אלבאר ענין יו"כ: הנחת כ"ק אדה"א בסה"מ אתהלך לאזניא ע' רו בהתחלת ד"ה כי שבת שבתון הוא לכם. וראה ברשימת המאמרים שבסו"ס מאמרים הקצרים ע' תרכו הערה 177 שמאמר זה אולי נאמר בתחילת שנת תקס"ב.
באוה"ת דברים כרך ו ב'תקיט יש הוספה לד"ה זה.
בשבת שבתון הוא לכם: ויקרא כג, לב.
גשבת שבתון היא לכם: ויקרא טז, לא.
דעבר על מ"ע ושב . . מל"ת . . ויו"כ מכפר: יומא פו, א. וש"נ.
המ"ע . . שדוחה את ל"ת: ראה יבמות ג, ב. ובכ"מ.
והשיבנו ה' אליך ונשובה: איכה ה, כא.
זכי פנו אלי עורף: ירמי' ב, כז.
חמלא כל הארץ כבודו: ישעי' ו, ג.
טלית אתר פנוי מיני': ת"ז תנ"ז.
יוהוא הוא הנותן לאדם כח וחיות לחיות: ”הרי אלקים חיים מחיה נפשו וזנו ומפרנסו אף שלא ישכיל בלבו תמיד שהוא חי מאלקים חיים". — סה"מ אתהלך ע' רו.
יאושמרו בנ"י את השבת: שמות לא, יז.
יבמלכותך מל' כל עולמים: תהלים קמה, יג.
יגאני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
ידאתה הוא עד שלא נבה"ע: נוסח התפלה. וראה הק' השל"ה בתחלתה בדיוק נוסחא זו.
טוהודו על ארץ ושמים: תהלים קמח, יג.
טזאשר שם משכן החכמה: כן הוא בדפוס ווילנא תרס"ד ואילך. אבל בדפוסים הראשונים ובאוה"ת בהר כרך ג מעתיק קטע מכאן, ובמקום תיבת: ”החכמה", איתא: ”ההתבוננות".
יזכולם בחכמה עשית: תהלים קד, כד.
יחאנת חכים ולא בחכמה ידיעא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').
יטישראל עלו במחשבה: ב"ר רפ"א.
קטע מובא באוה"ת בראשית כרך ג תקנד, א.
כואתה נפחתה בקרבי: ברכת אלקי נשמה.
כאמאין באת: אבות רפ"ג.
כבוהחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.
כגועמ"ש ע"פ האזינו השמים: לקמן עא, ד.
כדשבת להוי' אלקיך: שמות כ, י. דברים ה, יד.
כהביני ובין בנ"י אות הוא: שמות לא, יז. ראה ד"ה חייב אדם לברך תרל"ח ע' כג.
כוששת ימים תעבוד: שמות כ, ט. דברים ה, יג.
כזמי שטרח בע"ש יאכל: ע"ז ג, א.
כחבתקונים אמרו כי התפלה היא סולם: תיקון מה, וראה זח"א רסו, ב. בהשמטות זח"ג שו, ב. קטע נעתק באוה"ת פ' ויצא כרך ד תתמא, ב.
כטושלוחו של אדם כמוהו: ברכות ספ"ה. וש"נ.
לובמקורם הם אברים דמלכא: ראה ת"ז ת"ל. זח"ב קיח, א.
לאאני כברוש רענן: הושע יד, ט.
לבמי רביעית נוטלין לידים: ריש ידים (נותנין).
לגולא נאמר עוד אלקינו למעשה ידינו: הושע יד, ד.
לדכי ההשתחואה לעבודת כוכבים: ראה לעיל סד, ד. אוה"ת יתרו ע' תתקיז ואילך.
להוממגד תבואות שמש: דברים לג, יד.
לואין לך עשב מלמטה: ראה ב"ר י, ו. זח"א רנא, א.
לזוכשאדם מטריד מחשבתו ולבו . . מוריד שכלו שבראשו: מובא באוה"ת דרושים לש"ש ע' א'תפא.
לחואת נפש אויבך יקלענה: ש"א כה, כט.
לטלמשל קליעת האבן: ראה אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תפב ואילך.
מתפלות במקום קרבנות תקנום: ברכות כו, ב.
מאיסוד האש הוא בלב: כמ"ש הטבעים וכ"ה בע"ח. (תניא פ"ג).
מבונתנו בני אהרן הכהן אש: ויקרא א, ז.
מגמצוה להביא מן ההדיוט: עירובין סג, א. וש"נ.
מדאהרן שושבינא דמטרוניתא: זח"ג כ, א. קעז, רע"ב. קפ, ב. וס"פ שופטים.
מהוהוא מז' הרועים: ראה תיקונים שבז"ח קד, א.
מוועמ"ש בפ' עקב: לעיל טז, ג.
מזכל חד לפום שיעורא דילי': זח"א קג, א-ב.
מחבכל יום יהיו בעיניך כחדשים: פס"ז דברים ו, ו. רש"י דברים כו, טז.
ע"ל נצבים (מו, רע"ב). וש"נ. [כ].
מטחדשים לבקרים: איכה ג, כג.
נומחדש בכי"ת מעשה בראשית: ברכת יוצר.
נאומחדש בכי"ת . . מאין ליש: באחד מהכתבי-יד בהם נמצא מאמר זה, רשום כאן על צד הגליון הגהה בכת"י הרה"ח וכו' מוהרא"י ריבלין: ”(ע' לק"ת ד"ה כי ביום הזה יכפר (א) אות ב' ך"ו א' וד"ה זה מעשה המנורה מקשה ל"ג א')".
נבוחיותם רצוא ושוב: ראה יחזקאל א, יד.
נגצעק לבם: איכה ב, יח.
נדשמחי' ומהוה: להעיר מפרדס ש"ו, פ"ח, ר"ח ש' הקדושה ספ"ז. של"ה ש' האותיות מא' ג-ד (מח, ב). ושם אות ס (ע, א).
נהברוך ה' אלקי ישראל: תהלים מא, יד.
נוזה שמי לעולם: שמות ג, טו.
נזשמי עם י"ה שס"ה: ת"ז בהקדמה. זח"א כד, א. שם בהשמטות תג, א. זח"ג רעח, ב.
ת"ז (ד, ב). ועוד י"פ [יו"ד פעמים] כתב שם. [כ].
נחבביאור ע"פ שימני כחותם: לקמן שה"ש מו, א.
נטבד"ה ראה אנכי: לעיל פ' ראה יח, א.
סבד"ה ולא אבה: לעיל פ' תצא לח, ג.
סאכמ"ש בפ' עקב: לעיל טז, ג ואילך.
סבלא יגורך רע: תהלים ה, ה.
סגעונותיכם מבדילים: ישעי' נט, ב.
סדוע"כ אם עבר על מ"ע . . בביטול מ"ע]: מובא בהמשך מים רבים תרל"ו פרק קעט.
סהכי ביום הזה יכפר עליכם: ויקרא טז, ל.
סוסד"ה חייב אינש: תו"א צה, ד.
סזנושא עון ועובר על פשע: מיכה ז, יח.
סחכארז בלבנון: תהלים צב, יג.
סטבזהר ויקרא די"ו ע"א: ”בלבנון דא הוא עדן עילאה דעין לא ראתה". — אוה"ת חוקת ע' תתג.
עאתכפיא סט"א . . אסתלק: זח"ב קכח, ב.
עאוישוב ירחמנו: מיכה ז, יט.
עבכחשיכה כאורה: תהלים קלט, יב.
עגוהגם שגם שבת נק' שבת שבתון . . במקור נש"י: מובא באוה"ת פ' בשלח ע' תרג ומוסיף ע"ז ”נמצא דוקא ביוהכ"פ מאיר שבת שבתון והוא עת"י במקור נש"י, משא"כ בשבת אין מאיר בחי' זו ממש במקור נש"י כי עליית המל' עד אבא". עכ"ל שם. וכ"ה שם עוד הפעם בע' תרכא.
עדשבת שבתון: מש"ש שנת תקע"א. בסוף סה"מ תק"ע ע' קמה נדפס הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי. הנחה אחרת שם ע' קסא. שם בע' קנז וע' קסו ביאור על מאמר זה.
מאמר זה בשינויים ובתוס' הגהות נדפס באוה"ת ש"ש כרך ה ע' ב'קטו. שם ע' ב'קכה, כעין קיצור.
עהשבת שבתון מקרא . . קודש: ויקרא כג, ג.
עוובפרשת אחרי כתיב: ויקרא טז, לא.
עזוגם לכאורה כאן היה ראוי לומר חקת עולם: קושיא זו ליתא בהנחת כ"ק אדה"א בסה"מ תק"ע ע' קמה. ובהנחה אחרת שם ע' קסא. אבל נמצא ברשימה מהמאמר נדפס שם ע' קנז ”ושם נאמר חקת עולם לדורותיכם".
עחוכפר על הקדש מטומאת בנ"י: ויקרא טז, טז.
יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־RebbeHub