מראי מקומות הערות וציונים, דרושים לשבת שובה, דף ס״ד

אשובה ישראל: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי נדפס בסה"מ תקס"ח ע' תתקח.
בשינויים כו' אוה"ת ש"ש ע' א'תצו. קיצורים שם ע' א'תקלט. וראה שם ע' א'תקיד דשם מבאר בקיצור מה שכתב כאן. הוספות לקיצורים ע' א'תתקפז.
ד"ה זה במאמרי אדה"א ש"ש ע' א'נו מיוסד על מאמר זה. וראה גם מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' שכט.

בשובה ישראל: הושע יד, ב.

גהנה יש ב' בחי' יעקב וישראל: הקושיא מדוע נאמר שובה ישראל דוקא, וראה גם סה"מ תקס"ה ע' תתקח. אוה"ת ש"ש ע' א'תמ סה"מ קונטרסים ח"ב שכח, א. סה"מ תש"ד ע' 15. ועוד.

דלא יעקב יאמר: בראשית לב, כט.

הלהיות לו דירה בתחתונים: תנחומא בחקותי ג. נשא טז. במד"ר יג, ח. ראה תניא פרק לו ובליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק שם.

ועולם הוא מלשון העלם: לעיל פ' שלח לו, ג. וש"נ בהמ"מ.

זוידעת היום והשבת: דברים ד, לט.

חשבהיום לעשותם . . למחר לקבל שכרם: עירובין כב, א. וש"נ.

טשילוב . . הוי' . . אלקים ואד': ע' סש"ב ח"ב (פ"ז). וע' במ"ח מס' אלול פ"ב מ"ד ומ"ה. ובמס' היחודים (פ"ג, מ"ב). ובמס' חצות (פ"ז, מ"ג). ובמס' זיווג או"א (פ"ב, מ"ה). ובמס' שמות ז"א (פ"א מ"ב). ובמס' זווג זעיר ונוק' (רפ"ב). ובמס' האצי' דערבית (פ"ח, מ"ט). ושם בתוס' שבת (פ"ג, מ"ב). ובשחרית דשבת (פ"ח, מ"ח). ובליל ר"ה (רפ"ד). (ובפ"ה, מ"ד, ומ"ז-ח). [כ].
ראה אוה"ת פ' ואתחנן ע' צא שמציין לכאן ומוסיף ”שילוב ה' באד' הו"ע ההמשכה מלמעלה למטה, ושילוב אד' בהוי' זהו"ע ההעלאה ממטה למעלה" ומציין לעיין בסידור שער ר"ה סד"ה אדני שפתי תפתח, וכן כתב שיש שינויים בדרוש זה [בסידור] אומר דהגילוי דלע"ל נק' מלמטלמ"ע ובביאור שובה הנ"ל [להלן סו, א] אומר שזהו מלמעלמ"ט. ראה גם אוה"ת פ' תולדות תתיד, ב ואילך.

י(שילוב בשם . . בשם הוי'): מוסגר זה נמצא גם בכת"י שנכתבו בלי הגהות מהצ"צ.

יאביחזקאל רס"י מ"ב: ראה בלקו"ש חכ"ט ע' 304 השייכות יחזקאל לכאן.

יבולכך קורין ק"ש פעמיים: ראה אוה"ת תרומה ע' א'שמו. מובא באוה"ת פ' בלק ע' א'מט.

יגבד"ה תחת אשר לא עבדת: לעיל מב, ג.

ידכי א-ל דעות: ש"א ב, ג.

טושכל ומחשבה דבור ומעשה (ועיין זח"ג פנחס ר"כ ע"ב: באוה"ת ש"ש ע' א'תצח מבאר וז"ל ”והן הנרמזים בפ' כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה, כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול, ופי' בזהר פ' פנחס דר"כ דבכחך היינו הנשמה שהיא הנק' כח לכן הזהיר שישתדל לקיים התו"מ בעולם הזה שהוא עולם המעשה . . וזהו אין מעשה וחשבון כו' שהם ד' מדרגות הנ"ל בנשמה כי חשבון היינו עלמא דתלי' בדיבורא ודעת הוא בחי' מחשבה כו'".

טזכהדין קמצא דלבושי' מיני' ובי': ב"ר פכ"א, ה ע"פ לבוש הבדים.

יזדאורייתא מחכמה: זח"א קכא, א. וראה ג"כ שם פה, א. זח"ג פא, א.

יחודברת בם: ראה ברכות כא, א.

יטואספת דגנך: דברים יא, יד.

כיעקב י' עקב: ראה קה"י ערך ישראל.
ע"ל (סב, רע"א). וש"נ. [כ].

כאי' בחי' חכמה: ראה שם ערך יו"ד בתחלתו.

כבהוי' בחכמה: משלי ג, יט.

כגכי שרית עם אלקים: בראשית לב, כט.

כדוע' זח"א וישלח קע"ד א': ראה לעיל פ' שלח מח, ד. ובאוה"ת בראשית כרך ה תתעז, ב.

כה(ועיין מזה ברבות . . ובכרמל אמר ב"פ): באוה"ת נ"ך כרך א ע' כט בסדר אחר עם הוספות. וראה לעיל פ' ואתחנן ט, א.

כואך הענין כי הוי' הוא האלקים יש בו ב' פירושים: הענין מובא באוה"ת דרושים לסוכות ע' א'תשלט ואילך. וראה אוה"ת פ' יתרו ע' א'לח. שמות כרך ז ע' ב' תשיט. וע' ב' תשכב.

כזהוי' לשון הוה: זח"ג רנז, ב. פרדס ש"א, פ"ט. וראה גינת אגוז (הובא בהק' של"ה, בית ד'). מו"נ ח"א פס"א. טוש"ע או"ח ס"ה. ועוד. וראה סה"מ — ת"ש ע' 40 בהערה.

כחאלקים וצמצום: ראה רש"י בראשית בתחלתו. מא"א אות א, פ"ג. קה"י בערכו. ספר הליקוטים להאריז"ל בתחלתו. מדרש ילמדנו. ובכ"מ.

כטבד"ה וידבר . . וארא אל אברהם: תו"א נו, א ואילך.

לוסד"ה וידעת היום: לעיל פ' ואתחנן ע' ד, ד.

לאאני הוי' הוא שמי: ישעי' מב, ח.

לבוכמ"ש . . זיו השמש מהשמש: ראה אוה"ת יתרו ע' תתמא.

לגשמו נשגב בבחי' לבדו: ראה תהלים קמח, יג.

לדאנת חכים ולא בחכ' ידיעא: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').

להכי עמך מקור חיים: תהלים לו, י.

לוהחכמה מאין תמצא: איוב כח, יב.

לזאם יהי' אלקים עמדי . . והי' ה' לי לאלקים: בראשית כח, כ-כא.

לחסד"ה וכל בניך: לעיל פ' ראה ל, ד.

לטסעיף ג: לסעיף זה ראה ד"ה ולקחתם לכם תרס"ה שמיוסד על סעיף זה ומבאר בארוכה.

מדתליין בשמי' כענבין באתכלא: הקדמת ת"ז בתחלתה (ב, א). וראה ג"כ שם תי"ח (לב, ב). סתמ"א. ת"ע (קלא, א).

מאבתיקון קשעהמ"ט אם פגמתי: פע"ח ש' ק"ש עהמ"ט, פ"ב. במאמרי אדה"ז הקצרים ע' פה מביא בשם שערי ציון.

מבעובד עכו"ם שהוא מהנסקלין: סנהדרין נג, א. ראה במאמרי אדה"ז — הקצרים ע' פה. נתבאר בארוכה במאמרי אדה"א כאן ע' א'פב.

מגמארז"ל בפ' לפני אידיהן: ע"ז ח, א. ראה סה"מ תרס"ה ע' לה.

מדכי ענין . . מצד עצמם: ראה אוה"ת יתרו ע' תתקיז. וראה שם ע' תתקיט ומוסיף ”דמעין זה השיתוף בדקות הוא בתחבולות הפרנסה כשמחשיב את התחבולה עיקר כו'". ע"ש.

מהממגד תבואות שמש: דברים לג, יד. ראה סה"מ תרס"ה ע' לה.

מווהנה ההשתחוואה בגשמיות היינו שכופף ראשו וקומתו הגשמיים: ”. . . שהוא רק משתחוה עם הראש שהוא גשם אפי' שלבם בל עמם כהאי עובדא דתינוק [גיטין נז, ב] אעפ"כ יהרג ואל יעבור". — מאמרי אדה"ז הקצרים ע' פו. וראה סה"מ תרל"ה כרך א ע' עב.

מזבדאגת הפרנסה: על"ק ד"ה ושאבתם הא' ספ"א [עח, ד] דאגת הפרנסה, חמימות, לשרוף, יעו"ש. [כ].

מחוברכך ה"א בכל אשר תעשה: דברים טו, יח. ראה סה"מ תרס"ה ע' לה.

מטכל הכועס . . כאלו עובד עבודת כוכבים: שבת קה, ב. זח"א כז, ב. זח"ב קפב, ב. זח"ג קעט, א. רלד, ב. ת"ז רתנ"ו. רמב"ם הל' דעות פ"ב, ה"ג. ובפי' לאבות פ"ב, י. ראה קיצורים והערות לתניא ע' לט וע' קמט.
בסה"מ תרס"ה ע' לז מבאר שהכעס בא מחמת רוממות גאותו הוא היפך דבחי' הביטול במציאות דיו"ד דחכמה, ולכן הפגם בזה מגיע לבחי' יו"ד דשם הוי' ועונשו סקילה. ע"ש. וראה במאמרי אדה"א כאן ע' א'פג בסוף העמוד שיש ב' מיני כעס מצד רתיחת הדמים שהוא שייך לרציחה, ויש כעס מצד רוממות גיאותו שכל גיא וגסה"ר מתכעס על עוברי רצונו או פוגע בכבודו, וכעס זה הוא ענף הגיאות שאינו מרגיש רק את עצמו הוא היפך דבחי' הביטול, וזהו הפגם ע"ז ברוחני' ועונשו סקילה.

נוגסות הרוח: סוטה ד, ב.

נאוהה' של השם הוא בחי' התבוננות באורך ורוחב: ראה בד"ה ביום השמיני עצרת תרס"ה ע' לח.

נבלהלהיב לבו: ”עד שמשיג הענין היטב ויותפס ויוקלט אצלו האור האלקי כו' . . באהבה ברשפי אש בתוקף ההתלהבות לאלקות". — ד"ה ביום השמע"צ תרס"ה ע' לח.

נגויצעקו אל הוי': תהלים קז, ו.