודאי תתבלבל כוונתו ולכן צריך ליזהר בה".

נחר"א יהיב פרוטה: ב"ב י, א.

נטבצדק אחזה פניך: תהלים יז, טו.

סוצדקה תציל כו': משלי י, ב. ראה לעיל (יח, ד) בהערות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע.

סאוצדקה תרומם גוי: משלי יד, לד.

סבסד"ה וארשתיך לי: לעיל פ' במדבר רט, רע"א.

סגאשת חיל עטרת בעלה: משלי יב, ד.

סדזכר חסדו: תהלים צח, ג.

סהשנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים: תנחומא נשא טז. וראה שם בחקותי ג. ב"ר ספ"ג. במד"ר פי"ג, ו.

סולראשו כו': ראה לעיל (יח, ד) בהערות כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע שמעתיק קטע נוסף ממאמר זה: ”ובשם הבעש"ט ז"ל נתפזרו ישראל . ." (וראה ג"כ ס' מאמרי אדה"ז הקצרים ע' רנו. ס' מאמרי אדה"ז ענינים ע' קלא ובהנסמן בהמ"מ שם).

סזויקרא משה: ראה ברשימת המאמרים שבס' מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תרטז הערה 70 ולהלן ברשימת הכתבי-יד שמאמר זה משנת תקנ"ז.
בבוך 1174 נכתב ”תורת אדמו"ר שי' שאמר בשבת תקנז". ועל גביו נרשם בגוכתי"ק מוהרש"ב באות רש"י ”נדפס בלקו"ת דרוש קפ"ה" — הכוונה לפי מספר הדרוש, כמו שחלק הרה"ג לאוואט בספרו בית אהרן והוספות.
ראה הערת כ"ק אדמו"ר נדפס לעיל בהערות וציונים יט, ב.
הדרוש באוה"ת תבוא ע' תתשט מיוסד על מאמר זה, בתוס' הערות והגהות. עוד הגהות שם ע' תתשכג. תתשכד.

סחויקרא משה אל כל ישראל . . אתם ראיתם . . ועינים לראות: דברים כט, א-ג.

סטויטע אשל . . א-ל עולם: בראשית כא, לג. ראה בהמשך תער"ב פרק קלג.

ע(נזכר ברבות . . נ"ב ב'): קטעים נעתקו באוה"ת בראשית כרך ז תתשפד, א ואילך. ושם נעתקו עוד כמה קטעים ע"פ זה. וראה גם אוה"ת פ' תבוא מעמוד תשכה ואילך.

עארם על כל: תהלים קיג, ד.

עבדגם עכו"ם קרו לי' אלקא דאלקיא: מנחות קי, א.

עגממזרח שמש עד מבואו גדול שמי: מלאכי א, יא.
באוה"ת ע' תתשט נתבאר כאן בענין שאין העולם נתהווה בדרך עלה ועלול (אולי זה הוספת הצ"צ).

עדביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד: זכרי' יד, ט.

עהבלקו"ת בזכריה: להאריז"ל. ראה הלשון באוה"ת פ' ואתחנן ע' פח.

עובביאור ע"פ והיה מספר בנ"י: לעיל פ' במדבר ט, ד.

עזומ"ש סד"ה ששים המה מלכות: כנראה הכוונה לד"ה זה לקמן בשה"ש לח, ב ואילך.

עחזח"ג (י"ו א'): הלשון נעתק באוה"ת תבוא ע' תתשל.

עטלתאוה יבקש נפרד: משלי יח, א.

פיאר פניו אתנו סלה: תהלים סז, ב.

פאוהנה . . כמשל . . וצהבו פניו: באוה"ת דברים כרך ו ע' ב'תכט יש הגהה לכאן.

פבהוא נותן בעין יפה: ראה ב"ב נג, א. וש"נ.

פגיאר ה' פניו אליך: במדבר ו, כה.

פדג"כ בבחי' הארת פנים: ראה יהל אור ע' רצב.

פהכמים הפנים לפנים: משלי כז, יט.

פוואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם: יחזקאל לד, לא.

פזאתם קרוים אדם: יבמות סא, א. וש"נ.

פחלאדם העליון שעל דמות הכסא: ראה יחזקאל א, כו.

פטישמח ישראל בעושיו: תהלים קמט, ב.

צומשמחתך ששמחת בו קראת כו': נוסח תפלת השחר.

צאמגדולתו שאין חקר: ראה תהלים קמה, ג.

צבוכולא קמי' כלא חשיב: זח"א יא, ב.

צגמי לי בשמים: תהלים עג, כה.

צדנפלאתה אהבתך: שמואל-ב א, כו.

צהשמאלו תחת לראשי: שה"ש ב, ו.

צובושתי ונכלמתי להרים אלקי פני אליך: עזרא ט, ז.

צזוכמ"ש בזהר ס"פ בחקתי: קטו, ב.

צחי"ג נהרא דאפרסמונא דכיא: תענית (כה, א). ירוש' ע"ז (פ"ג [ה"א]). ב"ר (פס"ב [ד]) מזח"ב (קמו, ב). [כ].

צטרעוא דכל רעוין: זח"א (רפח, ב). [כ].

קמיד כלב יחידתי: תהלים כב, כא.

קאדרשו ה' בהמצאו . . קרוב אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ: ישעי' נה, ו. ר"ה יח, א. יבמות מט, ב. קה, א.

קבבבחינת הארת פנים . . שמאלו תחת לראשי: מובא באוה"ת שה"ש ע' א'תסט.

קגכאן ליחיד: ראה קונטרס י"ט כסלו תשנ"ב — נדפס בסה"מ מלוקט ח"ו ע' נט.

קדכאן ליחיד פי' בחי' יחידה: בחנה אריאל האזינו (מד, ב): בזה"ל שמענו בלאדי כאן ליחיד הוא בחי' תשובה דיחידה ליחידו ש"ע כאן לצבור לבחי' הג' קווין דמדות, עכ"ל. — ראה לקו"ש חי"ד ע' 145 בהערה 16.

קה(עזח"ג רי"ד ב): ראה גם לעיל מא, ד.

קולב טהור ברא לי אלקים: תהלים נא, יב.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org