מראי מקומות הערות וציונים, ראה, דף כ״ח

אאשר אהבת את יצחק: בראשית כב, ב.

במים קרים על נפש עיפה: משלי כה, כה.

גסעיף ד: באוה"ת משפטים כרך ח ע' ג'כו מציין הצ"צ דכאן משמע שענין המצות לצורך גבוה ממש ושכר האדם הוא דרך טפל, ובמ"א מבואר שהמכוון העיקרי בשביל הטוב לצרף בהן את הבריות, ומתרץ ששניהם אמת, כי מצד עצמות אוא"ס אין תופס מקום כלל וכחשיכא כאורה, ומה שע"י מעשה המצות מוסיפים כח בפש"מ הוא בבחי' ועל הכסא דמות כמראה האדם, ע"ש.

דכמו שאומרים: ע"ל ד"ה קדש ישראל בפינחס (עט, ג) [כ].

ההבו לה' בני אלים: תהלים כט, א.

וכמ"ש . . בכוונת הבו: ראה פע"ח שער השבת פ"ח.

זלאשתאבא בגופא דמלכא: זח"א (ריז, ב). [כ].

חהעצם שישאר לעת התחי': ראה ב"ר כח, ג. ויק"ר רפי"ח.

טע"י הטל שיומשך מלמע': ראה חגיגה יב, ב. וש"נ.

יחסד דרועא ימינא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

יאהזהר ר"פ ויצא: קמח, ב. [כ]. ראה אוה"ת ויצא כרך א דף קפב, ב.

יבוהנה גם באצילות יש בחי' כלים: ראה באוה"ת ויצא שם. ובאגה"ק סי' כ.

יגרק הרוח ונפש הם כלים ממש: ראה אגה"ק סי' כ (קל, א). ד"ה תקעו בחדש תרס"ד ע' קלט. ד"ה החדש הזה תרע"ח ע' רכה.

ידארי' דאכיל קרבנין: זח"א ו, ב. זח"ב רעח, א. זח"ג יז, א. וראה יומא כא, ב.

טווירד ה' על הר סיני: שמות יט, ג.

טזשלא ע"י הזדככות הכלים: ראה ד"ה וירד תרמ"ג בסופו. ד"ה זכור תרס"ה פ"י. ד"ה אריב"ל תרח"ץ פ"ח. המשך תרס"ו ע' שנג. המשך תער"ב ח"ב ע' תתקל ואילך. לקו"ש חט"ו ע' 77. 88. לקו"ש חכ"א ע' 151.

יזבלקו"ת פ' בראשית: להאריז"ל.

יחוהרמ"ז בפ' וירא: ראה גם לקמן שה"ש כ, ד.

יטוע' בהרמ"ז ר"פ פקודי: דף רכ, ב. מובא באוה"ת ויקרא כרך ב ע' תרעט.

כהמשל שהעליון יורד: ע"ל ר"פ ואתחנן, וש"נ. [כ].

כאבע"ח שמ"א פ"ג: דפוס שקלאוו תק"ס.
וע"ל בחקותי (מו, ג) וצ"ל [שמ"ב] פ"א כאן ולא בפ"ג [כ].

כבבביאור ע"פ אחרי ה' אלקיכם: לעיל כ, ג.

כגסד"ה יחיינו מיומים: לקמן ר"ה סד, א.

כדהב' כתרים שקבלו ישראל בסיני: שבת פח, א.

כהבד"ה ויקח קרח: לעיל פ' קרח נב, א ואילך.

כווצ"ע ע"פ מ"ש במ"א: ראה תו"א פ' ויגש.

כזסד"ה שובה ישראל עד: ראה לקמן סז, ג.

כחבד"ה את שבתותי תשמרו: לעיל בהר מא, א.

כטבת"ז תיקון כ"ח: בדפוס אמשטרדם תקכ"ח עג, א.
תכ"א ולא כ"ח (מז, א) ד' זיטאמיר. [כ]. ראה אוה"ת בראשית כרך א דף מח, א.

לעיני האדם לא תשבענה: משלי כז, ב.

לאשמחה בצפרא ורננא ברמשא: זח"א רכט, ב. ראה תו"א לז, א ובמ"מ לשם.

לבאשת חיל עט"ב: משלי יב, כ.

לגכמ"ש בע"ח דפי' חיל: ש' לידת המוחין.

לדועי' בפע"ח בכוונת ק"ש: פט"ו.

להנח לו לאדם שלא נברא: עירובין יג, ב.

לובעה"ק ח"ב פכ"ב: שמבאר וז"ל ”לפי שמצד אמרו והשטן העומד על ימינו מוכן ומעותד אל הנטיה אל הפך מה שנוצר עליו וטוב לו . . והאומרים נוח לו שנברא לפי שאם ברא יצר הרע וחמרו יטהו מני הדרך, הנה ברא לו תורה תבלין והיא תיעצהו לשמור בריאותו לבלתי יחלה ותדריכהו בדרך ישרה . . יפשפש במעשיו יבדוק עצמו מעבירות שעשה כבר ויבערם . ."

לזהובא בשל"ה בהקדמת בית ישראל דף כ"א ע"ב כ"ב ע"א: מביא כל לשון העבה"ק ”אבל אני אומר שיש עוד רמז ביפשפש וימשמש כי ירמוז למ"ש לא די שמבטל את הרע אלא כובשו ואוחזו תחת ידיו ומטהרו, ויפשפש ר"ל יהיה סור מרע וימשמש ר"ל יאחוז כו'".

לחובעמה"מ שער קרית ארבע פנ"ה: דף צד, א (דפוס אמשטרדם) שכתב ”יפשפש במעשיו עכשיו שנברא פעם אחרת. ומלת עכשיו דייקא ר"ל בריאותו עכשיו פעם אחרת שלא עשה רצונו של הקב"ה, יפשפש במעשיו שעשה בראשונה שנתחייב גלגול אודות זה" ע"ש בארוכה בענין גלגולים.

לטבד"ה הים ראה וינוס: לעיל פ' צו טז, ג.

מואנשי קודש תהיון לי: שמות כב, ל.

מאויקח מאבני המקום: בראשית כח, יא.

מבכמ"ש בזח"א ויחי דרל"א ע"ב: מובא באוה"ת פ' ויצא קעו, א ”אלין אבנין וקורין עילאין דאתקרין אבני המקום".

מגבמאו"א אות אלף סעי' ד': מובא גם באוה"ת פ' ויצא קעו, ב ושם מציין ”מ"ן ומ"ד נק' אבני שיש טהור".

מדובאות כ' ס"ב: הלשון נעתק ביהל אור ע' תקע.

מההמכוון בבריאת הסוס עד"מ אינו בשביל התועלת המגיע לו: ראה לקו"ש ח"ח ע' 282.

מושלא לקפח שכר כל ברי': מכילתא כב, ל.

מזולכבודי בראתיו: ישעי' מג, ז.

מחכל פעל ה' למענהו: משלי טז, ד.

מטתכלית המכוון בבריאת האדם אינו בשביל האדם עצמו: בלקו"ש חט"ו ע' 248 מציין שזה ע"ד המבואר בתניא פל"ז (מח, ב) ”לקשרם ולייחדם באוא"ס ב"ה" וזה בא בהמשך להמבואר שם פל"ו שתכלית הבריאה הוא שיהי' לו (ית') דירה תחתונים. ע"ש.
ובלקו"ש ח"ו ע' 236 הערה 8 מציין שמכאן ואילך ”מוכיח ממרז"ל (ספ"ו דאבות) ”כל מה שברא הקב"ה לא בראו אלא לכבודו". וממארז"ל ס(וף מס' קדושין) ואני נבראתי לשמש את קוני, שגם בריאת האדם (וכוונתו שם היא לישראל — אתם קרויין אדם — כמובן מהמשך הענינים שם) היא (לא רק בשביל האדם גופא כ"א) לכבודו ית'" ע"ש עוד. וראה גם לקו"ש חכ"ב ע' 52. ח"ב ע' 242. ח"ו ע' 349.

נישמח ה' במעשיו: ראה תהלים קד, לא.

נאלויתן זה יצרת: תהלים קד, כו.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org