אבד"ה לבבתני אחותי: לקו"ת שה"ש כח, ג.
ביאר ה' פניו אליך: במדבר ו, כה.
גנסך שכר לה': במדבר כח, ז.
דסד"ה שובה ישראל: ראה לקמן ש"ש סה, א ואילך.
היין המשמח אלקים: שופטים ט, יג. (תירושי).
ובזח"ג ויקרא דף ד' ע"א . . וד"ז ב': ראה מאמרי אדה"א במדבר-ג ע' רכד. באוה"ת בראשית-ה דף תתקה, א.
זבספר ושב הכהן במנחות: הכוונה לס' שאלת הכהנים תורה לבעה"מ ס' ושב הכהן, חידושים וביאורים על סדר קדשים.
חשמן הוא בחי' חכמה: ראה מא"א אות ש', סמ"ח.
טשהרי מכל דבר מוציאין שמן: ראה גם תו"א מקץ לט, א. תצוה קי, ד. מאמרי אדה"ז-פרשיות ע' שנב. מארז"ל ע' רלד. אוה"ת ואתחנן ע' שמב. ועוד.
יכולם בחכ' עשית: תהלים קד, כד.
יאאין התינוק . . עה"ד חטה: ברכות מ, סע"א.
יבע"פ מ"ש ויהי רקיע: ראה אוה"ת בראשית-א כט, א.
יגיהי רקיע בתוך המים: בראשית א, ו. ראה יהל אור ע' קפ.
ידורוח אלקים מרחפת: בראשית א, ב.
טוברבות בבראשית ס"פ ב' ור"פ תזריע: ראה גם לקמן שמע"צ פו, ג.
טזוכענין אור מים רקיע: ראה לעיל פ' תזריע כב, ד.
יזאלא בחי' מים רוחניים שהוא בחי' חכמה: נתבאר בסה"מ אדה"א במדבר שם ע' א'רכא: ”(ע"ד דוגמא במוח החכמה יש בחי' מים שהוא בחי' הלחלוחית הרוחניו' ששם מתפשט אור השכל מאין ליש כו' וכמ"ש במ"א שמוח החכמה הוא קר ולח והוא המצמיח ומוליד שכליים וכל שהוא לח יותר יותר יהי' בעל הבנה כו')" ע"ש. ראה אמרי בינה שער הק"ש סד, ד.
יחמקוה מטהר את הטמאים: יומא פה, ב.
יטכמשל חבית של יין: מובא ביהל אור ע' קפ.
כיקוו המים: בראשית א, ט.
כאגער בהן הקב"ה: ראה רש"י שם א, ו.
כבנדה וזבה . . במים חיים: צע"ג ליישב דה"ק, וערש"י שבת (סה, ב) ובתוס' שם חומר בזב מבזבה. וע' פ"ה דמקואות מ"ה והרמב"ם שם נדחק בזה, וכבר עמד בזה בת' יעב"ץ ח"א (פ"ח). וע' רש"י סנהדרין (פז, א) ד"ה הלכתא משמע דמחלק בין זבה קטנה לזבה גדולה דבזבה גדולה בעי מים חיים. וגם י"ל דהתוספתא אתיא כר"ש. וע' בס' יראים סי' קצב [ובהשלם סי' כ"ו] דר"ש נפקא לי' טבילה לזבה מקרא דאחר תטהר א"כ לר"ש אינו מוכח דבעי מ"ח אבל רבנן דקי"ל כוותייהו דואחר תטהר אתיא לדרשא אחריתא וטבילה נפק"ל (מצוותן כו'?) לזב י"ל באמת דבעי' מים חיים. [כ].
ראה בהערות וציונים לכ"ק אדמו"ר לכאן. ובארוכה בלקו"ש חכ"ב ע' 305. חכ"ז ע' 346.
כגמעין מטהר בכ"ש: מקוואות א, ז.
כדשאין הגבורות נמתקות: ראה פע"ח שער השופר פ"א. לקו"ת להאריז"ל — וישב לט, א. תניא פל"א.
כהבינה דמינה דינין מתערין: ראה זח"ג י, א. הנסמן במאמרי אדה"ז-פרשיות לע' תקעא.
כוחצי ההין יהי' לפר: במדבר כח, יד.
כזועיין מענין רביעית ההין בזח"ג פ' שלח קס"ב ב': ”יוסף רביעא איהו כו' עלי' כתיב ונסכו רביעית ההין" — אוה"ת שלח ע' תקלג. ”שהוא בחי' יוסף" — אוה"ת ויקרא-א ע' קטז.
כחבלק דף ר"ד א': ”נזכר דברית רובע הוא משיעורא דגופא, היינו כי יסוד זהו ההשפעה להמקבל וא"א להיות נמשך בההשפעה רק חלק רביעי ממה שהוא בעצם המשפיע" — אוה"ת ויקרא-א ע' קטז. וראה בביאה"ז לאדה"א. ראה אוה"ת פנחס ע' א'קס.
כטברע"מ ר"פ כי תשא דקפ"ז ע"ב: ”חצי ההין ודא וי"ו ובהרמ"ז שם שהוי"ו חוצה ומתמצע בין ה' עילאה לה' תתאה" — אוה"ת שלח ע' תקלג.
לאין טפה יורדת מלמע': זח"ג רמז, ב.
ל' הערוך [השלם — וינה תרפ"ו] ערך חתן הערה 2. וע' ר"ח שעה"ק (רפ"ו) שכ"ה לפניו הגי' בתענית (כה, ב). וע' מגלה עמוקות (קנג-ד) הובא בס' ערכי הכנויים מסה"ד ערך טפה — וכ"כ הבעה"ט ויחי (סי' מט, כה) ד"ה רובצת, וגם רש"י ברכות (נט, ב) מסכים ע"ז. וע' זח"ג (רמז, ב) ברע"מ ג"כ הגי' טפה. וע' ע"ח ש' הולדת או"א וזו"ן (רפ"ב) ובש' (תיקון) הירח (פ"ג). ובש' מ"ן ומ"ד (ריש דרוש ו) ושם (דרוש י"ד). [כ].
לאובמא"א אות יו"ד סעי' כ"ג: נזכר גם לקמן ברכה צג, ד. אוה"ת בראשית-ג דף תפמב. ביאה"ז להצ"צ-ב ע' תשנא. נ"ך-א ע' קמז.
לבכי שמש ומגן: תהלים פד, יב.
לגסד"ה ואתא מרבבות קדש: לקמן פ' ברכה צג, ד.
לדויהיו בני ישראל במדבר: ראה ברשימת המאמרים שבסו"ס מאמרים הקצרים ע' תרטו הערה 59 ולהלן ברשימת הכתבי-יד, שהוא משנת תקנ"ו.
להויהיו בנ"י במדבר: במדבר טו, לב.
לואדם מקדש עצמו: יומא (טל, א). זח"ב (יא, ב). זח"ג (לא, ריש ע"ב) [כ].
לזשכינה שרוי': אבות ג, ג.
לחשאפי' אחד: אבות ג, ו.
ברכות (ו, א). [כ].
לטרפ"ו דברכות: (לה, ב). [כ].
ראה לעיל פ' בשלח ב, ב. אוה"ת ויקרא-ב ע' תרנז.
מואספת דגנך: דברים יא, יד.
מאוהוא תמוה . . אך הענין דבפ' זו לא נזכר ובכל מאדכם: ראה גם חדא"ג מהרש"א לברכות שם. או"ת להה"מ פ' עקב ד"ה מפני מה. סה"מ תקס"ג ח"ב ע' תרעט. סה"מ תקס"ט ע' קלה. אוה"ת עקב ע' תפא. ובארוכה לקו"ש חי"ב ע' 98 ואילך ובהנסמן שם. וראה ספר הערכים-חב"ד ח"א ע' תמב.
מבולעבדו בכל לבבכם: דברים יא, יג.
מגאיתא בזהר: בח"ג (רסז, א) ושם אי' ”כמו רחימותא" ושם בח"ב (נה, ב) ג"כ כמ"ש שם. ול"מ כמ"ש כאן. [כ].
מדלאהבה את ה"א כי הוא חייך: דברים ל, כ.
מהובכל מאדך היא אהבה בלי גבול: מובא באוה"ת תשא ע' א'תתקסג.
מווברוח פיו כל צבאם: תהלים לג, ו.
מזהודו על ארץ ושמים: שם קמח, יג.
מחבפ' ויחי ע"פ חכלילי: תו"א מז, א.
מטמים רבים לא יוכלו לכבות: שה"ש ח, ז.
נוכל חד לפום שיעורא דילי': זח"א קג, א. ראה תניא פרק מד.
נאועמך כולם צדיקים: ישעי' ס, כא.
נבע' בזהר ר"פ נח: נתבאר באוה"ת פ' נח בתחלתו דף נד, א.
נגפי' אות ברית הוא בחי' אהבה: ראה אוה"ת ואתחנן ע' שכד. ופ' תשא ע' א'תתקסג.
נדחז"ל קראו אותו ית' בשם הקב"ה: ברכות ו, א. ובכ"מ.
נהרחום: שמות לד, ו.
נודאיהו וגרמוהי חד: ת"ז בהקדמה (ג, ב).
נזואל אישך תשוקתך: בראשית ג, טז.
נחע' ברע"מ פ' אמור דף צ"ג א': מובא לעיל בפ' אמור לג, ב.
נטע"פ ראשי המטות: לקמן פ' מטות פא, ד.
סומלתם את ערלת לבבכם: דברים י, טז. ראה להלן פ' תבוא מב, א.
סאע"פ ראה אנכי: לקמן פ' ראה יח, ג.
סבוערלה אינו לשון אטום: נתבאר בארוכה באוה"ת ויקרא-א ע' קמד ואילך.
סגיגיע כפיך כי תאכל: תהלים קכח, ב. נתבאר בארוכה בתו"ח שמות תרכ, א ואילך. ראה לקמן חוקת סו, ג. ד"ה מים רבים — תשל"ח (נדפס בלקו"ש ח"כ ע' 276).
סדאעפ"כ צריך להטיף: רמב"ם הל' מילה ז, ז.
סהמיץ חלב יוציא חמאה: משלי ל, לג.
סובמי אתה מוצא חמאה של תורה: ברכות סג, ב.
סזבפ' ויחי ע"פ ולבן שנים: תו"א מז, ד.
סחובפ' וארא ע"פ וארא: תו"א נה, סע"ג.
סטאם הבנים שמחה: תהלים קיג, ט.
עויקח חמאה וחלב: בראשית יח, ח.
עאפרישות מביאה לידי קדושה: ע"ז כ, ב.
עבוהי' כעץ שתול על פלגי מים: תהלים א, ג. [לפי נוסח אחד הכת"י שהוא בלי תיבת פלגי, המ"מ הוא ירמי' יז, ח והוא התחלת הפסוק דלקמן].
עגולא יראה כי יבא חום: ירמי' יז, ח.
עדאם ישים אליו לבו: איוב לד, יד.
עהואל אישך תשוקתך: בראשית ג, טז.
עונדמה להם כהר: סוכה נב, א.
עזשהמצות הם אברים דמלכא: ראה ת"ז ת"ל.
עחחסד דרועא ימינא: שם בהקדמה (פתח אלי').
עטועל יובל ישלח שרשיו: המשך הפסוק דירמי' לעיל. ובהבא להלן — ראה אוה"ת בראשית-ג תקפו, א. אוה"ת נ"ך-א ע' תק.
פלך יובילו מלכים שי: תהלים סח, ל.
פאיובל היא תהי' לכם: ויקרא כה, י.
פבלמהוי אחד באחד: זח"ב קלה, א.
פגנשיקין כפולים: וראה גם לקמן פ' חקת סו, ג. ראה ע"ח שער הולדת או"א פ"ד. ובמאמרי אדה"א פ' חוקת ע' א'תעט מבאר בשם "הע"ח שכל א' כלול מב' רוחות דבנשיקין דמשפיע נכלל מרוח המקבל ובנשיקין דמקבל נכלל רוח המשפיע כו'" ע"ש.
פדשער החמישים מנש"ב: ר"ה כא, ב.
פהבפ' בראשית ע"פ ושם אחיו יובל: תו"א ז, ד.
פובזהר פ' אחרי דנ"ח ע"א: ”ושם משמע עץ שתול הוא עץ החיים" — אוה"ת נ"ך-א ע' שמה.
פזובפ' אמור . . משפטים דצ"ח ע"ב: כל המ"מ נעתקו באוה"ת נ"ך-א ע' שמה.
פחבזח"ג פ' שלח קנ"ח ב': מובא באוה"ת נ"ך-א ע' שמה ושם מציין לעיין לקמן מז, ג. וראה גם לקמן פ' בלק עד, א.
יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־RebbeHub