מראי מקומות הערות וציונים, יום כיפור, דף ע׳

אהמלך הקדוש שאומרים בעשי"ת: טושו"ע או"ח ר"ס תקפב.

בקדש העליון זהו בחי' סוכ"ע: ראה באוה"ת פ' בלק ע' תתקנה.

גולא נערוך אליו קדושתו: בד"ה יגדל ושם אי' ”לא" חסר ”ו". [וראה לעיל סט, ב ”לא"]. [כ].

דבד"ה ועשית ציץ: תו"א פ' תצוה.

הוהבדילה הפרוכת לכם: שמות כו, לג.

והממלא כל שמהן ונק' שלימו דכולהון: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

זיש קונה עולמו בשעה א': ע"ז י, ב.

חת"ח שעבר עבירה ביום אל תהרהר אחריו בלילה: ראה ברכות יט, א.

טכף הקלע תחלה: וע"ל ר"פ דברים (א, ב). וש"נ. [כ].

ישעוה"ב הוא בחי' זיו השכינה: ברכות יז, א.

יאהשוה ומשוה קטן וגדול: פיוט וכל מאמינים.

יבכחשכה כאורה: תהלים קלט, יב.

יגגם חשך לא יחשיך: תהלים קלט, יב.

ידשעוה"ב נק' עולם ברור: ב"ב י, ב.

טומי לי בשמים: תהלים עג, כה.

טזכי עמך מקו"ח: תהלים לו, י.

יזעבר אדם על ל"ת ושב: יומא פו, א.

יחאנכי כולל כל המ"ע . . המל"ת: של"ה ר"פ יתרו בשם הקדמונים.

יטהנפש אלקית . . אינה חוטאת: ”וכמ"ש בזהר [ח"ג יז, ב] נפש כי תחטא תווהא הוא דהיא חלק אלוה ממש מבחי' כלים הפנימים דע"ס דבי"ע כו'". — סה"מ תק"ע ע' קנה.

כאחור וקדם צרתני: תהלים קלט, ה.

כאאחור למע"ב: ברכות סא, א. [כ]. ראה ב"ר פ' ח, א.

כבתוצא הארץ נפש חי': בראשית א, כד.

כגארץ . . ממנה יצא לחם: איוב כה, ה.

כדוהיתה לראש פנה: תהלים קיח, כב.

כהבר"נ . . עדיין לא אכילנא בישרא דתורא: ב"ק עא, ב. עב, א. וראה באוה"ת ויקרא כרך א ע' צא.

כוחמרא וריחי פיקחני: יומא עו, ב.

כזומעלה אותם עד מקום הלוחות והארון: ”ודוקא כשמזה נגד הארון ששם שורה בחי' קה"ק מטעם הנ"ל". — סה"מ תק"ע ע' קנה ע"ש. ובאוה"ת ש"ש ע' ב'קכא.

כחתשובה בחילא יתיר: זח"א קכט, ב.

כטוזרקתי עליכם מים טהורים: יחזקאל לו, כה.

לשלימו דכולהו וממלא כל שמהן: בפתח אליהו. [כ].

לאמצוה להתענות בכל הט' ימים: ראה שו"ע או"ח סתקפ"א, ב.

לבוהו"ע הנסירה: ראה פע"ח ע' ר"ה, פ"א ואילך.

לגוישמן ישורון . . שמנת עבית: דברים לב, טו.

לדועמ"ש ע"פ כי אברהם לא ידענו: תו"א צג, א ואילך.

לההתענית . . ונק' יום רצון: ראה ישעי' נח, ה.

לוהתפשטות חיותו הוא בהיפוך ממעלה למטה: באוה"ת דרושים ליוהכ"פ ע' א'תקפז כתב זה בשם השל"ה דרי"א ע"ב ע"ש. וראה לקמן שה"ש יד, ב בפי' ולחיותם ברעב שהחיות שלהם הוא מבחי' הרעב. וראה גם בסה"מ אדה"א במדבר ע' רס.

לזוביוהכ"פ הוא התגלות רעוא דכל רעוין: ראה פע"ח שער יוהכ"פ, פ"ה.

לחאיש מזריע תחלה יולדת נקבה: נדה כה, ב. וש"נ.

לטסד"ה והיה מספר בנ"י: לעיל פ' במדבר ו, ג.

מולכן בפ' אחרי שלא נאמר ועניתם: באוה"ת פ' במדבר כרך ה ע' א'תרסד מציין לכאן: ”ע' בלק"ת בד"ה שבת שבתון ששניהם הם שבת שבתון ועכ"ז יש הפרש בהם בין הוא להיא, ונת' שם שבשבת שבתון היא נאמר חוקת עולם שבחי' זו נמשך ביוהכ"פ אעפ"י שלא יש בחי' אתעדל"ת וזהו חוקת עולם, אבל בשבת שבתון הוא נאמר ועניתם את נפשותיכם בתשעה היינו כאשר יש בחי' האתעדל"ת להפוך כל הט' מדות, ואז נמשך ביוהכ"פ בחי' שבת שבתון הוא בחי' משפיע, וע"ד אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, פי' שכאשר יש אתעדל"ת אזי אשה היא כנס"י מזרעת תחלה בחי' אתעדל"ת לענות בתשעה הם מ"מ אזי יולדת זכר היינו בחי' שבת שבתון הוא לשון זכר" עכ"ל. נדפס גם בסה"מ תרכ"ו הוצאה שני' ע' קסא.

מאאשה מזרעת תחלה: ע' לעיל ר"פ תזריע. וש"נ. [כ].

מבאיהו וגרמוהי חד: הקדמת ת"ז (ג, ב).

מגביאור מעט ע"פ שבת שבתון: בסה"מ תק"ע נדפסו ב' ביאורים.

מדבביאור ע"פ ושמתי כדכד: ראה לעיל כז, א.

מהחסד דרועא ימינא . . לאו מכל אלין מדות: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

מוהכלים דאצילות הם אלקות ממש: ראה אגה"ק סי' כ בתחלתו. ובליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק שם.

מזומשם יפרד: בראשית ב, י.

מחבד"ה זכור את יום השבת לקדשו: תו"א עא, א.

מטבפ' בהעלותך (דקנ"א ע"ב): הלשון נעתק באוה"ת פ' בהעלותך ע' שסה.

נכמ"ש בע"ח שמ"א פ"ז: [שמ"ב] לפננו הוא פ"ה וצ"ל כן כי ה' פרקים חסר שם. [כ].

נאבביאור ע"פ וידבר אלקים את כל הדברים האלה: לעיל פ' במדבר יז, א ואילך.

נבבד"ה להבין מ"ש בהגדה: לעיל פ' צו יא, ד ואילך.

נגבאגה"ק . . דוד שם: ושם בקו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, רע"ב). [כ].

נדבע"ח שמ"ז פ"א: בדפוס שקלאוו תק"ס.
לפננו פ"ו בש' ס' אבי"ע. [כ].

נהבע"ח שמ"א פ"ז: בדפוס שקלאוו תק"ס.
לפנננו בש' המוחין (רפ"ה. וספ"ז). [כ].

נואני אותיות אין: ראה מא"א אות א, סס"ד.
ע"ל במדבר (יח, ג). וש"נ. [כ].

נזועיין בזהר פ' שלח (דקנ"ח ע"ב): ראה לעיל פ' שלח מב, ד ובכ"מ.

נחבזהר בראשית דף כ"ד ע"א: ראה סה"מ תרכ"ז [הוצאת תשנ"ט] ע' לד.

נטבביאור ע"פ כי אתה נרי: ראה תו"א מ, ג.

סבזאת יבא אהרן: ויקרא טז, ג.

סאבזאת . . שהיא מדת מלכותו ית': מא"א אות ז, ס"ג.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org