מראי מקומות הערות וציונים, מסעי, דף צ״א

אאכלו רעים: שה"ש ה, א.

באבא יונק ממזל השמיני: ע"ל מטות (פג, א). וש"נ. [כ].

גצדיקים יושבים ונהנים: ברכות יז, א.

דותורתך בתוך מעי: תהלים מ, ט.

הלכו לחמו: משלי ט, ה.

ואוריתא מחכמה ובינה נפקת: זח"ב קכא, א. וראה ג"כ שם פה, א. זח"ג פא, א.

זהמצות . . תר"ך עמודי אור: פרדס ש"ח, פ"ג.

חמרחוק ה' נראה עליהם: ראה ירמי' לא, ב.

טתפיס ולא תפיס: זח"ב (רנט, ב). [כ].

ישמהמצות נעשים לבושים להנשמה: זח"ב רי, א.

יאוירח את ריח בגדיו: בראשית כז, כז.

יבוה' עליהם יראה: זכרי' ט, יד.

יגוהריחו כו' לא למראה עיניו: ישעי' יא, ג (ולא למראה).

ידבד"ה באתי לגני: לקו"ת שה"ש לג, א ואילך.

טוובד"ה וישלח יהושע: לעיל פ' שלח נא, ד.

טזיריחו היא עיר התמרים: דה"ב כח, טו.

יזתמר הוא בחי' צדיק: מא"א אות ת, סכ"ו.

יחמה תמר אין לו אלא לב אחד: סוכה מה, ב.

יטבד"ה מי יתנך בפ' תרומה: בתו"א שם.

ככשם שאין בלבך אלא אחד: פסחים נו, א. ב"ר צח, ד.

כאבד"ה זכור דעמלק: תו"א פד, ד.

כביעשה שלום לי': ישעי' כז, ה.

כגבביאור ע"פ החלצו מאתכם: לעיל פ' מטות

כדיריחו הי' מנעלה של א"י: ראה במד"ר טו, יב.
ע' תנחומא בהעלותך (סי' יו"ד) יריחו היתה ”סוגרה" של א"י. ובמד"ר פט"ו רס"י יב [טו] ”נגרא". ובעץ יוסף פירושו מנעולה. וכ"ה בילקוט סוף יהושע רמז לב, ושם נגרה ב”הא". — וע"ל בשלח (נא, ג). [כ].

כהעיין מענין צדיק כתמר יפרח ברבות . . ודרצ"ב ע"א: נזכרו גם לקמן דרושים לר"ה סג, ג ונעתקו ביהל אור עה"פ מע' שלד ואילך.

כוירדן יריחו: במדבר כב, א. ועוד.

כזאלה מסעי: מאמר זה נזכר בכ"מ שהוא משנת תקע"א — ראה אוה"ת וישב ע' 2192. שמות ב'תפד. תזריע תקד-ה. וילך א'תנז. ברכה א'תתפט. שה"ש רד. וראה גם אוה"ת על מארז"ל וענינים ע' רלח.
הנחה אחרת מהמאמר בסה"מ תקע"א.
ראה להלן צה, א ביאור נוסף למאמר זה. הגהות על מאמר זה נדפסו באוה"ת מסעי ע' א'שעא. א'שעה.
קיצורים באוה"ת במדבר-ו ע' א'תתקסה. ראה גם פ' מסעי ע' א'שנט.
לכללות המאמר ראה ד"ה להבין ענין כתיבת ס"ת תש"ל (נדפס בסה"מ מלוקט-א ע' פט ואילך).

כחהקב"ה אומר ומשה אומר וכותב: ב"ב טו, א.

כטויהי בנסוע . . ובנוחה: במדבר י, לה-לו.

להוא ית' הוא סיבת הסיבות: ת"ז בהקדמה.

לאכדי שימצאו האוצרות . . כמ"ש רז"ל: ראה ויק"ר יז, ו.
נ"ב ע' ספרי עקב [יא, י] עה"פ לא כארץ מצרים כו' באו לא"י באה ברכה לרגלם כו' וכן אתה מוצא שכל מ' שנה שהיו ישראל במדבר היו אנשי א"י בונים כו' נוטעים כו' כדי שיבואו אבותינו לארץ וימצאו כו', יעו"ש. ובלקח טוב (ר"פ בשלח). ילקוט (ר' רכו). [כ].

לבובתים מלאים כל טוב: דברים ו, יא.

לגזה שער השמים: בראשית כח, יז.

לדכי שם ציוה ה' את הברכה: תהלים קלג, ג.

להולכן ירושלים הוא באמצע הישוב: פס"ר י, ב.
ע' תנחומא קדושים (סי' יו"ד) ירושלים באמצעיתה של א"י. וכ"ה בזח"ב (קנז, א). [כ].

לוואת זלעו"ז עשה האלקים: קהלת ז, יד.

לזארץ מלחה אשר לא יעשה פרי: ראה חולין פח, ב. ובמאמרי אדה"א — נ"ך ע' קכב. אוה"ת נ"ך-ג ע' א'שז.

לחבקדושה מיהב יהבי: תענית כה, א.

לטואתה מחי' את כולם: נחמי' ט, ו.

מבקליפה כתיב הב הב: משלי ל, טו.

מאהכל בשביל עצמם לגרמיה: ביהל אור ע' תרחצ כ' דכאן משמע שהם בבחי' לגרמי' ושם משמע שנקראו נדיבים, ומתרץ ”דלק"מ שנדיבות זו של היצה"ר והקליפות הוא לגרמי' שעי"ז ממשיך לו חיות ויניקה כו'".
באוה"ת פ' מסעי ע' א'שעא יש הג"ה לכאן.

מבשמבקשים הכל בשביל עצמם לגרמי': ראה ת"ז ת"ו.

מגכמ"ש בגמרא: ע' חולין (פח, א) במתני'. ושם (פח, ב). ובתוד"ה אלא. וע"ע טוש"ע יו"ד (סוס"י כח). [כ].

מדומעשה אבות הוא פעולה לבנים: ראה ב"ר ע, ו.

מההן בעוון חוללתי: תהלים נא, ז.

מושו"ה ובחטא — מן תאוה: באוה"ת פ' מסעי ע' א'שעב יש הג"ה לכאן.

מזואהבת: דברים ו, ה.

מחכלל ופרט: באוה"ת פ' מסעי שם נמצא הג"ה לכאן.

מטועתה ישראל מה ה' אלקיך: שם י, יב.

נוארז"ל א"ת מה אלא מאה: מנחות מג, ב. תוד"ה שואל ב' הקונטרס. והובא בזח"ב קכז, א [כ]. [זח"ג קעט, א. רנד, א]. ראה תניא רבתי בתחלתו. שו"ע אדה"ז או"ח סי' מ"ו ס"א.
וראה גם בהנסמן באוה"ת במדבר-ו ע' א'תתקסה.

נאבא"י היינו נוכח: באוה"ת פ' מסעי שם נמצא הג"ה לכאן.

נבובמחשבה אחת ברא את כל העולם: זח"ב כ, א.

נגגבוה מעל גבוה: קהלת ה, ז.

נדוקדושים בכ"י יהללוך סלה: נוסח התפלה.

נהסלה לאין קץ: ראה עירובין נד, א.

נומוטב דלדייני': חגיגה טו, ב.

נזות"ח אין להם מנוחה: סוף ברכות. וש"נ.

נחאלף אלפים . . מספר: חגיגה יג, סע"ב.

נטהכל כלא חשיב קמי' ית': זח"א יא, ב.

סאשר קדשנו בלשון נסתר: ראה הערת כ"ק אדמו"ר בסה"מ ה'ש"ת ע' 148.

סאוע"י המצות שהם רצון העליון: קטע מכאן מובא בסה"מ תרל"ג ח"א ע' עדר.

סבשבחרו רז"ל: ברכות (ו, א-ב. ז, א-ב). ב"מ (פו, א). [כ].

סגבד"ה קא מיפלגי במתיבתא דרקיע: לקו"ת פ' תזריע כב, ג.

סדסוף מעשה במח' תחלה: פיוט לכה דודי.

סהצחוק עשה לי אלקים: בראשית כא, ו.

סולויתן זה יצרת: תהלים קד, כו.

סזלויתן ל' התחברות: ראה בראשית כט, לד. אוה"ת תולדות קנו, א.

סחפ' פינחס בד"ה צו: לעיל עז, ג.
בסה"מ תרל"ג ע' ערה מבאר ענין השחוק.

סטאל תהי ברכת הדיוט קלה: ברכות ז, א. מגילה טו, א. נתבאר באוה"ת פ' מסעי ע' א'שעו.

ענק' מלין דהדיוטא: ראה זח"ג קמט, ב.

עאבד"ה ושאבתם מים: לקמן לקו"ת סוכות עט, ב.

עבבכל מאדך בכל ממונך: ברכות פ"ט, מ"ה. זח"ג רסז, א.

עגטוב זה יצ"ט: ק"ר ג, יא, ג.
ילקוט שמעוני בראשית רמז טז. [כ].
ראה גם זח"ב סח, ב. מצוין לעיל פ' חקת סב, א.

עדחלק אלו-ה ממעל: איוב לא, ב.

עהחלק — מוגבלת: על"ק בדרושים לר"ה (סב, ד). [כ].

עונהפכת ממרירו למיתקא: ראה זח"א ד, א. ובכ"מ.

עזצדקה תרומם: משלי יד, לד.

עחמשים עצמו כשיריים: ר"ה יז, ריש ע"ב.

עטמה היינו בחי' ביטול לעשות מיש אין: מובא בביאוה"ז להצ"צ ח"א ע' עט. ובאוה"ת בראשית-א דף קכא, ב.

פוכמ"ש בזהר פ' חיי שרה דקכ"ג ע"א: נתבאר באוה"ת פ' שמות ע' פב. אוה"ת נ"ך-ב ע' א'מז.

פאאיזהו שוטה המאבד: חגיגה ד, א בשינוי הלשון מכאן. [כ].
באוה"ת בראשית-ב דף שצ, א מציין לאו"ת מהמגיד ”שמאבד בחי' הארת שם מ"ה שבו".
ראה לעיל פ' פנחס עו, ב. וראה בד"ה ועתה ישראל תשל"ז (נדפס בסה"מ מלוקט-ב ע' של) הערה 52 והערה 53.

פבנק' רמ"ח אברים: ראה ת"ז ת"ל.

פגות"ת כנגד כולם: פאה א, א.

פדותורתך בתוך מעי: תהלים מ, ט.

פהויתר הקב"ה: ירושלמי חגיגה פ"א, ה"ז. פתיח' איכ"ר, ב.
על"ק (צב, סע"ג). וש"נ. [כ].

פואברים הפנימים ונקיבתם במשהו: חולין רפ"ג. וראה רש"י שם.

פזודברת בם: דברים ו, ז. וראה ברכות כא, א.

פחעוסק בתורה לשמה: אבות רפ"ו.

פטעל שלא ברכו בתורה תחלה: ב"מ פה, ריש ע"ב. וראה נדרים פא, א.

צפי' ברכו . . היינו המשכת אוא"ס בתוך התורה: ראה לקמן פ' ראה כט, א. אוה"ת ואתחנן ע' רנג.

צאשיהי' גילוי אלקות בב' חללי הלב: מכאן עד תי' ”להיות מזה מרירות גשמיים" מובא בשרש מצות התפלה פרק מב, עם הוספות והגהות.

צבימי שנותינו בהם: תהלים צ, י.

צגוכי בשביל זה ירדה נשמתו בעוה"ז כו': בשרש מצות התפלה שם מוסיף הג"ה ”(שהיתה עומדת לפני ה' וירדה בגוף ירידה צורך עלי' ע"י אתכפיא ואתהפכא והי' ראוי להיות כל מגמתו ותשוקתו בזה לאשתאבא כו' ונהפוך הוא שכל תשוקתו וחפצו בעניני עוה"ז)". ע"ש.

צדישראל ישראל בעושיו: תהלים קמט, ב. ראה הוספה בשרש מצות התפלה שם דף קמ, א.

צהוזהו בבינונים . . וכמ"כ בצדיקים: ראה אוה"ת ויקרא-ב ע' תנה שבכל לבבך ובכל נפשך הוא בצדיקים.

צוהנשמות . . שעלו במח': ב"ר רפ"א.

צזלעשות ולתקן שעי"ז יהי' העלייה הגדולה: ראה אוה"ת דברים ע' כו.

צחחותמו של הקב"ה אמת: שבת נה, א. ראה אוה"ת נ"ך-א ע' שדמ.

צטכולם בחכ' עשית: תהלים קד, כד.

קשמו גימטריא רצון: פע"ח (ש' הק"ש ספכ"ח). וע"ל פקודי (ז, רע"ד). [כ]. לעיל (בהר) מג, א.

קאמשה שושבינא דמלכא ואהרן . . דמטרוניתא: זח"ג כ, א. נג, א. ערה, ב.

קבאהרן הי' מניף הלוים: במדבר ח, יא.

קגבהעלותך את הנרות: שם ח, ב.

קדנשמת אדם קרוי' נר ה': משלי כ, כז.

קהולכן ויכתוב משה: באוה"ת פ' מסעי ע' א'שעב יש הג"ה לכאן.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org